הפלונטר הפוליטי בישראל חונק לאט ובהתמדה את הרשות הפלסטינית

סגן יושב ראש הרשות הפלסטינית חוסיין א-שייח' בחר להגיב בסוף השבוע לתוצאות הבחירות לכנסת בביטול הפגנתי, וכינה אותן "עניין ישראלי פנימי". אך בפועל, לתוצאות אלו עשויה להיות השפעה קיומית, אדירה ומיידית על המשך קיומה של הרשות.

ההערכה הרווחת היא שהרשות הפלסטינית הייתה מתקשה מאוד לשרוד כהונה מלאה נוספת של ממשלת נתניהו היוצאת, אשר נקטה לאורך דרכה שורה של צעדים שהביאו את הממשל ברמאללה לסף קריסה מוחלטת.

בכירי הרשות ייחלו נואשות שהבחירות שנערכו ביום שלישי יובילו להקמתה של ממשלה חדשה. ממשלה שתפשיר ותחדש את ההעברות החודשיות של כספי המיסים שישראל גובה עבור הפלסטינים – כספים המהווים את חלק הארי של התקציב הפלסטיני.

בכירי הרשות ייחלו נואשות שהבחירות שנערכו ביום שלישי יובילו להקמתה של ממשלה חדשה. ממשלה שתפשיר ותחדש את ההעברות החודשיות של כספי המיסים שישראל גובה עבור הפלסטינים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסרב בעקביות לאשר את העברת הכספים מזה 18 חודשים, והחוב של ישראל לרמאללה תפח עד כה ליותר משבעה מיליארד דולר.

הקואליציה הנוכחית של נתניהו אכן כשלה בניסיונה להשיג רוב בבחירות, והצטמקה ל-53 מושבים בלבד בכנסת. עם זאת, נראה כי יציאה לסבב בחירות נוסף היא עדיין התרחיש הסביר ביותר במערכת הפוליטית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, מלווה ברעייתו שרה, מנופף לתומכים במטה מפלגת הליכוד בירושלים לאחר פרסום תוצאות המדגמים הראשונים בבחירות הכלליות בישראל. 28 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

מבחינת הרשות, המשך המבוי הסתום הפוליטי בישראל יוביל דה פקטו לאותה תוצאה הרסנית שהייתה מתקבלת לו הקואליציה הנוכחית הייתה מנצחת באופן ברור. הסיבה לכך היא שהסטטוס קוו מותיר את נתניהו, סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בעמדות המפתח ובהשפעה הנוכחית שלהם על הנעשה בגדה המערבית, גם אם הם מתפקדים טכנית כ"ממשלת מעבר".

מבחינת הרשות, המשך המבוי הסתום הפוליטי בישראל יוביל דה פקטו לאותה תוצאה הרסנית שהייתה מתקבלת לו הקואליציה הנוכחית הייתה מנצחת באופן ברור

אפילו בתרחיש האופטימי שבו הפוליטיקאים הישראלים יצליחו להרכיב ממשלה חדשה, תהליך ההשבעה עשוי להתארך למשך חודשים.

במצב הישרדות

כמה מהבכירים ברשות הפלסטינית כבר סימנו בשיחות סגורות את סוף שנת 2026 כמועד יעד "בלתי רשמי", אשר אחריו יוטל ספק ביכולתה של הרשות להמשיך לתפקד כהלכה.

אומנם לא יצאה אף הצהרה רשמית מרמאללה המאיימת בפירוק הסמכויות לאחר תאריך זה, אך ההערכה היא כי בהיעדר הפשרה מיידית של הכספים המעוכבים, הרשות תיאלץ להעמיק משמעותית את הקיצוצים בשירותים הציבוריים ובשכר עובדי המגזר הציבורי בשנת 2027.

במשך רוב השנה החולפת שילמה הרשות לכ-150 אלף עובדי המגזר הציבורי שלה מחצית בלבד ממשכורתם (50%).

יו"ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס משתתף בטקס חנוכת מתחם החדשנות והמצוינות ברמאללה. 9 בספטמבר 2026 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

שני בכירים פלסטינים הבהירו בשיחה עם זמן ישראל כי המשך הסירוב הישראלי להעביר את הכספים כסדרם – בניגוד מוחלט להסכמי אוסלו שנחתמו בשנות ה-90 – יאלץ כמעט בוודאות את רמאללה לבצע קיצוצי שכר אכזריים נוספים במגזר הציבורי. זאת, כאשר השכר החודשי הממוצע של עובדי הרשות עומד גם כך על כ-1,250 דולר בלבד, עוד לפני הקיצוצים.

המציאות הכלכלית הקשה הזו תחייב לבצע קיצוצים כואבים גם במערכות הבריאות והחינוך, אשר בתי החולים ובתי הספר שלהן ממילא קורסים ופועלים במתכונת מצומצמת

המציאות הכלכלית הקשה הזו תחייב לבצע קיצוצים כואבים גם במערכות הבריאות והחינוך, אשר בתי החולים ובתי הספר שלהן ממילא קורסים ופועלים במתכונת מצומצמת. בתי הספר הציבוריים ברשות פועלים כיום שלושה ימים בשבוע בלבד, ובבתי החולים מורגש מחסור קריטי בתרופות בסיסיות רבות.

"קרוב לוודאי שהרשות הפלסטינית תצליח לשרוד גם מעבר לשנת 2026, אך היא תיאלץ לעשות זאת תחת צעדי צנע מחמירים וקיצוניים הרבה יותר", מנתח הפרשן הפלסטיני איברהים דלאלשה, העומד בראש מכון המחקר "הוריזון" (Horizon Center) ובעבר כיהן כיועץ בקונסוליה האמריקאית (שנסגרה מאז) בירושלים.

"הצעדים הללו יכללו צמצום נוסף של שירותים ציבוריים והפחתה נוספת בתשלומי השכר החודשיים, אלא אם כן תגיע תמיכה כספית משמעותית מבחוץ, או שישוחררו סוף סוף כספי המיסים המעוכבים".

גורם בכיר ברשות מעריך כי לחץ מאסיבי של ארצות הברית על ישראל יכול לסייע בהפשרת חלק מהכספים, לפחות באופן חלקי. אולם, הוא מודה כי תשומת הלב של וושינגטון לסוגיה הפלסטינית מוגבלת כיום כמעט אך ורק לרצועת עזה, שם "מועצת השלום" מתקשה מאוד להניע תהליכי שיקום מעשיים ביום שאחרי המלחמה.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחזיק באמנת "מועצת השלום" במהלך טקס חתימה בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, 22 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Markus Schreiber)

לדברי אותו בכיר, גלגל הצלה חלופי עשוי להגיע בדמות הזרמת סיוע כספי דחוף ממדינות תורמות באירופה או מהעולם הערבי. אלא שגם כאן התמונה מורכבת: סדרי העדיפויות העולמיים השתנו לחלוטין בעקבות המלחמה באיראן.

במקביל, במסדרונות האיחוד האירופי בבריסל מצטבר תסכול רב בעקבות החלטתו של נשיא הרשות מחמוד עבאס, מוקדם יותר החודש, לדחות שוב (בשנה נוספת) את הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת.

במקביל, במסדרונות האיחוד האירופי בבריסל מצטבר תסכול רב בעקבות החלטתו של נשיא הרשות מחמוד עבאס, מוקדם יותר החודש, לדחות שוב (בשנה נוספת) את הבחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת

ממשלת אחדות עדיפה על ממשלת מיעוט?

על רקע קלפי המיקוח הגרועים הללו, מסביר הבכיר הפלסטיני, נותר לרמאללה רק לקוות שבדרך נס פוליטית כלשהי תקום בישראל ממשלה חלופית.

על הנייר, התרחיש המועדף ביותר עבור הרשות הפלסטינית הוא הקמת ממשלת מיעוט בראשות מנהיג ישר! גדי איזנקוט, שתישען על רמות שונות של תמיכה מבחוץ של שתי המפלגות הערביות.

אולם, עמיתו, הבכיר הפלסטיני השני שעימו שוחחנו, מציג ניתוח מעט שונה: הוא טוען כי קואליציית מיעוט שכזו תהיה מפוחדת וזהירה מאוד. היא תחשוש לנקוט צעדים מיידיים ומשמעותיים להקלה על המשבר הכלכלי והביטחוני בגדה המערבית, מחשש שצעדים אלו יחשפו אותה לאש צולבת ולביקורת קטלנית מצד האופוזיציה הימנית החזקה.

יו"ר מפלגת ישר גדי איזנקוט מנופף לתומכיו לאחר פרסום תוצאות המדגמים הראשונים בבחירות הכלליות, תל אביב. 28 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Baz Ratner)

לפיכך, הוא גורס, דווקא הקמת ממשלת אחדות רחבה עשויה להיות חלופה ריאלית וטובה יותר עבור הפלסטינים בחיפושם אחר הקלה כלכלית ראשונית – אפילו אם נתניהו ימשיך לעמוד בראשה.

ממשלת אחדות כזו אומנם תדחק בוודאות את איתמר בן גביר אל מחוץ למעגלי ההשפעה (או אל מחוץ לממשלה), אך סמוטריץ', המחזיק בעמדות ניציות לא פחות, עשוי בהחלט לשרוד את הטלטלה הפוליטית ולהישאר שר בכיר בקבינט.

"ברור לחלוטין שאין לנו שום אפשרות פוליטית טובה, ושאנחנו חייבים התערבות בינלאומית מסיבית – אבל זה המצב העגום שבו אנחנו נמצאים", מסכם הבכיר הפלסטיני בכאב.