ספק אם יש עוד מסלול טיול בישראל שמתחיל בחניון של סופר "דבאח ובניו". ההפתעה רק גוברת כשמתברר שמדובר בסניף ששוכן סמוך לצומת הצ'ק פוסט בחיפה פינת הקריות. הלוא האזור הוא סבך מכוער של תשתיות, מחלפים, מסילות ומפעלים – לאיזה טבע כבר אפשר לצפות כאן?
אבל יש כאן טבע, ועוד איך. מים צלולים שמוקפים בצמחייה ירוקה וצל משיב נפש. נחל אמיתי בלב ג'ונגל הבטון והאספלט. הקיום שלו פה הוא נס קטן, וגם העובדה שהוא מצליח לשרוד. בינתיים.
במשך רוב 37 שנותיו התגורר אריק דרובוט בעיר נשר. בנעוריו נהג להמתין לאוטובוסים בתחנה הסמוכה לצ'ק פוסט, ולא היה לו מושג שבמרחק מטרים ספורים משם מסתתרת פנינת טבע קסומה. מאז שגילה אותה לפני שש שנים הוא מקדיש כל רגע פנוי למאבק להצלתה, מאבק שניצב בימים אלה בפני הכרעה.
נחל סעדיה הוא פנינת טבע קסומה סמוך לצומת הצ'ק פוסט בחיפה, נחל אמיתי בלב ג'ונגל הבטון והאספלט. הקיום שלו הוא נס קטן, והמאבק להצלתו ניצב בימים אלה בפני הכרעה
"זה התחיל בקורונה", הוא משחזר, "יש לי כלב גדול שאוהב מקורות מים והצבתי לעצמי אתגר למצוא מעיין שפספסנו. הסתכלתי במפות של האזור מתקופת הבריטים וראיתי שהם סימנו נביעה של מים למרגלות הכרמל".
את הנביעה הוא הצליח לאתר בתוך סבך צמחייה לצד כביש ראשי – דרך בר יהודה. לצד הנביעה יש ניקבה באורך 140 מטרים שנחפרה על ידי גאולוג לפני כמאה שנה. מצידו השני של הכביש נמצא המשך הנביעה – נחל סעדיה. דרובוט התאהב בו ממבט ראשון.
"כשהגעתי לפה היו מים צלולים", הוא אומר, "ומייד אחר כך ראיתי שבהמשך האפיק יש כל מיני כניסות של מים עכורים מפתחי ניקוז של בתי מלאכה ומוסכים. התחלתי לטייל וגיליתי המון ערכי טבע, ובאותה נשימה זוהמה ברמות הזויות".
התעללות בנחלים היא מסורת ותיקה בערי ישראל: מכניסים אותם לתוך צינורות בטון, מנצלים את היותם הנקודה הכי נמוכה בסביבה כדי להזרים אליהם את הביוב, הופכים אותם מטבע מלבלב לתעלות מצחינות.
כמעט אין נחל שחוצה עיר בישראל שלא עבר במהלך המאה האחרונה השמדת ערך, אבל נחל סעדיה הוא מקרה קיצון, למרות שבכל תסריט סביר מדובר באטרקציה
כמעט אין נחל שחוצה עיר בישראל שלא עבר במהלך המאה האחרונה השמדת ערך, אבל נחל סעדיה הוא מקרה קיצון: מדובר בנחל איתן של מים מתוקים שנובע משישה מעיינות טבעיים ממש בלב העיר, מרחק הליכה משכונות מגורים צפופות. ספיקת המים שלו עומדת על כ-6.5 מיליון קוב בשנה, פי ארבעה מנחל כזיב הפופולרי. בכל תסריט סביר מדובר באטרקציה.
"זו שכיית טבע מטורפת באמצע העיר", אומרת שחר מט, רכזת שמירת טבע במחוז חיפה בחברה להגנת הטבע, "אנשים משוועים לדברים כאלה, אבל זה נחל יתום. לאף אחד לא אכפת ממנו".
בשנים האחרונות ליותר ויותר אנשים אכפת ממנו. דרובוט הקים קהילת פייסבוק ("מצילים את נחל סעדיה") שמונה כבר 12 אלף חברים, מתוכם 10,000 חיפאים. בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע פועלים בנחל מתנדבים שדואגים לנקות ולטפח.
על גדת הנחל הותקן ספסל לזכר גור קהתי, חייל צה"ל שנפל בלבנון בנסיבות מקוממות ובטרם גיוסו הרבה להתנדב בנחל במסגרת שנת שירות בחברה להגנת הטבע.
בשנים האחרונות ליותר ויותר אנשים אכפת מהנחל. דרובוט הקים קהילת פייסבוק ("מצילים את נחל סעדיה") שמונה כבר 12 אלף חברים, ומתנדבים פועלים בשיתוף פעולה עם החברה להגנת הטבע לנקות ולטפח
בלחץ הקהילה וארגוני הסביבה הוזרמו בשנים האחרונות כמה מיליוני שקלים לטובת הנחל, ששימשו את העירייה לניתוק חלק ניכר ממקורות הזרמת הזיהום. כיום ניתן לטייל לאורך כקילומטר וחצי על גדות הנחל, מהנביעה ועד נקודת הכניסה לשטח הנמל. משם הנחל ממשיך עוד כקילומטר, עד שהוא פוגש את נחל הקישון והים.
למעט אירועים חריגים, המים צלולים למדי, ויש בהם נימפאות כחולות פורחות ודגי אמנון משייטים, והצמחייה על הגדה עשירה. ועדיין, מעט מדי חיפאים שמעו על המקום הנהדר הזה. במהלך הסיור שלנו שם, שארך כשעתיים, לא פגשנו איש.
מרחב הנחל, שמשתרע על כ-150 דונם, מחייב הסדרה. בישראל כשאין הסדרה נוצר ואקום, וכשיש ואקום מישהו – בדרך כלל גורם מפוקפק – משתלט עליו. האמת הישראלית הזו לא פסחה גם על נחל סעדיה, ולא רחוק מאפיק הנחל אנחנו מבחינים בשער נעול.
משפחה של פולשים השתלטה על שטח נרחב – שבמהלך השנים הלך ותפח עד ל-15 דונם – ומפעילה בו אתר פיראטי למיון פסולת. העירייה לא מצליחה – או לא באמת מנסה – לפנות את הפולשים על אף שיש צווים מבתי משפט, והמפגע רק הולך ומתרחב.
משפחה של פולשים השתלטה על שטח נרחב במרחב הנחל ומפעילה בו אתר פיראטי למיון פסולת. העירייה לא מצליחה – או לא באמת מנסה – לפנות אותם, והמפגע הולך ומתרחב
ההסדרה חיונית, אבל השאלה הגדולה היא איזו. בתחילת המאה הנוכחית רשות הטבע והגנים ביקשה לעשות את הצעד המתבקש ולהכריז על נחל סעדיה כשמורת טבע.
התוכנית נגנזה כשהתברר שעיריית חיפה חשבה בדיוק ההפך – לשנות את ייעוד המרחב ל"תעשייה", כלומר לקבור את הנחל לנצח. בשנים האחרונות קודמו שתי גרסאות להסדרת האזור, והן נתונות במחלוקת חריפה.
לפי תוכנית אחת, שקודמה במסגרת תמ"א 75 – תוכנית המתאר הארצית שמטרתה לפנות את התעשייה המזהמת מהמפרץ – תוואי הנחל יישאר במקומו הנוכחי, ולצידו יוקם מתחם גדול של מגדלי משרדים שבעליהם יקבלו זכויות בנייה נדיבות לגובה בתמורה לוויתור על זכויותיהם בקרקע הסמוכה לנחל.
דרובוט וחבריו סבורים שזו חלופה ראויה שתציל את הנחל, אבל בעיריית חיפה חשבו אחרת. העירייה משכה בחזרה את מרחב הנחל לתחום אחריותה, ובכוונתה לממש תוכנית שכבר אושרה בעבר ועקרונית אפשר להתחיל לבצע אותה בכל רגע.
על פי התוכנית הזו, תוואי הנחל יועתק בסמוך לכביש הראשי ולשורת הנביעות שמזינות אותו, ויוקצה לו רוחב של 70 מטרים – 35 מטר מכל צד. לצד הנחל יוקם פרויקט דגל של העירייה: פארק הייטק על שם עוזיה גליל, מאבות ההייטק הישראלי שהלך לעולמו לפני חמש שנים בגיל 96.
העירייה משכה בחזרה את מרחב הנחל לתחום אחריותה, ובכוונתה לממש תוכנית להעתקת תוואי הנחל והקמת פארק הייטק לצידו. "הם מציעים להרוס 150 דונם של טבע חי ולהחליף אותם ברצועה של כמה עשרות מטרים"
"הם מציעים להרוס 150 דונם של טבע חי ולהחליף אותם ברצועה של כמה עשרות מטרים", אומר אריק דרובוט. "הרצועה הזו אמורה לכלול שבילים ומדשאות ושולחנות פיקניק, טבע אמיתי לא יוכל להתקיים פה".
"כיום רוחב הרצועה של הנחל נע בין 170 ל-220 מטרים. כל החלק הזה שאנחנו הולכים עליו יהפוך לכביש ראשי. יש כאן שלוש בריכות חורף, יש כאן צמחייה נדירה בזכות השילוב בין מים מתוקים וקרקע מלוחה בגלל הקרבה לים, אלה שרידים אחרונים לנוף שכבר לא קיים".
"לא מדובר בהעתקה של הנחל אלא בדיוק להפך – השבה שלו לאפיק המקורי לפני שהבריטים התחילו לשנות פה הכל", אומר האדריכל אריאל וטרמן, שכיהן במשך כמעט שני עשורים כמהנדס העיר חיפה ומכיר את כל גלגולי התוכניות לגבי נחל סעדיה.
מהנדס העיר חיפה לשעבר, שמכיר את כל גלגולי התוכניות לנחל סעדיה, טוען כי התוואי שהעירייה מקדמת הוא הטוב מבין האפשרויות שעל הפרק; לדבריו, "לא מדובר בהעתקה של הנחל אלא השבה שלו לאפיק המקורי"
וטרמן סבור שהתוואי הנוכחי שהעירייה מקדמת הוא הטוב מבין האפשרויות שעל הפרק: "הפארק של הנחל יעבור לאורך כל הנביעות הקיימות. לא עשינו חיבורים לכביש כדי שמכוניות לא יחצו את הנחל למעט שני גשרים שיעברו מעליו.
"התוכנית כוללת נספח מיוחד לנחל עם הנחיות מאוד מפורטות איך לייצר אותו כנחל טבעי. רשות הטבע והגנים תהיה שותפה לזה. תהיה הפרדה מוחלטת של מערכת הניקוז העירונית כך שהוא יישמר נקי לגמרי. זה מאוד מייקר את התוכנית, אבל זה נובע מרצון לאפשר לציבור ליהנות מהנחל.
"בינתיים, כל עוד לא מוציאים את התוכנית לפועל, הפלישות חוגגות ויש סדום ועמורה. הדבר הכי גרוע זה לא לפתח, מי שחושב שאי פיתוח מגן על הנחל – זה בדיוק הפוך".
הפער בין הצדדים נובע במידה רבה מהעובדה שרוב הקרקעות באזור הנחל הן פרטיות, ובעלי הקרקע מצפים למימוש מהיר ולמקסום של זכויותיהם. דרובוט והחברה להגנת הטבע סבורים שהעירייה צריכה ליזום מהלך יצירתי שבמסגרתו יוצעו לבעלי הקרקעות זכויות במקומות אחרים, בעוד הנחל וסביבתו ישוחררו לציבור.
מדובר במהלך דומה לזה שעשתה עיריית תל אביב עם בעלי הדולפינריום, עסקת החלפה שאפשרה לפתוח את רצועת החוף ולהשיב אותה לידי הציבור.
בעיריית חיפה משוכנעים שהמתווה של חילופי שטחים, בדומה למהלך שעשתה עיריית תל אביב עם בעלי הדולפינריום, אינו ריאלי ולא אפשרי במקרה של נחל סעדיה
בעיריית חיפה משוכנעים שהמתווה הזה, של חילופי שטחים, לא ריאלי ולא אפשרי במקרה של נחל סעדיה. "זו תוכנית עם 90 קבוצות בעלים כשבכל קבוצה יש המון בעלים", אומר אריאל וטרמן, "אני לא מכיר דרך כלכלית לפתור את האירוע הזה".
"תסתכל על הטבלה הזו", וטרמן מצביע על טבלה עתירת שורות עם מספרי חלקה ושמות משפחה, "מאחורי כל שורה יש פה אנשים. רק בשורה אחת מתוך תשעה עמודים יש 19 בעלים. תכפיל את זה ותגיע לסיכון של תביעות במאות מיליוני שקלים שהעירייה יכולה לחטוף. זו פעולה שפשוט אי אפשר לייצר. מכל בחינה, גם מבחינת סביבת הנחל, הדבר הכי טוב הוא לממש באופן מיידי את התוכנית הקיימת".
בפועל, זה עדיין לא קורה. כבר לפני שנתיים התפרסמו ידיעות יח"צ על תחילת העבודות על הקמת פארק עוזיה גליל, אבל בינתיים לא נראית פעילות בשטח.
לפני מספר שבועות נערכה ישיבה בהשתתפות בעלי העניין בניסיון ללבן את המחלוקות, ובעקבותיה נערך בנחל סיור שבו השתתפה, בין השאר, סגנית ראש העירייה שרית גולן.
לאחרונה נערכה ישיבה בהשתתפות בעלי העניין בניסיון ללבן את המחלוקות. "התוכנית הזו היא לא התוצר הסופי. רוצים להבין איך אפשר לשפר אותה", הסביר מקורב לעירייה
"הפגישה התקיימה כי באמת רוצים לדעת אם עושים את הדבר הנכון", אומר גורם שמקורב לעירייה, "למרות שמחר אפשר להוציא היתרי בנייה, התוכנית הזו היא לא התוצר הסופי. רוצים להבין איך אפשר לשפר אותה בלי לסבך את העירייה בתביעות עתק שכבר התחילו להגיש. אני מהמר שבסוף זה יתכנס למשהו שהוא בין החזון של אריק לבין התוכנית של העירייה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו