פרופ' אשר כהן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן, תומך מוצהר של הימין החדש, לא מת על ההסכם שהושג אמש לריצה משותפת של הימין החדש, הבית היהודי והאיחוד הלאומי – שוב תחת השם ימינה. כהן גם היה מעדיף שהימין החדש ירוץ מלכתחילה באופן עצמאי ולא יחבור לאיחוד הלאומי בראשות בצלאל סמוטריץ'.
"איחוד עם רפי פרץ גורם לכך שהרשימה שוב תהיה צבועה בצבע חרדי-לאומי מובהק, וספק רב אם הימין החדש יוכל לשכנע את בוחריו הפוטנציאליים לבוא להצביע בשבילו בתוך רשימה כזאת. זאת תעלומה גדולה, אבל לגבי חלק זה ודאי יהיה בלתי אפשרי", אומר כהן.
"דעתי היא שהיה כדאי לרוץ בשתי רשימות: אחת תורנית חרד"לית מובהקת, שבה משובץ גם סמוטריץ', והימין החדש בנפרד. אז היה סיכוי לגוש הימין, כי יש לאן ללכת; הימין החדש היה מביא אנשים שלא רוצים להצביע נתניהו ולא רוצים להצביע לרשימה דתית. אבל איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין, וכל הקשקושים האלה של 'אוי, מאבדים קולות' לא נכונים".
דעתו של פרופ' כהן מעניינת במיוחד בגלל התמחותו בסוציולוגיה ובדפוסי ההצבעה של הציונות הדתית, שאותם הוא חוקר מאז בחירות 2003. כהן מזדהה עם עמדתו של בנט נגד מעורבות רבנים בפוליטיקה – בעיקר אלה מהזרם החרדי-לאומי – וגם חטף מהם ביקורת על מחקריו "המפוקפקים".
המחקר שעורר את זעם הרבנים עסק בבחירות 2013, בהן הוביל בנט לראשונה את הבית היהודי. ניתוח הקלפיות של כהן העלה כי כחמישה מ-12 המנדטים שקיבלה המפלגה הגיעו ממצביעים חילונים. הרבנים שמואל אליהו ואלישע וישליצקי, שהתקשו לקבל את מסקנת כהן שהחרד"לים הם מיעוט קטן בבית היהודי, ביטאו זאת במאמר חריף.
"הימין החדש היה מביא אנשים שלא רוצים להצביע נתניהו ולא רוצים להצביע לרשימה דתית. אבל איחוד רחב מקטין את הסיכוי של גוש הימין, וכל הקשקושים האלה של 'אוי, מאבדים קולות' לא נכונים"
"פרופסור כהן מסתמך בעיקר על מחקר שהוא בעצמו עשה ותוצאותיו, ראה זה פלא, מתאימים בדיוק להשקפה שלו, שחותרת ליתר ליברלית ולדחיקת בני הישיבות, האולפנות, המדרשות, ההסדר, המכינות ותלמודי התורה למקום הראוי להם", כתבו שני הרבנים. כהן השיב שהמחקר מעורר המחלוקת נבחן גם אקדמית לקראת פרסום וגם על ידי מומחים של מפלגת תקומה (היום האיחוד הלאומי), ונמצא מדויק.
בנט, אומר כהן, מושך מצביעים חילונים גם כיום, אם כי הרבה פחות. הוא מתבסס על בחירות אפריל, שבהן רצה מפלגת הימין החדש לבדה. "בניגוד לדימוי ולשיח על קרב ציוני דתי לאומי פנימי – זה לא נכון. בדקנו את הקלפיות הציוניות הדתיות לאומיות, ורואים בבירור שאיחוד הימין (שכלל באפריל גם את עוצמה יהודית, נ"י) מנצח שם. אם היה קרב פנימי הייתי אמור לראות איזה שוויון בקהילות הדתיות המובהקות, אבל זה לא קרה.
"לכן ברור שהיה לפחות מנדט ואפילו מנדט וחצי של חילונים. רואים את זה גם בניתוח האזורים וגם בניתוח קלפיות באזורים חילוניים, שבהן הצביעו ימין חדש במספרים קטנים. בבחירות ספטמבר, אגב, כשנעשה איחוד במסגרת 'ימינה', רואים בצורה ברורה שבכל מקום שבו הימין החדש היה חזק יותר מאיחוד הימין באפריל, הכוח של ימינה נשמר.
"מי שברח מהאיחוד זה דווקא האגף החרדי לאומי, שברח לעוצמה יהודית וקצת ליהדות התורה. אנשי הימין החדש הביאו את קרוב לארבעת המנדטים שהיו להם באפריל".
"התמונה היא רק סמל"
כהן סבור שביטול ההסכם בין הבית היהודי בראשות רפי פרץ לעוצמה יהודית של איתמר בן-גביר, הציל קולות רבים של הימין. שתי המפלגות יחד, כאשר סמוטריץ' בימין החדש, לא היו מגיעות לדעתו ל-150 אלף הקולות הדרושים למעבר אחוז החסימה. "לחילונים בכלל אין מה לעשות ברשימה כזאת", הוא אומר. עוצמה יהודית נרשמה בסופו של דבר לריצה עצמאית.
התעקשות בנט שלא לשלב את בן-גביר נכונה לדעת כהן לא רק ערכית אלא גם אלקטורלית. "איחוד עם בן-גביר היה מוביל בוודאות לנטישת מצביעים. זאת נטישה שגם יכולה לעזוב את הגוש, כי אם מדובר באנשים שלא מסוגלים להצביע בן-גביר, וגם לא רוצים להצביע לליכוד ונתניהו, היה מתבצע מעבר לכחול-לבן".
"איחוד עם בן-גביר היה מוביל בוודאות לנטישת מצביעים. זאת נטישה שגם יכולה לעזוב את הגוש, כי אם מדובר באנשים שלא מסוגלים להצביע בן-גביר, וגם לא רוצים להצביע לליכוד ונתניהו, היה מתבצע מעבר לכחול-לבן"
מעבר לתמונת ברוך גולדשטיין בסלון של בן-גביר, יש לא מעט אנשים שלא מבינים את ההבדל בינו לבין סמוטריץ'.
"התמונה היא רק סמל. הנקודה היא שכעובדה – ואנשים לא מכירים את זה – בתוך המגזר, מאז שהיה את הדיון כן או לא בן-גביר במועד א' של הבחירות ובמועד ב', היה שיח פנימי מאוד משמעותי על גבולות הלגיטימיות. ובפירוש יש אגף שאומר, אני לרשימה עם בן-גביר לא מצביע.
"ההבדל המשמעותי בין סמוטריץ' לבן-גביר הוא קו הממלכתיות. סמוטריץ' הוא בוגר הישיבות והקו הממלכתי, למרות שהוא היה מהמפגינים בצעירותו. בן-גביר, גם אם הוא התרכך עם השנים, נתפס כמי שמבטא את הקו הכהניסטי, שהוא אנטי ממלכתי, וזה אצל חלק מהציונים הדתיים לא עובר".
כמה דתיים לאומיים תומכים בעוצמה יהודית? יש למפלגה גם הרבה תומכים צעירים שאפשר לאפיין כמזרחים מסורתיים.
"זה נכון, אבל שלא יהיו אי הבנות. כשניתחתי את הקלפיות הציוניות-הדתיות ראיתי שהממוצע שם הוא 10% לבן-גביר, ועשרה אחוז מהציונות הדתית זה בהחלט מנדט. הוא בהחלט מקבל גם במחוזות אחרים, בפריפריה היהודית וכן הלאה".
אפשר להסיק מדבריך שיש 400 אלף מצביעים דתיים-לאומיים?
"זה הסוד הכי גדול שאף אחד לא יודע לפרוט אותו – כמה דתיים לאומיים יש – כי כל נושא הגדרת הזהות כל כך בעייתי. אם אני הולך ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה וקובע לעצמי שמדובר בכל מי שמגדיר את עצמו כדתי – לא מסורתי ולא חרדי – אז המשקל שלהם הוא כ-12-13 מנדטים. אבל הגבולות מאוד מעורפלים".
דיברת על ממלכתיות, ואני תוהה אם המתקפות של ראש הממשלה על מוסדות אכיפת החוק לא נתפסות אצל הציונים הדתיים כפגיעה בממלכתיות.
"כשאני אומר ממלכתיות בהקשר של הציונות הדתית, הנקודה היא הקטע של לתת מעמד או אפילו קדושה כמעט דתית לממלכתיות. כמובן שיש ביקורת גם לציונים דתיים והם ייצאו להפגנות, אבל יש קו מאוד ברור והוא שרוצים לתקן את הממלכה.
"הציוני הדתי, המיינסטרים בוודאי, לא יאהב שבן-גביר יוציא חוברת הנחיה לעצורים איך לעמוד בחקירות השב"כ. זה לא ציוני דתי. זה לא עובד. או תמיכה בנוער הגבעות וכאלה דברים, זה רחוק אפילו מהאגף הרדיקלי. זאת לא הציונות הדתית".
המתקפות של נתניהו אינן סתם ביקורת.
"זה נתפס כחלק מביקורת לגיטימית שקיימת גם בתוך הציונות הדתית, לא כהתקפה על המערכת וצורך להרוס אותה. אבל זה עניין של פרשנות, ויכול להיות שגם את זה חלק לא אוהבים".
קרוב לחצי מהישראלים חושבים שנתניהו ממש מנסה להרוס את שלטון החוק כדי להינצל ממשפט. אין פלח משמעותי בציונות הדתית שחושב כך?
"רוב הציונות הדתית תומכת בביקורת של נתניהו, גם כשלכולם ברור שהוא נזכר כשזה הפך למשהו אישי. זאת אולי הבעיה. לציונות הדתית הייתה כל הזמן ביקורת שבית המשפט נוטה לקו הזה, או הפרקליטות מתפקדת כך. אבל נתניהו, שתמיד הגן על המערכת, כשזה הגיע אליו לרמה האישית, פתאום נזכר בליקויים. כשאיילת שקד ניסתה לתקן את זה בצורה ממלכתית ובצורה פוליטית רגילה – את זה הוא בלם. אז יש פה את העניין הזה".
"הציוני הדתי, המיינסטרים בוודאי, לא יאהב שבן-גביר יוציא חוברת הנחיה לעצורים איך לעמוד בחקירות השב"כ. זה לא ציוני דתי. זה לא עובד. או תמיכה בנוער הגבעות וכאלה דברים, זה רחוק אפילו מהאגף הרדיקלי. זאת לא הציונות הדתית"
אתה חושב שיש בציונות הדתית אנשים שחושבים שנתניהו לא נרדף אלא מושחת ושלכן דפוסי ההצבעה ישתנו?
"אני לא שולל את האפשרות, אבל צריך לזכור שככל שאנשים עוזבים או נוטים לחשוב שלא רוצים להצביע לנתניהו בגלל שהוא מושחת ובגלל כתבי האישום, באותה מידה תחושת הרדיפה יכולה לגייס אנשים שלא הופיעו להצבעה ומופיעים עכשיו, ולכן אתה לא רואה את הליכוד יורד בסקרים. יש פה איזה סיבוב קולות כזה".
בנט השתחרר מהרבנים
התנהלות בנט ושקד בימים האחרונים מעלה לא מעט תהיות. בפעם הראשונה בשלוש מערכות הבחירות האחרונות היה ברור מראש שעשרות אלפי מצביעי זהות מחפשים בית, ושרבים מאוד מהם יצביעו לימין החדש אם ישמור על הליברליות בתחום הפרט ובתחום הכלכלי. נראה היה שלימין החדש יש בסיס להניח שתוכל לעבור את אחוז החסימה, ולהגשים את ייעודה המקורי כמפלגת ימין דתית-חילונית.
בפועל, כמו בספטמבר, זה הסתיים בהתקפלות ובשיתוף פעולה עם המחנה החרד"לי, שצפוי להבריח את המצביעים החילונים. כהן לא סבור שיש להסיק מכך על המנהיגות של בנט ושקד. "בנט הוא בהחלט אחד שמוכן לקחת סיכונים ומוכן לקבל החלטות, אבל אי אפשר לשכוח את הטראומה של אפריל האחרון.
"הטראומה הזאת של לא לעבור את אחוז החסימה ולסכן שוב את הקולות לא פשוטה. אם, כמובן, היו סקרים שמביאים בוודאות שבעה-שמונה מנדטים בקביעות אז כן, אבל כשהסקרים מנבאים לך שישה מנדטים, עם טעויות הדגימה ולפני מערכת הבחירות, זה מסוכן".
ההתנהלות עדיין לא ברורה. למה הם הוציאו ביום שני בערב הודעה וסרטון חגיגי על הריצה לבד? הם נראים מאוד לא רציניים.
"צריך לזכור שיש דברים שהם פוליטיקה. כשמתחילה שאלה של מי יתאחד עם מי ומי יילך עם מי, אז בין היתר מוציאים את הדבר הזה. אגב, אני לא שולל את האפשרות שהסרטון הזה יצא כדי להבהיר 'תתאחדו אתם שם, סמוטריץ' וכן הלאה', אבל זה לא הלך, כי בין סמוטריץ' לרב פרץ כנראה המשקעים גדולים מדי.
"העניינים הפרסונליים השפיעו בוודאות. למרות הפערים האידיאולוגיים, ברמה האישית בנט ושקד כנראה מסתדרים טוב מאוד עם סמוטריץ' בעבודה המשותפת. מצד שני, מה שקרה בין סמוטריץ' לפרץ היה כנראה מספיק חריף".
עדיין לא ברור, גם במושגים הנזילים של הפוליטיקה, איך כל כך מהר הופכים התחייבויות כמו ריצה עצמאית ודרישה של משרד הדתות כדי לשנות את הרבנות, לחסרות משמעות.
"העמדות של בנט בסוגיות דת ומדינה לא השתנו, ועובדה היא שאחת ההסכמות היחידות – אולי היחידה – בין סמוטריץ' לבנט היא שבסוגיות דת ומדינה הימין החדש חופשי לחלוטין. אין פה לא משמעת סיעתית ולא כלום. כך הם פתרו את המחלוקת הגדולה ביותר. אין ביניהם נקודות מחלוקת בנושא של ימין ושמאל".
אז בנט לא עשה פניית פרסה?
"בוודאי שלא. כל מה שנפתלי בנט רצה זה להיות חופשי מהנסיעה כל חודש לרב אחר שקורא לו, ולנתניהו ששולח לו את מאיר בן שבת (ראש המל"ל, נ"י) לרב דרוקמן. מזה הוא רצה להשתחרר ואת זה הוא השיג. גם האיחוד עם רפי פרץ לא אומר שמישהו יכול להשפיע על בנט".
"כל מה שנפתלי בנט רצה זה להיות חופשי מהנסיעה כל חודש לרב אחר שקורא לו, ולנתניהו ששולח לו את ראש המל"ל לרב דרוקמן. מזה הוא רצה להשתחרר ואת זה הוא השיג. גם האיחוד עם רפי פרץ לא אומר שמישהו יכול להשפיע על בנט"
בקמפיין של ימינה היה נראה דווקא שהימין החדש התרוקנה מתוכן.
"ככה זה בכל איחוד. זה כמו שלעבודה ולמרצ יהיו כנראה מחלוקות איך לנהל את הקמפיין וכמה לקחת שמאלה כשאורלי לוי נמצאת בפנים. אבל בנט השתחרר מהפוליטיקה הפנימית של הבית היהודי, מרבנים שקוראים לו ומכתיבים לו, ואומרים 'כן נתמוך בך, לא נתמוך בך'. ראינו את זה בזמנו, כשהוא רצה להביא את אלי אוחנה. קראו לו ואמרו לו מה פתאום".
העיתונאי אבישי בן-חיים כתב שזה בעצם היה מאבק בין בנט, שקד וסמוטריץ' האשכנזים, לפרץ ובן-גביר המזרחים.
"אני אגיד לך איפה הטעות שלו. בתזה הכללית של ישראל הראשונה והשניה אין מה לדבר, אבל להגיד את זה בהקשר של פרץ ובן-גביר מול האשכנזים זה לא רלוונטי בכלל. אני יכול להוכיח לך את זה במשפט אחד. אם זה לא היה בן-גביר – נניח שבית המשפט היה מאשר את מרזל – לא היה קורה אותו דבר? הנקודה היא שזאת עוצמה יהודית.
"אגב, לא ידעתי, באמת לא ידעתי עד השבועות האחרונים מה המוצא של בן-גביר. כורדי או לא כורדי, זה חרטוט. זה פשוט לא נכון, העניין הוא עוצמה יהודית ובחיים המימד העדתי פה לא עלה. אגב, לצייר את הבעיה של רפי פרץ בזה שהוא מרוקאי? בחייאת.
"פרץ הוא סמל להתאשכנזות הציונית דתית הכי גדולה שיש. בוגר מרכז הרב, טייס, מוסדות הציונות הדתית. בחייך, מאיפה הגיע המימד העדתי. ההיפך – הרב רפי פרץ וישראל השניה? הוא יכול עכשיו ללכת לישראל השניה ולהשיג שם קולות כי הוא פרץ? בוודאי שלא. לכן בהקשר הזה אבישי טועה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו