הליכוד כבר איננה תנועה ליברלית

הליכוד הגדירה את עצמה באופן היסטורי כמפלגה ליברלית. הליכוד הוקמה ב-1973, בין השאר, ממיזוג של מפלגת חרות בראשות מנחם בגין עם המפלגה הליברלית הישראלית. חוקת הליכוד מבטיחה עליונות של החוק ושמירה על זכויות האזרח.

אבל בשלוש השנים האחרונות הובילה המפלגה חקיקה נגד בתי המשפט, שומרי הסף והתקשורת ובתוכה צבר כוח ציבור מתפקדים שעמדותיו ימניות-קיצוניות משיחיות ואף חרדיות.

הליכוד עדיין מדבר בשפה של "שוק חופשי", אבל מאז 2023 הוביל ותמך בשורת חוקים ומהלכים שנועדו להחליש את בתי המשפט, את היועצת המשפטית לממשלה ואת עצמאות צה"ל, המשטרה, התקשורת, הכנסת וכל גוף שאינו הממשלה עצמה.

מכון V-Dem הבינלאומי מסווג מדינות לארבע דרגות משטר, מ"אוטוקרטיה סגורה" ועד "דמוקרטיה ליברלית". ב-2024 הוריד את ישראל דרגה אחת, מהדרגה העליונה ל"דמוקרטיה אלקטורלית", לראשונה מזה יותר מ-50 שנה. בין הסיבות ציין את המתקפה של הממשלה בראשות הליכוד על מערכת המשפט. גם בדוח 2026 של V-Dem ישראל נשארה בדרגה זו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד, כשמאחוריו תמונתו של מנחם בגין, מרץ 2016 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה הוא ליברליזם?

ליברליזם היא תפיסת עולם שבמרכזה חופש הפרט וזכותו לחיות כרצונו וריסון השלטון. ליברליזם פוליטי עוסק בהצבת גבולות לכוח הפוליטי של השלטון: בתי משפט עצמאיים, שומרי סף, עיתונות חופשית והגנה על זכויות האזרח וזכויות המיעוט, גם מול רוב נבחר. ליברליזם כלכלי עוסק בהגבלת השלטון בתחום הכלכלי: הורדת התערבות של המדינה בשוק, הורדת מיסים, הפרטה וקידום תחרות.

על הנייר, הליכוד מחוייבת גם לליברליזם פוליטי וגם לליברליזם כלכלי. אתר חוקת הליכוד הגדיר אותה כ"תנועה ליברלית" ומנה בין עקרונותיה את עליונות החוק וזכויות האזרח. אבל האתר נעלם מהרשת, וההגדרות הללו כבר לא מתאימות כיום לאופייה של המפלגה שמנהיג כיום ראש הממשלה בנימין נתניהו. 

הליכוד מציגה כאבותיה הרעיוניים את המנהיג הציוני זאב ז'בוטינסקי ואת ראש הממשלה לשעבר ומייסד המפלגה מנחם בגין. מנחם בגין כיבד את פסיקות בג"ץ וביצע אותן, גם כשלא הסכים איתם. בגין אמר כי "אין צורך בהצהרות על כיבוד פסק הדין", משום שהדבר מובן מאליו. השאלה היא אם הליכוד של היום ממשיך את הקו הזה. התשובה היא שלילית. 

גם נתניהו הצהיר בעבר על מחויבותו לעצמאות בתי המשפט ושומרי הסף. אך בשנים האחרונות הגישה שלו ושל המפלגה השתנתה לחלוטין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ומזכיר הממשלה יוסי פוקס בפתח ישיבת הממשלה, 11 בינואר 2026 (צילום: קובי גדעון/ לע"מ)

אלו חוקים קידמה הליכוד בכנסת האחרונה?

מאז הקמת הממשלה הנוכחית בסוף 2022 הובילה הליכוד, או תמכה, בחקיקה שמעבירה כוח משומרי הסף של אכיפת החוק לדרג הפוליטי. חלק מהיוזמות הגיעו מהשותפות לקואליציה, אבל רבות מהן נולדו בליכוד עצמה.

ביטול עילת הסבירות

ביולי 2023, במסגרת ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) שהוביל שר המשפטים יריב לוין מהליכוד, הכנסת שללה מבתי המשפט את הסמכות לבחון את סבירות החלטות הממשלה והשרים. בינואר 2024 פסל בג"ץ את התיקון.

"חוק הנבצרות"

הקואליציה בהובלת הליכוד העבירה בכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה, שצמצם את האפשרות להכריז על ראש ממשלה כנבצר. נתניהו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים במסגרת משפט פלילי והפר את התנאים עליהם התחייב בפני בית המשפט להמשך כהונתו כראש ממשלה נאשם. לכן ארגונים רבים עתרו לבג"ץ וביקשו להכריז עליו כנבצר. בג"ץ דחה את העתירות הללו, אך התסבוכת סביב הנושא הופכת את "חוק הנבצרות" לניגוד אינטרסים חמור.

לכן, בג"ץ קבע ש"חוק הנבצרות" הוא תיקון פרסונלי מובהק ודחה את תחולתו לכנסת הבאה.

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

במרץ 2025 אישרה הכנסת את החוק שהוביל לוין כחלק מההפיכה המשטרית לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שמעניק לפוליטיקאים שליטה לוועדה. החוק עבר ברוב של 67 תומכים, כשהאופוזיציה החרימה את ההצבעה הוא אמור לחול מהכנסת הבאה. בג"ץ דן כיום בעתירות נגדו ביוני.

שר המשפטים יריב לוין מציג את הרפורמה שלו במערכת המשפט, 4 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

חוק העמותות

בפברואר 2025 אישרה ועדת השרים לחקיקה את הצעת "חוק העמותות" של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד. הצעת החוק נועדה להטיל מס של 80% על תרומות של מדינות זרות לעמותות ולפטור את בתי המשפט מלדון בעתירות של עמותות שעיקר תקציבן מגיע מישות מדינית זרה.

עמותות רבות מקבלות מימון זר, אך לרוב, עמותות ימין מקבלות תרומות מתורמים פרטיים ועמותות שמאל – מממשלות. משמעות ההחלטה היא פגיעה באפשרות הקיום של עמותות שמאל. הצעת החוק טרם עברה בכנסת.

חוקי התקשורת של קרעי

שר התקשורת, שלמה קרעי מהליכוד, הוביל לחקיקה של חוקים שנועדו להגדיל את השפעת הממשלה על התקשורת.

ביולי השנה, בשבוע האחרון לעבודת הכנסת, אושר "חוק השידורים" ("חוק התקשורת") שיזם קרעי. החוק כולל הקלות רגולטוריות מופלגות לערוץ 14 התומך בממשלה, וביטול ההפרדה בין הנהלת ערוצי הטלוויזיה למערכות החדשות שלהם, שעשויה לאפשר התערבות של בעלי הערוצים בעבודת העיתונאים באופן שיסכן את עצמאותם. לדברי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, החוק יוצר סיכונים מוגברים לחופש העיתונות.

בדצמבר 2025 אישרה הכנסת, ברוב של 22 מול 10, הוראת שעה לשנתיים שהוביל קרעי, המאפשרת לשר התקשורת לסגור גופי תקשורת זרים גם שלא בשעת חירום. כדי לעשות זאת, די בחוות דעת של גוף ביטחוני אחד, כולל המשטרה.

קרעי ביקש להפוך את ההוראה לקבועה, והח"כים עמית הלוי ואריאל קלנר מהליכוד דחפו לנוסח המקורי והחריף יותר. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי אמרה בדיון על החוק: "אנו לא מגנים על חופש הביטוי של אל ג'זירה, אלא של אזרחי מדינת ישראל שהמדינה לא חוסמת מהם לצפות בתכנים".

שר התקשורת שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

מה אומרים בכירי הליכוד על השופטים ושומרי הסף?

מעבר לחקיקה, בכירי הליכוד ערערו בדיבור ובמעשה על הרעיון שהשלטון כפוף לחוק ושפרשנות החוק נתונה בידי בית המשפט ושומרי הסף. לא מדובר בחברי כנסת בשוליים, אלא גם ברה"מ נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שר המשפטים לוין ושר התקשורת קרעי.

בעבר, מנהיגי הליכוד ראו כמובן מאליו את החובה לציית לפסיקה של בתי המשפט – כלומר, לחוק. מאז המצב השתנה – בעיקר מאז שנתניהו הפך לחשוד, ואחר כך לנאשם, בפלילים. ביוני 2019, ביום כניסתו לתפקיד שר המשפטים, אמר אמיר אוחנה, היום יו"ר הכנסת: "לא את כל פסקי הדין הניתנים על ידי בית משפט חייבים לכבד".

נשיאת העליון דאז אסתר חיות השיבה שהשר בחר לשתף "בהשקפת עולם משפטית חסרת תקדים וחסרת אחריות", והיועץ המשפטי לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט הזכיר ש"החובה לציית לפסיקת בתי המשפט היא בגדר מושכלת יסוד"

בנובמבר 2022, לפני שהושבעה לכנסת, אמרה ח"כ טלי גוטליב מהליכוד על פסיקות שבהן בג"ץ פוסל חוקים: "כשלעצמי אני מתעלמת מפסיקה. זו פסיקה בלי סמכות, אני לא מכבדת את זה". בכירים במערכת המשפט הגיבו: "לטעון ש'לא נכבד פסק דין' זו כבר בריונות וקריאה אנרכיסטית".

ח"כ טלי גוטליב בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום תחילת עדותו של בנימין נתניהו במשפט האלפים, 10 בדצמבר 2024 (צילום: ראובן קסטרו/פול)

בינואר 2025 נבחר השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. לוין הודיע שאינו מכיר בבחירה, כינה אותה "חרפה מוסרית" והודיע שלא ישתף פעולה עם עמית.

לוין ואוחנה החרימו את טקס ההשבעה של עמית. כך נוצר מצב שבו ראשי שתי רשויות השלטון מחרימים את ראש הרשות השלישית.

מה עשתה הממשלה לשומרי הסף?

הממשלה בראשות נתניהו ובהובלת הליכוד פעלה נגד כמה שומרי סף במקביל: ראש שב"כ, היועצת המשפטית לממשלה והשידור הציבורי. 

ראש שב"כ

במרץ 2025 החליטה הממשלה לפטר את ראש שב"כ דאז, רונן בר, בעיצומה של המלחמה בעזה ובעיצומה של חקירה של שב"כ בפרשות קטארגייט והדלפת המסמכים, בהם חשודים ונאשמים דוברים ומקורבים לרה"מ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש שב"כ רונן בר ב-2023 (צילום: קובי גדעון / לע"מ)

באפריל פרסמה הליכוד הודעה רשמית שקרית ובה השמצות נגד בר ובהרב-מיארה. לפי ההודעה, בר ובהרב-מיארה "הפכו חלקים משב"כ למיליציה פרטית של הדיפ-סטייט", כביכול. נתניהו צייץ מחדש את ההודעה המשמיצה.

במאי באותה שנה קבע בג"ץ שפיטורי בר נעשו שלא כדין ושנתניהו היה בניגוד עניינים. אבל בר כבר עזב את תפקידו.

היועצת המשפטית לממשלה

באוגוסט 2025 הצביעה הממשלה פה אחד על פיטורי גלי בהרב-מיארה, אך בדצמבר ביטל בג"ץ את ההחלטה. במקביל קידמה הקואליציה את הצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת החוקה, שתסמיך את הממשלה להתעלם מחוות דעת של היועץ המשפטי ותעניק לשר המשפטים סמכויות פיקוח עליו.

השידור הציבורי

גוטליב העבירה בקריאה טרומית הצעה לסגור את תאגיד השידור, בעקבות יוזמה של השר קרעי להפרטתו.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בוועדת חוקה של הכנסת, 30 בספטמבר 2025 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

האם שרי הליכוד מצייתים לחוק?

אחרי שבג"ץ הקפיא בצו ביניים את פיטורי בהרב-מיארה באוגוסט 2025, הנחה השר קרעי את עובדי משרדו שלא להכיר בסמכותה, וכתב ש"כל ייעוץ מטעמה בטל מעיקרו ומשולל תוקף", כביכול. מדובר בקריאה להפרת צו בג"ץ, כלומר, להפרת החוק.

עם זאת, היועצת המשפטית של משרדו הורתה לעובדים לפעול לפי צו בית המשפט, ותנועת משמר הדמוקרטיה הישראלית ביקשה מבג"ץ לנקוט נגד קרעי הליכים של ביזיון בית משפט.

בדצמבר 2025 הממשלה לא שלחה נציג לדיון בבג"ץ על פיטורי היועמ"שית, והדיון בוטל. לוין הצהיר ש"בית המשפט אינו תאטרון" כ"הסבר" להחלטה לא להגיע לדיון. כעבור שבועיים ביטלו שבעה שופטים פה אחד את הפיטורים.

לוין קרא לממשלה להתעלם מהפסיקה, שאותה כינה "התערבות בלתי חוקית בסמכותה", וקרעי דרש להפר את הפסיקה ולמנוע מהיועצת להיכנס למשרדי הממשלה.

שר המשפטים יריב לוין והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון, 1 באוקטובר 2024 (צילום: אורן בן חקון/פול)

לוין גם משתק את הוועדה לבחירת שופטים. לוין כמעט לא כינס את הוועדה מאז הקמת הממשלה, ויצר בכך מחסור חמור בשופטים. בפעם האחרונה הוועדה התכנסה בינואר 2025, בצו בג"ץ, אחרי הפסקה ארוכה, אבל לוין ונציגי הקואליציה החרימו את הישיבה. רק באפריל השנה, אחרי שבג"ץ הורה ללוין לנמק מדוע אינו מכנס אותה, הודיע לוין שיכנס את ביוני, אבל בלי מינויים לבית המשפט העליון, שבו חסרים ארבעה מתוך 15 שופטים.

את המינויים לעליון התנה לוין בבחירת שופטים שרצה בבחירתם – ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי, שסייעו בניסוח חוקי ההפיכה המשטרית

נשיא העליון עמית והמשנה לו נעם סולברג כתבו שהחלטת לוין לא נותנת מענה לצרכים אקוטיים אחרים ודומה שנובעת משיקולים זרים. בהרב מיארה והנהלת בתי המשפט כתבו לבג"ץ כי השר פועל לאיוש תקנים באופן שרירותי ושלא בהתאם לצרכי מערכת המשפט.

במאי 2026 הורה בג"ץ פה אחד ללוין לכנס את הוועדה גם לאיוש בתי המשפט המחוזיים, בגלל מחסור חמור בשופטים בבאר שבע ובחיפה. לוין הגיב שזו "החלטה בלתי חוקית", כביכול. 

.במהלך ההצבעה החשאית מאחורי פרגוד לבחירת נציגות בוועדה לבחירת שופטים (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

עקרון הפרדת הרשויות קובע כי הממשלה מתווה ומבצעת מדיניות, הכנסת מחוקקת חוקים, ובתי המשפט, ובראשם העליון, קובעים את הפרשנות לחוק ושופטים לפיה. כך שהחלטה של שרים בממשלה להתעלם מפסיקות בג"ץ הינה, בהגדרה, עבירה על החוק. 

עם מי מתחברת הליכוד בזירה הבינלאומית?

בפברואר 2025 הצטרפה הליכוד כחברה משקיפה לברית המפלגות האירופיות "פטריוטים למען אירופה", המיוצגת בפרלמנט האירופי. חברות הברית הן מפלגות ימין קיצוני. אנטי-ליברליות שלחלק מהן יש שורשים אנטישמיים, פשיסטיים ואף פרו-נאציים. את הברית ייסדה מפלגת פידס של ראש ממשלת הונגריה לשעבר, ויקטור אורבן, ונמצאות בה מפלגת האיחוד הלאומי הצרפתית של מרין לה פן, מפלגת החירות האוסטרית ו-Vox הספרדית. 

במרץ 2025 הזמין שר התפוצות עמיחי שיקלי מהליכוד לכנס נגד אנטישמיות את יו"ר האיחוד הלאומי הצרפתי, ז'ורדן ברדלה ונציגים נוספים של הימין הקיצוני באירופה. 

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בטקס קבלת פנים עם משמר כבוד בטירת בודה שבבודפשט, הונגריה, 3 באפריל 2025 (צילום: AP Photo/Denes Erdos)

האם מצביעי ומתפקדי הליכוד הם ליברלים?

חלק ממצביעי הליכוד תומכים בהפיכה המשטרית, בשיעור גבוה בהרבה ממצביעי מפלגות האופוזיציה. ואילו מתפקדי הליכוד תומכים בה עוד יותר, והם שקובעים את רשימת המפלגה לכנסת.

בסקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מיולי 2023, בשיא המאבק על הרפורמה, 43% ממצביעי הליכוד תמכו בהמשך החקיקה. בקרב מצביעי מפלגות האופוזיציה העדיפו כ-87% לעצור אותה.

לפי פרופ' דורון שולצינר מהמרכז האקדמי הרב-תחומי בירושלים, רק 40% מבוחרי הליכוד תמכו ברפורמה המשפטית, לעומת 61.1% ממתפקדי הליכוד. לפי סקרים של מכון אגם שמביא שולצינר, המתפקדים הפעילים גם מעדיפים מועמדים קולניים ועימותיים יותר לכנסת.

כוחם של המתפקדים נובע מכך שהם אלה הבוחרים את חברי הכנסת, למרות שמעטים מהם מצביעים בפועל. בפריימריז של אוגוסט 2026 הצביעו 75,177 מתפקדים – כ-7% מ-1.1 מיליון הקולות שקיבל הליכוד ב-2022. אוחנה ולוין, שהובילו את העימות עם מערכת המשפט, הגיעו למקומות השני והשלישי.

פעיל הימין מרדכי דוד חוסם את רכבו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק. 28 בינואר 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בין המתפקדים פועלות קבוצות ממושמעות: קבוצת "הליכוד שלי", שטענה לכ-8,000 מתפקדים שרבים מהם תושבי התנחלויות; קבוצות חרדיות שמגיעות לקלפי עם טופס מוכן, וזרמי ימין קיצוני כמו "מנהיגות יהודית" של משה פייגלין (שאת אופן פעולתם תיארתי במאמר "השיטה הטרויאנית").

לקבוצות הללו אינטרס ישיר בפגיעה במערכת המשפט, שחסמה את מטרותיהן, מפסילת חוק ההסדרה ב-2020 ועד חובת גיוס תלמידי הישיבות ב-2024. כשכמה אלפי קולות מכריעים מקום ריאלי, השפעתן על הרשימה גדולה בהרבה ממשקלן המספרי.

מה מלמדת ההתנהלות הפנימית של הליכוד?

מפלגה שמרסנת כוח במדינה מרסנת בדרך כלל גם את הכוח בתוכה. בליכוד המגמה הפוכה. מפלגה לא פרסמה מצע מאז 2009, כך שהבוחרים לא יכולים לבדוק למה היא מתחייבת. מספר המקומות ששוריינו לבחירת נתניהו ברשימה עלה משניים ב-2015 לחמישה ב-2022 ולשמונה בפריימריז של אוגוסט 2026.

מקורות: המכון הישראלי לדמוקרטיה – מפלגת הליכוד; פסק הדין בעניין עילת הסבירות; קביעת רשימות המועמדים לבחירות 2026; ירידת ישראל במדדי הדמוקרטיה הגלובלית; פסק הדין בעניין פיטורי ראש שב"כ; הצעת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה; סקר יולי 2023. V-Dem Institute: Democracy Report 2026. OECD: Economic Surveys – Israel 2025. דורון שולצינר, וואלה. נעה שפיגל, "הארץ". חן מענית, "הארץ". איתן מליץ, זמן ישראל: "השיטה הטרויאנית".

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.