החלטות הממשלה נגד הדרת נשים נשארו בתוקף – יישומן קרס

בקצרה

• רשות מקרקעי ישראל הודיעה על ביטול מחזמר לעובדים, לפי דיווחים – בגלל שנשים ישירו בו. רק לאחר שההסתדרות עתרה נגדה, רמ"י חזרה בה.
• דוח מעקב של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים מצא שרוב סעיפי ההחלטות הממשלתיות למניעת הדרת נשים לא יושמו.
• היועמ"שית גלי בהרב-מיארה בלמה ב-2023 פיילוט שיזמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן להפרדה מגדרית בשעות רחצה באתרי טבע.
• הכנסת אישרה חוק המרחיב את אפשרות ההפרדה המגדרית בתארים מתקדמים – מהלך שעלול להוביל להפרדה רחבה יותר.

למה בוטל המופע לעובדים ברשות מקרקעי ישראל?

רשות מקרקעי ישראל הזמינה מופע של המחזמר "בגלל הרוח" המבוסס על שירי הזמר שלומי שבת לאירוע הוקרה לעובדי הרשות שנועד להתקיים באוקטובר.  אבל ממלא מקום מנהל הרשות, יהודה אליהו, הורה על הביטול. עובדים רבים ברמ"י ווועד העובדים שלה דיווחו כי אליהו הורה לבטל אותו כיוון שנשים שרות במחזמר.

הסתדרות עובדי המדינה עתרה לבית הדין האזורי לעבודה נגד רמ"י בבקשה לחייב את הרשות לקיים את המופע ולהצהיר כי מניעת שירת נשים במקום עבודה היא אפליה אסורה. ההסתדרות ציינה בעתירתה כי החלטתו של אליהו היא אפליה מגדרית אסורה והדרת נשים במרחב הציבורי. ברמ"י מועסקים כ-800 עובדים, כ-70% מהם נשים. 

רמ"י מסרה בתגובה שההחלטה לעדכן את התוכנית נעשתה "בעקבות פניות מהשטח, כדי לאפשר לכלל העובדות והעובדים להשתתף". אולם לפי טענת ההסתדרות, ועד עובדי רמ"י ומחלקת משאבי האנוש כלל לא הכירו את הפניות שעליהן הסתמכה ההנהלה. 

לפי פרסום ב"הארץ", אליהו חזר בו מההחלטה לאחר שהובהר לו כי הייעוץ המשפטי לא יגן על עמדתו. המחזמר יוצג כפי שתוכנן במקור באוקטובר, ולעובדים שיבחרו שלא לצפות בו תוצע פעילות חלופית.

החשש שתואר בפניית ההסתדרות לבית המשפט הוא מיצירת נוהל בלתי כתוב האוסר על שירת נשים באירועים לעובדי הארגון הממשלתי. זו דוגמה לאופן שבו הדרה יכולה להיכנס לארגון ממשלתי בלי מדיניות רשמית שאוסרת על נשים להופיע.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר השיכון יצחק גולדקנופף בישיבת מועצת רשות מקרקעי ישראל, 20 במרץ 2024 (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

הדוגמה ממחישה גם את הדרך שבה ניתן לעצור כיום אירועים כאלה: לא באמצעות מנגנון פיקוח שפועל מעצמו, אלא בזכות עובדים וארגון עובדים שהתעקשו עד שהייעוץ המשפטי הבהיר להנהלה שעמדתה אינה ניתנת להגנה.

יש לציין כי ההסתדרות היא ארגון עובדים חזק מאוד; אם הנהלה של מקום עבודה שבו העובדים אינם מאוגדים, או מאוגדים בארגונים חלשים יותר הייתה מבצעת מהלך דומה, לא מן הנמנע שהמחזמר לא היה מוצג באירוע.

איזו מדיניות קבעו הממשלות למניעת הדרת נשים?

ממשלות קודמות קבעו שהדרת נשים במרחב הציבורי היא אפליה חמורה ושהמדינה חייבת לפעול נגדה. הממשלה החליטה ב-2011 על הקמת צוות בין-משרדי לבחינת התופעה, והדוח של הצוות היה בסיס להחלטה 1526, שבמסגרתה הכירה הממשלה בכך שהדרת נשים מחייבת פעולה ממשלתית אקטיבית, והורתה לשרים הנוגעים בדבר לבחון וליישם את המלצות הצוות המשפטי.

הצוות שמינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, קבע שבהקשרים שנבדקו – ובהם תחבורה, בריאות, טקסים ממלכתיים ושירותי דת – לא נמצאה הצדקה לאישור הפרדה מגדרית גורפת. בהתאם לכך, רשות שלטונית אינה רשאית להנהיג הפרדה או להיות מעורבת בה, במישרין או בעקיפין, בלי בסיס משפטי מתאים.

אילוסטרציה: אישה מתבוננת מבעד לחלון חדרה במקלט לנשים מוכות בבית שמש, 15 ביולי 2014 (צילום: Hadas Parush/Flash90)

על משרדי הממשלה הוטלו משימות מעשיות: פרסום הנחיות, הקמת ערוצי תלונה, פיקוח על שירותים לציבור ודיווח על הפעולות.

כלומר, הממשלות הקודמות קבעו שהמדינה אינה "צופה ניטרלית", אלא יש לה אחריות לבקר ולמנוע אפליה והדרת נשים – ובוודאי שלא לאפשר זאת בתוך משרדי הממשלה עצמם. ההחלטות מ-2011 ומ-2014 נותרו בתוקף גם היום.

האם הממשלה מונעת הדרת נשים כפי שהיא נדרשת?

האכיפה כיום של החוקים והנהלים נגד הדרת נשים היא חלקית ביותר, וחלק ממנגנוני ההגנה שקבעה הממשלה כלל אינם פועלים.

דוח המעקב של המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל, שפורסם ביולי 2025, בחן שבעה סעיפים אופרטיביים בהחלטות 4052 ו-1526. שניים בלבד יושמו; ארבעה לא יושמו כלל, ואחד יושם חלקית. עורכות הדוח מצאו גם ירידה ביישום לעומת בדיקת המעקב הקודמת מ-2016.

שרת התחבורה מירי רגב, אוגוסט 2025 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

ככל הידוע, המוקד הייעודי שהקים משרד התחבורה בדצמבר 2014 לפניות נשים בנושא הפרדה בתחבורה ציבורית אינו פעיל (בדוח נמצא כי הוא לא היה פעיל ב-2025, ומחיפוש ברשת עולה כי הוא לא פעיל גם כיום וכי משרד התחבורה מפנה פניות בנושא למוקד הכללי). משרד התחבורה לא השיב לבקשת חופש המידע של עורכות הדוח בנושא.

לפי הדוח, גם לרשות לקידום מעמד האישה לא היה ב-2025 קו ייעודי לתלונות על הדרת נשים. במוקד הכללי שלה התקבלו שתי פניות ב-2022, פנייה אחת ב-2023 ועשר פניות ב-2024. אולם מכיוון שזהו מוקד שאינו ייעודי ואינו מוכר בציבור, היקף הפניות הזה אינו יכול להוות מדד להיקף ההדרה בפועל.

נציבות שירות המדינה פרסמה ב-2012 חוזר נגד הדרת נשים באירועים ממשלתיים, אך ההנחיות אינן נגישות כיום באתר הנציבות. בלי גוף מתכלל, מוקד פעיל, מעקב שיטתי וסנקציות ברורות, ההחלטות הממשלתיות נשארות בעיקר הצהרה.

האם יש אכיפה שמונעת הדרת נשים בבתי עלמין?

גם כשהכללים ברורים וכתובים, נשים נדרשות לעיתים להיאבק בזמן אמת כדי לממש זכות שכבר הוכרה. חוזר מנכ"ל של המשרד לשירותי דת מ-2013 אוסר למנוע מנשים להספיד או לכפות הפרדה בטקסי לוויה.

קברים בבית העלמין בנהריה. אילוסטרציה (צילום: Remi Jouan, ויקיפדיה)

במאי 2025 ניסה נציג חברא קדישא למנוע מהיוצרת שי-לי עטרי לשיר בלוויית אביה. עטרי התעקשה ולבסוף שרה; הזכות מומשה, אבל רק כי היא ומשפחתה סירבו לקבל את ההגבלה.

במקרה אחר, ב-2019, סירבה חברא קדישא ברחובות למכור לאישה חלקת קבר זוגית, בטענה שקברה יהיה סמוך לקברו של גבר שאינו קרוב משפחתה. הסירוב היה ב-2019, בפסק דין דיווח מיוני 2025 קבעה השופטת בבית משפט השלום ברחובות שמדובר באפליה מגדרית פסולה.

השופטת חייבה את חברא קדישא בפיצוי של 55 אלף שקל והורתה לה לאפשר לתובעת לרכוש את חלקת הקבר המבוקשת. היא כתבה ש"התופעה של אפליית נשים, באשר הן נשים, מהווה תופעה חמורה המערערת את הנחות היסוד שעליהן מושתת המשטר הדמוקרטי", ודחתה את טענת החברה לנוהג הלכתי מחייב, בקובעה שלא הוכח "ציווי הלכתי מפורש" לכך.

המשרד לשירותי דת השיב ב-2025 שלא ידוע לו על הפרות ביחס לבתי עלמין, אך לא פירט אילו פעולות אכיפה ביצע. בשני המקרים היה איסור ברור מראש. מה שהכריע לא היה קיומו של הכלל, אלא נכונותן של הנשים עצמן להתעקש עליו – בזמן, בכסף ובמאמץ שהוטלו עליהן.

הופעת הזמר שטיינמץ בעפולה בהפרדה מגדרית (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

האם הממשלה הנוכחית אוכפת מניעת הפרדה מגדרית?

בקיץ 2023 הוגשו לפחות שלוש תביעות נגד חברות תחבורה ציבורית בשל פגיעות בנשים באוטובוסים. נערה בת 14 מחיפה טענה שנהג אגד העיר לה על לבושה. נוסעת בת 21 מאשדוד טענה שנהג באלקטרה-אפיקים סירב להעלותה כי "האוטובוס לגברים בלבד". קבוצת נוסעות בקו של נתיב אקספרס טענה שנדרשו לשבת מאחור ולכסות בגדי קיץ בשמיכות.

נתיב אקספרס מסרה שהיא מתייחסת ברצינות לפנייה ומגנה כל הדרה במרחב הציבורי; אגד מסרה שהתלונה נבדקת.

באותה שנה קידמה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן פיילוט של שעות רחצה נפרדות במעיינות שבאתרי רשות הטבע והגנים. הפיילוט לא הופעל: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה שלרשות אין סמכות להגביל כניסה לאתריה על בסיס מגדרי בלי הסמכה מפורשת בחקיקה.

כאן אין מדובר בהתרשלות של משרד ממשלתי במניעת הפרדה – אלא להיפך: הממשלה עצמה יזמה הפרדה מגדרית. שומרת הסף המשפטית של הממשלה בלמה את הניסיון לפני שהחל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן משתתפת בכנס מפלגת הליכוד לקראת הבחירות המקדימות במפלגה, באשדוד. 2 באוגוסט 2026 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

לעומת זאת, לפי דוח המעקב, משרד הדתות נתן חסות ומימון לאירוע ל"ג בעומר של המועצה הדתית בבני ברק. בפרסום המקורי הוגבלה השתתפות נשים לאזורים מסוימים; לאחר פנייה משפטית שונה הנוסח כך שהאירוע פתוח לקהל הרחב, אבל עורכות הדוח מצאו שבאירוע עצמו התקיימה הפרדה פעילה. כאן, בשונה מהמקרה של המשרד להגנת הסביבה, איש לא עצר את מה שקרה בפועל.

האם הכנסת הנוכחית פגעה בזכויות נשים?

בשבוע האחרון לכהונתה אישרה הכנסת ה-25 בחקיקה את האפשרות לקיים מסלולי לימוד נפרדים לנשים ולגברים גם בתארים מתקדמים, ברוב של 52 מול 43, בתיקון מספר 12 לחוק זכויות הסטודנט.

החקיקה, ביוזמת ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית) ויו"ר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ צבי סוכות (הציונות הדתית), נועדה, לטענתם, להרחיב את הנגישות להשכלה גבוהה לציבור החרדי.

ח"כ לימור סון הר־מלך בכנסת, 18 ביולי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אבל המכון הישראלי לדמוקרטיה הבהיר כי הפרדה מגדרית אינה "הסדר ניטרלי", שהמוסדות הנפרדים לנשים כמעט תמיד נופלים באיכותם, ושהרחבת ההפרדה עלולה לפגוע בהזדמנויות הקידום של מרצות ולנרמל מנגנוני הפרדה רחבים יותר בחברה הישראלית. למעשה, פגיעה כזו כבר החלה להתרחש.

מפלגות הקואליציה הנוכחית לא רק שאינן פועלות להבטחת זכויות הנשים – הן אף פועלות בכלים פרלמנטריים באופן שמדיר ומפלה אותן. החשש אינו שכל מסלול נפרד זהה אוטומטית להדרה, אלא שהחריג עצמו מקבל מסגרת חוקית ומתרחב ממנה.

כיצד נראית נסיגה בזכויות נשים במרחב הציבורי?

נסיגה בזכויות אינה מתחילה בהכרח בביטול מפורש של הזכות לשוויון. היא מתרחשת כשההחלטות נשארות על הנייר, מוקדי תלונה נסגרים, משרדים אינם אוספים מידע, וחריגים מתרחבים בחקיקה. הבלימה של הניסיונות הבוטים ביותר תלויה במי שנמצא שם לעצור אותם – לא במנגנון שפועל מעצמו.

"הרעיון שאפשר להרחיק נשים מן העין כהתאמה תרבותית ודתית לגיטימית התקבע בכל מישורי החיים. יתרה מכך, נוצרה אווירה ציבורית שבה נוכחות של נשים, למשל כתבת שמסקרת הפגנת חרדים או פרמדיקית שבאה לטפל בבני ברק, נתפסת כפגיעה ב'זכויות בסיסיות'". פרופ' יופי תירוש, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב, ב"הארץ"

ענבר טוויזר pic.twitter.com/HTayK7kJBb

— רינו צרור (@RinoZror) October 30, 2025

המציאות בשטח מראה שהקואליציה הנוכחית פועלת, בכנסת ובממשלה, באופן אקטיבי לאפשר ואף לעודד שחיקה מעשית של זכויות הנשים. בין אם באמצעות אי-אכיפה ובין אם באמצעות פעולה מעשית בכלים מנהליים ופרלמנטריים – באופן שלוקח את הנשים אחורה מהישגים וזכויות שכבר נקבעו.

מניעת ההידרדרות הזו נשארת מנת חלקם של שומרי הסף, בתי המשפט ונשים שצריכות להילחם על זכויותיהן.

שאלות העולות מן הנושא

האם נקבע בבית הדין לעבודה שרמ"י ביטלה מחזמר בגלל שירת נשים?

לא. לא ניתנה הכרעה שיפוטית בעניין. ההסתדרות טענה בבקשתה לבית הדין שהביטול נבע משירת נשים, אך רמ"י הכחישה זאת. לפי "הארץ", אליהו חזר בו מההחלטה לאחר שהובהר לו כי הייעוץ המשפטי לא יגן על עמדתו.

השרה סילמן יזמה פיילוט להפרדה מגדרית באתרי טבע. הוא יצא לפועל?

לא. היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעה כי לרשות הטבע והגנים אין סמכות להגביל כניסה לפי מגדר בלי הסמכה מפורשת בחקיקה. הפיילוט לא הופעל.

תמונות נשים במחאה על הדרתן במרחב הציבורי. ירושלים, 21 באוגוסט 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

האם כל הפרדה בין נשים לגברים אינה חוקית?

לא. הדין מכיר בנסיבות מצומצמות שבהן הפרדה מרצון עשויה להיות מותרת, בהתאם לתכלית, לסמכות, למידתיות ולחלופות. עם זאת, רשות ציבורית אינה יכולה להניח שהעדפה דתית של קבוצה אחת מספיקה כדי להגביל נשים או לספק להן שירות נחות.

האם הממשלה הנוכחית ביטלה החלטות של ממשלות קודמות נגד הדרת נשים?

לא. החלטות 4052 ו-1526 לא בוטלו, אבל דוח מעקב מיולי 2025 מצא שרוב הסעיפים האופרטיביים שנבדקו לא יושמו. הפער המרכזי הוא בין מדיניות המחייבת פעולה אקטיבית לבין היעדר דיווח, פיקוח ואכיפה בפועל.

מה השתנה בחוק לגבי הפרדה באקדמיה?

האפשרות לקיים מסלולים נפרדים הורחבה גם לתואר שני ולתואר שלישי, בשבוע האחרון לכהונת הכנסת ה-25, ברוב 52 מול 43. במוסדות מעורבים החוק מגביל את ההפרדה לכיתות ולמי שבחרו במסלול, אבל מבקריו מזהירים מפגיעה במרצות ומהתבססות על החקיקה כבסיס להרחבת חריגים ופגיעה בשוויון.

מקורות: משרד ראש הממשלה, החלטת ממשלה 1526, "מניעת הדרת נשים במרחב הציבורי", 30 במרץ 2014 | המרכז להעצמת האזרח ושדולת הנשים בישראל, "מניעת הדרת נשים: דוח מעקב", יולי 2025 | "כלכליסט", 26 באוגוסט 2026 | דבר, 28 באוגוסט 2026 | זמן ישראל, 21 באוגוסט 2023 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 28 בספטמבר 2023 | "כלכליסט", 25 ביוני 2025 | "הארץ", נעה שפיגל, 20 בספטמבר 2026 | הכנסת, 16 ביולי 2026 | המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2026

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין