יחיאל לייטר, שגריר ישראל בארה"ב, ישן בבית החולים שערי צדק, ליד מיטת בנו, חייל המילואים נריה לייטר, שנפצע קשה בפיגוע ביום רביעי לפני שבוע וחצי במחסום בכביש 443. בתחילת השבוע הוא נפרד מבתו שרה, שהגיעה בחודש התשיעי להריונה לבקר את אחיה הפצוע וילדה שם את בתה.
מאז שנחת בארץ לפני שבוע וחצי, לייטר אינו יודע את נפשו. בסוף השבוע שעבר הוא התרוצץ בין מיטת בנו, שמצבו קשה, למחלקת היולדות, שם פגש לראשונה את נכדתו. בני משפחה ומכרים נמצאים שם כל הזמן, מתפללים בבית הכנסת הסמוך ומחכים לבשורה.
בתוך כל ההמולה השמחה־עצובה הזו אפשר לראות את פניו המוכרות של סא"ל יאיר אטיאס, סמח"ט גבעתי. אטיאס הוא האב המאושר לתינוקת שנולדה, אבל בנסיבות האלה הוא מתקשה להעלות חיוך.
משפחת לייטר היא משפחה שכולה. האח, רס"ן במילואים משה ידידיה לייטר, נפל בנובמבר 2023 בפיצוץ אדיר של פיר ממולכד בבית חאנון. "אני מקווה שאתה הבן האחרון שאספיד על קברו", אמר לייטר בהלוויה
במהלך המלחמה היה אטיאס מפקד גדוד שקד של החטיבה, שלחמה בעזה וספגה נפגעים ואבדות רבים. אטיאס היה אמור לפקד על יחידת דובדבן, אבל בסופו של דבר הצבא בחר במועמד אחר, נכדו של פוליטיקאי ידוע מאוד מהעבר.
משפחת לייטר היא משפחה שכולה. האח, רס"ן במילואים משה ידידיה לייטר, נפל בנובמבר 2023 בפיצוץ אדיר של פיר ממולכד בבית חאנון. "אני מקווה שאתה הבן האחרון שאספיד על קברו", אמר לייטר בהלוויה.
לייטר הוא אב לשמונה ילדים, שבעה מהם בחיים. "משפחתו של השגריר לייטר מייצגת את הציבור המשרת והמקריב למען מדינת ישראל ולמען כולנו. מקווה מאוד להחלמתו המלאה והמהירה של נריה", צייץ השבוע הפובליציסט נדב איל.
הסיפור הטרגי של משפחת השגריר לייטר חורג מאירוע פרטי. הוא משקף היטב את כל מה שקורה איתנו כאן מאז שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023. המדינה והחברה הישראלית טיפסו לקומה השמינית בשערי צדק, ובמובן מסוים הן עדיין שם – מאוחדות וחלוקות בעת ובעונה אחת.
משפחת לייטר מההתנחלות עלי מזוהה עם הימין האידיאולוגי הקשיח, אבל במסדרון פגשתי אנשים מכל קצוות החברה שבאו לתמוך ולחזק. זה מה שקורה בשעת צרה, אבל אין בכך כדי לכסות על הצרות ועל הקרעים.
בשמחת תורה לפני שלוש שנים הארץ נחלקה בין המשרתים ובין אלה שבורחים מגיוס. האסון הכבד ביותר שידענו כאן חידד את האפליה הזו
בשמחת תורה לפני שלוש שנים הארץ נחלקה בין המשרתים ובין אלה שבורחים מגיוס. האסון הכבד ביותר שידענו כאן חידד את האפליה הזו.
המחלוקת שהחריפה רכבה על הקרע העצום שנוצר כאן במאבק על הדמוקרטיה ונגד המהפכה המשטרית שהובילה הממשלה. מאז המלחמה התרחבו עוד הפערים בין דתיים לחילונים, בין חרדים לדתיים־לאומיים, בין תומכי בנימין נתניהו למתנגדיו, בין יהודים לערבים ובין שמאל לימין.
המלחמה הזו חשפה בעיקר את הפער בין הממשלה לבין אזרחיה. בין ממשלה שחייבת לספק ביטחון בסיסי ובין תושבים שעומדים חסרי אונים מול מתקפה אכזרית של מחבלי חמאס, שרוצחים ללא הבחנה; בין מפקדים בצבא דוגמטי ומבולבל, שאינו מסוגל לשלוח כוחות הצלה לעוטף עזה גם אחרי שעות ארוכות, ובין התארגנויות של אזרחים שמסכנים את חייהם והולכים לחלץ את מי שאפשר.
זהו המרחק הבלתי נתפס בין מנהיגות אינטרסנטית, מושחתת ויהירה, ובין אנשים מן היישוב, מצוינים וערכיים פי כמה ממנה.
במידה רבה, זה הפער בין בני משפחת לייטר, שמקריבים את נפשם למען המדינה, ובין הנהגה שמעודדת צעירים לברוח משדה הקרב. המג"ד אטיאס, חתנו של לייטר, נשא באוקטובר 2023 נאום מוטיבציה בפני מאות קציני וחיילי גבעתי שדרשו כבר להיכנס ולהילחם בעזה.
זה הפער בין מנהיגות שאינה יודעת לתכנן את המערכה, ממשיכה את המחדל וגוררת אותנו לבידוד בינלאומי נורא, ובין הארגונים שקמו להציל את המצב עם פרוץ המלחמה ונלחמו לתקן ככל האפשר
אטיאס דרש מהם קודם כול לעמוד באמות מידה מוסריות, יהודיות ואנושיות, לעומת הפוליטיקאים שנשארו מאחור וסיבכו את המדינה באמירות מופקרות. "המשימה שלנו היא להשמיד את חמאס", אמר סא"ל אטיאס לחייליו. "נילחם ונישאר בני אדם בסטנדרט גבוה. אנחנו הקצה של מדינת ישראל והחוד של עם ישראל".
המלחמה חשפה גם את הפער בין הנהגה מדינית, ביטחונית וצבאית חסרת אחריות, שמתעלמת מכל האזהרות המוקדמות – מראשי מדינות שכנות ועד התצפיתנית הפשוטה מול המסכים, סמל רוני אשל, שהתריעה בצורה ברורה וקורעת לב, אבל איש לא שמע. אשל נרצחה ב־7 באוקטובר במוצב נחל עוז.
זה הפער בין מנהיגות שאינה יודעת לתכנן את המערכה, ממשיכה את המחדל וגוררת אותנו לבידוד בינלאומי נורא, ובין הארגונים שקמו להציל את המצב עם פרוץ המלחמה ונלחמו לתקן ככל האפשר, לסייע לאזרחים בקווי הגבול ולהחזיר את החטופים. שדרה רחבה של ציבור איכותי ואכפתי, מימין ומשמאל, מול החלל הריק בממשלה.
זה גם הפער בין רוב מוחלט של הציבור בארץ, שתובע לחקור את המחדלים, ובין הנהגה שרק מתחמקת מאחריות ובורחת מחקירת האמת.
הרב עובדיה יוסף אמר פעם ש"כאשר הקדוש־ברוך־הוא כועס על העם שלו, הוא מעמיד בראשו עז עיוורת שהולכת ומועדת כל הזמן". בשמחת תורה, לפני שלוש שנים, למדנו מה משמעותו של העיוורון הזה
הרב עובדיה יוסף אמר פעם ש"כאשר הקדוש־ברוך־הוא כועס על העם שלו, הוא מעמיד בראשו עז עיוורת שהולכת ומועדת כל הזמן". בשמחת תורה, לפני שלוש שנים, למדנו מה משמעותו של העיוורון הזה.
למזלנו, העם עדיין לא מעד בעקבות הנהגתו הכושלת, גם אם רבים כבר מחפשים דרך מילוט. אולי זה עומד להשתנות בקרוב.


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכשאנשי כת השחיתות מחריבי המדינה נקלעים באופן אישי ומשפחתי למלכודת המחיר הנורא של דרכם האידיאולוגית, הם לא עושים חשבון נפש על שגיאותיהם האיומות אלא בורחים לסיסמאות נבובות של אחדות ועוצמה מדומה של האמונה. תנועת העבודה לדורותיה בנתה את המדינה בדם, יזע ודמעות, והימין האידיאולוגי בצירוף הדת החריב את שנבנה.
אין שום פער בין משפחת לייטר לבין ההנהגה. ראש משפחת לייטר בתפקידו הבכיר מאוד כשגריר ישראל בארה"ב חבר בהנהגת ארגון המחבלים של הדיקטטור, הצורר, הבוגד (פרשות קטאר והצוללות) ורוצח 46 החטופים ביבים שקרניהו. יותר מזה, הוא מינוי אישי של ביבים שקרניהו. יחיאל לייטר יכול לבוא בטענות רק אל עצמו על כך שהוא חבר בארגון המחבלים שקרניהו שמיסדה בישראל את הדיקטטורה האמונית-משיחית, ריסקה את מערכת המשפט הליברלית ופטרה את הכת החרדית-טפילית משירות צבאי-בטחוני-אזרחי. הוא עושה זאת מרצון מלא וחופשי ובנצח חפצה. שיתמודד עם ההשלכות.
הציטוט של הרב עובדיה נשמע חכם
אבל כשמעמיקים בדבריו מהר מתברר שזה גיבוב של שטויות שלא עומד בשום מבחן היסטורי או בלוגיקה של התורה עצמה
הרב עובדיה הוא עוד דביל שהפך על ידי מכונת יחצנות של כת מטורללת ל"גאון הדור".