בכניסה לבניין המועצה המקומית זמר עומד ד"ר גאזי גאנם. הוא נראה מודאג. אחרי 30 שנה במערכת הבריאות כפנימאי ואנדוקרינולוג ב"כללית", הוא לא תיאר לעצמו שכשיפנה למסלול חדש כראש מועצה הבעיה הבוערת ביותר על שולחנו תהיה שוב בריאות הציבור.
"התושבים שלנו נושמים סרטן", הוא אומר, "זה רעל שמסתובב באוויר וחודר לדרכי הנשימה 24/7. ילדים מגיעים אליי עם שיעול, ועוד לא דיברנו על מי התהום. לפני כשנה וחצי נכנסתי לתפקיד, באתי לשליחות כאן. חייבים להפסיק את זה אבל זה לא מעניין אף אחד".
גאנם מדבר על הר הפסולת – איזה הר, מדובר ברכס של ממש – שצמח בפאתי המועצה שהוא עומד בראשה. זמר היא מועצה מקומית קטנה הכוללת ארבעה יישובים ושוכנת בדיוק על קו התפר בין ישראל לשטחים.
נוצרה מובלעת השרויה באזור הדמדומים המשפטי והמדיני: פיזית היא מחוברת לישראל, משפטית היא שייכת לאזור C. ובאזור הדמדומים הזה צמחה מוטציה – אתר פסולת פיראטי עצום שלא שייך לכאן וגם לא לשם
הקו הירוק נושק לבתים האחרונים, אבל חומת ההפרדה נבנתה כמה מאות מטרים מזרחה משם, בתוך שטח הגדה המערבית, אולי בגלל אילוצים טופוגרפיים ואולי כי מי שישב על המפות רצה לבלוע עוד קצת אדמות פלסטיניות.
בפועל, נוצרה מובלעת השרויה באזור הדמדומים המשפטי והמדיני: פיזית היא מחוברת לישראל, משפטית היא שייכת לאזור C. ובאזור הדמדומים הזה צמחה מוטציה – אתר פסולת פיראטי עצום שלא שייך לכאן וגם לא לשם, ואיש לא שש לקחת עליו אחריות.
"עד לפני כמה שנים אלה היו חלקות ששייכות לחקלאים מהשטחים", אומר ד"ר גאנם, "גידלו שם בעיקר זיתים ושקדים. היו נותנים להם לעבור את החומה כדי לטפל בחלקות. אבל אז ישראלים קנו מהם את הקרקעות, וגילו שהרבה יותר ריווחי להביא לשם פסולת במקום לעשות חקלאות.
"מדובר בפסולת שמגיעה מישראל, ואין שום בעיה להוביל אותה כי לא צריך לעבור שום גדר או מעברים. אתה מביא את הפסולת ליו"ש, אבל זה כאילו אתה נוסע בתוך ישראל".
לסיור במובלעת המדוברת איש מבכירי המועצה לא שש להצטרף. אולי בגלל סדר יום עמוס ואולי כי יש להם סיבה טובה לחשוש. קיבלנו ליווי עד פאתי מרג'ה, כפר עם בתים נאים שיושב על צלע הר ומשקיף על הנופים הירוקים של עמק חפר. הרבה אקדמאים גרים כאן, יש מי שמכנה את מרג'ה "סביון של השומרון".
לכמה רגעים יש קסם באוויר, עד שבאחת הפניות הוא ניצב מולנו: תל גדול ומאיים שמדיף ניחוח עז ומחניק של פלסטיק שרוף ואפר טרי
ממזרח למרג'ה משתרע קו התפר, והמראה כובש לב: כאן מתחילות גבעות השומרון, עם עצים עתיקים ודרכי עפר שמתפתלות ביניהם. לכמה רגעים יש קסם באוויר, עד שבאחת הפניות הוא ניצב מולנו: תל גדול ומאיים שמדיף ניחוח עז ומחניק של פלסטיק שרוף ואפר טרי.
רק אחרי כמה פסיעות על התל אני מפנים שאני צועד על הר פסולת ענק. ומולו יש עוד אחד. נוף יפה נשקף מפסגת האשפה: גדר ההפרדה ממזרח, שפלת החוף ממערב עד המגדלים של נתניה וחוף הים.
מתוך ההר בוקעים קולות משונים שמזכירים אזעקה. אלה צעצועים הקבורים שם והכפתור שלהם נלחץ. מסקנה הגיונית: מחזור הפסולת האחרון הגיע לכאן לא מזמן, והצעצועים ישמיעו יבבות חנוקות עד שהבטרייה תיגמר.
בדרך העפר שלמרגלות התל נשקף מראה מוזר: עמוד שבור ובראשו פאנל סולארי. דווקא כאן, מישהו כנראה חשב להאיר את הדרך באמצעות אנרגיה ירוקה.
כמה קלה ורווחית העבריינות במקום הזה: במקום להסיע את הפסולת לאתר מוסדר ולשלם ביוקר עבור כל טון, משנעים אותה לכאן, לשטח ההפקר הרשמי שבין ישראל לגדה המערבית, ומשלמים למי שמשלמים – אבל הרבה פחות. ועבור מי שמפעיל את המקום זו כמובן מכונת מזומנים. הרבה יותר רווחי מגידול זיתים.
כשפונים למשרד להגנת הסביבה, מחוז מרכז של המשרד מסביר שמכיוון שמדובר בשטח C אין לו שום סמכות לפעול. הסמכות בשטחים היא של המנהל האזרחי, אבל המנהל לא ממהר לפעול ממערב לחומת ההפרדה
פני השטח עברו שינוי ברוטאלי, המישור היה לעקוב. אבל המפגע החמור באמת הוא העשן: הר הפסולת, כדרכם של הרי פסולת שאינם מטופלים היטב, בוער מבפנים. העשן והריח הנורא מתפזרים, ותושבים ברדיוס של קילומטרים נאנקים ונחנקים. אלה לא רק התושבים ביישובי זמר: גם ביישובים הסמוכים כמו בחן ובת חפר, שממוקמים עם כיוון הרוח, סובלים ומתלוננים.
ואיפה המדינה? כשפונים למשרד להגנת הסביבה, מחוז מרכז של המשרד מסביר שמכיוון שמדובר בשטח C אין לו שום סמכות לפעול. הסמכות בשטחים היא של המנהל האזרחי, אבל המנהל לא ממהר לפעול ממערב לחומת ההפרדה. יש לו מספיק משימות ובעיות ממזרח לה.
"זמן קצר אחרי שנכנסתי לתפקיד הצלחתי להביא לכאן את המשטרה הירוקה", אומר ד"ר גאנם, "הם נכנסו חזק לשטח, תפסו משאיות וציוד כבד, נתנו קנסות. מאז זה לא קרה שוב. אף אחד לא מפנה את ההר, והפעילות חזרה.
"רואים את המשאיות, רואים את השמות של חברות – רואים הכול. לנו אין סמכות לפעול ברגע שזה מטר מחוץ לתחומי המועצה. פעם ראיתי את אחת המשאיות נוסעת דרך היישוב. עצרתי את המשאית, שאלתי את הנהג לאן הוא נוסע. הוא שאל, 'מה פתאום אני עוצר אותו'. אמרתי שאני ראש המועצה. הוא אמר, 'כל ראשי המועצה על הזין שלי', ונסע".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושריפתה ברש"פ וההשפעה שלהן על הציבור ברחבי הארץ. אולם, כל הסמכויות לפיקוח ואסדרה בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי. המתחם המדובר מוכר היטב למשרד וגם הוא מצוי תחת השליטה של המנהל האזרחי.
"יחד עם זאת, ובשל מורכבות המקרה, המשטרה הירוקה במשרד להגנת הסביבה ביחד עם משטרת ישראל, ניהלו חקירה מקיפה ומעמיקה בעניין העברת הפסולת באמצעות גורמים עברייניים ממדינת ישראל והשלכתה באזור זה. פעילות זו הניבה מספר תיקי חקירה בגינם כבר הוגשו כתבי אישום בחלק מהתיקים. בגין יתר התיקים, המשרד פועל ביחד עם משטרת ישראל להגשת כתבי אישום בתקופה הקרובה".
מהמנהל האזרחי לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו