בקצרה:
- התשלום על מעון יום לתינוק עד גיל שנה ורבע מגיע לכ-4,310 שקל בחודש. נתניהו הבטיח מעונות יום בחינם לכול התינוקות והפעוטות ולא קיים.
- תקציב סבסוד מעונות היום עומד על כ-2.5 מיליארד שקל, סכום זעום ביחס לתקציב משרד החינוך הכולל שעומד על כ-101.4 מיליארד שקל.
- הממשלה הגדילה את תקציב מוסדות הלימוד החרדיים בשנים 2023–2024 בקרוב לשישה מיליארד שקלים.
- עליית המע"מ מ-17% ל-18% בינואר 2025 הגדילה את תעריפי המעונות עוד יותר.
הורים עובדים בישראל מתמודדים עם מציאות כלכלית בלתי אפשרית. הם משלמים אלפי שקלים בחודש על מעונות יום לגיל הרך. לא זו בלבד שההבטחה לפעוטונים בחינם לא קוימה – התעריפים עוד גדלו בגלל העלאת המע"מ. החינוך לגיל הרך נדחק לתחתית סולם העדיפויות.
זו אינה גזרת גורל, אלא בחירה פוליטית מודעת: הממשלה בראשות בנימין נתניהו העדיפה לרצות את שותפותיה החרדיות באמצעות הקצאת משאבים מגזריים בהסכמים קואליציוניים, תוך ויתור מוחלט על ניסיון לחלץ את השכבות החלשות ומעמד הביניים באוכלוסייה הכללית מהמצוקה הכלכלית.
מה התעריפים למעונות היום?
משפחות צעירות בישראל נאלצות לשלם סכומים בלתי מתקבלים על הדעת עבור טיפול בסיסי בילדיהן. טבלאות שכר הלימוד של משרד החינוך למעונות היום קובעות תעריף מרבי של 4,310 שקלים בחודש לתינוק בגיל 0–15 חודשים במעון יום שאינו מלכ"ר.
המשמעות עבור הורה בשכר נמוך היא שהוא עשוי לעבוד במשרה מלאה ולגלות שרוב המשכורת הולכת למעון יום בלבד.
הטבלאות מפרטות תעריפים נוספים: 3,195 שקלים לחודש לגיל 15–24 חודשים, ו-2,833 שקלים לחודש לגיל 24 חודשים ומעלה. התעריף המרבי של 4,310 שקלים הוא הרלוונטי למשפחות שאינן זכאיות לסבסוד ומעוניינות במסגרת איכותית – כלומר, מעמד הביניים שנשכח מאחור.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח במערכת הבחירות הקודמת לתקצב מעונות יום בחינם לכול. ההבטחה נזנחה, ובמקומה הונהגו הקלות מס קלות להורים שילדיהם במעונות. הטבלאות שמפרסמת הממשלה משמשות בסיס לחישוב שכר הלימוד החודשי לכל משפחה, בהתאם לדרגת הזכאות שלה לסבסוד.
אך הבעיה היא שמשפחות רבות כלל אינן זכאיות לסבסוד, כיוון שהן אינן עומדות ברף המס, או ברף ההכנסה הנמוכה המזכה בהנחות, ונופלות בין הכיסאות.
האם העלאת המע"מ העלתה את תעריפי המעונות?
ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החינוך החליטה באפריל 2025, בעקבות העלאת המע"מ, על "עדכון" – העלאה – של תעריפי המעונות בעקבות עליית המע"מ מ-17% ל-18% בינואר 2025. ההתייקרות חלה על כל מעונות היום שאינם מלכ"רים, וגרמה למחירים לעלות עוד יותר.
לפי הטבלה במסמך, תעריף למלכ"ר בגיל 0–15 חודשים עלה מ-3,394 שקלים ל-3,398 שקלים (תקינה בסיסית), ולא-מלכ"ר מ-3,678 שקלים ל-3,707 שקלים. התעריפים הגבוהים יותר, בתקינה מורחבת, מגיעים ל-4,201 שקלים, ולא-מלכ"ר אף גבוה יותר. סיכום הדיון מציג את פירוט התעריפים המעודכנים לכל גיל וסוג מסגרת, ואין בו מילה אחת על פיצוי להורים.
המדינה לא סיפקה סבסוד נוסף כדי לקזז את עליית המע"מ למשפחות, והותירה את ההורים לשאת בעול העלייה. כשזה מגיע למעמד הביניים ולעניים שאינם חרדים, הממשלה מעדיפה לגלגל את האחריות על כתפיו של האזרח הפשוט.
האם הממשלה משקיעה בסיוע למעונות יום, וכמה?
תקציב סבסוד מעונות היום לשנת התקציב 2026 עומד על כ-1.99 מיליארד שקל. בנוסף, מופנים כ-450 מיליון שקל למימון מעונות לפעוטות שהופנו על ידי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות, בהתאם לחוק פעוטות בסיכון. בסך הכול משקיעה המדינה, אפוא, במעונות פחות מ-2.5 מיליארד שקל.
מדובר בסכום זעיר לעומת התקציב הכולל של משרד החינוך, שעומד ב-2026 על 101.4 מיליארד שקל ברוטו. המדינה משקיעה פחות מ-2% מתקציב החינוך בפעוטונים, למרות שזהו הגיל הקריטי ביותר להתפתחות הילד, ולמרות שהעלות הגבוהה מונעת מהורים רבים, בעיקר אימהות, לצאת לעבוד. הגיל הרך נמצא בתחתית סדר העדיפויות.
אילו תוספות ניתנו לחינוך החרדי?
מעונות יום מסובסדים מיועדים לילדים להורים עובדים. למרות זאת, משפחות חרדיות שבהן האם עובדת והאב לומד בכולל ואינו עובד מקבלות גם הן מעונות מסובסדים. זאת, למרות שרבים מהם השתמטו מגיוס לצה"ל, וגם אחרי פסיקת בג"ץ שקבעה כי אין לסבסד שירותים לאנשים שאינם מתגייסים לפי החוק, כלומר לצעירים חרדים, והזכירה במפורש את סבסוד מעונות היום.
אם לא די בכך, הממשלה והכנסת אישרו תוספות תקציב ענקיות לחינוך החרדי במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.
תקציבי החינוך החרדי גדלו בתקציב המדינה לשנים 2023-2024 ביותר מ-3.5 מיליארד שקל; בתקציב 2025 הם גדלו בכ-1.84 מיליארד נוספים; השנה נוספו, במהלך שתקינותו מוטלת בספק, עוד כ-460 מיליון. כך שבסך הכול, הכנסת, בהובלת הממשלה, הוסיפה לחינוך החרדי בארבע השנים האחרונות קרוב לשישה מיליארד שקל – פי שלושה מהתקציב הקבוע של מעונות היום כולם.
מדובר בסדרי עדיפויות פוליטיים, שנותנים עדיפות מוחלטת לתקצוב מגזרים ספציפיים ומשאירים את שאר האוכלוסייה לשאת בעול.
טבלת נתונים מסכמת
| מדד | נתון | מקור |
|---|---|---|
| תעריף מרבי למעון יום (0–15 חודשים, תשפ"ו) | 4,310 שקל לחודש | טבלאות שכר הלימוד של משרד החינוך |
| תקציב סבסוד מעונות יום (2025) | 1.735 מיליארד שקל | מפתח התקציב |
| תקציב משרד החינוך הכולל (2026) | 101.4 מיליארד שקל ברוטו | הצעת התקציב של משרד החינוך |
| אחוז תקציב הסבסוד מתקציב החינוך הכולל | 1.7% | חישוב על בסיס מפתח התקציב והצעת התקציב של משרד החינוך |
שאלות שעולות מן הנתונים
האם כל ההורים משלמים 4,310 שקלים בחודש?
לא. התעריף של 4,310 שקלים מתייחס לדרגת הכנסה שאינה מקנה סבסוד מדינה, לפי טבלאות שכר הלימוד של משרד החינוך. משפחות הזכאיות לסבסוד משלמות סכומים נמוכים יותר, בהתאם לדרגת הזכאות שלהן – אך חלק ניכר מהמשפחות במעמד הביניים נופלות בין הכיסאות ואינן זכאיות לסבסוד.
האם המדינה הגדילה את תקציב הסבסוד בעקבות עליית המע"מ?
לא. באפריל 2025 עלו תעריפי המעונות בעקבות עליית המע"מ, ולא הוחלט על מנגנון פיצוי להורים או על הגדלת תקציב הסבסוד. הממשלה העלתה את המע"מ, גבתה יותר מיסים, והותירה את ההורים לשלם את המחיר – בלי פיצוי ובלי התחשבות.
האם ההסכמים הקואליציוניים כללו פתרון למחירי המעונות?
לא. נתניהו הבטיח לפני הבחירות הקודמות להעניק חינוך חינם מגיל אפס, אך הסכמים הקואליציוניים לשנים 2023–2024 כללו הקצאות למוסדות חרדיים, אך לא כללו רפורמה כוללת להוזלת מחירי המעונות. הממשלה העדיפה לרצות שותפות קואליציוניות על פני רווחת משפחות צעירות.
האם משרד החינוך אחראי לתעריפי המעונות?
חלקית. משרד החינוך מפרסם את טבלאות התעריפים, אך משרד העבודה מפעיל את מבחני התמיכה ואת מערך סבסוד שכר הלימוד. האחריות הכוללת היא של הממשלה והכנסת, כי הם אלה שקובעים את תקציב המדינה.מקורות: משרד החינוך, טבלאות שכר לימוד מעונות תשפ"ו, gov.il, 2025; מפתח התקציב, תקציב מעונות יום ומשפחתונים – סבסוד שהות ילדי הורים עובדים, 2025; משרד האוצר, הצעת תקציב משרד החינוך לשנת 2026, הכנסת, 2025; משרד ראש הממשלה, הסכמים קואליציוניים והסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית 2023–2024, gov.il, 2023; ועדת המחירים המשותפת למשרד האוצר ולמשרד החינוך, סיכום דיון: עדכון תעריפי מעונות בעקבות עליית המע"מ, 2025; משרד העבודה, מבחני תמיכה לסבסוד שכר לימוד במעון או במשפחתון, gov.il, 2026.
ניר גולדברג, כלכלן ורו"ח. כתב שוק ההון בגלובס בעבר, מנהל כספים של חברות היי-טק, יזם ומשקיע בחברות היי-טק.



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו