נולד ב-1992; גדל ברובע היהודי בירושלים, בנו של הרב יששכר וסרלאוףלמד בישיבות ההסדר במעלות ובבית שאן; שירת בגולנימנכ"ל עמותת "אחיעד" בדרום תל אביב עד נובמבר 2022מנכ"ל עוצמה יהודיתב-2019 קיבל באזכרה לכהנא פרס מנהיגות צעירה על שם כהנאב-2022 נבחר לכנסת ברשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודיתמדצמבר 2022 שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומיבנובמבר 2024 צורף כמשקיף לקבינט המדיני-ביטחוניבינואר 2025 התפטר מהממשלה במחאה על עסקת החטופים; חזר במרץ 2025מוצב במקום השלישי ברשימת עוצמה יהודית
מן הארכיון
המקום השלישי
עוצמה יהודית אינה מקיימת פריימריז (Times of Israel). ברשימה שפרסמה המפלגה בתחילת ספטמבר 2026 מוצב וסרלאוף במקום השלישי, אחרי בן גביר וח"כ טלי גוטליב, שעברה מהליכוד, ולפני שר המורשת עמיחי אליהו (ynet; ערוץ 7). בספטמבר 2026 הוא עדיין מכהן כשר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ("ישראל היום").מהרובע היהודי לדרום תל אביב
וסרלאוף נולד ב-14 באוגוסט 1992 (ערוץ הכנסת) וגדל ברובע היהודי בירושלים. אביו, הרב יששכר וסרלאוף, עומד בראש הישיבה התיכונית "אהבת חיים" ("וואלה"). הוא למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר", היה מדריך וקומונר בבני עקיבא ועמד בראש ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי; אחר כך למד בישיבת מעלות, התגייס לגולני, ואחרי השחרור המשיך ללמוד בישיבת ההסדר בבית שאן ("סרוגים"). לפי ערוץ הכנסת, הוא סטודנט למשפטים בקריה האקדמית אונו, בקמפוס ירושלים (ערוץ הכנסת). בדרום תל אביב היה אברך בישיבת "עוז ואמונה" של הרב אחיעד אטינגר, ואחרי שאטינגר נרצח בפיגוע בשומרון הקים את עמותת "אחיעד" (ערוץ 7). העמותה מציגה כמטרתה "התיישבות יהודית מחודשת בדרום תל אביב, בדגש על שכונת נווה שאנן ופלורנטין" (אתר העמותה), והוא כיהן כמנכ"ל שלה עד 14 בנובמבר 2022 (משרד המשפטים). ב-2019 תיארה אותו N12 כ"פעיל בולט במאבק של תושבי דרום תל אביב לגירוש המהגרים" (N12). במאי 2020 אמר: "ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו והפקירו את תושבי דרום תל אביב" (ערוץ 7). בבחירות לכנסת ה-21, באפריל 2019, שובץ במקום ה-40 ברשימת איחוד מפלגות הימין. אחרי שבית המשפט העליון פסל את מיכאל בן־ארי, ביקשה הרשימה לקדם את בן גביר למקום החמישי ואת וסרלאוף למקום השמיני, ויו"ר ועדת הבחירות דחה את הבקשה (ועדת הבחירות המרכזית). בדצמבר 2021 הציג אותו ערוץ 14 כמנכ"ל עוצמה יהודית, "האיש שעומד מאחורי איתמר בן גביר" (ערוץ 14). בבחירות 2022 שובץ במקום החמישי ברשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מטעם מפלגת "ארץ ישראל שלנו" (המכון הישראלי לדמוקרטיה), ונכנס לכנסת כחבר הכנסת הצעיר ביותר ("מעריב").כהנא
ב-14 בנובמבר 2019, באזכרה ה-29 לרב מאיר כהנא בירושלים, נאם וסרלאוף כמנכ"ל עוצמה יהודית: "ביום זה אני מציע להקשיב לאנשים שליוו את הרב בדרכו" (ערוץ 7). באותו אירוע חולקו "פרסי מנהיגות צעירה על שם הרב כהנא", ווסרלאוף קיבל פרס על פעילותו בדרום תל אביב ("סרוגים"; ערוץ 14). בדצמבר 2019 נפגשו ראשי המפלגה, ובהם וסרלאוף, עם הרב דב ליאור, שהאתר "כל רגע" כינה "רבה של המפלגה" ("כל רגע"). תנועות כ"ך וכהנא חי הוכרזו כארגוני טרור במרץ 1994, אחרי הטבח במערת המכפלה (האו"ם). ביולי 2022 נשאל וסרלאוף מה הקשר שלו לכהנא, והשיב: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו". על מיכאל בן־ארי וברוך מרזל, שנפסלו מהתמודדות, אמר: "ללא ספק הם ראויים ממני", והוסיף: "למדתי מהם מהי אהבת ישראל אמיתית" ("מקור ראשון"). בנובמבר 2022 אמר: "אין לי מילה אחת רעה להגיד על ברוך מרזל" (ערוץ 7), ובדצמבר 2022: "אני מבין ללבו של מרזל, שרוצה נציג שימשיך את דרכו של הרב כהנא" ("וואלה"). ב-26 בנובמבר 2025 השתתף וסרלאוף כנציג הממשלה בטקס האזכרה לדוד בן גוריון. נכדו של בן גוריון, יריב בן אליעזר, אמר בטקס: "לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה הוא נציג מפלגה כהניסטית", והנשיא יצחק הרצוג כינה את וסרלאוף "השר העוסק יום-יום במימוש חזון הנגב והגליל" (ynet).ביולי 2023, כשעבר לגור בצפון תל אביב, אמר וסרלאוף ב-103FM: "אני לא גזען, אני מכבד כל אדם, אני לא כהניסט" ("מעריב").
בן גביר וסמוטריץ'
בדצמבר 2022 אמר על בן גביר: "איתמר הוא חבר, אח, מורה ומנטור. עבורי הוא מצפן מוסרי", ועל כהנא: "בן גביר כבר אמר אין ספור פעמים שהוא לא ממשיך דרכו של הרב כהנא" ("וואלה"). באפריל 2024 חשף "וואלה" כי ב-31 באוגוסט 2022 הוגשו לרשם המפלגות דיווחים של עוצמה יהודית, ובהם כאלה שנוגעים לשנים קודמות, וכי "חבר המפלגה החתום על הדיווחים הוא השר יצחק וסרלאוף"; ברוך מרזל אמר על בן גביר: "הוא מייצג את עצמו, סגר את כל מוסדות המפלגה", ובן גביר השיב כי "המפלגה איננה ממשיכה את דרכה של תנועת כך" ("וואלה"). בספטמבר 2022 אמר על בצלאל סמוטריץ': "בצלאל סמוטריץ' הוא מנהיג. פוליטיקאי מבריק. שותף" (ערוץ 7). במאי 2023, כשעוצמה יהודית החרימה את הצבעות הקואליציה בדרישה לתקציבים, אמר: "הכתובת היא סמוטריץ'" (N12), ובספטמבר 2025: "סמוטריץ' מתנהל באופן יהיר, מנותק ומתנשא, ואינו אומר אמת לציבור"; מלשכת סמוטריץ' לא נמסרה תגובה ("ישראל היום"). אחרי בחירות 2022 אמר לשמאל: "אין לכם ממה לחשוש. לא נפגע בכם". על ח"כים ערבים אמר: "נתחיל מזה שנוציא את טיבי ועודה מהכנסת", והוסיף: "איתמר הודיע מספר פעמים שצריך לשלוח אותם לסוריה", "אין להם מה לחפש פה" (JDN). להרחבה: התיק המלא על איתמר בן גבירמשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
בדצמבר 2022 מונה וסרלאוף לשר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי בממשלה ה-37 (N12). בפברואר 2023 שינתה הממשלה את שם המשרד ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי" והעבירה אליו, בין השאר, את רשות הצעירים, את האגף לאזרחים ותיקים ואת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר (החלטת ממשלה 109). במאי 2026 קבע מבקר המדינה כי הרשות לתכנון החקלאות הועברה למשרד "כ'רשות ריקה' – ללא עובדים וללא תקציב", ולפי הדוח ירד השטח החקלאי שאושר להקצאה ב-87% (N12). באפריל 2026 כתב המבקר כי "ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים" (מבקר המדינה). במאי 2023 הקצתה הממשלה 225 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024 לתקציבי פיתוח של המשרד (החלטת ממשלה 511). באוקטובר 2023 כללה N12 את המשרד ברשימת משרדים שאפשר לסגור, בשל חפיפה עם משרדים אחרים (N12). דובר המשרד השיב ל"שומרים" כי 121 ראשי רשויות הדגישו את הצורך במשרד ("שומרים"). במרץ 2024 דיווח "כלכליסט" כי מתוך 250 מיליון שקל שהועברו מהרזרבה, 169 מיליון הופנו למשרדו ("כלכליסט"). בספטמבר 2025, אחרי שטען כי תקציב משרדו קוצץ, אמרו גורמים באוצר כי "לא קוצץ שקל אחד מהמשרד" וכי הוא מנסה "לסחוט כספים קואליציוניים נוספים"; אנשי משרדו טענו מנגד כי דורפמן "זרק אותנו ולא דאג לנו לתקציב" (ערוץ 7). בינואר 2023 מונה ד"ר אלעזר בן הרא"ש למנכ"ל המשרד. באוקטובר עבר לכהן כממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי, והתנועה לאיכות השלטון עתרה נגד המינוי בטענה לזיקה פוליטית לעוצמה יהודית ("כלכליסט"). בדצמבר 2023 דיווח "כלכליסט" כי בן גביר מבקש "לכפות" על וסרלאוף את החזרתו של בן הרא"ש למשרד; מלשכת וסרלאוף נמסר כי העניין נבחן, ומלשכת בן גביר נמסר כי הטענות "ערימת שקרים" ("כלכליסט"). בן הרא"ש חזר למשרד, ובינואר 2024 הודיע כי יפרוש (ערוץ 7). ביוני 2024 מונה במקומו יוחנן מאלי ("וואלה"). להרחבה: כספים קואליציונייםהחטופים
בפברואר 2024 הסביר את התנגדות מפלגתו לעסקת החטופים הראשונה: "לחכות קצת ולהכות יותר חזק" (ערוץ 7). בנובמבר 2024 צורף כמשקיף לקבינט המדיני-ביטחוני (ynet). ב-17 בינואר 2025 כתב כי ביקר בבית אביה של חטופה שעמדה להשתחרר: "אמרתי לו שאני הולך להתנגד לעסקה שתחזיר את הבת שלו", ועל התפטרותו: "אעשה זאת בלב כבד אך שלם" (ערוץ 7). ב-19 בינואר 2025 הגישו שלושת שרי עוצמה יהודית את התפטרותם (Times of Israel). ב-19 במרץ 2025, אחרי חידוש הלחימה, אישרה הכנסת ברוב של 65 מול 46 את חזרתם לממשלה (ynet). ב-12 באוגוסט 2025 אמר בכנסת למשפחות החטופים: "אני חי עם מצפון שדוקר אותי השכם וערב" (ערוץ 7). באוקטובר 2025 הצביע בממשלה נגד העסקה שבמסגרתה שוחררו כל החטופים החיים, יחד עם סמוטריץ', בן גביר, אורית סטרוק ועמיחי אליהו (כאן חדשות).המחאה, בג"ץ והיועמ"שית
בפברואר 2023, אחרי שמפגינים נגד ההפיכה המשטרית חסמו את ביתו בשכונת שפירא, אמר: "זאת לא דמוקרטיה זו אנרכיה" (ynet). ביולי 2023 עבר עם משפחתו לצפון תל אביב, ותושבים בשכונה הודיעו על הפגנה נגדו ("מעריב"). ב-9 בספטמבר 2023 עוכב לחקירה בחשד להשחתת פני מקרקעין האדריכל יואב אנדרמן, שתלה ליד ביתו שלטי מחאה בנוסח עשרת הדיברות; לפי "כלכליסט", וסרלאוף "התלונן במשטרה", ואנדרמן שוחרר בתום החקירה ("כלכליסט"). וסרלאוף אמר למחרת: "המשרד שלי הגיש תלונה נגד אותו בחור שלא רק תולה שלטים תמימים, הוא מטריד אותי באופן קבוע", ואמר כי לא הורה על העיכוב (ynet). במאי 2025, כשתושבים בשכונה חילקו דפי מחאה לציון 600 ימים למלחמה, השיב וסרלאוף לתושב ששלח לו תמונה שלהם בסרטון שבו אדם לא מזוהה מסיר את הדפים, וכתב: "ללמדך, נשארו במדינה שלנו אזרחים שלא תומכים במחאה הזו" (N12). באוגוסט 2023 עתר לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בטענה ל"אכיפה בררנית" כלפי המחאה, ואמר: "לא אנוח ולא אשקוט לנוכח האכיפה הבררנית שזועקת לשמיים" (ynet). ב-30 במאי 2024 דחה בג"ץ את העתירה על הסף, וקבע כי "העותר לא עמד בנטל הכבד של הוכחת אכיפה בררנית" (News1). וסרלאוף כתב כי "פסק הדין מדהים בעליבותו ובעצימת העיניים התיאטרלית אל מול המציאות הברורה" (ice). בפברואר 2026, על אפשרות שבג"ץ יתערב בכהונת בן גביר, אמר: "פקידים שמפטרים נבחרי ציבור זה סופה של הדמוקרטיה" ("אמס"). באפריל 2025 סיפר כי נחקר בשב"כ כחייל על קשריו עם בן גביר ומרזל, וקרא לסגור את המחלקה היהודית בשירות: "המחלקה היהודית בשב"כ לא מבדילה בין אויב לאוהב" (ערוץ 14). להרחבה: ההפיכה המשטריתהתיק המלא על יצחק וסרלאוף
1ביוגרפיה וקריירה מוקדמת (לפני הפוליטיקה)
367 מילים · 13 מקורות
לידה, משפחה והשכלה: יצחק שמעון וסרלאוף נולד ב־14 באוגוסט 1992, ט"ו באב תשנ"ב. לפי ערוץ הכנסת הוא מתגורר בתל אביב, למד ב"נתיב מאיר" ובישיבות ההסדר במעלות, בבית שאן ובדרום תל אביב, והוא סטודנט למשפטים בקריה האקדמית אונו, בקמפוס ירושלים ערוץ הכנסת. בריאיון ל"וואלה" ב־24 בדצמבר 2022 תואר כבן זקונים במשפחה שגרה ברובע היהודי בירושלים; אביו, הרב יששכר וסרלאוף, עומד בראש הישיבה התיכונית "אהבת חיים" "וואלה", 24 בדצמבר 2022. בריאיון ל"מקור ראשון" ביולי 2022 אמר: "התגוררנו סמוך לקו התפר"; לפי הכתבה הוא נשוי ואב לשלושה, והמשפחה גרה אז ברמת שפירא בדרום תל אביב "מקור ראשון", 16 ביולי 2022.
תנועת נוער, ישיבה ושירות צבאי: לפי "סרוגים", למד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר", היה מדריך וקומונר בבני עקיבא ויו"ר ההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי, למד בישיבת מעלות של הרב יהושע ויצמן, התגייס לגולני, ואחרי השירות המשיך ללמוד בישיבת ההסדר בבית שאן "סרוגים", 19 במרץ 2019. רשימת המועמדים של עוצמה יהודית שפרסמה N12 באוגוסט 2019 ציינה את תאריך לידתו, את מגוריו בדרום תל אביב, את שירותו כ"לוחם קרבי בחטיבת גולני" ואת עבודתו כ"מורה בישיבת 'עוז ואמונה' בדרום תל אביב" N12, 21 באוגוסט 2019.
דרום תל אביב ועמותת "אחיעד": לפי ערוץ 7, וסרלאוף היה אברך כולל בישיבת "עוז ואמונה" של הרב אחיעד אטינגר, ואחרי רצח אטינגר בפיגוע בשומרון הקים את עמותת "אחיעד" ערוץ 7, 20 ביולי 2020. לפי חוות דעת של משרד המשפטים מ־12 בדצמבר 2023, כיהן עד 14 בנובמבר 2022 כמנכ"ל העמותה, המפעילה "גרעין משפחות תורני-חברתי באזור דרום תל-אביב" משרד המשפטים, 12 בדצמבר 2023. באתר העמותה מוגדרת המטרה כ"התיישבות יהודית מחודשת בדרום תל אביב, בדגש על שכונת נווה שאנן ופלורנטין" אחיעד. ב־27 במאי 2020, בחלוקת סלי מזון, אמר: "ממשלות ישראל לדורותיהן הזניחו והפקירו את תושבי דרום תל אביב" ערוץ 7, 27 במאי 2020. אביו סיפר כי בנו אמר לו: "אני לא מרגיש בנוח לשבת בנוח בירושלים כשהם סובלים שם" "סרוגים", 23 ביולי 2020.
המעבר לפוליטיקה: לפי "סרוגים" ממרץ 2019, וסרלאוף למד גם בישיבת הרעיון היהודי, שבה מלמד מיכאל בן־ארי "סרוגים", 19 במרץ 2019. N12 כתבה בפברואר 2019 על עוצמה יהודית כי "ראשיה רואים את עצמם תלמידיו של הרב כהנא" N12, 20 בפברואר 2019. בריאיון ל"מקור ראשון" ביולי 2022 נשאל "מה הקשר שלך לרב כהנא?" והשיב: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו" "מקור ראשון", 16 ביולי 2022.
2ציוני דרך פוליטיים וביצועיים (לפי משרדים ותפקידים)
627 מילים · 22 מקורות
מנכ"ל עוצמה יהודית: בנובמבר 2019 כבר כיהן כמנכ"ל המפלגה ערוץ 7, 14 בנובמבר 2019. בדצמבר 2021 הציג אותו ערוץ 14 כ"האיש שעומד מאחורי בן גביר"; בריאיון אמר כי עוצמה יהודית היא "ביתי הטבעי" ותיאר את עבודתו בבניית מערך השטח של המפלגה ערוץ 14, 5 בדצמבר 2021. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את עוצמה יהודית כ"מפלגת ימין רדיקלית" ששורשיה ב"חזית יהודית לאומית" של ברוך מרזל, ומונה בין יוזמותיה עונש מוות למחבלים המכון הישראלי לדמוקרטיה.
חבר הכנסת ה־25 ושר: ברשימת הציונות הדתית ועוצמה יהודית לכנסת ה־25 שובץ במקום החמישי, מטעם "ארץ ישראל שלנו" המכון הישראלי לדמוקרטיה, רשימת המועמדים. אחרי הבחירות התפצלה סיעת הציונות הדתית, ו"ארץ ישראל שלנו" יוצגה בידי וסרלאוף המכון הישראלי לדמוקרטיה, 20 בנובמבר 2022. בממשלה ה־37 מונה ל"שר לפיתוח הנגב והגליל והחוסן הלאומי" N12, 28 בדצמבר 2022.
התפטרות וחזרה, 2025: ב־19 בינואר 2025 הגישו בן גביר, אליהו ווסרלאוף את התפטרותם מהממשלה בעקבות אישור עסקת החטופים Times of Israel, 19 בינואר 2025; יום קודם לכן הודיעה המפלגה כי תגיש מכתבי התפטרות בשל "ההסכם המופקר" "מקור ראשון", 18 בינואר 2025. ב־19 במרץ 2025 אישרה הכנסת את חזרתם לממשלה, ברוב של 65 מול 46 ynet, 19 במרץ 2025.
שינוי מבנה המשרד – החלטת ממשלה 109, פברואר 2023: ההחלטה שינתה את שם "המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל" ל"משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי", והעבירה אליו את רשות הצעירים ואת האגף לאזרחים ותיקים ממשרד השוויון החברתי, ואת הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר ממשרד החקלאות מפתח התקציב, החלטה 109, 5 בפברואר 2023. בוועדת הכלכלה ב־28 ביוני 2023 פירט וסרלאוף את תחומי המשרד: "רשות הצעירים, אגף בכיר אזרחים ותיקים, יישובי חוסן, ערים מעורבות, שכונות שנפגעו מאוכלוסיית המסתננים ויישובים מאוימים" כנסת פתוחה, 28 ביוני 2023. בדוח "מבנה הממשלה בישראל" קבע מבקר המדינה כי הרשות לתכנון החקלאות "הועברה ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל כ'רשות ריקה' – ללא עובדים וללא תקציב, מה שהוביל לצניחה של 87% בשטח הקרקע החקלאית שאושר להקצאה" N12, 5 במאי 2026.
ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי: הוקמה בהחלטת ממשלה 274 מ־5 במרץ 2023; סמכויותיה כוללות "גיבוש תוכניות אסטרטגיות לחיזוק הנגב ובגליל" ו"עידוד הגירה חיובית ומניעת הגירה שלילית", ו"המנהל הכללי של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יהיה ממונה על ביצוע, תיאום ומעקב אחר החלטות ועדת השרים" משרד ראש הממשלה. בדוח מאפריל 2026 כתב מבקר המדינה כי "ועדת השרים לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן הלאומי כלל לא התכנסה בשנתיים"; באותו דוח נכתב כי "כ-7,000 גברים המתגוררים בנגב נשואים ליותר מאישה אחת", וכי "הוגשו רק שלושה כתבי אישום בגין פוליגמיה" מבקר המדינה, 28 באפריל 2026.
תקציבים: החלטת ממשלה 511 מ־14 במאי 2023 הקצתה "225 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024" לתקציבי פיתוח של המשרד, בתוכנית 046303 מפתח התקציב, החלטה 511. במרץ 2024 דיווח "כלכליסט" כי "הממשלה מרוקנת את הרזרבה בתקציב המדינה": מתוך 250 מיליון שקל, 169 מיליון הופנו למשרד הנגב והגליל "כלכליסט", 3 במרץ 2024. ב־8 בספטמבר 2025 אמרו גורמים באוצר כי "לא קוצץ שקל אחד מהמשרד" וכי השר מנסה "לסחוט כספים קואליציוניים נוספים"; אנשי משרדו טענו כי "חנמאל (דורפמן) זרק אותנו ולא דאג לנו לתקציב" ערוץ 7, 8 בספטמבר 2025.
צעירים, מלגות וחדשנות: המשרד פרסם כי הקצה "כ- 3,000 מלגות בשווי כולל של כ- 16 מיליון ₪", ובהן "4 מיליון ₪ לטובת סטודנטים מהנגב והגליל" ערוץ הטלגרם של המשרד. ב־28 בדצמבר 2023 הודיעו משרד הכלכלה, משרד הנגב והגליל, רשות החדשנות ומשרדים נוספים על הקמת תשעה מרכזי חדשנות אזוריים בהשקעה של יותר מ־100 מיליון שקל רשות החדשנות, 28 בדצמבר 2023. בטיוטת החלטת ההתייעלות לתקציב 2024 טען האוצר כי כפילות בין יחידות "מעמיסה בירוקרטיה לצד הפגיעה בשירות לאזרח"; הלשכה המשפטית של המשרד השיבה כי "האמור בדבר ההפעלה מקבילה של מרכזי הצעירים שגויה", וכי התמיכה ברשויות ניתנת ב"קול קורא יחיד ומרוכז" משרד הנגב והגליל, 10 בינואר 2024.
הצפון והקבינט: ב־11 בנובמבר 2024 דווח כי יצורף לקבינט המדיני-ביטחוני "ויכהן כמשקיף" ynet, 11 בנובמבר 2024. ב־2 בדצמבר 2024 אמר בוועדת הפנים: "הצוותים שלי נמצאים במטולה, קריית שמונה ושלומי כעת – ואני מתכוון לעבור לגור שם" ynet, 2 בדצמבר 2024.
3פוליטיזציה, מינויים ומנגנוני כוח
383 מילים · 13 מקורות
כניסה לתפקיד: ב־2 בינואר 2023 נכנס וסרלאוף לתפקיד בטקס חילופי שרים שבו השתתפו גם בן גביר, עמיחי אליהו ואלמוג כהן; בן גביר דיבר בטקס על השר "עם רגש, עם לב, עם אהבת ישראל גדולה" חדש בגליל, 2 בינואר 2023.
חילופי מנכ"לים: ב־3 בינואר 2023 הודיע מנכ"ל המשרד אילן שוחט על סיום תפקידו אחרי כשנה וחצי; וסרלאוף הודה לו והודיע על חפיפה מסודרת ערוץ 7, 3 בינואר 2023. ב־19 בינואר 2023 פורסם כי מינוי ד"ר אלעזר בן הרא"ש למנכ"ל "אושר פה אחד בוועדת המינויים" של נציבות שירות המדינה "סרוגים", 19 בינואר 2023, וב־29 בינואר אישרה אותו הממשלה ערוץ 7, 29 בינואר 2023.
בן הרא"ש בין שני המשרדים: באוקטובר 2023 עבר בן הרא"ש לכהן כממלא מקום מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי. התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד המינוי, בטענה לזיקה פוליטית לבן גביר ולעוצמה יהודית ולחשש שנעשה "משיקולים זרים, פוליטיים ולא ענייניים" "כלכליסט", נובמבר 2023. נציב שירות המדינה התנגד למינוי בשל היעדר ניסיון מתאים, וב־29 בנובמבר 2023, יום לפני הדיון בבג"ץ, הודיע בן הרא"ש כי יסיים את התפקיד עד סוף השנה ynet, 29 בנובמבר 2023. ב־31 בדצמבר 2023 דיווח "כלכליסט" כי בן גביר מבקש "לכפות" על וסרלאוף את החזרתו למשרד הנגב והגליל; מלשכת וסרלאוף נמסר כי העניין נבחן, ומלשכת בן גביר נמסר כי מדובר ב"ערימת שקרים" "כלכליסט", 31 בדצמבר 2023. ב־29 בינואר 2024 הודיע בן הרא"ש על פרישה אחרי אישור התקציב ערוץ 7, 29 בינואר 2024; לפי "כלכליסט", היחסים בינו לבין וסרלאוף היו בעייתיים "כלכליסט", 29 בינואר 2024.
יוחנן מאלי: ב־30 ביוני 2024 אישרה הממשלה את מינוי יוחנן מאלי, לשעבר מנכ"ל עיריית בית שמש, למנכ"ל המשרד "וואלה", 30 ביוני 2024.
ביקורת על עצם קיום המשרד: ב־22 באוקטובר 2023 כללה N12 את המשרד ברשימת משרדים שאפשר לסגור, וכתבה כי "יש חפיפה בין חלק ממשימות המשרד של סטרוק ואלו של והמשרד לפיתוח הנגב והגליל" N12, 22 באוקטובר 2023. "שומרים" בדק ב־29 בדצמבר 2023 את המשרד בתחקיר על משרדים מיותרים בזמן המלחמה; דובר המשרד השיב כי 121 ראשי רשויות הדגישו במכתב את הצורך בקיומו "שומרים", 29 בדצמבר 2023.
הדיווחים לרשם המפלגות: ב־16 באפריל 2024 פרסם "וואלה" כי ב־31 באוגוסט 2022 הוגשו לרשם המפלגות דיווחים של עוצמה יהודית, ובהם כאלה שנוגעים לשנים קודמות, וכי "חבר המפלגה החתום על הדיווחים הוא השר יצחק וסרלאוף"; עו"ד חנמאל דורפמן, לימים ראש המטה של בן גביר, אימת את החתימות. בן גביר השיב כי "המפלגה איננה ממשיכה את דרכה של תנועת כך" "וואלה", 16 באפריל 2024.
4ארכיון התבטאויות וציטוטים
489 מילים · 20 מקורות
15 בספטמבר 2022, על ח"כ משה טור-פז: "אין גבול לצביעות. קינלי טור-פז שייך למפלגה שברגעים אלו יושבת באותה ממשלה עם מפלגה שתומכת בטרור וברצח חיילי צה"ל" "סרוגים", 15 בספטמבר 2022.
21 בספטמבר 2022, בפאנל בחירות בתיכון: "נדרוש עונש מוות למחבלים, ונדרוש גירוש תומכי טרור" ערוץ 14, 21 בספטמבר 2022.
20 באוקטובר 2022, בריאיון לקול חי: "אנחנו נגד האמירה מוות לערבים, אנחנו בעד מוות למחבלים" "אמס"/קול חי, 20 באוקטובר 2022.
3 בנובמבר 2022, אחרי הבחירות: על ברוך מרזל: "אין לי מילה אחת רעה להגיד על ברוך מרזל. הוא יהודי צדיק"; לשמאל: "אני פונה לחבריי בשמאל, אין לכם מה לפחד"; על להט"ב: "לא אגע בזכויות שלו ולא אתערב"; על בן גביר: "אני סומך עליו במאת האחוזים" ערוץ 7, 3 בנובמבר 2022. באותו יום: "אתם לא צריכים לפחד מאיתנו… האג'נדה שלנו ברורה. אנחנו הבטחנו ביטחון אישי" ynet, 3 בנובמבר 2022.
27 בנובמבר 2022, על פעילי שמאל בחברון: בריאיון ל-103FM אמר כי הוא יודע איך זה כש"כל מיני אנרכיסטים" יושבים לחיילים על העצבים ערוץ 7, 27 בנובמבר 2022.
5 בדצמבר 2022, על סעיף הנכד בחוק השבות: בגלי צה"ל אמר כי "היהדות היא לא איזה קבוצת כדורגל" חב"ד אינפו, 5 בדצמבר 2022.
24 בדצמבר 2022, על בן גביר וכהנא: "איתמר הוא חבר, אח, מורה ומנטור. עבורי הוא מצפן מוסרי שזוכר תמיד לשם מה הוא הגיע לכנסת"; "בן גביר כבר אמר אין ספור פעמים שהוא לא ממשיך דרכו של הרב כהנא"; "אני מבין ללבו של מרזל, שרוצה נציג שימשיך את דרכו של הרב כהנא" "וואלה", 24 בדצמבר 2022.
13 בפברואר 2023, על הפגנה מול ביתו: "זאת לא דמוקרטיה זו אנרכיה. הפגנות כחופש הביטוי כן, עימותים לא" ynet, 13 בפברואר 2023.
12 ביולי 2023, על פסילת חוק המסתננים בבג"ץ: "זה פשוט הזוי" גלי ישראל, 12 ביולי 2023.
31 ביולי 2023, על המעבר לצפון תל אביב: "אני לא גזען, אני מכבד כל אדם, אני לא כהניסט" "מעריב", 31 ביולי 2023.
3 באוגוסט 2023, על עתירתו נגד היועמ"שית: "לא אנוח ולא אשקוט לנוכח האכיפה הבררנית שזועקת לשמיים"; "שימי סוף לאכיפה הבררנית" ynet, 3 באוגוסט 2023.
26 בפברואר 2024, בכנס ירושלים, על עסקת החטופים: "לחכות קצת ולהכות יותר חזק" ערוץ 7, 26 בפברואר 2024.
30 במאי 2024, אחרי דחיית עתירתו: "פסק הדין מדהים בעליבותו ובעצימת העיניים התיאטרלית אל מול המציאות הברורה" ice, 30 במאי 2024; "יש אזרחים סוג א' להם מותר לרמוס את החוק בצורה גסה" ערוץ 7, 30 במאי 2024.
17 בינואר 2025, לפני ההתפטרות: "אמרתי לו שאני הולך להתנגד לעסקה שתחזיר את הבת שלו"; "אעשה זאת בלב כבד אך שלם" ערוץ 7, 17 בינואר 2025.
6 באפריל 2025, על המחלקה היהודית בשב"כ: "המחלקה היהודית בשב"כ לא מבדילה בין אויב לאוהב" ערוץ 14, 6 באפריל 2025.
28 במאי 2025, על דפי המחאה בשכונתו: "ללמדך, נשארו במדינה שלנו אזרחים שלא תומכים במחאה הזו" N12, 28 במאי 2025.
12 באוגוסט 2025, בכנסת, למשפחות החטופים: "אני חי עם מצפון שדוקר אותי השכם וערב" ערוץ 7, 12 באוגוסט 2025.
4 בפברואר 2026, על אפשרות שבג"ץ יתערב בכהונת בן גביר: "פקידים שמפטרים נבחרי ציבור זה סופה של הדמוקרטיה" "אמס"/קול חי, 4 בפברואר 2026.
5תחקירים עיתונאיים, הליכים משפטיים ודוחות ביקורת
307 מילים · 12 מקורות
ועדת הבחירות, 2019: לפי החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית (ה"ש 15/21), בהסכם הרשימה מ־21 בפברואר 2019 שובצו מיכאל בן־ארי, איתמר בן גביר ויצחק וסרלאוף במקומות 5, 8 ו־40 ברשימת איחוד מפלגות הימין. אחרי שבית המשפט העליון פסל את בן־ארי ב־17 במרץ 2019, ביקשה הרשימה לקדם את בן גביר למקום 5 ואת וסרלאוף למקום 8; ב־24 במרץ 2019 נדחתה הבקשה ועדת הבחירות המרכזית, ה"ש 15/21, "וואלה", 24 במרץ 2019.
עתירתו נגד היועמ"שית – בג"ץ 5936/23: ב־3 באוגוסט 2023 עתר לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה בטענה לאכיפה בררנית כלפי המחאה ynet, 3 באוגוסט 2023. בדיון באפריל 2024 שאל השופט דוד מינץ: "שר בממשלה מגיש עתירה נגד היועמ"שית לממשלה? מה זה הדבר הזה?"; בית המשפט המליץ למשוך את העתירה, ווסרלאוף סירב ynet, 18 באפריל 2024. ב־30 במאי 2024 נדחתה העתירה על הסף; השופט יצחק עמית קבע כי "העותר לא עמד בנטל הכבד של הוכחת אכיפה בררנית" News1, 30 במאי 2024.
המחאה ליד ביתו: ב־6 ביולי 2023 נעצרו שני מפגינים מול ביתו בתל אביב, אחד בחשד להפרת הסדר ואחד בחשד לתקיפת שוטר ynet, 6 ביולי 2023. ב־9 בספטמבר 2023 עוכב לחקירה האדריכל יואב אנדרמן, שתלה ליד ביתו של וסרלאוף שלטי מחאה; לפי "כלכליסט", וסרלאוף "התלונן במשטרה", והמשטרה מסרה כי "עוכב לחקירה חשוד בגין השחתת פני מקרקעין" "כלכליסט", 9 בספטמבר 2023, כאן חדשות, 9 בספטמבר 2023. וסרלאוף אמר: "המשרד שלי הגיש תלונה נגד אותו בחור שלא רק תולה שלטים תמימים, הוא מטריד אותי באופן קבוע", ואמר כי לא הורה על העיכוב ynet, 10 בספטמבר 2023.
"ערכי הציונות": ב־28 באפריל 2023 פרסם זמן ישראל ניתוח של הצעת החלטה של וסרלאוף, שלפיה "ערכי הציונות" יהיו "ערכים מנחים ומכריעים" במדיניות הממשלה, בתחומי "התיישבות, ביטחון, תרבות ועלייה" זמן ישראל, 28 באפריל 2023.
דוחות מבקר המדינה: לא אותר דוח מבקר מדינה שעוסק בווסרלאוף אישית. משרדו נבדק בדוח "מבנה הממשלה בישראל" מבקר המדינה, 2026, ובדוח על המשילות בנגב מאפריל 2026 מבקר המדינה, 28 באפריל 2026 (פירוט בפרק 2).
6עמדות, שינויי עמדה ומערכות יחסים
323 מילים · 14 מקורות
סמוטריץ': ב־20 בספטמבר 2022: "בצלאל סמוטריץ' הוא מנהיג. פוליטיקאי מבריק. שותף" ערוץ 7, 20 בספטמבר 2022. ב־21 בנובמבר 2022 אמר כי עוצמה יהודית לא תיכנס לקואליציה בלי סמוטריץ' "כיכר השבת", 21 בנובמבר 2022. ב־18 במאי 2023, אחרי חרם ההצבעות של עוצמה יהודית, דיבר על "ממשלה שבה מחפשים איפה תוקעים אחד את השני", ואמר: "הכתובת היא סמוטריץ'" N12, 18 במאי 2023. ב־11 בספטמבר 2025: "סמוטריץ' מתנהל באופן יהיר, מנותק ומתנשא, ואינו אומר אמת לציבור"; מלשכת סמוטריץ' לא נמסרה תגובה "ישראל היום", 11 בספטמבר 2025.
השמאל והח"כים הערבים: ב־5 בנובמבר 2022 אמר: "אני יכול לומר לשמאל שאין לכם ממה לחשוש. לא נפגע בכם", ו"שום מדינת הלכה". באותו ריאיון, על טיבי, עודה ועבאס: "נתחיל מזה שנוציא את טיבי ועודה מהכנסת"; "איתמר הודיע מספר פעמים שצריך לשלוח אותם לסוריה"; "אין להם מה לחפש פה" JDN, 5 בנובמבר 2022.
כהנא, בן־ארי ומרזל: ב־16 ביולי 2022 אמר: "נולדתי אחרי שהרב כהנא נרצח, מעולם לא פגשתי אותו, וממילא אינני מתלמידיו"; על בן־ארי ומרזל: "ללא ספק הם ראויים ממני", "אני מתייעץ איתם לעיתים" ו"למדתי מהם מהי אהבת ישראל אמיתית" "מקור ראשון", 16 ביולי 2022. ב־3 בנובמבר 2022: "אין לי מילה אחת רעה להגיד על ברוך מרזל" ערוץ 7, 3 בנובמבר 2022. ב־24 בדצמבר 2022 אמר כי בן גביר "לא תומך במשנתו ובדרכו" של כהנא "וואלה", 24 בדצמבר 2022.
הפרישה מהממשלה והחזרה אליה: ב־17 בינואר 2025 כתב כי יתנגד לעסקה ויתפטר, "בלב כבד אך שלם" ערוץ 7, 17 בינואר 2025. ב־19 במרץ 2025, אחרי חידוש הלחימה, אישרה הכנסת את חזרתו לממשלה ynet, 19 במרץ 2025. באוקטובר 2025 הצביע נגד העסקה שבמסגרתה שוחררו כל החטופים החיים כאן חדשות, 9 באוקטובר 2025.
בן גביר: ב־24 בדצמבר 2022: "איתמר הוא חבר, אח, מורה ומנטור. עבורי הוא מצפן מוסרי" "וואלה", 24 בדצמבר 2022. ב־3 בנובמבר 2022: "אני סומך עליו במאת האחוזים" ערוץ 7, 3 בנובמבר 2022.
הציונות הדתית: ב־3 באוגוסט 2022, במחלוקת על שיבוץ המקום השביעי ברשימה המשותפת, כתב למנכ"ל הציונות הדתית יהודה ולד: "תושבי הפריפריה הם בעיניכם אוויר? ההתנשאות שלכם נוראית" "סרוגים", 3 באוגוסט 2022.
7נושאי מיקוד מיוחדים – הקשר לכהניזם
338 מילים · 12 מקורות
המסגרת הארגונית: וסרלאוף היה מנכ"ל עוצמה יהודית, ומ־2022 הוא שר מטעמה. המכון הישראלי לדמוקרטיה מתאר את המפלגה כ"מפלגת ימין רדיקלית" ששורשיה ב"חזית יהודית לאומית" של ברוך מרזל המכון הישראלי לדמוקרטיה. ב־13 במרץ 1994, אחרי הטבח במערת המכפלה, הכריזה ממשלת ישראל על כ"ך ועל כהנא חי כארגוני טרור מכתב ישראל לאו"ם, 14 במרץ 1994.
הליכי הפסילה, 2019: בבקשת הפסילה לכנסת ה־21 צוטט סרטון שפורסם ב־7 בנובמבר 2018 בערוץ היוטיוב של הרעיון היהודי, תחת הכותרת "מפלגת עוצמה יהודית פועלת וממשיכה בדרכו של הרב מאיר כהנא הי"ד בארץ" ועדת הבחירות המרכזית, פ"מ 5/21. במרץ 2019 פסל בית המשפט העליון את מיכאל בן־ארי ולא את בן גביר; לפי המכון הישראלי לדמוקרטיה, ההבחנה נבעה מהקביעה ש"פסילת מועמד או מפלגה היא צעד קיצוני, שצריכה להתבסס על ראיות חד משמעיות" המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 במאי 2019. וסרלאוף עצמו שובץ באותה רשימה במקום ה־40 (ראו פרק 5).
האזכרה לכהנא, נובמבר 2019: באזכרה ה־29 לכהנא, ב־14 בנובמבר 2019 בירושלים, נאם וסרלאוף כמנכ"ל עוצמה יהודית: "ביום זה אני מציע להקשיב לאנשים שליוו את הרב בדרכו" ערוץ 7, 14 בנובמבר 2019. באותו אירוע חולקו "פרסי מנהיגות צעירה על שם הרב כהנא", ווסרלאוף קיבל פרס "על פעילותו בדרום תל אביב" ערוץ 14, נובמבר 2019, "סרוגים", 15 בנובמבר 2019.
הרב דב ליאור: ב־17 בדצמבר 2019 דיווח "כל רגע" כי בן גביר, מרזל, בנצי גופשטיין ומנכ"ל המפלגה וסרלאוף נפגשו עם הרב דב ליאור, שהאתר כינה "רבה של המפלגה" "כל רגע", 17 בדצמבר 2019.
ההכחשה: אין במקורות שנבדקו קביעה שוסרלאוף עצמו היה חבר בכ"ך. בריאיון ל"מקור ראשון" ביולי 2022 הכחיש שהוא מתלמידי כהנא "מקור ראשון", 16 ביולי 2022, וביולי 2023 אמר: "אני לא גזען, אני מכבד כל אדם, אני לא כהניסט" "מעריב", 31 ביולי 2023.
האזכרה לבן גוריון, נובמבר 2025: ב־26 בנובמבר 2025 אמר נכדו של בן גוריון, יריב בן אליעזר, על השתתפותו של וסרלאוף כנציג הממשלה: "לא לכבודו של סבא שלי שנציג הממשלה הוא נציג מפלגה כהניסטית"; הנשיא הרצוג כינה את וסרלאוף "השר העוסק יום-יום במימוש חזון הנגב והגליל" ynet, 26 בנובמבר 2025.
הבחירות ל־2026: ברשימת עוצמה יהודית לכנסת ה־26, שפורסמה בספטמבר 2026, הוא מוצב במקום השלישי ערוץ 7, 7 בספטמבר 2026.
המבצר הוא תיעוד שיטתי של המתקפה על הדמוקרטיה הליברלית בישראל ומוסדותיה, ושל האחריות לכך, בתקופת הממשלה השלושים ושבע – החקיקה, המינויים, ההחלטות וההתבטאויות, ומה היו התוצאות. כל תיק מקושר למקורותיו. קראו עוד על הפרויקט ←
פרויקט המבצר התאפשר בזכות תרומה חד-פעמית של הנדבנית שרה פריד, אזרחית ישראלית-אמריקאית. לגב' פריד לא הייתה כל מעורבות בתכני הפרויקט.
צוות המבצר: ענת סרגוסטי, מיקי רוזנטל, יואב אנדרמן, עופר גרייצר, אושרי יניב, אמיר שפרלינג ורונית אנטלר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו