השר לביטחון לאומי נבחר לכנסת תחת הבטחה להנהיג "משילות, חוק וסדר". הוא ביקש מראש את תפקיד המשרד לביטחון פנים – שאת שמו שינה ל"ביטחון לאומי" – והעביר חוק שהרחיב בהרבה את סמכויותיו על המשטרה. כל זאת, לפי דבריו, כדי לטפל בפשיעה המשתוללת, בעיקר בחברה הערבית.
אבל בפועל, בזמן כהונתו, הוא נכשל לחלוטין בטיפול בפשיעה. הוא הזניח את תוכנית החומש לטיפול בפשיעה בחברה הערבית שהנהיגה הממשלה הקודמת, השתלט על המשטרה, הפך אותה לכלי פוליטי בניגוד לחוק והתערב בקידום קצינים באופן שתגמל נאמנות פוליטית ולא מקצועיות.
התוצאה הייתה משבר פשיעה ומשילות חסר תקדים. האינדיקציה לכך היא שמספר הנרצחים יותר מהוכפל בזמן כהונתו.
בנוסף, משמר הגבול – יחידה במשטרה שתפקידה לשמור על הגבולות – לא היה בעוטף עזה בהיקף הנדרש ב-7 באוקטובר – והשר לא עסק בשבת השחורה בטיפול בכך, אלא ביחסי ציבור.
בן גביר הוא עבריין מורשע המתגאה בכך שיש לו עשרות הרשעות, רובן על הסתה לאלימות. בין השאר, הורשע בתמיכה בטרור, כיוון ששימש כרכז הנוער וכדובר של ארגון הטרור "כך". מסתבר שמינוי אדם עם רקורד כזה לתפקיד האחראי על המשטרה, שמירת החוק ולוחמה בפשיעה ובטרור הוא בעייתי.
זהו המאמר השני בסדרת "גיליון ציונים", שבה אני בוחן את התנהלות משרדי הממשלה השונים בארבע השנים האחרונות.
כיצד בן גביר השתלט על המשטרה?
השר איתמר בן גביר השתלט על משטרת ישראל וביצע בה פוליטיזציה – בניגוד לחוק ובניגוד לעקרונות שסיכם עם היועצת המשפטית לממשלה. מה שנחשף בבג"ץ הוא הראיה לכך.
עם כניסתו לתפקיד, העביר בן גביר תיקון לפקודת המשטרה (תיקון 37 המכונה "חוק בן גביר"), שהרחיב את סמכותו להתערב במשטרה. בינואר 2025 ביטל בג"ץ את הסעיף ב"חוק בן גביר" שאפשר לשר לקבוע מדיניות בחקירות המשטרה. לפי השופט עוזי פוגלמן, המשטרה צריכה לפעול "כמשטרת ישראל, ולא כמשטרת הממשלה".
בהמשך הגביל בג"ץ בצווי ביניים את התערבות השר במינויים ובחקירות, וחייב שכל מינוי בכיר ייעשה לפי המלצת ועדה מקצועית ובהודעה מוקדמת ליועצת המשפטית לממשלה.
בן גביר לא עמד גם בזה. ב-20 ביולי הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבג"ץ כי השר ממשיך להתערב בעבודת המשטרה בניגוד לעקרונות שסוכמו ובניגוד לצו הביניים, וכי אחרי ארבע פגישות אין עוד אפשרות להגיע להסכמות.
לפי היועמ"שית, "נותרו פערים מהותיים הנוגעים לליבת ההגנה על עצמאות המשטרה", ושתיקת ראש הממשלה נתנה לשר "רוח גבית". בן גביר הודיע שימשיך למנות קצינים שמיישמים את מדיניותו, והשיב ליועמ"שית: "גלי, לא רואה אותך ממטר".
גם מי שעמד בראש המשטרה תיאר השתלטות. המפכ"ל לשעבר יעקב (קובי) שבתאי הצהיר ב-2024: "שוטרינו הם לא מיליציה של שר כזה או אחר".
בריאיון לתוכנית "עובדה" בפברואר השנה סיפר שבתאי כי בן גביר ראיין בעצמו מועמדים לדרגת סגן ניצב, וכי מפקדים קיבלו שיחות מלשכת השר בנוגע לטיפולם במחאה. לדבריו, קצינים עלולים להסיק ש"הדרך להתקדם" עוברת דרך לשכת השר. לפי פרויקט "המבצר" בזמן ישראל, בן גביר מינה יותר מ-1,100 קצינים.
במרץ השנה היועמ"שית פנתה לבג"ץ והביעה תמיכה בעתירות של פעילים חברתיים שביקשו להדיח את בן גביר ונאבקו על כך בבג"ץ מאז שהתמנה לתפקידו, ולמעשה הצטרפה אליהן. באפריל דן בג"ץ בעתירות בהרכב מורחב. אך ההערכה היא שבג"ץ לא יפסוק ולא יודיע אם הוא מורה לראש הממשלה בנימין נתניהו להדיח את בן גביר עד לבחירות.
ההתערבויות הפוליטיות של בן גביר במינוי קצינים פגעו ישירות בתפקוד המשטרה. קציני משטרה בכירים לשעבר ושוטרים בהווה שהתראיינו בעבר לזמן ישראל הסבירו שהכאוס שיצר השר לביטחון לאומי בצמרת המשטרה חלחל לשטח, החמיר בעיות קיימות – ותרם ישירות לעלייה בפשיעה: "הרגשנו שהמערכת לא סופרת אותנו – ואיבדנו אמון".
בן גביר הבטיח משילות. האם הוא קיים את ההבטחה?
בן גביר הבטיח להנהיג משילות, חוק וסדר – ועשה בדיוק את ההפך. מספר הנרצחים, האינדיקציה המדידה והחד-משמעית ביותר לרמת הפשיעה, הוכפל.
לפי נתוני המשטרה (שפורסמו ב-ynet בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע, לאחר שהמשטרה סירבה לפרסם אותם), ב-2025 נרצחו בישראל 295 בני אדם – כמעט פי שניים מ-147 ב-2020. רצח הוא העבירה היחידה שכמעט אינה נעלמת מהסטטיסטיקה: יש גופה, ויש תיק. לכן מספר הנרצחים הוא אינדיקציה אמינה לעלייה בפשיעה כולה – ולכישלון האכיפה.
בחברה הערבית המשבר חמור במיוחד. לפי נתוני ארגון יוזמות אברהם, העוקב אחרי הפשיעה בחברה הערבית, ב-2022 נהרגו 116 ערבים בישראל בנסיבות הקשורות לפשיעה ולאלימות (רובם הגדול נרצחו בידי עבריינים); וב-2023 נהרגו בנסיבות כאלה 244. כלומר, בשנה הראשונה לכהונת בן גביר מספר הנרצחים וההרוגים באירועי פשיעה יותר מהוכפל.
מאז המספר לא ירד. ב-2025 נשבר השיא עם 252 נרצחים והרוגים באירועי פשיעה בחברה הערבית. לפי יוזמות אברהם, מאז תחילת 2026 עד היום נהרגו באירועי פשיעה 182 ערבים בישראל. כלומר, בתשעה חודשים נהרגו פי אחד וחצי מאשר ב-2022 כולה.
הסיבה לזינוק במספר ההרוגים קשורה ישירות לאזלת ידה של המשטרה בנושא: רק כ-15% ממקרי הרצח בחברה הערבית אשתקד פוענחו.
בשנה שלפני כניסת בן גביר לתפקיד נהרגו 116. בכל אחת משלוש השנים שאחריה המספר עמד על 230 ומעלה.
גם הפרוטקשן התרחב והתפשט מהפריפריה לכלל המדינה. לפי נתונים שהוצגו בכנס של מכון ריפמן וארגון "השומר החדש", ב-2025 נפתחו יותר מ-2,100 תיקי חקירה בעבירות סחיטה ופרוטקשן, לעומת 1,738 ב-2023. מספר כתבי האישום בעבירות הללו עלה מ-229 ל-461.
עוד הוצג בכנס כי מתוך כ-379 חברות שמירה פעילות, כ-120 אינן מעסיקות עובדים כלל. זאת, בין השאר, בגלל שהמשטרה גילתה כי חברות שמירה רבות חשודות במעורבות בפרוטקשן ולכן רישיונן נשלל.
מדיניות הדגל של השר הייתה הפרטת הביטחון האישי באמצעות חלוקת נשק לאזרחים. אחרי ה-7 באוקטובר הונפקו כ-157 אלף רישיונות לנשק פרטי. בבדיקה של 1,144 רישיונות, שנערכה בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, הודה המשרד בליקויים חוקיים ב-195 מהם.
ואולם, העלייה בהיקף הפשיעה והעובדה שהטרור ממשיך להשתולל מראות שחלוקת הנשק לא תרמה לביטחון.
מספר תלונות הציבור נגד המשרד זינקו ב-2024 ב-500%. בן גביר כינה את הזינוק "תעודת כבוד".
מה קרה לתוכנית החומש לטיפול בפשיעה במגזר הערבי?
בזמן כהונת הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בן גביר החלה ירידה קלה בפשיעה, בזכות טיפול ממוקד בפשיעה בחברה הערבית. בן גביר עצר אותו, ומספר הנרצחים חזר לזנק.
באוקטובר 2021 אישרה ממשלת בנט את החלטות 549 ו-550, תוכנית החומש לקידום החברה הערבית. התוכנית כללה תוכנית מקצועית וממוקדת למאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. בתחילת 2022 התוכנית יצאה לדרך בשטח, בהובלת השר לביטחון פנים עומר בר לב וסגן השר יואב סגלוביץ.
אבל התוכנית לטיפול בפשיעה יושמה במשך שנה אחת בלבד, ב-2022. ואכן, באותה שנה מספר ההרוגים באירועי פשיעה בחברה הערבית ירד מעט, מ-126 ל-116.
במרץ 2023 הקפיא בן גביר את המכרז לפרויקט "לעצור את הדימום", הפרויקט המרכזי בתוכנית החומש לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. התוכנית הופעלה בסיוע הג'וינט – ארגון יהודי-ציוני בינלאומי המסייע ליהודים נרדפים בעולם – ובן גביר כינה את הארגון בכינוי השקרי "ארגון שמאל" והודיע כי הוא מסרב לעבוד איתו.
התוצאה: באותה שנה זינק מספר ההרוגים באירועי פשיעה בחברה הערבית לשיא של כל הזמנים, 244, ומאז הוא לא ירד.
המשרד לביטחון לאומי לא ניצל מאות מיליוני שקלים שהוקצו למאבק בפשיעה בחברה הערבית. לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, 752 מיליון שקל שהוקצו למיגור הפשיעה לא מומשו. השנה החליטה הממשלה להסיט כ-497 מיליון שקל נוספים מתוכנית החומש למטרות אחרות.
השר לא רק נכשל במאבק בפשיעה – הוא פירק את הכלי היחיד שהוכיח שהוא עובד.
| שנה | הרוגים ערבים באירועי פשיעה (בעיקר נרצחים) | השר האחראי | מקור |
|---|---|---|---|
| 2021 | 126 | בר לב (תחילת תוכנית החומש) | זמן ישראל |
| 2022 | 116 | בר לב (תוכנית החומש מיושמת) | זמן ישראל |
| 2023 | 244 | בן גביר (התוכנית נעצרה) | "דבר" לפי יוזמות אברהם |
| 2025 | 252 – שיא | בן גביר | חדשות 12 לפי יוזמות אברהם |
מה עשה בן גביר ב-7 באוקטובר?
משמר הגבול הוא הכוח המשטרתי שתפקידו הרשמי לטפל בפשיטות ובאירועי טרור בתוך גבולות המדינה – והוא חלק מהמשטרה ולכן נמצא תחת אחריותו של בן גביר. ב-7 באוקטובר לא היו לוחמי מג"ב בעוטף עזה בהיקף הנדרש.
בלילה שלפני הטבח שהו בעוטף פחות מ-700 לוחמים מכל הכוחות היבשתיים – צה"ל ומשמר הגבול יחד. בחלק מהמקומות לא הגיעו כוחות צה"ל ומג"ב במשך שעות. את המענה הראשון נתנו שוטרי מחוז דרום ולוחמי הימ"מ. 58 שוטרים ולוחמי מג"ב נפלו ביום הטבח.
גם הכוחות שגויסו לא הגיעו: לפי תחקיר כאן חדשות, לוחמי המילואים של יחידת המסתערבים של מג"ב גויסו בלי ציוד, ונאסר עליהם לצאת מגבולות ירושלים. הם בילו יומיים בבסיס, בסיורים חסרי תכלית.
השר עצמו עסק באותה שבת בתדמיתו. לפי ההתכתבויות של בן גביר עם יועציו, שנחשפו בתחקיר "המקור" של רביב דרוקר בערוץ 13, השר עסק ביום הטבח בניסוח הודעות לתקשורת על "הערכת מצב".
הוא כתב ליועציו: "יכול להיות ששקט זה אומר לאנשים שאני לא עובד", והקליט סרטון שבו שיבח את השוטרים. בהקלטה אחרת שאל מתי ייפתח מפעל הנשק בכרמיאל, כדי שיוכל להצטלם שם עם כלי הנשק.
באחת ההודעות כתב: "אין ספק שלביבי זו הזדמנות". ככל הידוע, אין תיעוד לכך שבאותו יום עסק בן גביר בהערכת מצב או במעקב אחרי הלחימה. כפי שכתב היזם והבלוגר איתן מליץ בזמן ישראל, "ההתכתבות בשבת לא נועדה לפיקוח נפש, אלא ליחסי ציבור". בזמן שתושבי העוטף נטבחו וחיכו לכוחות, השר שאחראי על המשטרה ועל מג"ב עסק בתדמית שלו.
מה קבע מבקר המדינה על המשילות בנגב?
בסוף אפריל פרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן דוח שבו קבע כי המשילות בנגב הידרדרה מאז כניסת הממשלה לתפקיד. זאת, אף שהממשלה, ובעיקר בן גביר, הציבו אותה כיעד מרכזי.
לפי הדוח, 87% מהקבלנים בנגב דיווחו שנאלצו לשלם דמי חסות. המחסור בשוטרים בתחנות המרכזיות עלה מ-6%–8% ל-21%–22%. ועדת השרים לפיתוח הנגב לא התכנסה שנתיים, ונרשמה עלייה באירועי ירי סמוך לבסיס חיל האוויר נבטים. אנגלמן הגדיר את אובדן המשילות "איום אסטרטגי על המדינה".
המשרד לביטחון לאומי דחה את הממצאים. הוא הציג עלייה של 195% בהחזקת נשק חוקי ועלייה של 73% בהריסת מבנים בלתי חוקיים. אבל נתוני המבקר מראים שהגידול באמצעי האכיפה לא שינה את המצב: הקבלנים ממשיכים לשלם, והתחנות ממשיכות להתרוקן.
טבלת מאזן – המשרד לביטחון לאומי במבט אחד
| מדד | נתון | מקור |
|---|---|---|
| נרצחים בישראל, 2020 לעומת 2025 | 147 לעומת 295 | ynet / משטרת ישראל |
| נרצחים בחברה הערבית, 2022 (תוכנית החומש) לעומת 2025 | 116 לעומת 252 | "דבר", חדשות 12 |
| תיקי סחיטה ופרוטקשן, 2023 לעומת 2025 | 1,738 לעומת יותר מ-2,100 | "וואלה" |
| קבלנים בנגב שמשלמים דמי חסות | 87% | מבקר המדינה |
| רישיונות נשק עם ליקויים, מתוך מדגם של 1,144 | 195 | כאן |
האם בן גביר פגע ביחסי החוץ של ישראל?
בן גביר הוא נטל מדיני. קריאותיו החוזרות ונשנות להרג המוני וגירוש של אזרחים בעזה, העובדה שהיה פעיל בעבר בארגון הטרור כך, הגזענות שלו ותמיכתו הגלויה באלימות מתנחלים חיזקו את התעמולה האנטי-ישראלית בעולם והובילו שורת מדינות מערביות, ביניהן בנות ברית חשובות של ישראל, לצאת נגדו והחריפו את הביקורת שלהן על מדיניות ישראל בכלל.
מדינות מערביות רבות הטילו עליו סנקציות אישיות. ביוני 2025 הטילו בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ונורווגיה סנקציות על בן גביר: איסור כניסה והגבלות על שירותים פיננסיים. לפי ההודעה המשותפת של שרי החוץ של המדינות הללו, בן גביר "הסית לאלימות קיצונים ולהפרות חמורות של זכויות אדם של הפלסטינים". בן גביר הגיב: "עברנו את פרעה, נעבור גם את (ראש ממשלת בריטניה) קיר סטרמר".
ביולי אשתקד הכריזה הולנד על בן גביר כאישיות לא רצויה ורשמה אותו במערכת המידע של אזור שנגן. לפי שר החוץ ההולנדי, הוא הסיתו שוב ושוב לאלימות מתנחלים וקראו לטיהור אתני ברצועת עזה. השנה כבר דנו שרי החוץ של האיחוד האירופי בסנקציות אישיות של האיחוד כולו על בן גביר, אף כי בינתיים הסנקציות לא הוטלו כי צ'כיה מטילה עליהן וטו.
גם יחסו של בן גביר להר הבית מחולל פרובוקציות. בן גביר עולה להר הבית פעמיים בשנה לפחות, ומתפלל שם בניגוד להסכמי הסטטוס קוו בין ישראל לירדן ולכללים שקבע שב"כ, תחת עיני השוטרים שכפופים לו. נאמני הר הבית וקבוצות משיחיות למיניהן עולים להר הבית ומתפללים שם תוך הפרת הסטטוס קוו.
משרדי החוץ של ירדן וערב הסעודית גינו אינספור פעמים את "הפרובוקציות החוזרות ונשנות" של בן גביר. בכך פגע בן גביר ביחסים עם מדינה ערבית שיש עמה הסכם שלום פגיע ובמדינה שנתניהו מנסה לנרמל עמה את היחסים.
לשכת ראש הממשלה נאלצה למהר ולהודיע ש"מדיניות ישראל לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית לא השתנתה ולא תשתנה". השר שאמור להגן על ביטחון הפנים הפך את עצמו לסמל של ישראל בעולם – ומחיר הסמל הזה משולם בבידוד מדיני.
שאלות שעולות מן הנתונים
בן גביר התערב בעבודת המשטרה. האם זה חוקי?
חלק מההתערבויות אינן חוקיות. בג"ץ ביטל את הסעיף שאפשר לו לקבוע מדיניות בחקירות והגביל אותו בצווי ביניים. ביולי 2026 הודיעה היועמ"שית לבג"ץ שהשר ממשיך להתערב בניגוד לעקרונות שסוכמו ולצו הביניים.
האם הפשיעה בחברה הערבית עלתה בגלל המלחמה?
לא. הזינוק החד ביותר, מ-116 ל-244 נרצחים, התחולל ב-2023 והחל עוד לפני הטבח ב-7 באוקטובר – מייד אחרי שבן גביר עצר את הרכיב המשטרתי של תוכנית החומש. בשלושת החודשים האחרונים של 2023, עם פרוץ המלחמה, חלה דווקא ירידה קלה וזמנית בהיקף הפשיעה.
מה עשה בן גביר ב-7 באוקטובר?
השר עסק בניסוח הודעות לתקשורת ובתדמיתו, וכתב ליועציו: "יכול להיות ששקט זה אומר לאנשים שאני לא עובד". ככל הידוע, אין תיעוד שעסק בהערכת מצב או במעקב אחרי הלחימה.
מה קבע מבקר המדינה על הנגב?
שהמשילות בנגב הידרדרה מאז כניסת הממשלה לתפקיד: 87% מהקבלנים דיווחו שנאלצו לשלם דמי חסות, והמחסור בשוטרים בתחנות המרכזיות עלה ל-21%–22%. המבקר הגדיר את אובדן המשילות "איום אסטרטגי על המדינה".
יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולאחר שהורשע 13 פעמים בתמיכה בארגון הטרור מפלגת "כך" של כהנא המקורי הכהניסט-הלהביור הקים את מפלגת "כך" מודל שנות האלפיים ; להוציא את מפלגתו הפאשיסטית והמשיחית אל מחוץ לחוק ולהכריז עליה כארגון טרור, כמו שנעשה לגבי "כך" המקורית.