JavaScript is required for our website accessibility to work properly. איתן מליץ: מה יקרה למערכת החינוך אם הקואליציה תנצח בבחירות? | זירת הדמוקרטיה | זמן ישראל

אם ההפקרות במערכת החינוך תימשך, כולנו נשלם על כך מחיר בעתיד

מספר התלמידים החרדים יוכפל, בתי ספר חרדיים לא מלמדים ליבה, והממשלה הנוכחית הגדילה תקציבם במיליארדי שקלים

תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
תלמוד תורה שנוסד על ידי הרב שמואל שטרן בירושלים, 9 באוגוסט 2021

בקצרה:

  • התלמידים החרדים מהווים כיום כחמישית מהתלמידים בכיתות א' בישראל. ההערכה היא שחלקם בשכבת הגיל הזו יגדל עד 2060 כמעט לשליש.
  • חלק ניכר מהבנים בבתי הספר החרדיים אינם לומדים לימודי ליבה כלל, ורובם המוחלט מפסיקים ללמוד לימודי ליבה ב"ישיבה הקטנה" (כיתה ט').
  • הקואליציה מזרימה מיליארדי שקלים לחינוך החרדי.
  • הכלכלן פרופ' דן בן דוד, ראש מוסד שורש, אמר: "כבר היום כמחצית מילדי ישראל מקבלים חינוך ברמה של עולם שלישי".
  • ב-8 בספטמבר פורסמו תוצאות מבחן ההישגים הבינלאומי פיז"ה (PISA) 2025, והן הנמוכות ביותר של ישראל מאז שהחלה להשתתף בו.
  • מסמך של מנכ"ל ראמ"ה, שהאשים את שר החינוך יואב קיש בעיוות והסתרת נתונים על מבחני פיז"ה. 
  • אם הקואליציה תנצח בבחירות, הדפוס הזה צפוי להפוך לעובדה מוגמרת, והמחיר יימדד בעתיד בשוק העבודה ובהייטק. 

מה הראו מבחני פיז"ה 2025?

תוצאות מבחני פיז"ה של ישראל ל-2025 היו הנמוכות ביותר אי-פעם. ישראל ירדה ב-29 נקודות בממוצע שלושת התחומים, אחת משתי המדינות שרשמו את הירידה החדה ביותר מבין 75 המדינות המשתתפות במבחנים. בקריאה ירד הציון ל-436, ירידה של 38 נקודות.

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
365
אירועים מתועדים
77
תיקים
19,812
מקורות מקושרים

הציון במתמטיקה ירד ל-433 נקודות, ובמדעים ל-442 נקודות. בשלושת התחומים ישראל בחמישון התחתון בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), שמאגד את המדינות המפותחות.

בראמ"ה קבעו שהירידות "מהחדות שנרשמו במדינות ה-OECD מאז החל מחקר פיז"ה". תלמידי החינוך הממלכתי-עברי איבדו 52 נקודות בקריאה, 29 במתמטיקה ו-28 במדעים.

משרד החינוך תלה את התוצאות במלחמה. לפי הודעת המשרד, פיז"ה 2025 הוא "תמונת מצב של למידה במלחמה": המבחן נערך באביב 2025, אחרי שנה וחצי של פינויים ובתי ספר שנסגרו ונפתחו.

ההסבר הזה נכון רק בחלקו. אוקראינה, שנמצאת גם היא במלחמה ארוכה וקשה, ירדה באותו מבחן בשש נקודות בלבד.

Ukrainian children and women who fled war zones in the Ukraine, arriving on a rescue train to Budapest, Hungary on March 21, 2022. Photo by Bea Bar Kallosh/Flash90 *** Local Caption *** ילדים ומשים אוקראינים שנמלטו מאזורי מלחמה באוקראינה, מגיעים ברכבת חילוץ לבודפשט, הונגריה
Ukrainian children and women who fled war zones in the Ukraine, arriving on a rescue train to Budapest, Hungary on March 21, 2022. Photo by Bea Bar Kallosh/Flash90 *** Local Caption *** ילדים ומשים אוקראינים שנמלטו מאזורי מלחמה באוקראינה, מגיעים ברכבת חילוץ לבודפשט, הונגריה

והמלחמה לא פגעה בכל המדדים באותה מידה. ב-2025 הגיע שיעור הזכאים לבגרות הייטק ל-11.6%, שיא של עשור, ומאז 2015 הוכפל מספר התלמידים במסלול. גם 17.1% מהתלמידים נבחנו ברמת חמש יחידות במתמטיקה, לפי משרד החינוך.

לפי המשרד, גם המחסור במורים ללימודי ליבה ירד מ-1,674 בשנת הלימודים התשפ"ד ל-216 בתשפ"ו. השילוב הזה מראה מערכת שמטפחת את השכבה העליונה ומאבדת את האמצע: בפיז"ה 2022 היו מתחת לסף המינימלי במתמטיקה 37% מהתלמידים, וב-2025 כבר 46% מהם.

איך הגיב משרד החינוך לתוצאות מבחני פיז"ה? 

תגובת משרד החינוך לתוצאות המבחנים הייתה מאבק בגוף שמודד. לפי דיווחים, קיש הורה במאי לא לפרסם את תוצאות מבחני כיתה ו' במתמטיקה ובאנגלית, ודרש למחוק את המילה "רק" מהמשפט "רק 22% מהתלמידים הגיעו לתוצאות משביעות רצון באנגלית".

לפי הדיווחים, לשכתו דרשה להבליט נתון על מוטיבציה גבוהה של 70% מהתלמידים – נתון שלפי הדיווחים אינו מופיע כלל בממצאי ראמ"ה.

שלושה ימים אחר כך הורה השר להקים אגף מדידה בתוך משרד החינוך. הוא גם ביקש מנציבות שירות המדינה לפתוח בהליך משמעתי נגד מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, אף שאלון מונה לתקופה קצובה של שמונה שנים.

שר החינוך יואב קיש מבקר תלמידים בכיתתם בשדרות, 3 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)
שר החינוך יואב קיש מבקר תלמידים בכיתתם בשדרות, 3 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

בסוף אוגוסט הורתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לפרסם את מבחני "תנופה" במדעים לכיתה ט', שהשר עיכב. רק 3% מהתלמידים עמדו בהם ברמה הנדרשת.

ב-8 בספטמבר פרסם "כלכליסט" מסמך שהעביר אלון ליו"ר ות"ת, פרופ' עמי מויאל. לפי המסמך, השר ביטל מבחן ארצי במיומנויות המאה ה-21 שעלה 4 מיליון שקל, עצר סקרים על מצב התלמידים במלחמה ומחק נתונים מפרסום תוצאות TIMSS, המחקר הבינלאומי במתמטיקה ובמדעים.

עוד נכתב במסמך כי "מסמכים ועדויות מעלים חשד" שהשר והמנכ"ל הנחו להעביר 900 אלף שקל מכספי השיקום של "חרבות ברזל" להכנה ממוקדת של 110 בתי ספר לפיז"ה.

פיז"ה נערך במדגם של בתי ספר שאמור לייצג את המערכת כולה, והכנה ממוקדת מנפחת את הציון ומציגה תמונה טובה מהמציאות. לכן ארגון המדינות המפותחות (OECD) המנהל את המבחנים אוסר לבצע ניפוח כזה, ומדינה שעושה זאת עלולה לקבל הערת אזהרה בדוח.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש במפגש עם תלמידים במעלה אדומים. 7 ביוני 2026 (צילום: חיים צח/ לע
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב קיש במפגש עם תלמידים במעלה אדומים. 7 ביוני 2026 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

אלון כתב שאילו שינתה ראמ"ה את הממצאים כפי שהתבקשה, "לא הייתה הצדקה להמשך קיומה של רשות עצמאית למדידה והערכה בחינוך".

לשכת השר הגיבה שמדובר ב"מסע הדלפות פוליטי ושקרי", שמבקר הפנים בדק את הטענות ומצא שאין להן בסיס, ושהשר עצר את ההכנות לפיז"ה כשראמ"ה התריעה. מויאל בודק את התנהלות ראמ"ה לבקשת השר, ומסקנותיו טרם פורסמו. נכון לאמצע אוקטובר, אלון עדיין רשום באתר ראמ"ה כמנכ"ל.

האם החינוך החרדי קיבל תוספות תקציב בזמן המלחמה?

הכסף הולך בעיקר למערכת החינוך שמלמדת הכי פחות מכולן. בזמן כהונת הממשלה הנוכחית הקצתה הכנסת סכום חסר תקדים של כ-22 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים, שרובם הופנו לחינוך החרדי ולישיבות חרדיות לנערים ולמבוגרים. בפועל, הועברו לחינוך החרדי אף יותר כספים ממה שאושר באופן רשמי, באמצעות תרגילים פיננסיים שונים.

חלק ניכר מהמוסדות הללו לא מלמדים לימודי ליבה. בתשפ"ד למדו 85% מהבנים החרדים בגילי חטיבת הביניים והתיכון ב"ישיבות קטנות" שבהן לא מלמדים לימודי ליבה בכלל.

הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)
הישיבה החרדית מיר במאה שערים, מאי 2024. אילוסטרציה (צילום: Arie Leib Abrams/Flash90)

המוסדות הללו מקבלים תקציב כיוון שהחוק אינו מתנה זאת בלימודי ליבה. ב-2014, בזמן שיאיר לפיד כיהן כשר האוצר בממשלתו של בנימין נתניהו, עבר חוק שלפיד דרש כחלק מההסכם הקואליציוני, שחייב להתנות כל תקציב ממשלתי בלימודי ליבה.

אבל לפיד לא היה שותף בממשלה הבאה שנתניהו הקים ב-2015, וב-2016 ביטלה הכנסת את החוק המתנה תקציב בליבה, כתנאי בהסכם הקואליציוני עם יהדות התורה.

החוק כן מחייב תלמודי תורה – המקבילה של בתי ספר יסודיים – ללמד לימודי ליבה מלאים מלאים או חלקיים (100% מתוכנית הליבה ברשתות החינוך החרדיות הגדולות הקשורות לש"ס וליהדות התורה ומקבלות תקציב מלא ובין 55% ל-75% ברשתות חינוך חרדיות אחרות).

בתשפ"ד למדו 44% מהבנים ב"מוסדות פטור", שמחויבים רק ב-55% מהליבה, וכ-42% ברשתות שמחויבות ב-100%.

תלמוד תורה, אילוסטרציה (צילום מסך מסרטון)
תלמוד תורה, אילוסטרציה (צילום מסך מסרטון)

בפועל, לפי נתונים שהמדינה העבירה לבג"ץ, רק ב-8% ממוסדות החינוך החרדי המורים עומדים בדרישות ההכשרה ללימוד ליבה. ב-79% מהם אין מורה מוסמך למתמטיקה וב-87% אין מורה מוסמך למדעים. 

הפיקוח של משרד החינוך על לימודי הליבה בתלמודי התורה לבנים רופף מאוד, אם בכלל. לפי דוח מבקר המדינה מ-2020, הבקרות בבתי הספר היסודיים החרדיים החלו רק ב-2019 והן חלקיות ומוגבלות. המפקחים מסתמכים על דיווחי המוסדות על מערכת השעות, ולא על מדידה של מה שנלמד בפועל בכיתות.

בדיקת הליבה נעשית לפי אשכולות ולא לפי מקצוע, כך שבית ספר נחשב כעומד בתוכנית הליבה גם כשמקצוע מסוים בה כמעט לא נלמד בו. מבחני המיצ"ב מתקיימים בחינוך החרדי רק בכשליש מבתי הספר, וגם בהם רק בכיתה ה', בעברית ובמתמטיקה בלבד. במבחני פיז"ה 2022 הבנים החרדים לא נבחנו כלל.

גם אכיפת לימודי ליבה בתלמודי תורה שחייבים ללמד ליבה ואינם מלמדים דלה מאוד. לפי ניתוח של ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, משרד החינוך היה אמור לקצץ בתקציב לכמחצית מתלמודי התורה, אך בפועל, בתשפ"ד קוצץ התקציב של 6% בלבד מהמוסדות החרדיים לבנים.

תלמידים בתלמוד התורה תורת שלום בבית שמש, 28 באוגוסט 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
תלמידים בתלמוד התורה תורת שלום בבית שמש, 28 באוגוסט 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

באוגוסט ביקשה היועמ"שית מבג"ץ שהתקצוב המלא לרשתות החינוך החרדיות יותנה בליבה מלאה ובהשתתפות במדידה. 

בינואר דיווח כלכליסט שקיש סיכל את מתווה הפיקוח שדרשה בהרב-מיארה "לדרישת החרדים". ח"כ משה גפני תקף את היועמ"שית ושאל "מי מינה אותה להחליט על הכול במדינה".

מי קובע את תוכני הלימוד בבתי הספר הממלכתיים?

במקביל לנסיגה בהישגים, משרד החינוך מוסיף שעות לימוד בנושאי זהות יהודית. תוכנית "שורשים" קובעת שעת תנ"ך חובה מכיתה א' עד י"ב, מקצוע חדש "שבילי מורשת" לכיתות ב'–ו', מבחן מיצ"ב חובה בתנ"ך מתשפ"ז, ומינימום של 4% מתקציב הגפ"ן לזהות יהודית.

תנ"ך ומורשת ישראל נלמדו בחינוך הממלכתי גם קודם, בהיקף גדול, כמובן. החידוש הוא שהזהות היהודית הופכת מרשות לחובה, בלי תוספת שעות, ועל חשבון לימודי הגיאוגרפיה הרגילים. "שבילי מורשת" יחליף את שיעורי המולדת בכיתות ב'–ד', ובכיתות ה'–ו' יבוא על חשבון גאוגרפיה. השר קיש אמר שהמהלך נועד "למקד את הלמידה במה שבסיסי".

כיתה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
כיתה, אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

ד"ר אריאל לוי, מנכ"ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, אמר שזו "תוכנית מאוד בעייתית" ושיש במשרד "אגף שקם בבוקר וחושב חינוך דתי".

בינואר, במסגרת עתירה של "ישראל חופשית", נחשף שבשנים 2023–2024 פעלו בבתי הספר לא פחות מ-2,000 עמותות וארגונים. רבים מהם הם ארגוני ימין קיצוני, ביניהם "המכון הישראלי למשפחה" ו"ארגון רבני קהילות", שמקדמים הסתה נגד הקהילה הגאה.

ברוב הערים אין פיקוח עירוני על בחירת הגופים הללו. כך נכנסים לבתי הספר, באופן שיטתי, גופים בעלי אג'נדה, כפי שמתאר הספר "השיטה הטרויאנית".

מה יקרה למערכת החינוך בעוד כעשור?

בעתיד הקרוב, מערכת החינוך תוציא לשוק העבודה חלק גדל והולך של בוגרים בלי מיומנויות של מדינה מפותחת. המשקל של החינוך החרדי במערכת ימשיך לגדול, תהיה תוצאת הבחירות אשר תהיה, והשאלה היא אם הקואליציה הבאה תתנה את התקציב בלימודי ליבה.

 החרדים הם כחמישית מתלמידי כיתה א' בישראל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) צפתה ב-2023 שחלקם של התלמידים החרדים יגדל מכ-20% מכלל התלמידים לכ-32% ב-2060, כמעט שליש.

אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)
אלפי חסידי גור מפגינים מחוץ לכלא הצבאי שליד כפר יונה במחאה על מעצר עריקים. 20 ביולי 2026 (צילום: טל גל/פלאש90)

 גם בלי החינוך החרדי ההישגים נמוכים: לפי בן דוד, בממוצע של 20 השנים האחרונות הציונים בחינוך הממלכתי היו נמוכים מאלה של 57% ממדינות ה-OECD, ובממלכתי-דתי מאלה של 80% מהן. ככל שיגדל חלק התלמידים שלא לומדים ליבה ולא נבחנים כלל, הממוצע הלאומי צפוי לרדת עוד.

לפי תחשיב של המכון לדמוקרטיה, אם המגמות יימשכו, ההפסד בתוצר לנפש ב-2050 עלול להגיע ליותר מ-10%, כלומר, במונחי 2023, כ-160 מיליארד שקל.

גם ה-OECD מזהיר מאבדן תוצר אם פערי התעסוקה הנוכחיים בין חרדים לחילונים יישארו בעינם. הארגון המליץ ב-2025 להתנות את תקצוב המוסדות החרדיים בליבה.

ילד שנכנס לכיתה א' בספטמבר 2026 יסיים את התיכון ב-2038 וייצא לשוק העבודה. ההחלטות שיתקבלו בקדנציה הקרובה יקבעו מה ילמד, ומי ימדוד אם למד.

הנתונים בקצרה

תחום הנתון מקור
פיז"ה 2025, קריאה 436 נקודות, ירידה של 38 כלכליסט
פיז"ה 2025, ממלכתי-עברי בקריאה ירידה של 52 נקודות כלכליסט
מתחת לסף המינימלי במתמטיקה 46% (2022: 37%) כלכליסט
"תנופה" מדעים, כיתה ט' 3% ברמה הנדרשת כלכליסט
בגרות הייטק 2025 11.6%, שיא של עשור כאן
תלמידים חרדים מכלל התלמידים, תחזית ל-2060 כ-32% (2023: כ-20%) כלכליסט, לפי הלמ"ס
כספים קואליציוניים 2026 כ-5 עד 6 מיליארד שקל חדשות 12
מוסדות הרשתות החרדיות שבהם המורים עומדים בדרישות ההכשרה 8% כלכליסט
מוסדות לבנים שתקציבם קוצץ בשל אי-לימוד ליבה, תשפ"ד 6% המכון הישראלי לדמוקרטיה
הפסד צפוי בתוצר לנפש ב-2050 יותר מ-10% המכון הישראלי לדמוקרטיה

מקורות: כלכליסט, תוצאות פיז"ה 2025; כלכליסט, מסמך מנכ"ל ראמ"ה; המכון הישראלי לדמוקרטיה, החלטה 3560 ותקציב 2026; המכון הישראלי לדמוקרטיה, אי-אכיפת לימודי הליבה; המכון הישראלי לדמוקרטיה, חרדים בישראל 2050; בנק ישראל, תלמידי החינוך הממלכתי-חרדי; משרד החינוך, תוכנית "שורשים"; הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, תחזיות הוצאה ארוכות טווח לישראל.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
למאמר המלא עוד 1,444 מילים
כל הזמן // יום שני, 19 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.