קיימות שלוש דרכים לגשת לעדות שאדם נותן בפני טריבונל שיפוטי, או ועדת חקירה. האחת היא להתייחס אליו כאל נחקר, אדם שנחשד שפעל בדרך לא תקינה או לא חוקית, ונדרש לספק הסברים.

השנייה היא כאל עד, אדם שלא עמד במוקד העשייה אך יכול לספק מידע חיוני על המהלכים וההתרחשויות.

הדרך השלישית היא להתייחס אליו כאל עד מומחה: הוא בכלל מהאקדמיה, בא להשכיל את השופטים, החוקרים או את ועדת החקירה בידע עיוני ותיאורטי על הסוגיות.

שלשום (רביעי) פרסמה ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת הצוללות וכלי השיט, בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, עשרות פרוטוקולים של עדויות שמסרו בפניה גורמים בכירים. בין היתר, פורסם גם תמליל עדותו של נתניהו בפני הוועדה, שניתנה בשני מועדים, בהפרש של שבוע ימים זה מזה, בשלהי אוגוסט ותחילת ספטמבר 2023.

מטבע הדברים, עדותו של נתניהו מרכזת אליה את מרבית תשומת הלב. עדותו בפני הוועדה הייתה למעשה הפעם הראשונה שבה הוא נדרש לספק הסברים מאז שנחשפה בשנת 2017 פרשת הצוללות

מטבע הדברים, עדותו של נתניהו מרכזת אליה את מרבית תשומת הלב. עדותו בפני הוועדה הייתה למעשה הפעם הראשונה שבה הוא נדרש לספק הסברים מאז שנחשפה בשנת 2017 פרשת הצוללות, המאיימת להיות פרשת השחיתות הגדולה ביותר בתולדות המדינה.

שופטי ועדת החקירה הממלכתית לרכש כלי השיט (פרשת הצוללות), 28 בדצמבר 2022 (צילום: ניר קידר)

מוקדם עדיין לנתח את מכלול ההיבטים העולים מעדותו של נתניהו, אך אפשר כבר להגיע למסקנה ראשונית, בדבר הטקטיקה המנחה את נתניהו במעמדים מעין אלה.

מוקדם עדיין לנתח את מכלול ההיבטים העולים מעדותו של נתניהו, אך אפשר כבר להגיע למסקנה ראשונית, בדבר הטקטיקה המנחה את נתניהו במעמדים מעין אלה

על בסיס עדותו בפני ועדת גרוניס, וכן בהינתן העדות המצולמת שנתן ביולי 2022 בפני ועדת ברלינר שחקרה את אסון הר מירון, אפשר לומר שנתניהו נוקט טקטיקה בעלת שלושה ראשים:

1. לא משנה איזה סוג של שאלות הוא נשאל, בין אם כמי שצריך לספק הסברים או בכובע אחר, הוא תמיד ישיב כעד מומחה. איך הדברים צריכים להתנהל, לא איך הם התנהלו בפועל.
2. כאשר דוחקים אותו לפינה, נתניהו נאלץ לחשוף את זיכרונו הרעוע ואת קשיי הזיכרון שמהם הוא סובל לגבי עובדות קונקרטיות. קשיים שתמיד משרתים את האינטרס שלו.
3. נתניהו מרבה להצהיר כי אינו יודע כיצד הדברים קרו, מי אמר מה ומי החליט מה. העסק פשוט מתנהל בלעדיו. שום דבר לא מספיק חשוב כדי שיציפו אותו למעלה אליו, או כדי לגרום לו להתעניין.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לעניין רכש כלי השייט והצוללות (צילום: צילום מסך, יוטיוב)

דוגמאות: הוועדה שואלת את נתניהו אם הדרג המדיני התעניין בתהליכי רכש ספינות השטח, שבהם המטה לביטחון לאומי (המל"ל) פיקח על הכלים שחיל הים קיבל.

נתניהו השיב: "אני מבין את השאלה… אין לי תשובה לכם. אני בדרך כלל לא נכנס לעומקם של הדברים האלה … אני ראש ממשלה, אני לא עוסק במעקב, אני לא בירוקרט … במקרה הזה של חלוקת אחריות ברכש, שאלה מעניינת למה זה לא עלה. אני לא שמתי לב לזה, אני חייב להגיד לכם … אני לא זוכר שאנחנו עשינו פולו אפ על רכש. זה טילים שאתה משגר ואתה שוכח".

"אני מבין את השאלה… אין לי תשובה לכם. אני בדרך כלל לא נכנס לעומקם של הדברים האלה … אני ראש ממשלה, אני לא עוסק במעקב, אני לא בירוקרט"

הוועדה מתעקשת: "היו צריכים לעדכן אתכם לאורך כל הדרך".

נתניהו: "אני לא זוכר. אני לא בטוח. כדאי לבדוק את זה. אני זוכר הרבה ישיבות רכש שדובר בהן על הדבר הבא ולא על הדבר הקודם".

בהמשך עדותו מבשרת הוועדה לנתניהו שבמסמך ההבנות עם קנצלרית גרמניה באותה עת, אנגלה מרקל, צוין כי עלותן של שלוש צוללות תהיה 1.8 מיליארד אירו, כלומר המפתח הוא 600 מיליון אירו לצוללת – מספר שהתברר בהמשך כנמוך בהרבה מהמציאות. נתניהו התעקש שהמספרים הגיעו ממשרד הביטחון, ולא מהמל"ל שבראשו היה אז יוסי כהן, ושתיפקד בפועל כזרוע ביצועית של נתניהו.

בנימין נתניהו ואנגלה מרקל בברלין, פברואר 2016 (צילום: Amos Ben Gershom/GPO)

הוועדה: "זה יצא מהמל"ל בלי מעורבות של משרד הביטחון".

נתניהו: "זה חדש בשבילי. אם זה נכון. אני מניח שאתם אומרים דבר שהוא בדוק. זה חדש בשבילי, אני לא מכיר. אני שומע פעם ראשונה".

בשלב מסוים, נתניהו מחליף תפקידים עם הוועדה, ומתחיל לחקור את חבריה.

נתניהו: "אז איך זה הגיע לקבינט? אז מה קרה בקבינט?"

הוועדה: "זה לא הגיע לקבינט באותו שלב".

נתניהו: "אז משרד הביטחון, כשזה מגיע לקבינט, הוא לא אומר משהו? הוא לא מעיר משהו? אני שואל אתכם".

הוועדה: "הוא אמר וקבל לפי מה שאנחנו יודעים".

נתניהו: "איפה? בדיון של הקבינט?"

הוועדה: "בדיון יותר מאוחר אחרי שהנושא בעצם כבר קבוע".

נתניהו: "אבל הוא אישר את זה".

הוועדה: "לא, לא, לשר הביטחון התבררו העניינים האלה רק בשלב יותר מאוחר, אחרי שכבר סוכם עם הגרמנים".

קבלת הצוללת אח"י תנין, 2014. מימין: הרטמכ"ל בני גנץ, מפקד חיל הים רם רוטברג, שר הביטחון משה יעלון, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הנשיא ראובן ריבלין (צילום: מארק ניימן, לע"מ)

הוועדה מתעשתת, וחוזרת לתפקידה כזאת ששואלת את השאלות.

הוועדה: "אולי אתה נזכר שהייתה שיחת טלפון שלך עם [משה] יעלון, שר הביטחון, ואז הוא מאוד כעס והיו טונים, איך לומר, בקשר לכך שמשרד הביטחון לא ידע שום דבר?"

נתניהו: "על זה? אני לא זוכר. אני לא זוכר. מצטער".

מעבר לכל זאת, נתניהו לא ויתר גם בהזדמנות הזו, של מתן עדות בפני הוועדה, על משבצת הקורבן. כך הוא סיים את יום עדותו הראשון בפני ועדת גרוניס:

"פרשת הצוללות, כשהיא באה לעולם, היא באה לטפל במעשה השחיתות הנורא, שגובל בבגידה, וזה הטרלול שבא כאן. המטרה הייתה לקבוע שאני נגוע בשיקולים וכתוצאה מזה עשיתי מעשים שלא ייעשו.

"זו פרשה שכוונה בעלילת דם נגדי, הייתה עלילת דם על ממשלת ישראל והעומד בראשה, שהיא מוכנה להקריב את האינטרסים החיוניים ביותר של מדינת ישראל על מזבח הבצע. יש לכם כאן הזדמנות לנקות את האווירה, כי הדבר הזה פגע גם ברפיוטציה [תדמית] של מדינת ישראל".

כזכור, בחודש יוני 2024 שיגרה ועדת החקירה מכתבי אזהרה לכמה אישים מרכזיים שעלולים להיפגע ממסקנותיה, ובהם גם נתניהו עצמו.

בהתאם להחלטת הביניים של הוועדה, היא עשויה לקבוע כי נתניהו קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.

"התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי העבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות", נכתב במסקנות הביניים. "בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".

"התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי העבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות"

בשלב האחרון של עבודת הוועדה, כשעורכי דין מטעם המוזהרים יהיו רשאים לחקור עדים, נתניהו בוודאי ילחץ להעצים את הסנטימנט הזה. מבחינתו, תכליתה של ועדת גרוניס היא לנקות אותו מכל חשד ציבורי.

חשד פלילי הרי מעולם לא היה, הודות להחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה באותה עת, אביחי מנדלבליט, להעניק לנתניהו חסינות מיומה הראשון של החקירה.