ההפרדה המגדרית באקדמיה כבר מביאה להדרת מרצות בפועל

בשבוע האחרון לכהונתה אישרה הכנסת ה-25 חוק המרחיב את האפשרות ללמד בהפרדה מגדרית באקדמיה לתואר שני ושלישי. לפני אישור החוק, היה מותר ללמד בהפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות רק לתואר ראשון. החוק אינו מזכיר את סגל ההוראה ואינו מגדיר אם לימודים נפרדים אמורים לחייב גם את המרצים.

ב-2021 קבע הרכב של חמישה שופטי בג"ץ פה אחד שהדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד היא אפליה אסורה שיש לבטל לאלתר. אבל לפי דיווחים של המוסדות האקדמיים, בשנת הלימודים התשפ"ד – שלוש שנים אחרי פסיקת בג"ץ – לא נמצא ולו מסלול אחד לגברים שבו אישה לימדה קורס חובה פרונטלי.

שיעור המרצות מכלל המרצים במסלולים מופרדים עומד על אחוזים בודדים, גם בחוגים ובקורסים בהם המרצות הן רוב בתוכניות המקבילות לכלל הציבור. המועצה הלאומית להשכלה גבוהה לא מסרה מידע על סנקציות נגד מוסדות שהדירו מרצות, לכאורה בניגוד לפסיקת בג"ץ.

האם לאוניברסיטה מותר לאסור על מרצות ללמד גברים?

ב-2016 וב-2017 עתרה לבג"ץ קבוצה של מרצות וארגונים חברתיים נגד ההפרדה המגדרית במוסדות אקדמיים. בפסק הדין מ-2021 היו השופטים חלוקים בשאלה אם ההפרדה המגדרית בכיתות פוגעת בעקרון השוויון.

"קווי מהדרין" עם ההפרדה המגדרית, בהן נשים ישבו באחורי האוטובוס והגברים מלפנים (צילום: Uri Lenz / Flash90.)

אולם בשאלת ההשפעה על המרצות לא הייתה מחלוקת: כל חמשת השופטים קבעו שהדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד (ותיאורטית – גם להפך) היא אפליה אסורה שיש לבטלה לאלתר.

השופט יוסף אלרון, שנמנה עם שופטי הרוב שאישרו את עצם קיום ההפרדה, כתב בפסק הדין כי "אין לאפשר מצב שבו מרצות אינן מלמדות במסלולי הוראה מסוימים אך בשל היותן נשים, באופן הפוגע בסיכויי קבלתן לעבודה, בתנאי עבודתן ובאפשרויות הקידום שלהן".

השופטת ענת ברון הוסיפה תחזית: "טבעה של ההפרדה בכיתות הוא שתזלוג החוצה אל מרחבי האקדמיה, והאיסור שמוטל כיום על מרצות ללמד בכיתות המיועדות לגברים בלבד הוא דוגמה מובהקת לכך".

חמש שנים אחר כך הרחיבה הכנסת את ההפרדה לתארים מתקדמים. החוק אינו מזכיר את המרצות והמרצים, כך שבאופן עקרוני, האיסור על הדרת מרצות מהרצאות בפני גברים נותר בעינו. השאלה היא מה יקרה בפועל במוסדות האקדמיים, במציאות שבה מרצות אינן מלמדות במסלולים הנפרדים הקיימים.

הופעת הזמר שטיינמץ בעפולה בהפרדה מגדרית (צילום: מאיר ועקנין, פלאש 90)

האם מרצות מלמדות בפועל בשיעורים עם הפרדה מגדרית?

דוח של ארגון "ישראל חופשית" מיולי 2025 מצא כי במכללה האקדמית בית ברל, בתוכנית לחינוך מיוחד לגברים חרדים, שיעור המרצות (נשים) מכלל המרצים (גברים ונשים יחד) עומד על 8.1%, לעומת 79.4% מרצות מכלל המרצים בתוכנית המקבילה לכלל הציבור (שבה לומדים גברים ונשים יחד).

בתשובה לבקשת חופש מידע שהגיש הארגון למל"ג בנושא, דיווחה המל"ג כי במסלולים הנפרדים מלמדות הרבה פחות מרצות מאשר במסלולים הרגילים. לפי הנתונים, בחוגים לעבודה סוציאלית, למשל, מלמדות במסלולים הנפרדים 6%–7% מרצות בלבד, לעומת 60%–70% במסלולים הרגילים.

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מיוני 2025 בדק את דיווחי המוסדות למל"ג לשנת תשפ"ד ומצא הבדל באופי ההוראה: "לא צוינו קורסי חובה שבהם נשות סגל לימדו בתוכניות הייעודיות לגברים באופן פרונטלי, אך יש מוסדות שדיווחו כי נשים מלמדות בהם בתוכניות הגברים קורסים או יחידות לימוד, באופן מתוקשב. כן צוין כי נשים מלמדות קורסי בחירה או סמינריונים".

ההבחנה בין "מתוקשב" ל"פרונטלי" ובין "בחירה" ל"חובה" אינה טכנית. קורסי החובה הם המקום שבו המרצים והמרצות צוברים ניסיון הוראה ובונים קשרים אקדמיים, ומרצה שמלמדת מרחוק קורס בחירה אינה נמצאת שם.

קמפוס אוניברסיטת בר אילן, בה מתקיימים בין השאר לימודים בהפרדה מגדרית (צילום: אוניברסיטת בר אילן, מאושר לשימוש חופשי)

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים קבעה בגילוי דעת שפרסמה בנושא כי הדרת מרצות מהוראה בכיתות גברים פוגעת בהזדמנויות התעסוקה של המרצות ובקידומן האקדמי.

המל"ג לא פרסמה נתונים משלה על שיעור המרצות במסלולים המופרדים, וגם דוחות מבקר המדינה על ההשכלה הגבוהה אינם כוללים פילוח כזה.

הרחבת ההפרדה לתארים מתקדמים נכנסת, אפוא, למערכת שבה הדרה של מרצות כבר קיימת בפועל, לפי הדיווחים, למרות איסור בג"ץ, ולכן יש חשש משמעותי במיוחד מפני העצמת הפגיעה במרצות.

בג"ץ אסר להדיר מרצות מקורס בהפרדה מגדרית. זה נאכף?

מרכז המידע והמחקר של הכנסת בדק מול המל"ג, האם היא אוכפת את האיסור של בג"ץ על הדרה ואפליה של מרצות בלימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית. המל"ג מסרה בתשובה כי "המוסדות ממלאים דוח מעקב, הצוות המקצועי בוחן את התשובות, ומתקיימים ביקורים 'מתואמים ולא מתואמים' של יחידת הפיקוח והאכיפה" כדי לבדוק אם יש הדרה ואפליה.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

עם זאת, באותו מסמך צוין גם שבתשפ"ד – השנה בה דווח שקיימת בפועל הדרה של מרצות מלימודים בהפרדה – לא התקיימו ביקורי פתע, בשל המלחמה בעזה ובגבול הצפון שהייתה אז בשיאה.

מרכז המידע והמחקר ציין גם כי המל"ג לא מסרה מידע על מוסדות שבהם נמצאה חריגה בפועל, ולא על סנקציות שננקטו נגדם, אם ננקטו. המל"ג מסרה שמעולם לא התקבלה אצלה אף פנייה בנוגע לאפליה של סגל הוראה, ועל כך מעיר מרכז המידע והמחקר כי "ייתכן שקיימים מקרים של הפליית מרצות שמסיבות שונות אינם מדווחים".

האם יש אפליית מרצות במסלולי לימוד בהפרדה מגדרית?

פורסמו מקרים שבהם הייתה אפליה לרעה של מרצות במסלולי לימוד בהפרדה מגדרית באקדמיה.

המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט השיק בדצמבר מסלול לימודים ייעודי ליוצאי גדוד "נצח יהודה" של צה"ל. לוינסקי-וינגייט הודיע כי המסלול יתקיים "בהפרדה מגדרית מלאה עם מרצים גברים בלבד". המקרה פורסם ב"הארץ", והמוסד טען בהתחלה בתגובה כי "קיבל אישור של המל"ג" לאפליה. מערכת "הארץ" פנתה למל"ג לברר את הפרטים – ואז המרכז חזר בו והכחיש את הכוונה להדיר מרצות.

חרדים מתגייסים לגדוד "נצח יהודה". 1 באוגוסט 2013 (צילום: Flash90)

פרופ' יופי תירוש, ממובילות העתירה לבג"ץ נגד הפרדה מגדרית באקדמיה, התראיינה לכתבה על האפליה בלווינסקי ואמרה: "אם המרכז האקדמי החליט להדיר את המרצות ללא אישור, או חמור מכך, אם חלילה קיבל אישור מהמל"ג, מדובר בהפרה ישירה ובוטה של פסיקת בג"ץ". המל"ג סירבה להגיב לפרסום.

באירוע אחר, שנחשף גם הוא ב"הארץ" בפברואר, סיפר מרצה במכללה לחינוך שבמהלך חצי שנה קיבל שלוש פניות מהנהלת המכללה בבקשה שילמד קורסים שבהם לימדו מרצות, במקומן, בשל רישום קבוצת סטודנטים חרדים.

לדבריו: "אלה קורסים שפיתחו ולימדו מרצות, שמתמחות בתחום הידע הרלוונטי לקורס, שאינו תחום הדעת שאני מתמחה בו".

למה הפרדה מגדרית בדוקטורט זה יותר גרוע מתואר ראשון?

בתואר הראשון ההוראה מתנהלת ברובה בכיתה. בתארים מתקדמים היא מתנהלת בסמינרים, בהנחיית עבודות ובעבודת מחקר משותפת – כלומר במרחבים שבהם נבנית גם הקריירה האקדמית של המרצה, לא רק של הסטודנט.

סטודנטים באוניברסיטה העברית, אפריל 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

חוות דעת שהגישו עו"ד ענת טהון אשכנזי ועו"ד עדנה הראל פישר לוועדת החינוך מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה הזהירה כי "נשים עלולות להיות מודרות מהוראה במסלולים לגברים בלבד, בעוד שגברים יוכלו ללמד בכל המסלולים", וכי "הפגיעה תגיע גם למתרגלות, עוזרות הוראה ואפשרויות הקידום של נשים באקדמיה".

ככל שההפרדה תתרחב לתארים מתקדמים, כך יגדל מספר המסלולים והפעילויות שבהם מרצה אינה יכולה ללמד או לעסוק, ואיתו יגדלו החסמים שעומדים בפני מרצות בדרכן לקריירה אקדמית.

מה הבעיה בחוק שעבר עכשיו שמתיר הפרדה מגדרית?

הפוליטיקאים והארגונים שהובילו את החוק שמרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה לתואר ראשון ושני, ובראשם ח"כ לימור סון הר־מלך ויו"ר ועדת החינוך בכנסת צבי סוכות (שניהם מעוצמה יהודית), טוענים שהחוק "לא כופה הפרדה על אף אחת".

לטענת מובילי החוק, הוא "מתיר למוסדות לפתוח מסלולים נפרדים לתארים מתקדמים לסטודנטים הרוצים ללמוד בהם", והם מציינים כי החוק כלל אינו מזכיר את סגל ההוראה, ו"אינו מורה לאף מוסד להדיר מרצות". כך שמבחינה פורמלית, האיסור שקבע בג"ץ על הדרת מרצות נותר על כנו.

ח"כ לימור סון סון הר-מלך, 19 בדצמבר 2022 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

אלא שהיתר אינו הצהרה ניטרלית; מי שמופקד על היישום שלו מחזיק בכיס התקציבי. שר החינוך – כיום יואב קיש – מכהן מכוח החוק גם כיו"ר המל"ג והוועדה לתכנון ולתקצוב של המל"ג היא שמקצה למוסדות את תקציביהם.

אם המדינה תעמיד תקציב ייעודי או תעדיף בתמיכות מוסדות שיפעילו מסלולים מופרדים, ייווצר תמריץ ממשי לפתוח אותם, גם בלי הוראה מחייבת.

זו אינה אפשרות תאורטית. לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025, בשנים 2011 עד 2022 הוקצו כ-1.7 מיליארד שקל לשתי תוכניות רב-שנתיות שבמסגרתן הוקמו ומומנו מסגרות ייעודיות עם לימודים בהפרדה מגדרית. המדינה כבר הראתה שהיא משתמשת בתקציב כדי לקדם לימודים בהפרדה.

המחיר של השפעה כזו משולם בין היתר בידי מרצות, מתרגלות ועוזרות הוראה, שכל מסלול חדש לגברים בלבד מצמצם את מרחב התעסוקה שלהן. בתארים מתקדמים הפגיעה חדה יותר, משום שההכשרה נשענת על הנחיית מחקר, סמינרים ורשתות מקצועיות – בדיוק המרחבים שבהם מרצים ומרצות מתקדמים.

השאלה אינה אם החוק מחייב מוסד להדיר מרצות – הוא אינו מחייב. השאלה היא אם המדינה רשאית לתקצב הרחבה של מסלולים שבהם, לפי דיווחי המוסדות עצמם, נשים אינן מלמדות קורסי חובה והתקדמותן נפגעת.

מתנדבים חרדים בשירות הלאומי עוברים הכשרה בסיסית (צילום: באדיבות המצולמים)

מה אומרים באקדמיה על הדרת מרצות בהפרדה מגדרית?

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה שני גילויי דעת נגד החוק להרחבת הלימודים בהפרדה מגדרית. הראשון, מ-2024, קבע כי קידום החוק "יוביל להדרה שיטתית של מרצות מהוראה בכיתות גברים", ובכך "יפגע בהזדמנויות התעסוקה שלהן ובקידומן האקדמי".

השני פורסם ב-7 ביולי, בשבוע לפני ההצבעה שבה אושר החוק, והזהיר מ"פגיעה במרצות ובחוקרות נשים שתימנע מהן האפשרות ללמד סטודנטים ומנסיגה מקידומן של נשים למשרות הוראה, מחקר וניהול בכירות". חתומים עליו, בין היתר, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל והנשיאה לשעבר פרופ' נילי כהן.

בשבוע שלאחר אישור החוק התפטרו חמישה חברי מל"ג במחאה על אישורו. פרופ' מרסל מחלוף, פרופ' ג'יהאד אל-צאנע, פרופ' ליה לאור ופרופ' עידית תשובה כתבו לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולשר החינוך קיש כי החוק "עלול להוביל להדרת נשים מן המרחב האקדמי". חבר נוסף, משה ויגדור, כתב מכתב נפרד בו ציין כי החוק "יעניק לגיטימציה ממלכתית להדרת נשים באקדמיה".

אילוסטרציה: נשים חרדיות בהייטק, 2009 (צילום: Abir Sultan/Flash 90)

ההתנגדות הזו נרשמה לפני ההצבעה, בידי הגוף המייצג של מדעני ישראל ובידי חברי המועצה שאמורה ליישם את החוק – אולם לא השפיעה על ההצבעה שבה אושר החוק ברוב של 52 תומכים מול 43 מתנגדים.

שאלות שעולות מן הנושא

האם החוק החדש אוסר על מרצות ללמד במסלולי גברים?

לא. נוסח החוק אינו מזכיר את סגל ההוראה כלל, ועוסק במסלולי לימוד ובקבלת מועמדים בלבד. האיסור על הדרת מרצות נובע מפסיקת בג"ץ ומדיני העבודה הכלליים, וממשיך לעמוד. אולם קיים חשש, שהדיווחים בשטח מחזקים אותו, שבמציאות נוצרת הדרה קבועה של המרצות.

האם לימודים בהפרדה מגדרית מביאים גם להדרה של מרצים גברים?

פרופ' חגי פרץ מהמועצה המתאמת של הארגונים האקדמיים אמר כי "במקומות של הפרדה יש הדרה של מרצות ושל מרצים". עם זאת, לא פורסמו מקרים מדווחים של אפליה כזו.

האם מסלולים לתארים מתקדמים בהפרדה היו קיימים עוד לפני החוק?

כן. לפי נתוני המל"ג שבמסמך מרכז המחקר, בתשפ"ד התקיימו 13 תוכניות לתואר שני בהפרדה מגדרית – עוד לפני שהחוק התיר זאת. כולן אושרו לפני שנת הלימודים תשע"ז, והתוכניות האוניברסיטאיות מתקיימות במכללות החרדיות המכונות "פלטפורמות" ולא בקמפוסים הראשיים.

המרכז האקדמי לב, בו מתקיימים בין השאר לימודים בהפרדה מגדרית (צילום: עזרא גבאי, אושר לשימוש חופשי במסגרת ויקימדיה)

בנוסף, מתקיימות 37 תוכניות לתואר שני בהפרדה מגדרית בשמונה ממכללות החינוך הממלכתי-דתי, שאינן נכללות בספירה הזו.

אם לא הוגשה אף תלונה על הפרדה מגדרית באקדמיה, אולי אין איתה בעיה?

המל"ג אכן מסרה שמעולם לא התקבלה אצלה תלונה על אפליה של סגל הוראה. אלא שהיעדר תלונות אינו אומר שאין הדרה. מרכז המחקר של הכנסת מציין במפורש שייתכנו מקרים שאינם מדווחים; שני המקרים שכן נחשפו הגיעו מעיתונאים ולא מתלונה. תלונה דורשת ממרצה להתלונן על המעסיק שלה בשלב שבו הקריירה שלה תלויה בו.

החוק שאושר בכנסת אינו מתיר לאף מוסד להדיר מרצות, ולא היה הליך רשמי שבו מוסד כלשהו נמצא מפר את פסיקת בג"ץ. אלה עובדות, והן נכונות. אלא שהן נכונות במערכת שבה אין נתונים פומביים על שיעור המרצות במסלולים המופרדים והבקרה לוקה בחסר.

השאלה אינה אם החוק מתיר אפליה – הוא אינו מתיר. השאלה היא מה שווה איסור שאיש אינו מודד את קיומו, ברגע שהמדינה מרחיבה את המסלולים שבהם הוא אמור לחול.

מקורות: חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 12), התשפ"ו–2026, רשומות, ספר החוקים 3557, 20.7.2026, עמ' 826; מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית", יוני 2025; דוח מבקר המדינה, "הנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית", מאי 2025; גילויי דעת של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, דצמבר 2024 ויולי 2026; חוות דעת המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק; דוח "ישראל חופשית" על ההפרדה המגדרית באקדמיה, יולי 2025.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין