מודעת הדרושים יודעת לספר לנו שהחברה "דינמית", שהצוות "מדהים" ושלפנינו הזדמנות לצמוח. רק דבר אחד נשמט לעיתים קרובות: כמה כסף מציעים. את הנתון הזה מגלים רק בהמשך – אחרי שכבר שלחנו קורות חיים, הקדשנו זמן לראיונות ולעיתים גם ביצענו מטלת בית מפרכת.
בשבוע שעבר הודיעה ממשלת בריטניה על מהלך תקדימי: קידום חקיקה שתחייב מעסיקים לפרסם את טווח השכר כבר במודעות הדרושים.
זו אומנם תוכנית חקיקה שפרטי יישומה ואכיפתה טרם גובשו במלואם, אך עצם ההכרזה נוגעת בשאלה החורגת בהרבה מעניין של נוחות למחפשי עבודה: מי מרוויח מכך שהמספר נשאר חסוי?
גם לעיתוי יש מחיר פסיכולוגי וכלכלי כבד. מועמד שכבר עבר שלושה סבבי ראיונות עלול להסכים להצעת שכר שהיה פוסל על הסף אילו הופיעה במודעה המקורית
נניח שלמעסיק יש תקציב של 18 אלף שקלים בחודש לתפקיד מסוים. המועמד אינו חשוף לנתון הזה, ומבקש 14 אלף. אם יקבל את מבוקשו, הוא עשוי לצאת מרוצה – בעוד שהמעסיק יחסוך 4,000 שקלים מהתקציב שהקצה מלכתחילה. זאת משום שצד אחד ידע נתון קריטי שהצד השני לא היה מודע לו.
כמובן, גם המעסיק אינו יודע מראש מהו שוויו המדויק של כל מרואיין. עם זאת, את מסגרת התקציב שלו הוא מכיר היטב, ולעיתים עומדים לרשותו גם נתוני שכר פנימיים וניסיון עשיר מגיוסים קודמים.
מנגד, מולו יושב אדם שמנסה לנחש כמה לבקש בלי לפסול את עצמו על הסף. כך, כאשר "יריית הפתיחה" המספרית מגיעה מהמועמד, היתרון נוטה כמעט תמיד לטובת המעסיק – כפוף לאופי המשרה ולרמת המבוקשות של העובד.
גם לעיתוי יש מחיר פסיכולוגי וכלכלי כבד. מועמד שכבר עבר שלושה סבבי ראיונות עלול להסכים להצעת שכר שהיה פוסל על הסף אילו הופיעה במודעה המקורית. הוא כבר השקיע שעות, דמיין את עצמו בתפקיד, ואולי אף ויתר על חלופות אחרות. כשהשכר נחשף רק בסוף התהליך, ההשקעה המצטברת מחלישה את יכולתו לומר "לא".
פרסום מוקדם עשוי לשנות מהיסוד גם את כושר המיקוח של העובדים במשק. עובד שנחשף לתנאים שמציעה חברה מתחרה מקבל נקודת ייחוס להשוואה, ומעסיק שמבקש לגייסו נאלץ להביא בחשבון שהצעות השוק גלויות לכול.
בנייר עבודה שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), בחנו חוקרים חוקים אמריקאיים המחייבים שקיפות שכר במודעות דרושים. הם מצאו עלייה של 1.3% עד 3.6% בשכר הממוצע
המדינה אומנם אינה מתערבת וקובעת כמה ראוי לשלם למתכנת או למנהלת חשבונות, אך היא מייצרת שוק שקוף שבו עובדים יכולים לראות את התמונה המלאה ולהחליט אם להישאר, להתמקח או לעבור.
בנייר עבודה שפרסמה הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב (NBER), בחנו חוקרים חוקים אמריקאיים המחייבים שקיפות שכר במודעות דרושים. הם מצאו עלייה של 1.3% עד 3.6% בשכר הממוצע, ללא פגיעה בהיקף התעסוקה – ממצא המצביע על תועלת ממשית מתחרות המבוססת על מידע גלוי.
אלא שמאחורי הכותרת המבטיחה על "שקיפות", עלולות להסתתר גם השלכות מורכבות יותר. מחקר אחר של אותה לשכה מ־2022, שבחן חוקים המגינים על זכותם של עובדים לברר מה מרוויחים עמיתיהם, מצא דווקא ירידה ממוצעת של כ־2% בשכר.
החוקרים הסבירו כי מעסיקים נוטים להקשיח עמדות מול עובד שמבקש העלאה, מחשש שייאלצו להעלות את שכרם של יתר העובדים. מדובר אומנם במדיניות שונה מפרסום שכר במודעות, אך ההבדל מהותי: שקיפות פנים־ארגונית ושקיפות בין חברות שונות אינן פועלות בהכרח באותו האופן.
קל לדמיין מודעה שמציעה שכר בטווח של "בין 8,000 ל־25 אלף שקלים בחודש". יש בה אומנם מספרים, אך למועמד עדיין אין דרך לדעת מה באמת מוצע לו
משום כך, נוסח החוק הבריטי יהיה מכריע. קל לדמיין מודעה שמציעה שכר בטווח של "בין 8,000 ל־25 אלף שקלים בחודש". יש בה אומנם מספרים, אך למועמד עדיין אין דרך לדעת מה באמת מוצע לו. טווח מועיל חייב לשקף אפשרויות ריאליות וקריטריונים מוגדרים; אחרת, העמימות פשוט תנדוד מהיעדר מספר – למספר שאינו אומר דבר.
כמו כן, גם טווח מדויק אינו מעניק לכולם כושר מיקוח זהה. הורה הזקוק למשרה קרובה לבית, צעיר חסר ניסיון או דורש עבודה שאינו יכול להרשות לעצמו חודש נוסף ללא הכנסה, עשויים לזהות שההצעה נמוכה ולהסכים לה מחוסר ברירה. הידיעה שמגיע לך יותר מסייעת בעיקר כשיש לך אלטרנטיבה ממשית. שקיפות מצמצמת את פערי המידע, אך אין בכוחה לייצר יש מאין הצעות מתחרות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו