כך בנתה ממשלת נתניהו לערוץ 14 חומות הגנה רגולטוריות

ערוץ 14 משדר תכנים התומכים במדיניות ממשלת ישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו ומשבחים את נתניהו והשרים.

לצד תוספת של 7.1 מיליון שקל שהזרימו משרדי ממשלה לערוץ 14 בפרסום, בנתה לו הממשלה מעטפת הגנה רגולטורית שאף ערוץ מתחרה אינו נהנה ממנה.

המעטפת הרגולטורית כוללת מעמד "ערוץ זעיר" הפוטר מ-11.4 מיליון שקל דמי רישיון שנתיים – בעוד הערוץ מסרב לחשוף הכנסות ונקנס ב-75 אלף שקל ביולי 2026, שבריר מהחיסכון.

עוד כללה המעטפת היתר לבעלות צולבת שאפשר לבעל השליטה בערוץ 14, יצחק מירילשוילי, להחזיק בו במקביל לבעלותו ברדיו קול חי. 

האם ערוץ 14 מקבל הטבות רגולטוריות מהממשלה?

ערוצים 12 ו-13 מחויבים כיום בדמי רישיון שנתיים של 11.42 מיליון שקל לכל אחד, בהפרדה מוסדית בין מערכת החדשות לניהול המסחרי, ובהשקעה בהפקות מקור. ואילו ערוץ 14 פטור מכל אלה, כיוון שהוגדר "ערוץ זעיר" – גוף שהכנסותיו נמוכות מ-80 מיליון שקל בשנה.

בנימין נתניהו ושלמה קרעי במליאת הכנסת, 18 בנובמבר 2024 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

הגדרה זו נקבעה עבור הערוץ ב-2018 תחת ממשלת נתניהו הקודמת, ונמשכת גם כשהאינדיקציות מעידות שהערוץ כבר חצה את הרף הקובע. הכנסת האריכה ב-2024 את ההטבות ש"נתפרו" לערוץ 14 ב-2018.

באתר TheMarker פורסמה באפריל הערכה שלפיה הכנסות הערוץ ב-2025 עברו את רף ה-80 מיליון שקל. ביולי 2026 הטילה הרשות השנייה קנס של 75 אלף שקל לאחר שסירב למסור דוחות כספיים, בגובה חצי אחוז מהחיסכון שלו על הפטור שהוא מקבל על דמי רישיון.

לפי פרסומים בתקשורת הכלכלית, קרעי מוביל גם מהלך לשנות את תקנות דמי הרישיון, כך שהחיוב יהיה נמוך אף יותר. הכתב והפרשן עומר כביר מ"כלכליסט" הגדיר את המהלך: "קרעי מסדר עוד הטבה מפנקת לערוץ 14".

במכתב שהעבירה ח"כ שלי טל מירון ליועצת המשפטית לממשלה היא דרשה ממנה להקפיא את התקנות שקרעי ניסה להעביר, בטענה שמדובר ב"שינוי כללים בדיעבד במקום לאכוף את החוק". עם זאת, המהלך דורש את אישור ועדת הכלכלה, ולכן לא יצא לפועל עד הבחירות (אלא אם הוא יצליח לכנס אותה במיוחד, מה שכנראה לא יקרה).

שילוט חוצות של ערוץ 14, אוגוסט 2023 (צילום: Chaim Goldberg/Flash90)

האם חוק השידורים של קרעי נועד לסייע לערוץ 14?

לפני כחודש, בשבוע האחרון של עבודת הכנסת לפני הבחירות, אישרה המליאה את חוק השידורים שיזם קרעי. יישום החוק נעצר בצו ארעי של בג"ץ (שהקפיא את הסעיפים בחוק שנועדו להיכנס לתוקף באופן מיידי; קרעי הצהיר כי לא יכבד את החלטת בג"ץ, אך החוק אינו מיושם בפועל).

לקראת ההצבעה, קרעי ביצע בחוק שינוי בולט: הרחבת ההגדרה של "ערוץ זעיר" מ-80 מיליון שקל לשנה לשני מיליארד.

המשמעות המיידית נועדה להכניס את כל הערוצים המסחריים בישראל – כולל קשת 12 ורשת 13 – להגדרה של "ערוצים זעירים", ועימם הייתה נמחקת החובה החוקית שלהם להפריד את מערכת החדשות מהניהול המסחרי.

כלומר במקום להחיל על ערוץ 14 את הכללים החלים על מתחריו, שר התקשורת ניסה לבטל את הכללים לגבי כולם. המשמעות נועדה להיות גם הארכת ההקלות לערוץ 14 אף אם יעבור את הרף לקבל אותן, וגם יצירת מצב שבו בעלי ההחזקות בערוץ 12 ו-13 יוכלו להתערב בתוכן שהם משדרים, מתוך תקווה שהם ינסו להשתיק ביקורת על הממשלה.

ד"ר אבישי בן־חיים בתוכנית "הפטריוטים", 1 ביוני 2026 (צילום: ערוץ 14, צילום מסך)

מירילשוילי מחזיק בשליטה בערוץ 14 ובקול חי, מי התיר לו?

ההוראה החוקית שהתירה לבעל השליטה בערוץ, יצחק מירילשוילי, להחזיק במקביל בערוץ 14 וברדיו קול חי פקעה בפברואר 2026 – ולא חודשה בחקיקה.

כפי שחשף העיתונאי דוד ורטהיים באתר "העין השביעית", ההוראה הידועה כ"הגנות ינוקא" – הקלות שנועדו לסייע לגופי תקשורת חדשים להתבסס – הוארכה על ידי שר התקשורת קרעי פעמיים, אך בפברואר 2026 פג תוקפה ללא הארכה נוספת ומבלי שנקבעה הוראת מעבר חדשה בחוק השידורים.

עמותת "הצלחה" וארגון "לובי 99" פנו לרשות השנייה ודרשו לפעול להפסקת הבעלות הצולבת של מירילשוילי בשני כלי התקשורת, בטענה שההיתר להחזקה הצולבת פקע בפברואר, כך שהוא ממשיך בה, לכאורה, ללא בסיס חוקי.

העמותות ציינו בפנייתן: "החל מפברואר 2026 חדלה להתקיים עילת הפטור, ונאסרה בעלות צולבת על זיכיון לשידורי רדיו ועל בעל רישיון לשידורי טלוויזיה. אף על פי כן, מר יצחק מירילשוילי ממשיך ליהנות מן ההטבה הרגולטורית".

מיכאל מירילשוילי באירוע ב-2019 (צילום: באדיבות EAJC)

למיטב ידיעתי, מירילשוילי והרשות לא פרסמו תגובה על הפנייה. ככל הידוע לי הרשות השנייה לא פרסמה הודעה על אכיפה, וגם לא נקבע מועד לבחינת הנושא. 

האם ערוץ 14 מסתיר מידע מהרשות השנייה?

לפי החוק, בעל רישיון ערוץ טלוויזיה מחויב למסור לרשות השנייה נתוני הכנסות עד ל-31 במרץ בכל שנה. ערוץ 14 לא עשה זאת לשנת 2025 – והרשות הטילה עליו קנס של 75 אלף שקל ביולי 2026.

באתר TheMarker פורסמה הערכה לפיה הערוץ הסתיר, לכאורה, במכוון את המידע, כיוון שאם הכנסות הערוץ ב-2025 חצו את רף ה-80 מיליון שקל, הערוץ יאבד את מעמדו החוקי כ"ערוץ זעיר" ויחויב לשלם דמי רישיון של 11.42 מיליון שקל בשנה, להשקיע בהפקות מקור ולהפריד את מערכת החדשות מהניהול המסחרי.

מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת פנו לרשות השנייה וטענו שעל הרשות השנייה לשלול מהערוץ את מעמד "ערוץ זעיר" מהרגע שסירב לדווח – ולא לחכות לאימות ההכנסות.

שר התקשורת שלמה קרעי מתלחשש עם גלית דיסטל־אטבריאן בוועדה לקידום חוק התקשורת, 8 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

הבעיה היא שסכום הכסף שהערוץ מרוויח בשנה, לפי ההערכות שפורסמו, מההקלה שהוא ממשיך להחזיק בה, לכאורה בניגוד לחוק, גבוה פי 150 מהקנס שהערוץ צריך לשלם, העומד על 75 אלף שקל. לכן לערוץ יש אינטרס כלכלי לשלם את הקנס ולהמשיך לא למסור את המידע. 

שאלות העולות מהמידע:

אם ערוץ 14 נקנס ב-75 אלף שקל על סירוב לחשוף הכנסות, בעוד הפטור שהסטטוס מעניק שווה 11.42 מיליון שקל בשנה – מדוע קרעי לא הורה לשלול מהערוץ את הסטטוס?

הרשות השנייה לא הוציאה הוראה כזאת. קרעי לא הביע עמדה פומבית בנושא. ערוץ 14 משדר תכנים התומכים במדיניות הממשלה ואוהדים את נתניהו והשרים. הוא שידר גם ריאיון מחמיא עם קרעי עצמו. 

אם ההיתר למירילשוילי להחזיק בבעלות הכפולה על ערוץ 14 ו"קול חי" פקע בפברואר, מדוע קרעי לא הורה לרשות השנייה לאכוף את החוק?

לא ידוע. הרשות לא פרסמה לוח זמנים. בעלי השליטה בערוצים 12 ו-13 מנועים מהחזקות מקבילות בכלי תקשורת. ייתכן מאוד שהדבר קשור לעמדה האוהדת של ערוץ 14 כלפי הממשלה. 

אם הצעת קרעי להעלות את רף "ערוץ זעיר" ל-2 מיליארד שקל הייתה עוברת במלואה – מה היה קורה לחובת הפרדת מערכת החדשות בערוצים 12 ו-13?

מבוטלת. כל הערוצים היו הופכים ל"זעירים" – ועימם נשמטות חובות ההפרדה. המשמעות היא שבעלי ההחזקות בערוצים יכלו להתערב בתוכן ולהפעיל לחצים על עיתונאים שלא לפרסם דברים שלא נוח להם שיתפרסמו.

לסיכום: הדמוקרטיה מבוססת, בין השאר, על הזכות לדעת ולהיחשף לטווח רחב של ידיעות ועמדות. כשהממשלה בונה מערך הגנות רגולטוריות לערוץ אחד, שחלקן פקעו משפטית אך ממשיכות להתקיים כי אף גורם אינו אוכף, השאלה אינה רק שאלת ממון, אלא שאלה בעלת השלכות פוליטיות והשלכות על שלטון החוק.

אם שוק התקשורת מעוצב לפי שיקולים שאינם רייטינג ואינם חוק – מי מהמתמודדים מתחייב לאכוף את פקיעת ההגנות האלה, ומי עתיד להאריך אותן?

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.