בג"ץ מעניק לכנסת פטור מהחוק כי הח"כים עסוקים בקמפיינים

ארבע שנות ההפיכה המשטרית, וההתעללות המוגברת של הממשלה והכנסת בבית המשפט העליון, היו אמורות להיות די והותר כדי שבית המשפט יפנים תובנה פשוטה: ככל שהוא מוחל על כבודו, כך גוברות המתקפות וניסיונות הרמיסה.

החלטתה האחרונה של שופטת בג"ץ רות רונן בעניין מועד השלמת הליך בחירת מבקר המדינה, שדחתה למעשה את בחירת המבקר לכנסת הבאה – מבהירה שבית המשפט לא הפנים את המסר, ומוכן לאפשר הפרה דה-פקטו של פסק דין שהוא עצמו נתן בעניין בחירת המבקר.

זהו מסר איום ונורא של בית המשפט למערכת הפוליטית: ששיקולים של פוליטיקאים, למשל הצורך להסתובב בחוצות בתקופת בחירות, גוברים על חובתם החוקית בהתאם לחוק מבקר המדינה לבחור מבקר עוד לפני סיום כהונתו של המבקר הקודם, ובוודאי ללא דיחוי לאחר סיום הכהונה; ושניתן להתייחס אל פסק דין של בג"ץ הקובע כי השלמת הליך הבחירה תיעשה בהקדם האפשרי, כאל המלצה בלבד.

זהו מסר איום ונורא של בית המשפט למערכת הפוליטית: ששיקולים של פוליטיקאים, למשל הצורך להסתובב בחוצות בתקופת בחירות, גוברים על חובתם החוקית בהתאם לחוק מבקר המדינה

גם היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, נושאת בחלק מהאחריות במקרה הזה: בשתי התגובות שהוגשו מטעמה היא הקפידה אומנם לומר את כל המילים הנכונות – החובה שחלה על כל רשויות השלטון, לרבות הכנסת, לציית לפסקי דין – אך משם המשיכה לתיאור ה"קשיים" שבמימוש הוראות החוק ופסק דינו של בג"ץ בעניין החובה לקיים באופן מיידי את בחירת המבקר הבא.

היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק בדיון של ועדת הכנסת, 1 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רונן התבססה על דבריה של אפיק בקביעתה מתחילת השבוע כי "מעמדתה העדכנית של המשיבה 2 (היועצת המשפטית לכנסת – י"י) עולה כי קיים קושי ממשי לקיום הבחירות לתפקיד מבקר המדינה לפני מועד הבחירות לכנסת, וכי קושי זה הולך וגובר ככל שחולף הזמן.

"זאת מעבר לקשיים שצוינו על ידי המשיבה 2 כבר בתגובתה המקדמית לעתירה – קשיים שחלוף הזמן משפיע גם עליהם… משום כך, בהינתן ימי העבודה הספורים שנותרו עד למועד הבחירות לכנסת, דומה כי אין אפשרות מעשית לקיים בחירות לתפקיד לפני מועד זה".

כתב החידה הזה אינו מקרי: אילו היה מדובר בהחלטה שניתן להתגאות בה, היא לא הייתה כתובה בלשון אניגמטית, המפנה לכתבי טענות עלומים שהציבור הרחב אינו חשוף להם.

תמוה עוד יותר שהחלטה כזו התקבלה על ידי שופטת יחידה – השופטת רונן מחזיקה בידה את העתירה כמי שקלטה אותה בעת ששימשה שופטת תורנית. החלטה לדחות את מועד קיום הבחירות למבקר המדינה היא ליבת העתירה, כמוה כדחיית העתירה כולה, ומן הראוי היה שתתקבל על ידי הרכב שופטים.

תמוה עוד יותר שהחלטה כזו התקבלה על ידי שופטת יחידה. החלטה לדחות את מועד קיום הבחירות למבקר המדינה היא ליבת העתירה, כמוה כדחיית העתירה כולה, ומן הראוי היה שתתקבל על ידי הרכב שופטים

שופט בית המשפט העליון רות רונן (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בתחילת חודש יולי קיבל הרכב מורחב של חמישה שופטים בבג"ץ, שכלל גם את השופטת רונן, את העתירות בעניין הפגמים בהליך בחירת המבקר בכנסת נוכח העובדה שח"כים מהליכוד תיעדו את עצמם מאחורי הפרגוד, וביטל את הבחירה בעו"ד מיכאל ראבילו. השופט נעם סולברג כתב: "חזקה על הכנסת שתשלים את תהליך ההצבעה בהקדם האפשרי, כפוף להוראות הדין, כדי לאפשר את כניסתו של מבקר המדינה לתפקיד".

האמירה הזו של סולברג מתיישבת עם האמור בסעיף 2(א) לחוק מבקר המדינה, הקובע כי בחירת מבקר חדש תתקיים בין 90 ימים לבין 30 ימים לפני סיום כהונתו של המבקר היוצא, ואם מקומו של המבקר התפנה במפתיע, על הכנסת לבחור מבקר חדש לכל המאוחר 45 ימים לאחר שהתפנה התפקיד.

אנו מצויים כעת שלושה חודשים וחצי לאחר סיום כהונתו של המבקר מתניהו אנגלמן. אין צורך בפרשנות משפטית מפולפלת כדי להגיע למסקנה שהכנסת הייתה חייבת לפעול בהקדם האפשרי.

אנו מצויים כעת שלושה חודשים וחצי לאחר סיום כהונתו של המבקר מתניהו אנגלמן. אין צורך בפרשנות משפטית מפולפלת כדי להגיע למסקנה שהכנסת הייתה חייבת לפעול בהקדם

זו אכן הייתה גם מסקנתה של היועצת המשפטית לכנסת. בתחילה אפיק כתבה לבג"ץ כי "בהתאם לפסק הדין, היה על יו"ר הכנסת לקבוע מועד לקיום ההצבעה החוזרת בהקדם האפשרי. גם לעת הזו, עמדתה היא כי לאור פסק הדין, יש לקיים את הסבב השני של ההצבעה בהקדם האפשרי, ככל הניתן עוד בתקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית".

ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מצלמת את השרה מאי גולן כשהיא משלשלת את שמו של עו"ד מיכאל ראבילו לתיבת ההצבעות במליאת הכנסת, בסיבוב השני לבחירת מבקר המדינה, 3 ביוני 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תקופת כהונתה של הכנסת הנוכחית מסתיימת 14 ימים לאחר מועד הבחירות, כך שלכאורה ניתן לקיים את פסק הדין, כרוחו, במהלך שלושת השבועות הקרובים.

במסגרת העתירה הנוכחית התרחש אירוע שהוא ככל הנראה חסר תקדים: יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, התקנא בשרי הממשלה שהציגו עמדות משפטיות בלתי חוקיות ולעומתיות לייעוץ המשפטי לממשלה, ודרשו ייצוג נפרד בבג"ץ. אוחנה החליט שהוא אינו מקבל את עמדתה של אפיק, והגיש עמדה משלו, באמצעות אחד מעורכי הדין חביבי השלטון היוצא – ציון אמיר.

"ניתן יהיה לקיים את הליך הבחירה בכנסת הבאה", כתב אמיר בשם אוחנה, "הסמכות לקבוע את עיתוי הבחירה מסורה ליו"ר הכנסת".

אמיר אינו מסביר מדוע ניתן לקיים את בחירת המבקר דווקא בכנסת הבאה ולא בנוכחית; ואינו מסביר מה הנפקות של החלטת יו"ר הכנסת ה-25 על פעולתה של הכנסת ה-26

העמדה של אוחנה בעייתית בשלושה היבטים. עו"ד אמיר אינו מסביר מדוע ניתן לקיים את בחירת המבקר דווקא בכנסת הבאה ולא בנוכחית; הוא אינו מסביר מה הנפקות של החלטת יו"ר הכנסת ה-25 על פעולתה של הכנסת ה-26; והוא אינו טורח גם לנמק כיצד החלטתו של היו"ר לקבוע את עיתוי הבחירה מתיישבת עם הוראות חוק המבקר ועם פסיקת בג"ץ.

השופטים רות רונן, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, נעם סולברג וגילה כנפי-שטייניץ בדיון בג"ץ בעתירות נגד מינוי עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. 28 ביוני 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

על רקע המחלוקת עם אוחנה, אפיק החליטה להציף את הקשיים שבהתעקשות לקיים את החוק והפסיקה כהלכתם.

"בתקופת פגרת בחירות, ודאי שלושה שבועות לפני הבחירות, עיקר מעייניהם של חברי הכנסת נתון לעבודת שטח הנוגעת להיבחרותם מחדש לכנסת", היא כתבה לבג"ץ, והוסיפה כי "נדרשת הודעה מספקת מראש על מועד כינוס המליאה לשם קיום ההצבעה, על מנת שחברי הכנסת יוכלו להיערך בהתאם".

ואת הנימוקים הקלושים הללו החליטה השופטת רונן לאמץ.