בזמן מלחמה והעלאות מסים, הכספים הקואליציוניים גדלו פי כמה וכמה

• מדד השחיתות: ישראל ירדה ב-2025 למקום ה-35 מתוך 182 מדינות, והציון שלה ירד ל-62.
• פי 11: הכספים הקואליציוניים גדלו מכ-700 מיליון שקל ב-2022 לכשמונה מיליארד שקל ב-2024.
• כמה: בסך הכול חילקה הממשלה כספים קואליציוניים בהיקף של יותר מ-21 מיליארד שקל.
• למי: בעיקר למוסדות חינוך חרדיים, לישיבות, לשירותי דת ולהתיישבות.
• פחות שקיפות: מאות מיליוני שקלים הועברו לתקציב הבסיס ויצאו מהפיקוח המיוחד.
• ליל התקציב: 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים שוחררו בניגוד להנחיית היועצת המשפטית לממשלה.

ממשלת נתניהו הנוכחית מימנה את הישרדותה בכספי ציבור. היקף הכספים הקואליציוניים זינק. באותה תקופה ירדה ישראל במדד השחיתות העולמי.

מה אומר מדד השחיתות העולמי על ישראל?

מדד תפיסת השחיתות של ארגון "שקיפות בינלאומית" מדרג 182 מדינות לפי מידת השחיתות במגזר הציבורי. ישראל ירדה במדד ל-2025 מפברואר השנה מהמקום ה-30 למקום ה-35.

עו"ד עדנה הראל פישר וד"ר נתן מיליקובסקי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מנו שלוש סיבות לירידה: פרשות של שימוש בכספי ציבור וניגודי עניינים, תקיפה פוליטית של גופי האכיפה, והרחבת המינויים הפוליטיים בחברות הממשלתיות.

הציבור בישראל מרגיש את השינוי. לפי סקר שהחוקרים מצטטים, כ-74% מהישראלים סבורים שיש כיום יותר שחיתות מבעבר.

מהם כספים קואליציוניים?

כספים קואליציוניים הם סכומים בתקציב המדינה שהממשלה והכנסת מקצות למטרות שמפלגות הקואליציה דורשות בהסכמים הקואליציוניים, ולא למטרות ענייניות שנובעות מהצרכים ומהמדיניות. בשפת האוצר נקראים הכספים האלה "הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית".

חברי כנסת מהקואליציה משוחחים במליאה. 20 במאי 2026 (צילום: דני שם טוב – דוברות הכנסת)

הכסף אינו עובר את התהליך המקצועי הרגיל של תכנון תקציב. מפלגה מקבלת סכום בתמורה לתמיכה בממשלה, ומחלקת אותו לגופים הקרובים לבוחרים שלה.

כמה כסף קואליציוני חילקה הממשלה הנוכחית של נתניהו?

ב-2022, הממשלה הקודמת בראשות נפתלי בנט חילקה כ-700 מיליון שקל שהוגדרו ככספים קואליציוניים. ואילו הממשלה הנוכחית חילקה ב-2023 כספים קואליציוניים בהיקף של כ-5.7 מיליארד שקל. מדובר בשיא של כל הזמנים בהיקף הכספים הקואליציוניים ובגידול של כ-714% – יותר מפי שמונה.

ב-2024 חולקו כ-7.9 מיליארד שקל נוספים; ב-2025 – 4.6 מיליארד נוספים. במרץ השנה אישרה הכנסת כ-2.4 מיליארד נוספים במסגרת תקציב המדינה ל-2026. באוגוסט, בזמן פגרת הבחירות של הכנסת, ביצעה הקואליציה מחטף והוסיפה עוד 790 מיליון שקל, דרך שחרור של כספים שהוקפאו, במסלול שעקף את היועצת המשפטית לממשלה.

בסך הכול חולקו בין 2023 ל-2026 כ-20.1 מיליארד שקל באופן רשמי בסעיף הכספים הקואליציוניים. כ-1.4 מיליארד נוספים הועברו השנה במחטפים שונים אחרי אישור התקציב. 

ישיבת הממשלה ב-15 בפברואר 2026 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

אבל הסכום המלא של הכספים המגזריים שהממשלה העבירה במסגרת הבטחות הליכוד למפלגות השותפות בקואליציה גדול עוד יותר, כי הממשלה עיגנה אותו בדרכים אחרות.

על אלה נמנים הטבות מס של כ-450 מיליון שקל בשנה למתנחלים ביהודה ושומרון; כמיליארד שקל לתוכניות לחיזוק ההתיישבות; וכ-600 עד 700 מיליון שקל להשוואת שכר עובדי ההוראה בחינוך החרדי (אף שמדובר בבתי ספר אוטונומיים שאמורים לקבל תקציב נמוך יותר).

לפי הניתוח של "כלכליסט", הסכום הקשור לקואליציה הגיע לכ-7.3 מיליארד שקל רק השנה, בנוסף למיליארדים שהועברו למטרות הללו בשנים הקודמות. 

וכל זאת, בשעה שהמדינה נמצאת במלחמה הארוכה והקשה ביותר בתולדותיה, הגירעון הממשלתי זינק בעשרות אחוזים, המיסים עלו והעלו את יוקר המחיה והשירותים לציבור הכללי קוצצו.

ח"כ משה גפני משוחח עם ח"כ יצחק גולדקנופף במהלך ישיבת מליאה והצבעה על הצעת חוק לפיצול סמכויותיו ותפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, באולם מליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כמה עלו המשרדים החדשים שהקימה הממשלה הנוכחית? 

הממשלה הנוכחית הקימה שלושה משרדים חדשים: משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות השרה אורית סטרוק, שהוקם מהרחבה של אגף ההתיישבות, שעד כה היה חלק ממשרדי ממשלה אחרים; משרד המורשת בראשות השר עמיחי אליהו ומשרד ירושלים והמסורת שבראשו עמד השר מאיר פרוש ומאז יולי אשתקד – יריב לוין, שפוצלו ממשרד אחד.

מדובר במשרדים שמשרתים בעיקר מטרות סקטוריאליות כמו ישיבות, התיישבות ביו"ש, גרעינים תורניים וישיבות, וכן תרבות יהודית, אף שזאת מתוקצבת גם בתקציב משרד החינוך.

בזמן כהונת הממשלה הקודמת, התקציב הכולל של משרד ירושלים והמורשת ושל האגף להתיישבות הגיע לכ-700 מיליון שקל. בזמן כהונת הממשלה הנוכחית, התקציב הכולל של שלושת המשרדים הללו הוכפל והגיע לכ-1.4 מיליארד שקל, ובסך הכול בארבע שנות כהונתה כמעט לחמישה מיליארד.

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

לאן הולכים הכספים הקואליציוניים?

לפי פרויקט "המבצר" של זמן ישראל, תקציב 2025 כלל כ-1.27 מיליארד שקל לישיבות חרדיות ולכוללים (ישיבות לגברים חרדים מבוגרים ונשואים, המקבלים מלגות ולומדים במקום לעבוד, לעתים לאורך כל חייהם). זאת, למרות שברבות מהישיבות והכוללים לומדים משתמטים מגיוס שנאסר על הממשלה לספק להם שירותים.

כמעט מיליארד שקל מהכספים הקואליציוניים של 2025 הגיעו למוסדות חינוך חרדיים, בלי פיקוח ובלא לימודי ליבה.

השנה הוגדל תקציב רשת החינוך העצמאי (רשת חרדית הקשורה ליהדות התורה) בכ-575 מיליון שקל וזה של רשת מעיין החינוך התורני (רשת חרדית הקשורה לש"ס) בכ-410 מיליון. לפי ניתוח של המכון לדמוקרטיה, התוספת עולה בהרבה על הגידול הדמוגרפי של החברה החרדית, שעומד על כ-4%.

תלמידי ישיבה לומדים בישיבת חברון בירושלים. 28 באוגוסט 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אגף ההתיישבות קיבל בתקציב 2026 תוספת של 316 מיליון שקל, מעבר ל-1.27 מיליארד שקל שכבר הוקצו לו. רוב התקציב של אגף ההתיישבות מופנה להתנחלויות בשטחים, וחלקו מופנה לרכישת ציוד וסיוע למאחזים בלתי חוקיים.

במרץ 2025 פרסם ynet חלק מהסעיפים במסגרת של 5 מיליארד שקל שאישרה הממשלה לשנה זו:

על חשבון מה חולקו הכספים הקואליציוניים?

בזמן כהונת הממשלה, היא קיצצה כ-11.7 מיליארד שקל מתקציבי הבריאות, החינוך, הרווחה והתחבורה הציבורית במסגרת קיצוצים רוחביים. המטרה המוצהרת של הקיצוץ הייתה מימון המלחמות; אבל היקף הכסף הקואליציוני שחולק כמעט כפול ממה שקוצץ, כך שניתן היה לוותר על הקיצוץ בלעדיו.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו ממלא דלק כדי למחות על יוקר המחיה במסגרת תעמולת הבחירות, 2022 (צילום: צילום מסך מעמוד הטוויטר של בנימין נתניהו)

הממשלה הנוכחית הגדילה מאוד את נטל המיסים העקיפים, ביניהם המע"מ, תשלומי הביטוח הלאומי, מס בריאות, המס על הדלק ועוד. לפי תחשיב של אתר "דה מרקר", המסים עלו מאז 2023 בהיקף כ-35 מיליארד שקל.

אלו מסים שפוגעים בכל הציבור, ולא רק בשכבות המבוססות, ומעלים את יוקר המחיה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) העריך בינואר 2025 את העלות השנתית של חלק מצעדי המיסוי והקשחת התנאים הסוציאליים של הממשלה לזוג עם שני ילדים בני 4 ו-7 בשכר ממוצע: כ-5,661 שקל בשנה.

גם העלאת המסים נומקה במימון המלחמות; אבל ניתן היה לוותר על שני שלישים ממנה אלמלא חלוקת הכספים הקואליציוניים.

הממשלה גם ויתרה על קיום הבטחות שלה שעלותן התקציבית מתגמדת ליד הכספים הקואליציוניים. הבטחת הבחירות הראשית של הממשלה הייתה להעניק מעונות יום ופעוטונים בחינם לכל ילד וילדה מלידה ועד גיל שלוש – והיא לא מומשה. העלות הכוללת של חינוך חינם לגילי 0-3 הוערכה בכ-2.1 מיליארד שקל בשנה – פחות מחצי מהכספים הקואליציוניים.

נזק בקריית שמונה בעקבות פגיעת טיל של חזבאללה, 30 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

השלמת תוכנית המיגון הלאומית – תוכנית שקיימת מאז 2019 אך רק מקצתה יושם, והיישום שלה היה מציל את חייהם ובתיהם של אזרחים רבים – כרוכה בהוצאה חד פעמית של כ-3.5 מיליארד שקל, פחות משביעית מהכספים הקואליציוניים.

האם יש כספים קואליציוניים שמוסתרים מהציבור? 

ד"ר נרי הורוביץ ורוני ברבוי מהמכון לדמוקרטיה זיהו כמה מנגנונים שמצמצמים את הפיקוח:

1. העברה לתקציב הבסיס: החלטת ממשלה מדצמבר 2025 העבירה כ-302 מיליון שקל לתקציב הבסיס, וכך הכסף יצא מהדיווח המיוחד שחל על כספים קואליציוניים.
2. "מסלול ירוק": סעיף שחוזר משנה לשנה עובר על סמך חוות דעת משפטית ישנה, בלי בדיקה חדשה. במשרד החינוך עברו כך 1.264 מיליארד שקל – יותר ממחצית מ-2.466 מיליארד שקל בכספים הקואליציוניים של המשרד.
3. פחות פירוט: התקציב מדווח לפי תוכניות כלליות, כמו "חינוך יסודי", ולא לפי הסעיפים המפורטים שמראים לאיזה גוף הולך כל שקל. חלק מהסעיפים לא דווחו כלל.
4. לחץ זמן: לנציגי משרד המשפטים היו שבעה ימי עבודה בלבד לבדוק את חוות הדעת של המשרדים.

ח"כ יעקב אשר מגיב במהלך ישיבת מליאה והצבעה על הצעת חוק לפיצול תפקידיו וסמכויותיו של היועץ המשפטי לממשלה בין שני בעלי תפקידים נפרדים, במליאת הכנסת בירושלים. 15 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בלילה שבין 29 ל-30 במרץ 2026 אישרה מליאת הכנסת העברות בהיקף של 790 מיליון שקל לישיבות ולמוסדות חרדיים במסגרת פרוצדורת "הסתייגויות". מדובר בכספים שהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא אישרה להעביר את רובם בגלל פסיקת בג"ץ, האוסרת להעביר תקציבים למוסדות בהם לומדים משתמטים מגיוס, ולכן הם הוקפאו ברזרבה.

ה"הסתייגויות" שחררו את הכסף מהרזרבה והעבירו אותו לסעיף רגיל במשרד החינוך, בניגוד לאיסור של היועמ"שית ולמעשה – לפסיקת בג"ץ ולכאורה לחוק. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "לא היה דבר כזה בתולדות הכנסת".

האם הכספים הקואליציוניים קוצצו בזמן המלחמה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע בתחילת המלחמה על קיצוץ רוחבי של 70% בכספים הקואליציוניים. אבל רוב הקיצוץ הזה לא בוצע בפועל.

הדוח המיוחד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מנובמבר 2025, בפרק "הכנת תקציבי המלחמה", קבע: "כספים קואליציוניים רבים לא קוצצו או קוצצו בהיקף נמוך, וחלק מהם אף הוגדלו לאחר פרוץ המלחמה".

חייל צה"ל במנהרת חזבאללה סמוך למבצר הבופור בדרום לבנון. 7 ביולי 2026 (צילום: עמנואל פביאן)

לפי "המבצר" של זמן ישראל, סמוטריץ' הודיע כי יקצץ 1.6 מיליארד שקל בשנה מהכספים הקואליציוניים לצורכי המלחמה, אבל בפועל קוצצו רק 869 מיליון – וגם זאת, רק לשנה אחת.

מה קבעו בתי המשפט על הכספים הקואליציוניים?

ביוני 2024 אסר בג"ץ להמשיך להעביר כסף למטרות המשרתות את מי שאינם מתגייסים ולא קיבלו פטור או דחייה כדין, כלומר, למוסדות חרדיים רבים.

ב-5 באוגוסט הקפיא שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין העברות שאישרה ועדת הכספים, ובהן 306 מיליון שקל לחינוך החרדי. אבל ב-24 בספטמבר שוחררו 286 מיליון שקל. 

למה כספים קואליציוניים הם פרצה לשחיתות?

כספים קואליציוניים עוקפים את התכנון המקצועי, ולכן כוח פוליטי קובע מי יקבל כסף ציבורי. המנגנון כבר הוביל להרשעה: פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו, שהייתה אחראית על כ-1.2 מיליארד שקל בכספים קואליציוניים של מפלגתה, הורשעה ב-2021 בשוחד שיטתי.

ההבדל בין התקופות הוא היקף הכסף ומידת הפיקוח. ממשלת נתניהו הגדילה את היקף הכספים הקואליציוניים לאין ערוך ובמקביל צמצמה את השקיפות שנועדה למנוע ניצול שלהם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מוכר את החמץ של מדינת ישראל, 21 באפריל 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

שאלות שעולות מן הנתונים

האם כל ממשלה מחלקת כספים קואליציוניים?

כן, אבל בהיקף שונה לגמרי. הממשלה הנוכחית הגדילה אותו פי כמה וכמה. ב-2022 חולקו כ-700 מיליון שקל במסגרת כספים קואליציוניים – סכום גבוה יחסית לרוב השנים; ב-2024 הסכום עלה לכ-7.9 מיליארד, והשנה חולקו 4.85 מיליארד.

האם הכספים הקואליציוניים חוקיים?

העברה של כספים קואליציוניים מותרת, בתנאי שהיא שקופה, מוגדרת ועוברת בדיקה מקצועית ומשפטית. ההנחיות של היועצת המשפטית לממשלה קובעות את התנאים האלה. השנה הועברו מאות מיליוני שקלים בניגוד להנחיות, כלומר, בניגוד לחוק.

מה הקשר בין הכספים הקואליציוניים למדד השחיתות?

המכון לדמוקרטיה מנה שימוש בכספי ציבור וניגודי עניינים בין הסיבות לירידה של ישראל במדד תפיסת השחיתות ב-2025.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.