כוחות בתוך הממשלה שואפים להפוך את ישראל למדינת הלכה מבודדת

בקצרה:

• גורמים בממשלה פועלים במכוון לדרדר את יחסי החוץ של ישראל, מתוך אידיאולוגיה משיחית.
• רבנים מישיבות בעלות אופי משיחי קוראים לניתוק מארצות הברית.
• הקריאות להפוך את ישראל למדינת הלכה מתחזקות. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר: "בטווח הארוך ישראל צריכה להתנהל על פי התורה".
• קיים קשר בין הקריאה למדינת הלכה לקריאה לבידוד בינלאומי: שתיהן מבוססות על אידיאולוגיה פונדמנטליסטית דומה, ושתיהן מסוכנות מאוד.
• מחקרים מראים כי בידוד בינלאומי מחזק שלטונות סמכותניים ולא מחליש אותם.
• מדינות מבודדות שמתנהלות לפי חוקים דתיים הן עניות ותושביהן סובלים מפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות ביותר.

הקריאה להפוך את ישראל למדינת הלכה נכנסה בשנים האחרונות לתוך המיינסטרים של היהדות הדתית-לאומית. אפילו שר האוצר ויו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' הצהיר שישראל צריכה להתנהל "לפי חוקי התורה".

לצידה מתחזקת תפיסה שרואה בבידוד הבין-לאומי אפשרות רצויה. המכון למחקרי ביטחון לאומי קבע שיש גורמים בישראל, חלקם בתוך הממשלה, שרואים בבידוד מדיני דבר חיובי ופועלים במכוון להאיץ אותו.

למרות ההידרדרות העוברת על ישראל, היא עדיין דמוקרטיה מפותחת עם תעשיית הייטק מתקדמת וקשרים בינלאומיים חזקים. התרחיש בו ישראל תאבד את הנכסים הללו ותהפוך למדינת הלכה מבודדת הוא מסוכן ביותר. 

בעולם קיימות מעט מאוד מדינות תאוקרטיות – מדינות המתנהלות לפי הלכה דתית. על אלה נמנות איראן, ערב הסעודית ואפגניסטן, שהחיים בהן מתנהלים לפי ההלכה המוסלמית – השריעה. למרות ההבדלים בין היהדות והאסלאם, חזון העוועים של הפיכת ישראל למדינת הלכה מבודדת עלול להפוך אותה למדינה עם מאפיינים דומים למדינות הללו, על כל המשתמע מכך.

האם בממשלה שואפים להפוך את ישראל למדינת הלכה?

המפלגות החרדיות והרבנים החרדים האמינו תמיד שעל ישראל להתנהל לפי ההלכה. אבל מחוץ לחברה החרדית הקריאה למדינת הלכה אפיינה רק תנועות ימין קיצוני שוליות.

בצלאל סמוטריץ' וצבי סוכות במליאת הכנסת, 15 ביולי 2026 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

כיום היא נשמעת מפי פוליטיקאים ורבנים בכירים ביהדות החרדית-לאומית (החרד"לית),  סמוטריץ', שר בכיר בממשלת ישראל, אמר בריאיון לכאן רשת ב' ב-2019 "מדינת ישראל תחזור להתנהל על פי משפט התורה, כפי שהתנהלה בימי דוד ושלמה". בכנס של רבני בית הלל אמר סמוטריץ' ש"כולנו היינו רוצים מדינה שתנהג על פי התורה וההלכה, אבל אי אפשר, כי יש אנשים שחושבים אחרת".

גם הרב חיים דרוקמן, מבכירי הרבנים הדתיים-לאומיים, אמר בריאיון ל"ישראל היום" בנובמבר 2022, לאחר ניצחון גוש נתניהו בבחירות האחרונות, ש"אין שום בעיה עם מדינת הלכה".

מוסדות חינוך חרד"ליים, כמו ישיבת הר המור ומכינת "בני דוד" בעלי, מקדמים בגלוי תפיסת עולם תאולוגית-פוליטית שיעדה הוא החלפת הדמוקרטיה הליברלית הישראלית במדינת הלכה, הסתגרות רוחנית מפני תרבות המערב וכפייה דתית גם בתחום הפרט.

ישיבת "הר המור", מכינת "בני דוד" ומכינות דומות כמו "קשת יהודה" שואפות שבוגריהן ישתלבו בהנהגה הפוליטית של המדינה ובצמרת מערכת הביטחון ויקדמו את תפיסת עולמן ההלכתית. ואכן, רבים מהם עשו זאת.

חרד"לים בחגיגות שמחת תורה בישיבת הר המור, 2018 (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

על אלה נמנים ראש שב"כ, דוד זיני, שהוא בוגר מכינת "קשת יהודה" והיה תלמידו של הרב יהושע צוקרמן, ממייסדי "הר המור" האנטי-דמוקרטית.

עם בוגרי "בני דוד" נמנים בין השאר ראש המוסד, האלוף רומן גופמן, אלוף פיקוד המרכז אבי בלוט, עופר וינטר, אלוף במיל' ומנהיג מפלגת עמך ישראל המתמודדת בבחירות, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר אלי גרונר. 

יש מחקרים, כמו הספר "השיטה הטרויאנית" של אריאל דוד, דוקטורנט מהאוניברסיטה העברית, שבהם נטען כי תנועות גדולות וחזקות בימין הקיצוני פועלות להקמת מדינת הלכה. 

האם יש תנועות הפועלות במכוון לבידוד ישראל?

ישראל מתקרבת בשנים האחרונות לבידוד בינלאומי. ב-62 מדינות בעולם שיש להן יחסים ידידותיים עם ישראל מופעלות נגדה סנקציות כאלה ואחרות, בעיקר בתחום המדע והתרבות אך גם בכלכלה. לאחרונה הודיעו בריטניה, צרפת וקנדה על איסור ייבוא של סחורות מההתנחלויות. במאי הסכימו שרי החוץ של האיחוד האירופי פה אחד על סנקציות נגד מנהיגי המתנחלים.

מחאות פרו-פלסטיניות באוסטרליה, 24 באוגוסט 2025 (צילום: William WEST / AFP)

איחוד האמירויות הזהיר מביטול הסכמי אברהם; היחסים המיוחדים עם מצרים וירדן מתערערים; טורקיה ניתקה את היחסים עם ישראל וערב הסעודית חזרה בה מהגישושים על נורמליזציה עמה.

תומכי הממשלה, ולא רק הם, טוענים כי המגמה של בידוד ישראל נובעת מאנטישמיות. אך גם אם האנטישמיות מניעה או מלבה את המגמות האנטי-ישראליות בעולם, יש לשאול מדוע במשך שנים ארוכות ישראל נהנתה מקשרים בינלאומיים חזקים, ואילו כיום היא נעשית מבודדת.

הסיבות לכך קשורות למדיניות הממשלה: הרחבת הבנייה בהתנחלויות ומהלכים לסיפוח דה פקטו של הגדה; אלימות מתנחלים; המשבר ההומניטרי החמור בעזה; המלחמה הכושלת באיראן; פרובוקציות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בהר הבית; והתבטאויות קיצוניות של שרים, ח"כים ורבנים שעלבו במנהיגים של מדינות ידידותיות, כולל ראשי המפלגה הדמוקרטית האמריקאית, וקראו לגירוש הפלסטינים ואף להשמדתם.

ביהדות יש זרמים הרואים בה חלק מקהילת העמים, וזרמים אחרים המאמינים כי על היהודים להיות מבודדים. הבסיס הדתי לתפיסה הזאת הוא הפסוק עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב (במדבר כ"ג, ט'). עם זאת, זרמים מרכזיים ביהדות סבורים כי הפסוק הזה אינו קורא ליהודים לחיות בבדידות, אלא לשמור על תרבותם ודתם. האנטישמיות ורדיפות היהודים חיזקו את הגישה התומכת בבידוד.

מפגינים פרו-פלסטינים בעצרת מחאה במדריד, ספרד, בקריאה לסיום המלחמה בעזה. 4 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Bernat Armangue)

החוגים החרד"ליים בימין הקיצוני המקדמים את רעיון מדינת ההלכה רואים את הבידוד המדיני בחיוב.

בחוג ישיבת "הר המור" רואים את התלות של ישראל במערב כ"סכנה". ב-2009 שלח נשיא הישיבה, הרב צבי טאו, מכתב לנתניהו שקרא ל"עמידה זקופה ואיתנה להדיפת לחצי אמריקה ואירופה מעלינו". גם בהרצאה מול תלמידיו ב-2025 אמר טאו ש"ישראל צריכה להשתחרר מהתלות באמריקה".

פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי כתבה במסמך של המכון מ-2024 ש"הרעיון שישראל תתמודד לבדה עם כל איומיה אינו רציונלי, ושהוא מבוסס על רעיונות משיחיים".

נתניהו הודה בספטמבר 2025 שישראל עלולה לעמוד בפני בידוד. אבל במקום להציע דרך להיחלץ מהסכנה, אמר שעל ישראל "להסתגל לכלכלה עם מאפיינים אוטרקיים ולהיות 'סופר-ספרטה'". הבורסה הגיבה לנאום 'סופר-ספרטה'" בירידות שערים חדות.

מדובר בדברי הבל שקריים: מדינה מודרנית אינה יכולה להתקיים בתנאי בידוד, ובוודאי לא לשמור בהם על עליונות צבאית מול אויבים גדולים. נתניהו, אדם בעל השכלה כלכלית וניסיון דיפלומטי, ידע היטב שדיבר שטויות (בניגוד, אולי, לרבנים בישיבות מבודדות וח"כים קיצונים) ועשה זאת בכוונה ממניעים פוליטיים; אבל רבים מהמאזינים לנאום בישראל ובעולם התייחסו אליו ברצינות, והנזק נעשה.

נציגים עוזבים את האולם בעת שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו נואם במושב ה-81 של העצרת הכללית של האו"ם במטה הארגון. 24 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Heather Khalifa)

נייר עמדה של פנינה שרביט ברוך מהמכון למחקרי ביטחון מזהיר כי:

"בידוד וניתוק מהעולם יובילו לעזיבה של אליטות…לנזק כלכלי חמור, לירידה משמעותית ברמת החיים ולפגיעה בביטחון הלאומי". 

חלק מהמומחים סבורים שישראל כלל לא תוכל לשרוד בידוד בינלאומי, ופשוט תקרוס. מאמר של כתב העת היוקרתי Foreign Policy, למשל, שנכתב בתגובה לנאום "סופר ספרטה" קבע כי "ישראל לא תוכל לשרוד בתנאים אוטרקיים". מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, הכלכלן יורם גבאי, קבע במאמר בגלובס כי "בידוד פירושו קריסה כלכלית". 

מדובר בתרחישים רחוקים. הבידוד החלקי שישראל נמצאת בו בשנה-שנתיים האחרונות גרם, לפי שעה, לפגיעה כלכלית שולית למדי, אך היא עדיין עלולה להתרחב. 

ואילו באקדמיה הנזק של הבידוד כבר קיים וניתן למדידה. מספר מענקי ה-ERC לחוקרים צעירים ירד מ-30 ב-2024 לעשרה בלבד ב-2025, ועומד השנה על 11 בלבד. לפי בכירים באקדמיה, הירידה נובעת כנראה משילוב של חרם שקט ותחרות שגדלה.

הפגנה אנטי-ישראלית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, מרץ 2024 (צילום: שני גרנות-לובטון)

דוח של ועד ראשי האוניברסיטאות מצביע על זינוק של 150% בדיווחים על חרם בתוכנית "הורייזון". יותר מ-20 אוניברסיטאות בעולם מחרימות את ישראל באופן רשמי, ומספר מקרי החרם על אקדמאים בודדים הגיע ל-700. 

האם בידוד בינלאומי מסכן משטרים?

מחקרים מראים שסנקציות בינלאומיות אינן מחלישות משטרים דיקטטוריים קיצוניים, ואולי אף מחזקות אותם. על המשטרים הללו נמנים, בין השאר, משטרים תיאוקרטיים כמו איראן ואפגניסטן, ששתיהן נמצאות בבידוד בין-לאומי ותחת סנקציות.

מחקר של דונסון פקסן וקופר דרורי מאוניברסיטת ממפיס ב-2010 בדק מדינות שנמצאו תחת סנקציות כלכליות בין 1972 ל-2000, ומצא שהמשטרים ניצלו את המצוקה הכלכלית כדי לבסס שלטון סמכותני ולהחליש את האופוזיציה.

מחקר נוסף של אותם חוקרים מצא שהסנקציות הגבירו את יכולת הכפייה של המשטרים ואת התמריצים שלהם לדכא.

חמושים המזוהים עם משמרות המהפכה של איראן מניפים רובים במהלך המצעד הצבאי הממלכתי "ג'אנפדה" ("הקרבה למען איראן") בטהרן. 18 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

לפי ניתוח שפורסם ב-AsiaNews, משמרות המהפכה בנו אחיזה בהברחות לאיראן באמצעות שליטתם בגבולות ובנמלים, ואחיזה זו התרחבה ככל שהבידוד גבר. הסנקציות הרסו את המגזר הפרטי ואילצו אותו לפנות את שוקי המסחר לחברות של משמרות המהפכה. הבידוד יצר מונופולים, והמונופולים נשלטים בידי נאמני המשטר. 

מה קורה לאזרחים במשטר מבודד?

במשטר הנמצא בבידוד מדיני, האזרחים משלמים את המחיר הכבד ביותר, ולא ההנהגה. המחיר נמדד במדדים הכלכליים הלאומיים, וגם בחירות האישית שנשללת וברמת חיים שקורסת.

באיראן, הסנקציות מחקו כ-23% מהיכולת הכלכלית בשנים 2011–2022, וכמעט 10 מיליון איראנים נדחקו לעוני. הבנק העולמי מכנה את העשור 2011–2020 באיראן "עשור אבוד של צמיחה": התוצר לנפש התכווץ בממוצע ב-0.6% בשנה.

באפגניסטן, הבנק העולמי צפה ירידה של כ-34% בתוצר לנפש בתוך שנתיים מעליית הטליבאן. הסיוע מחו"ל היה שווה ל-43% מהתוצר ב-2019, ורובו נפסק. לפי התחזית, 21.9 מיליון בני אדם יזדקקו לסיוע הומניטרי באפגניסטן ב-2026.

נשים המזוהות עם משמרות המהפכה של איראן נושאות רובים וצועדות מתחת לכרזה שבה נראה נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הכוונת לצד הכיתוב "נהרוג", במהלך מצעד צבאי ממלכתי בשם "ג'אנפדא" ("הקרבה למען איראן") בטהרן, איראן. 18 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Vahid Salemi)

האם מדינת הלכה תפגע בזכויות הפרט?

משטרים תיאוקרטיים המבוססים על ההלכה המוסלמית (השריעה) פוגעים בזכויות הפרט באופן הקשה ביותר.

המשטר הדתי באיראן מדכא מחאות בכוח. משלחת של האו"ם קבעה ב-2024 שדיכוי מחאת "אישה, חיים, חירות" כלל פשעים נגד האנושות, בעיקר נגד נשים. לפי ארגון Iran Human Rights, איראן הוציאה להורג ב-2025 לפחות 1,639 בני אדם – המספר הגבוה ביותר מאז 1989.

באפגניסטן, נשים מודרות כמעט לגמרי מהחיים הציבוריים. לפי אונסק"ו ויוניצ"ף, כ-2.2 מיליון נערות מנועות מללמוד בתיכון, ואפגניסטן אוסרת כליל על נשים השכלה גבוהה.

לפי דוח של האו"ם, הטליבאן הלקה ב-2025 לפחות 1,110 בני אדם. בין העבירות: יציאה של אישה למרחב הציבורי בלי מלווה גבר.

אפגנית כפרית מרגיעה את ילדה בן השנה אחרי עישון אופיום בבוקר עם בני משפחתה, 13 ביולי 2009 (צילום: AP Photo/Julie Jacobson)

ישראל אינה נמצאת כרגע בדרך להיות איראן או אפגניסטן. אבל זהו הכיוון שאליו צפויה מדינת הלכה ללכת מעצם אופייה.

פקסן ודרורי מצאו שבידוד מגביר את יכולת הכפייה של משטר ואת התמריץ שלו לדכא. במדינות הלכה, הבידוד משרת את ההנהגה, והאזרחים משלמים: בחירויות, בפרנסה ובשוויון נשים. מי שמקדם בישראל מדינת הלכה ורואה בבידוד ברכה מציע לאזרחי ישראל את אותה עסקה.

שאלות ותשובות

האם ישראל היא מדינת הלכה?

לא. ישראל מקיימת בחירות ותקשורת חופשית ויש בה פחות או יותר שלטון חוק המבוסס על חוקי הכנסת ולא על ההלכה. המאמר הזה עוסק בתנועות שקוראות למדינת הלכה מבודדת, ובמחיר שמשלמים אזרחים במדינות הלכה (שריעה) מוסלמיות ובמדינות מבודדות.

האם נשמעות בישראל אמירות מפורשות לטובת בידוד?

כן. נתניהו הצהיר כי "ישראל הולכת לכיוון אוטרקי" וכינה אותה "סופר ספרטה". שרים ורבנים המזוהים עם הימין הקיצוני, כמו הרב צבי טאו, למשל, קוראים כבר שנים רבות "להשתחרר מהתלות באמריקה".

מתנחלים תוקפים רכב של NBC ב-29 באוגוסט 2026 (צילום: צילום מסך)

האם בידוד מחליש משטרים קיצוניים?

לא. מחקרים מצאו שסנקציות מצמצמות חירויות ומחזקות את השלטון הסמכותני. באיראן, משמרות המהפכה הרחיבו את כוחן הכלכלי בזכות כלכלת הסנקציות.

האם ישראל כבר משלמת מחיר על הבידוד הבינלאומי?

כן. המחיר הגלוי ביותר כיום הוא באקדמיה. מספר מענקי ה-ERC לחוקרים צעירים צנח מ-30 ל-10 בתוך שנה, והדיווחים על חרם בתוכנית הורייזון זינקו ב-150%.

יעל אמתי היא רופאה נוירולוגית וחוקרת המוח, פרופ' אמריטה של אוניברסיטת בן גוריון ומתעניינת בגיאו-פוליטיקה. אם לשניים וסבתה לשישה.