סמוטריץ' מבעיר את היחסים עם מצרים

אמירות מוזרות ומסוכנות של שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' חלפו השבוע כמעט בלי לעורר תשומת לב, בתוך מחזור החדשות העמוס לעייפה.

סמוטריץ', שמרבה לפגוע באינטרסים של כלל האזרחים ושותף מרכזי להידרדרות מעמדה של ישראל בעולם (בין השאר בשל חיזוק וגיבוי להקמת מאחזים בלתי חוקיים בגדה המערבית, ותמיכה בהימנעות ממעצרים מנהליים נגד טרוריסטים יהודים), החליט לזרוע הרס ביחסיה השבריריים של ישראל עם שכנתה מדרום.

מעמדה של ישראל במצרים היה בכי רע עוד הרבה לפני המלחמה. הציבור המוסלמי־סוני עוין את ישראל ומשוכנע שמצרים יצאה מנצחת ממה שהוא מכנה "מלחמת 6 באוקטובר 1973", הקרויה אצלנו מלחמת יום הכיפורים. אולם למרות היחסים הרעועים, הסכם השלום עם מצרים, שנחתם ב־1979, הוא אחד הנכסים האסטרטגיים הגדולים ביותר של מדינה קטנה באזור מסוכן ומסוכסך.

הגאון המדיני, שכבר מגיע לשבעה מנדטים בזכות "שר הביטחון" המיועד מטעם עצמו משה פייגלין, משתמש בשלום עם מצרים כתרגיל בתורת הענישה: אם המצרים יתקפו, עליהם לדעת שיאבדו שטח. מי? למה? אין הקשר

למרות המהמורות, ההסכם החזיק מעמד גם בימים הקשים ביותר. לראיה, גם בשלוש השנים האחרונות התקדמו הסכמי מכירת הגז, ושיתוף הפעולה הביטחוני בגבול הרגיש לא נפרם.

יש מדינות שמנהלות יחסי חוץ באמצעות ממשלה, משרד חוץ וקבינט. אצל סמוטריץ' מספיקים מיקרופון, בקבוק סודה לשתייה, כיסאות בר סביב שולחן עגול קטן וצל עצים בחוג בית של המפלגה במודיעין, כדי להניח את קרביה של מצרים על השולחן ולנתח אותם באזמל מנתחים. הוא יודע מה צריך לעשות, והוא מבשר לציבור על "מדינת האויב" החדשה שעליה הכריז.

פעם פוליטיקאים היו מכלכלים את צעדיהם, שוקלים מילים ומטילים פצצות חדשותיות שכאלה בריאיון או בהצהרה כלשהי. אבל אצל סמוטריץ' זה בשליפות, באירוע קמפיין עם הרב חיים נבון, בקטע שמועלה ליוטיוב ושממנו נגזרים סרטונים שמהדהדים ברשת X או בטלגרם.

הגאון המדיני, שכבר מגיע לשבעה מנדטים בזכות "שר הביטחון" המיועד מטעם עצמו משה פייגלין, משתמש בשלום עם מצרים כתרגיל בתורת הענישה: אם המצרים יתקפו, עליהם לדעת שיאבדו שטח.

מי יתקוף? למה שהם יתקפו? אין הקשר. סמוטריץ' שואף לדון בעקרונות של תפיסת שטח, ובמקרה בוחר במצרים כמקרה הבוחן שלו.

סמוטריץ': "מה יגרום למצרים לא לתקוף אותנו? ההבנה שאם תקפו, אין סיני לפחות. אבל אין, לא חוזר עוד פעם. אין בגין"

כך אמר: "מלחמה, אם היא מסתיימת בקווים שבהם היא התחילה, אז איזה תמריץ יש לאויב לא לפתוח במלחמה? שיטת מצליח. אם הוא הצליח, סבבה. לא הצליח – לא קרה כלום. הרי לא אכפת לו מהרוגים והרס. מה יגרום למצרים לא לתקוף אותנו? ההבנה שאם תקפו, אין סיני לפחות. אבל אין, לא חוזר עוד פעם. אין בגין".

זה נכון שאין את מנחם בגין. אין למדינת ישראל כיום מנהיג כמו בגין, שחתר לשלום ולסיום הסכסוך. כל מה שיש כיום בנמצא הוא מנהיגים קצרי רואי ותאבי מלחמות, הסבורים שאפשר לפתור הכול בכוח הזרוע. סמוטריץ' הוא אבי השיטה שלפיה יש ליישב כל נקודה ביהודים (אם אפשר, עד הפרת ואף מעבר לליטני), כי ללא אוכלוסייה יהודית יתרחשו כיבוש אסלאמי וטבח.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תוכניתו לסיפוח הגדה, 3 בספטמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אף מראיין לא טורח לשאול אותו כיצד זה שהיו יישובים ישראליים בעוטף עזה, ובכל זאת זה לא עזר. היישובים נכבשו ותושביהם נטבחו. אולי צריך גם צבא שמתאים להיקף המשימות? זה באמת לא חשוב לסמוטריץ', כפי שראינו, כי החרדים יהיו פטורים לעד.

קשה להפריז בחומרת דבריו של סמוטריץ'. מצרים איננה מקרה בוחן בסמינר אקדמי על זרועה הארוכה של האידאולוגיה הקיצונית. זו מדינה רגישה, שמצבה הכלכלי שברירי, ושיתוף הפעולה הביטחוני והאנרגטי עימה חיוני לישראל. בימים שאחרי הטבח בעוטף עזה נהרג שוטר מצרי מפגיעת פגז של טנק ישראלי. זה קרה בשוגג. ישראל התנצלה. המצרים הבליגו, כי הבינו שהבלגן בשטחנו עצום.

השבת שטחי סיני למצרים היא מרכיב מהותי בהסכם בין המדינות, וכך גם הגבול בין מצרים לרפיח העזתית. המצרים לא ישבו בשקט אם הגבול ייפרץ. הם אף יאיימו בביטול הסכם השלום, ובישראל יודעים זאת היטב.

הדבר המטלטל באפיזודות מהסוג הזה הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער ממלאים את פיהם מים. לא אומרים דבר, לא מתייחסים. השתיקה הזאת כמוה כהסכמה. והיא נרשמת גם בצד השני

הדבר המטלטל באפיזודות מהסוג הזה הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ גדעון סער ממלאים את פיהם מים. לא אומרים דבר, לא מתייחסים. השתיקה הזאת כמוה כהסכמה. והיא נרשמת גם בצד השני של הגבול.

נתניהו אינו בקשר עם ההנהגה המצרית, לפחות לא בקשר פומבי. שר החוץ האחרון שנפגש עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי הוא יאיר לפיד. בדצמבר 2021 הגיע לפיד לקהיר לפגישת עבודה עם הנשיא המצרי, והממשל המצרי פרסם את דבר הפגישה בגלוי, כולל תמונה.

שר החוץ יאיר לפיד בפגישה עם נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי, 9 בדצמבר 2021 (צילום: שלומי אמסלם)

לפיד מתייחס בראיונותיו ליחסים עם מצרים ולצורך לשקם ולחזק את הסכם השלום בין המדינות. שותפו, נפתלי בנט, קורא להפיכת קטאר למדינת אויב, ואילו לפיד חוזר על המסרים החשובים בנוגע למצרים ומדגיש עד כמה היא יכולה לתרום ליציבות באזור.

אצל סמוטריץ', וכנראה גם אצל נתניהו, יש אשליה שאפשר לדבר לקהל ביתי ולהישאר בתוכו. למי אכפת מה קורה בחשבונות הטלגרם שמפיצים קטעים מחוגי הבית שלו? אבל התואר "חבר קבינט" צמוד לסמוטריץ' גם כשהוא עושה פוליטיקה זולה ומסוכנת. אי אפשר להותיר את המשמעות המדינית של דבריו מחוץ לדלת.

התזמון האומלל של הבלתי־מדינאי הנ"ל משמש חומר בעירה. מצרים מציינת בימים אלה 53 שנים למלחמת אוקטובר, היא מלחמת יום הכיפורים שלנו. אותה מלחמה נטועה בזיכרון הישראלי כטראומה של הפתעה ומחדל, ובנרטיב המצרי כניצחון לאומי. איום על סיני ביממה המסוימת הזו נוגע בכבודם של המצרים, במדיניותם וביכולותיהם. סמוטריץ' רוצה התלהמות בכוח?

נתניהו מקווה שבקהיר יחשבו שמדובר בשטויות של קמפיין, ושאם הוא ינצח, הוא יוכל להתגבר על הכול ולשקם את היחסים עם המצרים. אולם כפי שהדברים נראים מקהיר, נתניהו כבר לא יזכה לתמונה עם א־סיסי

רועי קייס, ראש תחום העולם הערבי ב"כאן חדשות", דיווח ב־6 באוקטובר כי לא פורסמה תגובה מצרית רשמית, אך אנשי תקשורת המקורבים לשלטון תקפו את סמוטריץ'. לפי דיווחו, השדרן אחמד מוסא הזהיר: "אם תנהגו בפזיזות, לא תישאר ישראל".

מוסא תיאר את סיני כקו אדום והזכיר לישראלים את מחיר המלחמה. קייס הביא גם את דבריו של נשאת א־דיהי, מגיש המקורב לשלטון: "אדוני הטיפש, האם שכחתם את מלחמת יום כיפור? האם שכחתם את הדמעות של גולדה מאיר? האם שכחתם את חיילי צה"ל השבויים ששבו ממצרים בפיג'מת פסים?"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 7 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ולצד זאת, השתיקה הרועמת של נתניהו. למען שותף קואליציוני בכיר הוא מוכן לבלוע הכול, גם אמירות חסרות אחריות. הוא מקווה שבקהיר יחשבו שמדובר בשטויות של קמפיין, ושאם ינצח, הוא יוכל להתגבר על הכול ולשקם את היחסים עם המצרים. אולם כפי שהדברים נראים מקהיר, נתניהו כבר לא יזכה לתמונה משותפת עם א־סיסי בשנים הקרובות.