הח"כיות מהוות רק כרבע מהכנסת ומספרן הפסיק לגדול מאז 2015

בקצרה

• בממשלה ה-37 כיהנו שש שרות בלבד לאורך הקדנציה, ואף אישה לא כיהנה כשרת הביטחון או האוצר.
• בכנסת ה-25 נבחרו 29 נשים בלבד – כ-24.2% מחברי הבית.
• מאז הכנסת ה-20, ב-2015, שיעור הנשים בכנסת לא עלה מעל רבע מהח"כים.
• ייצוג הנשים בכנסת הבאה צפוי לגדול, בזכות גידול במספר הנשים ברשימות האופוזיציה; אבל מספר הנשים ברשימות הקואליציה עדיין נמוך מאוד.
• המפלגות ש"ס ויהדות התורה אינן מעמידות אף מועמדת, כחלק ממדיניות מוצהרת.
• ישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות המפותחות בייצוג נשים בפרלמנט.

כמה נשים מכהנות בכנסת?

ייצוג הנשים בכנסת עלה בעקביות עד הכנסת ה-19, שנבחרה ב-2013, ומאז הוא נתקע סביב רבע מהמושבים.

בכנסת הנוכחית מכהנות בפועל 31 נשים (25.8% מכלל חברי הכנסת). בבחירות האחרונות נבחרו 29 נשים בלבד (24.2%) אך מספר הח"כיות עלה מעט בשל כניסת ח"כיות לכנסת כממלאות מקום במקום ח"כים שקודמו לתפקיד שרים, בהתאם לחוק הנורווגי.

מספר הנשים בכנסת עמד בממוצע על כ-10 מהכנסת הראשונה שנבחרה ב-1949 ועד אמצע שנות ה-90, וגדל מאז פי שלושה בערך.

המקור לנתוני הכנסת ה-19 עד ה-24: המכון הישראלי לדמוקרטיה. נתוני הכנסת ה-25 מאומתים גם מול מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

למה חשוב שנשים יהיו שותפות בקבלת ההחלטות?

ייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות הוא קודם כול עניין דמוקרטי: נשים הן מעט יותר ממחצית מהציבור; כאשר הן נעדרות מהממשלה, מהכנסת וממוקדי הכוח, הן אינן שותפות באופן שווה בקביעת סדר היום ובהקצאת המשאבים.

לפי דוח ארגון המדינות המפותחות (OECD) על נשים, ממשל ועיצוב מדיניות:

"גופי קבלת החלטות שמשקפים את המגוון בחברה – כולל בין נשים לגברים – מספקים פרספקטיבה מאוזנת יותר בעיצוב מדיניות ובמתן שירותים ציבוריים, ותורמים לאמון גבוה יותר במוסדות ציבוריים.

"נשים החברות בגופים מחוקקים נוטות יותר לקדם נושאים כמו בריאות וחינוך, ומביאות תשומת לב מיוחדת לאלימות מגדרית ולמדיניות ידידותית למשפחה.

"עם זאת, נוכחות מספרית לבדה אינה מספיקה: כדי להשפיע בפועל, נשים צריכות להיות מיוצגות בכל שלבי עיצוב המדיניות ולהחזיק בכוח ממשי, לא רק בייצוג פורמלי, לצד כלים כמו נתונים מפולחים ותקצוב רגיש למגדר".

נשים אינן קבוצה אחידה, וב-OECD לא טוענים שהן תמיד יקבלו החלטות שונות או טובות יותר. אבל מערכת שבה נשים מיוצגות בחסר נשענת על מאגר מצומצם יותר של ניסיון וידע, ומגדילה את הסיכון שצרכים משמעותיים כלל לא ייכנסו לחדר שבו מתקבלות ההחלטות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח ישיבת הממשלה ב־4 בינואר 2026 (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)

כמה נשים מכהנות בממשלה ובתפקידי שרים מרכזיים?

נשים מיוצגות בממשלת ישראל ה-37 עוד פחות מאשר בכנסת, והתיקים שנמסרו להן אינם כוללים את מוקדי העוצמה הכלכליים והביטחוניים.

במהלך כהונת הממשלה כיהנו בה שש שרות בלבד, וזאת מתוך מספר שיא של 38 שרים. בין שש השרות שכיהנו נכללה גלית דיסטל-אטבריאן, שהתפטרה באוקטובר 2023. אף אישה לא כיהנה כשרת ביטחון, אוצר, חוץ, משפטים או פנים.

הפער במשרדי הביטחון והאוצר אינו ייחודי לממשלה הנוכחית: מעולם לא כיהנה אישה בישראל כשרת ביטחון, ואף לא כשרת אוצר.

מאז קום המדינה כיהנה ראשת ממשלה אחת בלבד, גולדה מאיר. בעבר כיהנו מספר שרות חוץ, אך ציפי לבני הייתה שרת החוץ האחרונה, בין 2006 ל-2009, ומאז המשרד עבר רק לגברים. אף אישה גם לא כיהנה כנשיאת מדינת ישראל.

ישיבת הקבינט המדיני-בטחוני בירושלים, 11 בדצמבר 2025 (צילום: מעיין טואף/ לע"מ)

נשים כמעט לא השתתפו בפורומים המצומצמים שקיבלו את ההחלטות הביטחוניות המרכזיות בנוגע לשרשרת המלחמות שהמדינה נמצאת בה. בקבינט המדיני-ביטחוני יש שתי נשים (שרת התחבורה מירי רגב ושרת המדע גילה גמליאל) מתוך 11 שרים. בקבינט המלחמה המצומצם, שניהל את המערכה בעזה, לא היו נשים.

החלטות עם השלכות ישירות על חיילות, משפחות, מפונים והעורף התקבלו אפוא בלי ייצוג נשי סביב השולחן המצומצם. החלטה ביטחונית איננה עוסקת רק בתמרון צבאי: היא נוגעת גם לפינוי אזרחים, לבריאות ולרווחה ולמשפחות החיילים, ומשליכה גם על הכלכלה, החינוך, הבריאות ובריאות הנפש, ולמעשה על כל תחומי החיים.

בממשלה הקודמת כיהנו 11 נשים בתפקידי מנכ"ליות משרדים – כלומר, קרוב לשליש ממנכ"לי משרדי הממשלה.

עם הקמת הממשלה הנוכחית, אף שר לא מינה אישה למנכ"לית משרדו וכל המשרדים נוהלו בידי גברים בלבד. מאז, התמנתה אישה אחת בלבד למנכ"לית משרד ממשלתי – דגנית סנקר-לנגה, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה, ושתיים התמנו לתפקידי ממלאות מקום מנכ"לים: דרורית שטיינמץ, ממלאת מקום מנכ"ל משרד רה"מ, ונאווה זקן, ממלאת מקום מנכ"ל משרד התעשייה.  

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרי ממשלה וחברי כנסת משתתפים בישיבת מליאה ובהצבעה על הצעת חוק להקפאת מעצרים של סרבני גיוס חרדים באולם מליאת הכנסת בירושלים, 14 ביולי 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

האם בכנסת הבאה יהיו יותר נשים מבכנסת הנוכחית?

לפי הערכה המבוססת על רשימות מועמדי ומועמדות המפלגות לבחירות הקרובות ועל נתוני הסקרים הנוכחיים, ייצוג הנשים בחלק מהמפלגות צפוי להעלות את שיעורן בכנסת, אך הן עדיין יהיו מיוצגות בחסר.

חישוב שערכנו לפי הרשימות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית לקראת הבחירות הקרובות ועל ממוצע סקרי המנדטים שפרסם "הארץ", מצביע על לפחות 32 חברות כנסת – 26.7% מהבית.

אבל השאלה האם, ובכמה, יגדל מספר חברות הכנסת תלויה בתוצאות הבחירות. 25 מהנשים במיקומים ריאליים ברשימות משתייכות למפלגות שכיום נמצאות באופוזיציה, ושבע בלבד למפלגות הקואליציה הנוכחית.

השאלה האם השיא הצפוי בייצוג הנשים בכנסת יתורגם לכוח פוליטי תלויה לא רק בהרכב המנדטים, אלא בשאלה מי ירכיב את הממשלה הבאה. אם הקואליציה הנוכחית תישאר בשלטון, נוכחות הנשים תהיה בעיקר בכנסת ולא במוקדי קבלת ההחלטות.

הצגת רשימת המועמדים של מפלגת ישר לקראת הבחירות הכלליות הקרובות בראש העין. 7 בספטמבר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

מינויים פוליטיים בכירים – תיקי שרים, חברות קבינט, ראשות ועדות – ניתנים בדרך כלל למי שנמצאים בהנהגת המפלגה ובעמדות הבכירות ברשימה שלה.

אם מפלגות הקואליציה הנוכחית ירכיבו את הממשלה הבאה, מאגר המועמדות הבכירות מצומצם: בדיקת עשרת המקומות הראשונים ברשימות שהוגשו לוועדת הבחירות המרכזית מראה שבליכוד יש שתי נשים בלבד בעשירייה הראשונה; שתיים בעשירייה הראשונה של עוצמה יהודית, ושתיים בזו של הציונות הדתית. רשימות ש"ס ויהדות התורה מורכבות מגברים בלבד.

לעומת זאת, אם הממשלה הבאה תורכב מהמפלגות המתנגדות לנתניהו – שמהן צפויות לבוא כ-23 מתוך 32 הנשים הצפויות להיבחר – מאגר המועמדות הבכירות נראה שונה לגמרי ברוב המקרים.

במפלגת ישר!, בראשות גדי איזנקוט, יש ארבע נשים בעשירייה הראשונה. ברשימה של ביחד בראשות נפתלי בנט יש בעשירייה הראשונה חמש מועמדות, וכך גם בדמוקרטים. בעשירייה הראשונה של ישראל ביתנו יש שלוש מועמדות.

ראש הממשלה לשעבר ויו"ר מפלגת "ביחד" נפתלי בנט, יחד עם ראש האופוזיציה יאיר לפיד וחברי המפלגה, מציגים את רשימת המועמדים לקראת הבחירות הקרובות, בתל אביב. 6 בספטמבר 2026 (צילום: Flash90)

במפלגות הערביות ייצוג הנשים לוקה בחסר: ברשימה המשותפת יש שתי מועמדות בעשירייה הראשונה, וברע"ם אחת.

לפיכך, הזהות של מי שירכיב את הממשלה הבאה – לא רק כמה נשים ייבחרו – היא שתקבע אם השיא הצפוי במספר הנבחרות לכנסת אכן יתורגם לתיקי שרים, לחברות בקבינט ולראשות ועדות.

האם הדרת נשים מרשימות לכנסת היא בחירה מכוונת?

ברשימות שהגישו ש"ס ויהדות התורה אין אף מועמדת, ומעולם לא הוצבה אישה באף אחת מרשימותיהן, לא במקום ריאלי ואף לא במקום סמלי בתחתית הרשימה.

זוהי מדיניות מוצהרת: דוברי שתי המפלגות הסבירו לאורך השנים, בריאיונות חוזרים, שתפקידה של אישה חרדית "אחר" מכהונה בכנסת. ההסבר הזה הופך את היעדרן של נשים לעמדה מוצהרת, לא לתקלה נקודתית: אין כאן מכסה שלא מולאה או שריון שלא בוצע, אלא סירוב עקרוני להעמיד מועמדות מלכתחילה.

השר יצחק גולדקנופף לצד חברי הכנסת מיהדות התורה. 15 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

במפלגות אחרות ההרכב תלוי בשיטת המיון: פריימריז פותחים תחרות רחבה יותר, אבל לא מבטיחים תוצאה – מועמדות עדיין צריכות לזכות בקולות החברים. שריון מבטיח ייצוג נשי, אך רק כשהוא חל על מקומות ריאליים ולא רק על תחתית הרשימה. השיטה שאומצה במפלגת הדמוקרטים מבטיחה שיבוץ מקומות בשיטת הריץ'-רץ' – מועמדת אישה ומועמד גבר לסירוגין – על מנת להתמודד עם הקושי הזה.

במפלגות רבות יו"ר המפלגה מרכיב את הרשימה בעצמו, וההרכב תלוי כולו בשיקול דעתו האישי. לעיתים התוצאה היא לטובת ייצוג נשים, ולעיתים בדיוק להפך.

האם ייצוג הנשים בשלטון במדינות אחרות גדול מבישראל?

ישראל נמצאת מתחת לממוצע העולמי והרבה מתחת לממוצע המדינות המפותחות בייצוג נשים בפרלמנט. נכון לינואר 2026, ישראל מדורגת במקום ה-95 מתוך כ-180 מדינות בעולם, ובמקום ה-31 מתוך 38 מדינות ה-OECD. לפי האיגוד הבין-פרלמנטרי, נשים הן 27.5% מחברי הפרלמנטים בעולם, לעומת 24.2% שנבחרו לכנסת ה-25 בישראל.

ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני במסיבת עיתונאים במפגש מדינות ה-G7 באיטליה, 15 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)

הפער בולט גם מול מדינות דמוקרטיות מרכזיות: בקנדה 30.6% מחברי בית הנבחרים הן נשים, בארצות הברית 28.8%, בגרמניה 32.5% בבונדסטאג, ובבריטניה 41%.

הפער קיים בתפקידים הבכירים ביותר: נכון לינואר 2026 מכהנות ראשות ממשלה בדנמרק, באיטליה ובאיסלנד, בין היתר, לפי Council of Women World Leaders, ונשים מחזיקות גם בתיקי אוצר, חוץ וביטחון – למשל בהודו, באוסטרליה ובצרפת. 17 מ-195 ראשי המדינות בעולם הן נשים.

ישראל הייתה אחת המדינות הראשונות בעולם שבהן כיהנה ראשת ממשלה או מנהיגת מדינה נבחרת – גולדה מאיר. גם ייצוג הנשים בכנסת היה בעבר גבוה ביחס לעולם. בהשוואה בינלאומית ייצוג הנשים בישראל הידרדר.

ראשת הממשלה לשעבר של בריטניה ליז טראס נואמת בכנס השנתי של השמרנים בוושינגטון די סי, ארה"ב, 20 בפברואר 2025 (צילום: SAUL LOEB / AFP)

שאלות העולות מן הנושא

האם מספר חברות הכנסת צפוי לגדול?

כן. לכנסות ה-23 וה-24 נבחרו 30 נשים, ול-25 – רק 29. מספר הנשים בכנסת הבאה תלוי בתוצאות הבחירות (הצבעה למפלגות האופוזיציה תכניס יותר ח"כיות לכנסת ולהפך), אך לפי הסקרים, צפויות להיכנס לכנסת 32 נשים.

ועדיין, אם התחזית הזאת תתממש, מדובר ב-26.7% בלבד – מעט יותר מרבע מחברי הכנסת. כלומר, נשים יהיו עדיין מיוצגות הרבה פחות – קצת יותר ממחצית – משיעורן באוכלוסייה.

אם ייבחרו יותר חברות כנסת, יהיו בממשלה הבאה יותר שרות?

לא בהכרח. את הרכב הממשלה קובעות המפלגות המרכיבות את הקואליציה. כיוון שבמפלגות שכיום הן בקואליציה (הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, עוצמה יהודית, הציונות הדתית) יש ייצוג נמוך מאוד לנשים, מספר השרות לא יגדל אם המפלגות הללו ירכיבו גם את הממשלה הבאה.

האם הפער בייצוג הנשים חמור יותר בכנסת או בממשלה?

בממשלה. בעוד שקרוב לרבע מחברי הכנסת הן נשים, בממשלה ה-37 כיהנו רק שש שרות לאורך הקדנציה, ואף אישה לא קיבלה את תיק הביטחון, האוצר, החוץ, המשפטים או הפנים. 

חברות האופוזיציה מוחות למען זכויות נשים בלבוש אדום במליאה , 19 ביולי 2023 (צילום: דוברות הכנסת – נועם מושקוביץ')

האם נשים מיוצגות בכנסת יותר מאשר ברוב הפרלמנטים בעולם?

לא, להפך. נשים הן 27.5% מחברי הפרלמנטים בעולם לפי האיגוד הבין-פרלמנטרי, ואילו לכנסת ה-25 נבחרו 24.2% נשים. גם אם התחזית ל-32 חברות כנסת תתממש, ישראל עדיין תהיה מעט מתחת לממוצע העולמי הנוכחי.

מקורות

• ועדת הבחירות המרכזית, רשימות המועמדים שהוגשו לכנסת ה-26
• "הארץ", מרכז הסקרים 2026: מפת המנדטים העדכנית מכל סקר בחירות
• זמן ישראל, על ההרכב של רשימות ש"ס ויהדות התורה
• הכנסת, הרכב ממשלת ישראל ה-37
• משרד הביטחון, שרי הביטחון לדורותיהם
• משרד ראש הממשלה, ממשלות העבר
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ליפן יש אישה בראשות הממשלה, בישראל שר אומר לח"כית "תפסיקי לקרקר"
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ייצוג נשים במערכת הפוליטית, 2024
• המכון הישראלי לדמוקרטיה, ייצוג נשים במערכת הפוליטית: סקירה לרגל יום האישה הבינלאומי 2026
• מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נשים בכנסת: ריכוז נתונים לאחר הבחירות לכנסת ה-25
• האיגוד הבין-פרלמנטרי, נתונים עדכניים על נשים בפרלמנטים
• OECD, Women, Government and Policy Making in OECD Countries: Fostering Diversity for Inclusive Growth, 2014
• AP, Netanyahu dissolves influential war Cabinet after key partner bolted from government
• International IDEA, IPU and Stockholm University, Gender Quotas Database
• כאן חדשות, 20% מהכוח הלוחם ו-35% ממשרתי הקבע – נשים: נתוני צה"ל לרגל יום האישה
• איתך-מעכי, נייר עמדה: ייצוג נשים ומניעת הדרתן לקראת הבחירות לכנסת 2026
• Council of Women World Leaders, Current Women Head of State and Government

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין