שלטון ממושך גורר שחיתות – והגבלת כהונה היא פתרון יעיל

בקצרה:

• מחקרים מראים שתקופת שלטון ארוכה מאוד מובילה לעלייה בהוצאות של רשויות ציבוריות ולתופעות כמו "מכרזים תפורים".
• נתניהו כיהן כראש הממשלה כ-6,950 ימים (כ-19 שנה) – הרבה יותר מכל ראש ממשלה אחר בתולדות מדינת ישראל.
• נתניהו נאשם בפלילים, מנסה להחליש את מערכת המשפט ונגוע באינספור ניגודי אינטרסים; רבים מאוד ממקורביו נחשדו, נחקרו והורשעו בפלילים.
• חוק הבחירה הישירה של רה"מ בישראל אסר על מי שכיהן שבע שנים רצופות כראש ממשלה להתמודד בבחירות הבאות; הכנסת ביטלה את החוק ב-2001.

ההיסטוריון הבריטי בן המאה ה-19 לורד אקטון טבע את האמירה: "הכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט". המחקר המודרני מגבה את טענתו.

בנימין נתניהו מכהן כראש הממשלה כ-19 שנה, כרבע מימי קיום המדינה, ועומד לדין בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. מועמדים להרכבת ממשלת שינוי מציעים כעת להגביל את כהונת ראש הממשלה.

מה מקור האמירה "הכוח משחית"?

מקור האמירה הוא מכתב פרטי שכתב ההיסטוריון הבריטי ג'ון דלברג-אקטון, הידוע כלורד אקטון, ב-1887. במכתב קבע אקטון שמנהיגים אינם זכאים לחזקת חפות מיוחדת.

בתוך הטיעון ניסח אקטון את המשפט:

"Power tends to corrupt, and absolute power corrupts absolutely – הכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט".

אקטון כתב שאם יש חזקה כלשהי, היא פועלת נגד בעלי השררה ומתחזקת ככל שכוחם גדל, ושהאחריות ההיסטורית צריכה לפצות על היעדר אחריות משפטית.

המילה "נוטה" חשובה: אקטון לא טען שכל בעל כוח הוא בהכרח מושחת, אלא שהכוח מייצר לחץ מתמיד לכיוון ההשחתה.

העיירה קורלאונה שבסיציליה, דרום איטליה, בזמן החתימה על אמנת האו"ם נגד פשע מאורגן חוצה גבולות, 13 בדצמבר 2000 (צילום: AP Photo/Corrado Giambalvo)

האם יש מחקרים שמוכיחים שכוח משחית?

 האמירה של אקטון נחשבת לעיקרון יסוד במדע המדינה ובהיסטוריה, ומחקרים בפסיכולוגיה ובכלכלה מוכיחים אותה.

במחקר שפורסם ב-Journal of Experimental Psychology ב-2014, הוגווין, אינזליכט ואובהי מאוניברסיטאות בקנדה גרמו לנבדקים לחוש כוחניים או חסרי כוח ומדדו את תגובות מוחם. אצל נבדקים בעלי תחושת כוח, המוח כמעט לא הגיב לפעולות של אחרים – כלומר הכוח החליש את היכולת להזדהות עם הזולת.

דייוויד אוון, רופא ושר החוץ הבריטי לשעבר, וג'ונתן דייווידסון מאוניברסיטת דיוק הציעו ב-2009 בכתב העת "מוח" את המונח "תסמונת ההיבריס". לפי המאמר, התסמונת נרכשת בעקבות החזקה ממושכת בכוח עם מגבלות מועטות, ומתבטאת בפזיזות ובסירוב לקבל עצה.

הראיה הכלכלית החזקה ביותר נוגעת למשך הזמן שבו המנהיג נמצא בשלטון. במחקר של אוניברסיטת British School of Economics, החוקרים האיטלקים דצ'יו קוביילו וסטפנו גליארדוצ'י בדקו נתוני מכרזים ציבוריים של עיריות באיטליה ונתונים על משך כהונת ראשי הערים, כדי לבדוק את מידת ההצלחה של רפורמה מ-1993 שקבעה הגבלת כהונה לשתי קדנציות.

הממצא היה שהארכת הכהונה הובילה לירידה במספר המשתתפים במכרזים, לעלויות רכש גבוהות יותר ולסבירות גבוהה יותר שאותה חברה מקומית תזכה במכרז שוב ושוב – נתונים המצביעים על "מכרזים תפורים". 

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן בקבלת הפנים בבודפשט, 3 באפריל 2025 (צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)

מה כתבה אן אפלבאום על השחיתות במשטרים סמכותניים?

אן אפלבאום, היסטוריונית וזוכת פרס פוליצר, טוענת שהשחיתות ושלטון המקורבים הם מאפיין מרכזי של המשטרים הסמכותניים במאה ה-21. בספרה "אוטוקרטיה בע"מ" מ-2024 תיארה אפלבאום רשת של משטרים שמחזיקים בשלטון באמצעות כסף, שליטה ותעמולה, ומעניקים זה לזה חסינות מפני אחריותיות.

הדוגמה המרכזית של אפלבאום לשחיתות בתוך מדינה דמוקרטית לכאורה היא הונגריה בתקופת כהונתו של ראש ממשלתה הקודם ויקטור אורבן, שנמצא בשלטון תקופה ארוכה – מ-2010 עד מאי השנה.

במאמר שפורסם במגזין היוקרתי "אטלנטיק" ממרץ 2025 ובעיתון ההונגרי Telex, תיארה אפלבאום כיצד אורבן הפנה את כוחו להעשרת קבוצה קטנה של אנשי עסקים, ובהם בני משפחתו וחברים.

לפי אפלבאום, רוב השחיתות בהונגריה חוקית, משום שהחוקים ותנאי המכרזים נכתבו כדי לאפשר אותה. במקביל הוחלפה הפקידות המקצועית במקורבים, נחלשה העיתונות ומערכת המשפט הפכה פוליטית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם מקבילו ההונגרי ויקטור אורבן לצד הדנובה בבודפשט. 3 באפריל 2025 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ )

נתניהו היה בן ברית קרוב של אורבן ורבים משווים ביניהם. המשפטן ההונגרי גאבור הלמאי השווה ב-2024 בכתב העת Journal of Illiberalism Studies בין ה"רפורמה המשפטית" (ההפיכה המשטרית) של ממשלת נתניהו הנוכחית לבין החוקה שעליה נשען המשטר של אורבן.

שלטונו של אורבן הסתיים בבחירות באפריל 2026, אחרי 16 שנים, במערכה שבה מפלגת האופוזיציה רצה על מצע של מאבק בשחיתות.

האם כהונתו הממושכת של נתניהו קשורה לשחיתות שלו?

נתניהו כיהן כראש הממשלה בשלוש תקופות – 1996 עד 1999, 2009 עד 2021 ומדצמבר 2022 – ובסך הכול כ-19 שנה, כרבע מימי קיום המדינה. לאורך השנים צבר נתניהו כוח רב בכל מוקדי השליטה.

ב-2019 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. הוא מכחיש את האישומים ומשפטו עדיין מתנהל.

אילוסטרציה, בנימין נתניהו מסייר בצוללת אח"י אילת, 2009 (צילום: AP Photo/ Pavel Wolberg, Pool)

אחרי שהוגש נגדו כתב אישום, נתניהו התחייב בכתב לבג"ץ שלא יעסוק בזמן כהונתו בתחומים הקשורים לניהול מערכת המשפט, כדי למנוע ניגוד אינטרסים שלו כראש ממשלה ונאשם. אך בניגוד מוחלט להתחייבות, ממשלתו השיקה את ה"רפורמה" החוקתית שנועדה להחליש את כוחם של השופטים, כולל שופטיו-שלו במשפטו הפלילי, ולהפוך אותם לכפופים לממשלה.

גם פרשת הצוללות נוגעת לאופן שבו נתניהו הפעיל את כוחו. ועדת החקירה הממלכתית לפרשה שלחה לנתניהו ביוני 2024 מכתב אזהרה, ולפיו התנהלותו סיכנה את ביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של ישראל.

לפי ממצאי הביניים של הוועדה, נתניהו קידם את רכישת הצוללות בניגוד לעמדת צמרת מערכת הביטחון ודחק הצידה את הממשלה ואת הקבינט. נתניהו מסר בתגובה שהרכש לא פגע בביטחון המדינה אלא "מבטיח את קיומה".

הפרשיות סביב הוצאות משפחת נתניהו נמשכות יותר מעשור. ב-2019 הורשעה שרה נתניהו בהסדר טיעון בפרשת הזמנת ארוחות במעון ראש הממשלה במימון ציבורי בסך כ-175 אלף שקל, ונדרשה להשיב למדינה 45 אלף שקל ולשלם קנס של עשרת אלפים שקל. פרשת המעונות עסקה גם בהוצאות על הבית הפרטי בקיסריה ועל עובדי המעון.

בנימין נתניהו נכנס למתחם "וילה שוקן" למסיבת עיתונאים. מאחוריו היועצים טופז לוק ויונתן אוריך. 20 במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

תחקיר של "הארץ" מיוני מצא שהציבור משלם כיום על שבעה מעונות של נתניהו. "הארץ" העריך את ההוצאות בכמעט 100 מיליון שקל על המעונות הרשמיים ובעשרות מיליוני שקלים נוספים על המעונות הפרטיים.

נתונים שפרסמה התנועה לחופש המידע ביולי 2026 מראים שהוצאות האחזקה השוטפות של המעונות הסתכמו בכ-2.6 מיליון שקל ב-2024 ובכמעט 2 מיליון שקל ב-2025. לפי ynet, משרד ראש הממשלה השחיר 82% מסעיפי ההוצאה. דוברי נתניהו סירבו להסביר ל"הארץ" את המעבר למעון החדש.

שניים מדובריו ויועציו הבכירים של נתניהו – יונתן אוריך ואלי פלדשטיין – חשודים כי קיבלו כסף מממשלת קטאר עבור קמפיין תדמית, בעודם עובדים במקביל גם במשרד ראש הממשלה. זאת, גם אחרי הטבח ב-7 באוקטובר שנעשה במימון קטארי. נתניהו טען ש"לא ידע" אודות המעשים שבהם חשודים אוריך ופלדשטיין – מה שלא הפריע לו לקחת את אוריך בחזרה לעבודה בלשכתו.

אלה רק מקצת הפרשות שעולה מהן חשד לשחיתות אצל נתניהו ובסביבתו. את התמונה המלאה – והמטלטלת – ניתן לקרוא בפרויקט "המבצר" של זמן ישראל. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 16 ביולי 2026 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

למה הגבלת כהונה תמנע שחיתות?

הגבלת כהונה מבטיחה תחלופה בשלטון גם כאשר מנהיג מצליח לשמר רוב פוליטי, ושוברת את מנגנון ההשחתה. רשתות של מקורבים – כמו זו שאפלבאום תיארה בהונגריה וכמו המכרזים המוטים שתיעדו קוביילו וגליארדוצ'י – נבנות לאורך שנים; תקרת כהונה קבועה קוטעת אותן לפני שהן מתקבעות.

גם בישראל עלה הרעיון מספר פעמים. למעשה, בחוק הבחירה הישירה של רה"מ שנחקק ב-1992 ונכנס לתוקף ב-1996 (עם בחירתו הראשונה של נתניהו לרה"מ) נקבעה מגבלת כהונה של שבע שנים רצופות.

בריאיון לערוץ 2 ב-1997 סיפר נתניהו שביקש להוסיף לחוק סעיף שלפיו "ראש ממשלה לא יוכל לכהן יותר משתי קדנציות". נתניהו אף הצהיר אז "לא אכהן יותר משני קדנציות". המגבלה בוטלה עם ביטול חוק הבחירה הישירה ב-2001.

ב-2021 הגיש שר המשפטים דאז גדעון סער (כיום שר החוץ) הצעת חוק להגבלת כהונה ואמר: "שלטון ממושך של אדם אחד הוא דבר מזיק. מול הסכנות של ריכוז כוח מופרז, וסיאוב הנובע מכך, אנו מציעים הסדר טוב ומאוזן יותר". הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה אך נגנזה בהמשך. כיום, כל מפלגות האופוזיציה תומכות בהגבלת כהונה בצורה זו או אחרת.

הגבלת כהונה בעולם

בארצות הברית ובצרפת, שבהן החוקה אוסרת על נשיא לכהן יותר משתי קדנציות רצופות, ההגבלה בתוקף ומכובדת.

בטורקיה, החוקה מתירה לנשיא בקדנציה שנייה להתמודד שוב אם הפרלמנט מקדים את הבחירות. יועצו של ארדואן מהמט אוצ'ום הודיע בספטמבר שארדואן ירוץ "בפעם האחרונה".

ברוסיה אישר הפרלמנט ב-2020 תיקון לחוק שמאפשר לפוטין שתי קדנציות נוספות, ובסין ביטל הקונגרס העממי ב-2018 את הגבלת הכהונה.

מנהיגים סמכותניים מתייחסים להגבלת הכהונה כמכשול שיש לעקוף.

בהונגריה ובישראל, שבהן אין הגבלה כלל, שלטונו של מנהיג אחד נמשך יותר מעשור וחצי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משתתף באירוע קמפיין של הליכוד לקראת הבחירות הכלליות הקרובות, בתל אביב. 17 בספטמבר 2026 (צילום: Flash90)

שאלות העולות מן הנושא

האם לורד אקטון כתב "כל כוח משחית"?

לא. אקטון כתב שהכוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט.

האם יש ראיות מחקריות לכך שכוח משנה את התנהגות האוחזים בו?

כן. ניסוי של הוגווין, אינזליכט ואובהי מ-2014 מצא שתחושת כוח מחלישה את תגובת המוח לאחרים, ומחקר הרכש של קוביילו וגליארדוצ'י מ-2017 קשר בין משך הכהונה לבין מכרזים מוטים.

האם ישראל הגבילה בעבר את כהונת ראש הממשלה?

כן. חוק הבחירה הישירה מ-1992 אסר על מי שכיהן שבע שנים רצופות להתמודד שוב בבחירות הסמוכות; החוק בוטל ב-2001.

האם שרה נתניהו הורשעה בפלילים?

כן. ב-2019 הורשעה שרה נתניהו בהסדר טיעון בפרשת הארוחות במעון ראש הממשלה ונדרשה להשיב 45 אלף שקל ולשלם קנס.

האם מנהיגים סמכותניים מנסים לעקוף הגבלות כהונה?

כן. פוטין איפס את כהונותיו בתיקון חוקתי ב-2020, נשיא סין שי ביטל את הגבלת הכהונה ב-2018, וארדואן הודיע שיתמודד שוב באמצעות הקדמת הבחירות כדי לעקוף את ההגבלה.

האם נתניהו תמך בעבר בהגבלת כהונה?

כן. בריאיון ב-1997 אמר נתניהו שביקש להוסיף לחוק הבחירה הישירה סעיף שאוסר על ראש ממשלה לכהן יותר משתי קדנציות. הוא הצהיר אז "לא אכהן יותר משתי קדנציות".

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.