סונטת קרויזר

1

ביום שני בערב, בחצר המקסימה של בית לוי אשכול בירושלים שבו התגוררו ראשי הממשלה עד אמצע שנות השבעים, נשבה רוח קרירה. בקרב הקהל, שהגיע להתרשם ממה שיש למועמדים לכנסת לומר בנושאי סביבה, נצפו כמה סוודרים, פריט לבוש שבמישור החוף נחשב למין בסכנת הכחדה.

מטה הבחירות של התנועה הסביבתית, שארגן את הפאנל (אירועים דומים כבר נערכו בחיפה וראש העין ובקרוב בבאר שבע) פנה לכל הסיעות המשמעותיות שמתמודדות בבחירות.

רק חמש בחרו לשלוח נציגים, לא תופתעו לשמוע שארבע מהן משתייכות לגוש האופוזיציה (ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו). הנציג היחיד של מפלגות הקואליציה בפאנל (גילוי נאות: הח"מ הנחה אותו) היה יצחק קרויזר מעוצמה יהודית של בן גביר.

ככל שהתקדם הערב והשיח, התחדדה העובדה שקרויזר מציב אתגר מסוג חדש בפני התנועה הסביבתית. פתאום מתייצב חבר כנסת מהקצה הכהניסטי של הימין, ומצהיר בגאווה: אני ירוק

ככל שהתקדם הערב והשיח, התחדדה העובדה שקרויזר מציב אתגר מסוג חדש בפני התנועה הסביבתית. במשך שנים הארגונים הירוקים חיפשו דרכים להפיץ את הבשורה הסביבתית בקרב קהלים חדשים, מחוץ למעגל החשודים המיידיים של חברי השבט הדמוקרטי-ליברלי. ובמשך שנים זה לא קרה.

בקדנציה האחרונה, שבה שגשגו הבערות והשנאה לכל מה שמריח ממדע ומתפיסות אוניברסליות, התיעוב של הממשלה לירוקים ולמה שהם מייצגים רק גבר. השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ניסתה לרכוב על הסנטימנט הזה, הכריזה מלחמה על ארגוני הסביבה והאשימה אותם בשמאלנות ובשנאת ישראל. והנה, מתייצב חבר כנסת מהקצה הכהניסטי של הימין, ומצהיר בגאווה: אני ירוק.

ח"כ יצחק קרויזר עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במהלך דיון בוועדת הפנים בכנסת בירושלים. 8 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זה לא נשאר ברמת ההצהרה. בעקבות פרישת החרדים מתפקידים ביצועיים בקואליציה, קרויזר התמנה ליו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה בכנסת.

בכהונה קצרה של כשנה הוא הספיק להיות חתום על לא מעט הישגים: בלימת התוכניות של צה"ל לבנות מתקן אימונים על אתר הטבע הקסום עין פית שברמת הגולן (שקרויזר מכיר היטב בהיותו תושב הרמה); הסרת כמה סעיפים הרי אסון לסביבה מחוק ההסדרים; והצימוק – העברת החוק לטיפול בפסולת בניין שהיה תקוע במגירה שלושה נצחים.

זה לא נשאר ברמת ההצהרה. בכהונתו הקצרה כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה הוא הספיק להיות חתום על לא מעט הישגים, תוך התנהלות עניינית וממלכתית ושיתוף פעולה עם הייעוץ המשפטי והאופוזיציה

את כל זה הוא עשה תוך התנהלות עניינית וממלכתית ושיתוף פעולה עם הייעוץ המשפטי ועם ח"כים מהאופוזיציה כמו יוראי להב-הרצנו ומטי צרפתי-הרכבי.

ההתנהלות הזו בידלה אותו מחבריו בימין המטורלל, כולל השרה להגנת הסביבה. כששאלתי אותו אם כאיש ימין הוא מזדהה עם המתקפה הפוליטית שלה על ארגוני הסביבה, הוא השיב בלי למצמץ שהארגונים היו אורחים רצויים ושותפים מלאים בוועדה שלו ושהוא מתחייב שכך זה יימשך גם בקדנציה הבאה.

כששאלתי מה דעתו על מחיקתו הכמעט מוחלטת של החינוך לקיימות במערכת החינוך בקדנציה של יואב קיש, השיב שהוא מתחייב לפעול להחזרת התוכניות שבוטלו והתקצוב שנעצר.

ח"כ יצחק קרויזר מנהל דיון בוועדת הפנים בכנסת בירושלים. 3 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

קרויזר, אם כך, נראה כמו מה שבתנועה הסביבתית חיפשו כל כך הרבה שנים וכבר נואשו מלמצוא: פרטנר. ואפילו אחד שככל הנראה נמצא בדרכו למעלה אל הצמרת הפוליטית. כשמשווים את קרויזר לחברו ליצן הטיקטוק הכושל, קשה להבין איך זה שר בכיר בממשלה וזה רק ח"כ מהשורה.

אבל רגע לפני שמכריזים על ירח דבש ירקרק, כדאי לזכור: לא מדובר בסתם פערי עמדות פוליטיים. או כמו שניסח להב-הרצנו (יש עתיד, ביחד) כשהגיע תורו בפאנל – אי אפשר להיות חבר במפלגה שדוגלת בעמדות הומופוביות, מיזוגניות וגזעניות וחותרת לפירוק מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית – ולהילחם על הגנת הסביבה. זה פשוט לא הולך ביחד.

קרויזר, אם כך, נראה כמו מה שבתנועה הסביבתית חיפשו כל כך הרבה שנים וכבר נואשו מלמצוא: פרטנר. אבל רגע לפני שמכריזים על ירח דבש ירקרק, כדאי לזכור: לא מדובר בסתם פערי עמדות פוליטיים

אלא שבפועל, ייתכן שמושכלות היסוד האלה נכונות לעבר. אולי היום, במסגרת עדכון כללי המשחק ולאו דווקא לטובה, זה דווקא כן הולך ביחד. עובדה, להב-הרצנו עצמו סתם את האף ושיתף פעולה עם קרויזר בוועדה בעבודה משותפת אל תוך הלילה.

אולי יצחק קרויזר, כהניסט על מלא שנחשד בכך שבבוקר שבו התקיים הפאנל תקף שוטרים במצפה יריחו (הוא מכחיש וטוען שהם אלה שתקפו אותו), הוא בעצם הירוק הישראלי החדש.

אולי קרויזר, בשר מבשרה של תנועת כך (אביו, יהודה קרויזר, עומד בראש ישיבת הרעיון היהודי שייסד מאיר כהנא), שטוען שאין דבר כזה טרור יהודי, שקרא לרצח עם ("את רצועת עזה צריך לשטח ולכולם יש גזר דין אחד והוא מוות") – הוא הפנים החדשות של התנועה הסביבתית בישראל, או לפחות שותף מלא שלה. ולא ברור מה זה יותר – מעורר תקווה או מעורר פלצות.

ח"כ יצחק קרויזר מבקר בהר הבית בעיר העתיקה בירושלים, ביום ירושלים. 26 במאי 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

2

לפני שנה בדיוק דיווחתי כאן על ההר השחור: רכס פסולת עצום שצמח ממש על קו התפר, בפאתי זמר, מועצה אזורית קטנה שמונה ארבעה יישובים. פיזית הוא בישראל, משפטית הוא באזור C, ואת הוואקום הזה מנצלים עבריינים שכיסו את מטעי הזיתים והשקדים בטונות של אשפה.

גם הרשויות השונות ניצלו את העובדה שמדובר באזור דמדומים (ממזרח לקו הירוק, ממערב לגדר ההפרדה) כדי להתנער מאחריות ולהטיל אותה זו על זו.

לפני שנה בדיוק דיווחתי כאן על ההר השחור: רכס פסולת עצום שצמח ממש על קו התפר, שאיש לא פינה. השבוע קרה הדבר הכי צפוי בעולם: ההר התחיל לבעור בעוצמה, וזה רק עניין של זמן עד להתפרצות הבאה

השבוע קרה הדבר הכי צפוי בעולם: ההר התחיל לבעור בעוצמה. תושבי זמר והיישובים הסמוכים של עמק חפר – בת חפר, בחן והסביבה – נשמו את העשן הזה במשך שעות.

לבסוף הכבאים הצליחו לבלום את הלהבות, אבל רק מבחוץ. מבפנים ההר ממשיך לבעור. כמו כל הר געש, זה רק עניין של זמן עד להתפרצות הבאה.

3

לפני כחודשיים סיפרתי כאן על הנזק הבלתי נתפס שאיתמר בן גביר מצליח לגרום גם לעצים בישראל: בגלל סירובו השרירותי לחתום על הסמכת פקחי יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות לאכיפת החוק האוסר על כריתת עצים, הכל פרוץ: על אף שהחוק אוסר לכרות עצים בלי היתר, מי שעושה זאת בפועל לא צפוי לשום סנקציה, חקירה או כתב אישום. הפקרות מוחלטת.

בגלל סירובו השרירותי של בן גביר לחתום על הסמכת פקחי יחידת הפיצו"ח לאכיפת החוק האוסר על כריתת עצים, הכל פרוץ: מי שכורת עצים בפועל לא צפוי לשום סנקציה, חקירה או כתב אישום. הפקרות מוחלטת

כמה פעילים להגנת עצים, ביניהם אלי יזרעאלי, מתעקשים מאז לפנות שוב ושוב לשר בן גביר ולשאול מדוע אינו חותם על ההסמכה ומתי הוא צפוי לעשות זאת. אחרי המתנה אינסופית למענה, השבוע קיבל יזרעאלי בווטסאפ את התשובה הבאה, שמדברת בעד – או בעצם נגד – עצמה:

"שלום, אני מתנצל בכנות על העיכוב ועל כך שאתה ממתין זמן רב לתשובה, יש כרגע עומס פניות גדול. הנושא של הסמכת פקחי יחידת הפיצו"ח חשוב מאוד, והדברים נרשמו ואני אדאג להעביר את הפנייה לצוות הלשכה כדי שיחזרו אליך בהקדם.

בידידות, בוט-גביר".

יושב ראש עוצמה יהודית איתמר בן גביר בבית המשפט העליון בירושלים, 1 באוקטובר 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

4

"חלקת הזיתים סמוך לאדמות המושב אחיסמך היא חורשה עתיקת יומין ובעלת מוניטין, ומצויים בה עצים שאומדים גילם בהרבה מאות שנים. לאחרונה נעקרו שם כאלף זיתים כבדים בשנים כדי לפנות קרקעם למטרות אחרות, יעילות יותר.

"האם היה לפני האחראי על כריתת עצי הזית גם שיקול ייחוסם של זיתים עתיקים אלה, וגם הבנה כי יש בעקירתם משום פגיעה ללא תקנה בערך של שורשיות רצופה ועמוקה, ושל תרבות שדברי ימי הארץ שלובים בה?"

"האם היה לפני האחראי, מלבד השיקול המשקי, גם שיקול ייחוסם של זיתים עתיקים אלה, וגם הבנה כי יש בעקירתם משום פגיעה ללא תקנה – במשהו שמשקלו, בחשבון מרחיק ראות, אינו נופל ממשקל הנכס המשקי שיקימו תחתיהם – והוא ערך של שורשיות רצופה ועמוקה, ושל תרבות שדברי ימי הארץ שלובים בה?"

4 בפברואר 1964, שאילתה בכנסת של חבר הכנסת (והסופר) יזהר סמילנסקי לשר החקלאות. ותודה לפרופ' (והסופר) דרור בורשטיין, שהביא את הדברים בהרצאה שנשא השבוע בכנס על אהבה לטבע שנערך ברמת הנדיב.

חבר הכנסת יזהר סמילנסקי, מפלגת מפא"י, 1951 (צילום: טדי בראונר, ארכיון לע"מ)