החלטה אסטרטגית בביטחון אמורה לעבור דרך שר הביטחון, צה"ל, המוסד והקבינט, כדי שאדם אחד לא יכריע לבדו. בפרשת הצוללות למצרים עשה ראש הממשלה בנימין נתניהו את ההפך, בשני מישורים.
ראשית, אישר לקנצלרית אנגלה מרקל למכור למצרים ארבע צוללות תקיפה בלי לשמוע את מערכת הביטחון, ולפי ועדת החקירה הסתיר ממנה את האישור. שנית, שלח את אנשיו להילחם בעסקה שכבר אישר: הוועדה מצאה בשלב האזהרות שהוא והמל"ל הציגו מצג של התנגדות, ולפי ספר חדש של יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, הוא אף שלח את המוסד לפעול נגדה, תוך סיכון לוחמים.
במכתב האזהרה קבעה הוועדה, בממצאים שאינם סופיים, שההסתרה, לצד הערוצים הסותרים שיצר, סיכנה את ביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ. לפי ממצאי הוועדה, אח"י דרקון, שנקלטה בחיפה 33 ימים לפני הבחירות, היא הצוללת שגרמניה סבסדה בתמורה להסכמת ישראל למכירה.
מדוע חייב ראש ממשלה להתייעץ עם גופי הביטחון לפני שהוא מאשר צוללות למצרים?
ועדת החקירה הממלכתית כתבה בדוח המערכתי מינואר 2026 שהחלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל בתהליך סדור שבו נוטלים חלק גורמי המקצוע, וקבעה שבפרשות כלי השיט זה לא קרה. את הטיפול במכירת נשק של בעלות ברית לצד שלישי תיארה כטיפול שהתנהל "באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת באופן שסיכן את ביטחון המדינה".
גורמי הביטחון הם אלה שיכולים לפרוש בפני ראש הממשלה את התמונה המלאה, כולל עמדות מנוגדות לשלו. הוועדה הוסיפה שאחרי ה-7 באוקטובר, תהליך סדור של קבלת החלטות ביטחוניות אינו רק עניין של מנהל תקין אלא "צורך קיומי".
מערכת הביטחון התנגדה למכירה. לפי ממצאי הוועדה, עמדתה הייתה שאין למכור למצרים צוללות חדישות הדומות לצוללות ישראל. ראש המוסד לשעבר שבתי שביט הסביר בתצהיר לבג"ץ שערוץ הקשר הקבוע בין ראש המוסד למקבילו המצרי אינו יכול להיות ממודר מנושא אסטרטגי כמו צוללות. ראש הממשלה אהוד אולמרט סירב לבקשה גרמנית דומה ב-2007.
לפי ברגמן, נתניהו היה רשאי לשנות את המדיניות, והפגם שחשפה הוועדה הוא שהחליט לבד והסתיר את ההחלטה ממי שהיה אמור להיערך לתוצאותיה.
התהפוכות במצרים מראות מה היה על הכף. צוללת משרתת עשרות שנים, ובין הנכונות שהביע נתניהו ב-2009 למסירת הצוללת הראשונה ב-2016 התחלף השלטון במצרים שלוש פעמים: מובארכ נפל ב-2011, האחים המוסלמים עלו לשלטון ב-2012 וא-סיסי הדיח אותם ב-2013.
כשמובארק נפל חששו בישראל שהצוללות ייפלו לידי שלטון עוין. נתניהו סיכם עם מרקל שלא יימסרו בשלב הזה, בלי לערב את הגופים שתפקידם להעריך סיכון מסוג זה, ואת הזוג השני, שגרמניה ביקשה למכור ב-2014, אישר בימי א-סיסי.
ועדת החקירה הממלכתית אינה עוסקת בשאלה אם עצם המכירה הייתה פסולה. היא קבעה שהדרך שבה טופלה, בלי גורמי המקצוע, סיכנה את ביטחון המדינה.
איך הסתיר נתניהו מראשי הביטחון את אישור הצוללות למצרים?
נתניהו אישר את המכירה פעמיים, זוג ועוד זוג, בערוץ אישי מול מרקל, והשיחות שבהן נתן את הסכמתו לא תועדו. הגופים שנועדו לייעץ לו מודרו:
- שר הביטחון והרמטכ"ל: לא עודכנו. נתניהו אמר ב-2019 ש"שר ביטחון דאז לא אמור לדעת". לפי תצהיר עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון דאז, כששר הביטחון דאז משה יעלון שאל את נתניהו פעמיים על האישור, שמע הכחשה.
- צה"ל וחיל הים: חיל הים גיבש תנאים להנמכת יכולותיהן של מערכות בצוללות המצריות, אבל נתניהו הביע בפני מרקל נכונות להסיר את ההתנגדות באוגוסט 2009, לפני שעבודת המטה הושלמה.
- המוסד: ראש המוסד דאז תמיר פרדו אמר ב-2019 שגילה על האישור מהתקשורת. בתצהירו כתב ש"מעולם לא נתקלתי בסוג כזה של הסתרה מגורמי הביטחון הבכירים ביותר", ושלהערכתו ההחלטה התקבלה במסלול מזורז, בלי דיון עם גורמי המקצוע ובלי אישור הקבינט.
- משרד החוץ: הוועדה מצאה שנתניהו וראש המל"ל דאז יוסי כהן הסתירו את השיח עם גרמניה גם ממשרד החוץ.
- הממשלה והקבינט: במכתב האזהרה ייחסה הוועדה לנתניהו סיכומים עם גרמניה בלי תיעוד ובעקיפת הממשלה, והפיכת המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה. כשהקבינט דן במימון ספינות סער 6, הוא לא קיבל את התמונה המלאה: בצידה השני של העסקה עמדו עוד שתי צוללות למצרים.
הוועדה ייחסה לנתניהו הסתרה של השיח עם גרמניה גם אחרי שהוזהר מפני השלכותיו, ומצאה שההסתרה, לצד הערוצים הסותרים, יצרה סיכון לביטחון המדינה.
בשורה התחתונה של מכתב האזהרה כתבה הוועדה, בממצאים שאינם סופיים, שהתנהלותו "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי (…) בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ".
לשכת נתניהו טענה בתגובה למכתב ב-2024 שרכש הצוללות לא פגע בביטחון המדינה אלא מבטיח את קיומה, ושההיסטוריה תוכיח שנתניהו צדק. הוועדה הבהירה שאינה מביעה עמדה בשאלה כמה צוללות נדרשות לישראל, ושהיא בודקת את תהליך קבלת ההחלטות.
העיתונאי רונן ברגמן הגדיר ב-ynet את המכתב כאחד החמורים שנוסחו אי פעם נגד איש ציבור בישראל, משום שהוועדה אינה מייחסת לנתניהו רשלנות, עצימת עיניים או טעות מקצועית, אלא מעשים יזומים שעמדו בסתירה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.
טל שניידר כתבה בזמן ישראל ב-2024 שלשון האזהרה היא מהחריפות שנראו בישראל בעשרות השנים האחרונות, ושנתניהו הוא היחיד מבין המוזהרים שממשיך לנהל את המדינה.
האזהרות אינן מסתכמות במצרים. לפי הוועדה, נתניהו וראש המל"ל דאז יוסי כהן כפו על המדינה רכישה של שלוש צוללות, והקבינט אישר אותה על סמך עלות שהוצגה לו בלי בסיס.
בריאיון ב-2019 טען נתניהו שמצרים הייתה קונה את הצוללות בכל מקרה, שאישורו כלל אינו נדרש, ושמדובר בסוד מדינה שידעו עליו היועמ"ש והיועצים לביטחון לאומי. היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט מסר למוחרת שלא נחשף לנתון הסודי בשום שלב.
ראש המל"ל לשעבר יעקב עמידרור, שנתניהו נקב בשמו, כתב ב"הארץ" ב-2020 שהסכמת נתניהו למכירה "הייתה מוצדקת". פרדו אמר שאינו מאמין שקיים סוד ששר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד אינם חשופים אליו.
תשובת מרקל עצמה סותרת את הטענה שאישורו אינו נדרש. כשיעלון ביקש מנשיא המדינה דאז ראובן ריבלין לברר מול מרקל, היא השיבה שגרמניה מוכרת צוללות למצרים רק אחרי שקיבלה את הסכמת ישראל.
כשריבלין סיפר זאת לנתניהו ואמר שהממשלה ביקשה ממנו לברר, שאל נתניהו "איזו ממשלה?" הבקשה הגיעה משר הביטחון בממשלתו. הוועדה מצאה שהגרמנים ראו בהסכמה הישראלית חלק מהעסקה שבתמורתה סבסדו את הצוללת השישית – זו אח"י דרקון, שנקלטה בחיפה ב-24 בספטמבר 2026.
הליכוד טען ב-2020 שהתצהירים באו ממתנגדיו הפוליטיים של נתניהו, ושרשויות האכיפה לא מצאו פגם בפעולותיו. על התצהירים חתמו בין היתר שלושה ראשי מוסד לשעבר – תמיר פרדו, שבתי שביט ודני יתום – ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דן הראל.
נתניהו אכן לא נחקר כחשוד בתיק 3000, אבל ועדת החקירה אינה עוסקת בשאלה הפלילית. היא בודקת את קבלת ההחלטות, ובה נתניהו הוא המוזהר היחיד מבין חמישה שלא ביקש לזמן עדים. לפי "הארץ", עורך דינו לא עיין בחומרים שהעמידה הוועדה לרשותו, בניגוד לעורכי הדין של ארבעת המוזהרים האחרים, אף שב-2024 ביקש נתניהו, כמו כל המוזהרים, לעיין בהם.
בחלקים שפרסמה הוועדה מעדותו, שנותחו בזמן ישראל, אמר נתניהו לפחות 83 פעמים שאינו זוכר, לפי ספירתו של ברגמן. השימועים יחלו ב-1 בנובמבר, חמישה ימים אחרי הבחירות, ולפי "הארץ", אם נתניהו לא יתגונן, מכתב האזהרה יהפוך למסקנות נגדו.
נתניהו אישר את מכירת הזוג השני בלי לעדכן את שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד, ולפי ועדת החקירה הסתיר ממערכת הביטחון את שני האישורים. היועמ"ש, שלטענת נתניהו ידע על הסוד, מסר שלא נחשף אליו.
איך שלח נתניהו את אנשיו להילחם בעסקה שאישר בעצמו?
ועדת החקירה הממלכתית תיעדה בשלב האזהרות ערוץ כפול של נתניהו: אישור המכירה מול הגרמנים, ומצג של התנגדות לה מול מערכת הביטחון. לפי ממצאיה, למערכת הביטחון "נמסרו עדכונים שיצרו תמונת מציאות שגויה", שלפיה גרמניה חזרה בה מהמכירה.
נתניהו והמל"ל הציגו את עצמם כמתנגדי העסקה, ובמסמכי המל"ל נכתב שראש הממשלה מעולם לא הסכים למכירה. אנשי משרד הביטחון והשגרירות בברלין פעלו נגד המכירה בהנחיית נתניהו, מחו בפני הגרמנים והזהירו מפגיעה בביטחון ישראל, ונתניהו לא תיקן את התמונה שהוצגה להם.
בפברואר 2012, כשהאחים המוסלמים היו בדרכם לשלטון, אמרו בכירים גרמנים שהמכירה נעשית בהסכמת נתניהו, ומערכת הביטחון התקשתה להאמין. השיחות שבהן הסכים נתניהו לא תועדו. השיחה שבה ביקש ממרקל לחזור בה מהמכירה תועדה במלואה, ותוכנה הגיע לעיתון "בילד". הגרמנים זעמו והזהירו שאם ההדלפות יימשכו, יחשפו את ההסכמה שנתן.
לפי הספר "שחיתות במצולות" ולפי גורם הבקיא בפרטים שצוטט ב-ynet, נתניהו הורה לראש המוסד פרדו להפעיל את הארגון נגד הצוללות המצריות. לפי אותו גורם, המוסד השקיע בכך זמן, כסף וכוח אדם, וחשף את לוחמיו לסכנת חיים ולשערוריות דיפלומטיות – נגד פרויקט שנתניהו עצמו כבר אישר. אותו גורם השווה זאת לסיפור על הכבאי הפירומן, שמצית שרפה כדי לכבות אותה.
לשכת ראש הממשלה לא הגיבה לפרסום ב-ynet. לפי שרגא, פרדו מסר את הדברים לראש הממשלה דאז נפתלי בנט בפגישה ביחידות בספטמבר 2021, ובסיומה הודיע בנט שלא יעמוד עוד בדרך להקמת ועדת חקירה ממלכתית. בהצבעה בממשלה בינואר 2022 נמנע בנט, והוועדה אושרה.
פרדו עצמו כתב בתצהירו שמידע על האישור היה יכול לסייע בצורה קריטית לגורמי הביטחון, ושהסתרתו מהמוסד בלתי סבירה באופן קיצוני. הוא העיד שלוש פעמים בדלתיים סגורות בפני ועדת החקירה.
ועדת החקירה מצאה בשלב האזהרות שנתניהו והמל"ל הציגו מצג של התנגדות לעסקה שכבר אישר, ולפי ספרו של שרגא הוא אף שלח את המוסד לפעול נגדה, תוך סיכון לוחמים.
שאלות פתוחות
האם התייעץ נתניהו עם שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד לפני שאישר למרקל את מכירת הזוג השני של הצוללות למצרים?
לא. נתניהו אמר ב-2019 שלא עדכן אף אחד מהם.
האם שלח נתניהו את אנשיו לפעול נגד מכירת הצוללות שאישר בעצמו?
כן. ועדת החקירה מצאה בשלב האזהרות שהוא והמל"ל הציגו מצג של התנגדות לעסקה, ולפי ynet אנשי משרד הביטחון והשגרירות פעלו נגדה בהנחייתו. לפי ספרו של שרגא, הוא שלח גם את המוסד.
האם המשיך נתניהו להסתיר את האישור גם אחרי שהוזהר מפני ההשלכות?
כן. במכתב האזהרה מ-2024 ייחסה לו ועדת החקירה הסתרה של השיח עם גרמניה אף שהוזהר מפני השלכותיו. הממצאים אינם סופיים, ולפי "הארץ", אם נתניהו לא יתגונן הם יהפכו למסקנות.
האם ביקש נתניהו להשמיע בפני ועדת החקירה עדים שיסבירו את ההסתרה?
לא. מבין חמשת המוזהרים, נתניהו הוא היחיד שלא ביקש לזמן עדים. לפי "הארץ", עורך דינו גם לא עיין בחומרי הוועדה.
סיכום
אם ראש ממשלה מאשר לקנצלרית זרה חימוש של מצרים בלי לשמוע את שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש המוסד, ואז שולח את אנשיו להילחם במה שאישר בעצמו – מי מייעץ לו כשהוא מחליט על ביטחון ישראל?
ואם ועדת החקירה קבעה שאחרי ה-7 באוקטובר תהליך סדור של החלטות ביטחוניות הוא "צורך קיומי", האם נכון להפקיד את ההחלטה האסטרטגית הבאה בידי מי שלפי ממצאיה החליט לבד?
מקורות
- ynet – רונן ברגמן על הספר "שחיתות במצולות" (25.9.2026)
- N12 – תצהיר תמיר פרדו לבג"ץ (26.11.2020)
- ynet – הדוח המערכתי של ועדת החקירה (25.1.2026)
- ynet – פירוט ממצאי ועדת החקירה בשלב האזהרות (7.9.2025)
- ynet – מכתבי האזהרה של ועדת החקירה (24.6.2024)
- ynet – נתניהו על מכתב האזהרה: "ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה צדקתי" (24.6.2024)
- ynet – התצהירים המלאים לבג"ץ (24.1.2021)
- "כלכליסט" – ריאיון נתניהו לחדשות 12 (23.3.2019)
- "הארץ" (פרסום חוזר ב-JINSA) – יעקב עמידרור על הצוללות למצרים (21.10.2020)
- ynet – היועמ"ש סתר את נתניהו: לא נחשפתי לסוד (24.3.2019)
- ynet – פרדו: גיליתי על האישור מהתקשורת (27.3.2019)
- ynet – אח"י דרקון נקלטה בחיפה (24.9.2026)
- זמן ישראל – טל שניידר: כל המוזהרים בפרשת הצוללות ביקשו לעיין בחומרים המסווגים (15.8.2024)
- זמן ישראל – יובל יועז: עדות נתניהו בפרשת הצוללות (1.11.2024)
- ynet – הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה; בנט נמנע (23.1.2022)
- "הארץ" – אם נתניהו יוסיף להתעלם מוועדת הצוללות, מכתב האזהרה יהפוך למסקנות נגדו (28.9.2026)
- ynet – הוועדה תזמן כ-50 עדים (23.9.2026)
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו