JavaScript is required for our website accessibility to work properly. לא עוקצת, לא כואבת, אבל משמידה הכול: הקרב על בלימת הנמלה האפריקאית בחיפה | זמן ישראל
אילוסטרציה: נמלת קציר אפריקאית ענקית צועדת על גבעול עשב בקאג'יאדו, 13 במאי 2026 (צילום: SIMON MAINA/AFP)
SIMON MAINA/AFP
לא עוקצת, לא כואבת, אבל משמידה הכול: הקרב על בלימת הנמלה האפריקאית בחיפה

עבודת נמלים בנווה שאנן

גילויה בישראל של הנמלה האפריקאית גדולת הראש, אחד ממאה המינים הפולשים המזיקים בעולם, חשף קרע עמוק בין המשרד להגנת הסביבה למדבירים ● יו"ר ארגון המדבירים טוען שהמשרד נוקט במדיניות הססנית ומכילה, ועד שיתעשת הפולשת תתפשט בכל הארץ ● ראש אגף מזיקים והדברה במשרד: "כרגע האויב נמצא בשני מוקדים מתוחמים בפיקוח הדוק שלנו"

כאילו חסרות כאן דאגות, השתחל לפני כשבועיים לזרם החדשות העכור עדכון דחוף מהמשרד להגנת הסביבה. בשני מוקדים בחיפה, דיווח המשרד, התגלתה הנמלה האסמית גדולת הראש האפריקאית. זה צריך לעניין אותנו מפני שהיא נמנית על הרשימה היוקרתית של מאה המינים הפולשים המזיקים ביותר בעולם.

אחרי שהדררות והמיינות כבשו בכוח הכנף את שמי ישראל, ונמלת האש הקטנה מפזרת נשיכות צורבות לכל עבר, עוד טרוריסטית עם ראש גדול חדרה ללב המדינה. לגינת השבשבת שבשכונת נווה שאנן, אם לדייק.

המשרד להגנת הסביבה דיווח על פעולות ניטור ובחינת פתרונות הדברה ופנה לציבור בבקשה לשמור על ערנות ולדווח על כל תצפית חשודה. אפילו הוקצתה כתובת מייל ייעודית לדיווחים כאלה. מישהו אמר פעם שכשהממשלה מבקשת מהאזרחים לשמור על ערנות, הם צריכים להתחיל לדאוג.

"מדינת ישראל ניצבת בפני פתיחת חזית אקולוגית, חקלאית וכלכלית הרסנית נוספת, ומתמודדת מולה בדיוק באותם הכלים הכושלים שסללו בעבר את הדרך להתבססות מינים פולשים אחרים"

זו בדיוק הטענה של טל ויינברג, יו"ר ארגון המדבירים, שתקף בחריפות את המשרד להגנת הסביבה במאמר שפורסם ב"מגזין ההדברה הישראלי" תחת הכותרת האופטימית: "פלישה בהכלה – מדוע שוב נפסיד לנמלים?"

"מאחורי המילים המרגיעות של המשרד להגנת הסביבה מסתתרת מציאות עגומה", כותב ויינברג, "מדינת ישראל ניצבת בפני פתיחת חזית אקולוגית, חקלאית וכלכלית הרסנית נוספת, ומתמודדת מולה בדיוק באותם הכלים הכושלים שסללו בעבר את הדרך להתבססות מינים פולשים אחרים.

הנמלה האסמית גדולת הראש האפריקאית, נובמבר 2026 (צילום: אייל לחמי, רשות הטבע והגנים)
הנמלה האסמית גדולת הראש האפריקאית, נובמבר 2026 (צילום: אייל לחמי, רשות הטבע והגנים)

"במקום להכריז על מצב חירום אקולוגי ולפתוח במתקפת בלימה מהירה, מוחצת ורחבת היקף באמצעות תכשירי הדברה קיימים, המשרד בוחר לשקוע בניסויי התאמה, בהתכתבות במיילים עם הציבור ובאיסוף נתונים אקדמי ממושך.

"בזמן שהמערכת הממשלתית מהססת ובודקת, הנמלה מנצלת את ביולוגיית הפלישה המשומנת שלה, 'שמה גז', כובשת שטחים נוספים ומבססת מושבות שלא ניתן יהיה לעקור".

חוץ מביקורתו על ההתנהלות שאותה הוא מכנה "סלחנית, מכילה ואיטית", ויינברג מוחה על כך שהמדבירים לא נקראו לדגל. "המשרד להגנת הסביבה מותיר את חוד החנית המבצעי היחיד במדינה – קהילת המדבירים המוסמכים בעלי הרישיונות – מחוץ למערכה.

"המשרד להגנת הסביבה מותיר את חוד החנית המבצעי היחיד במדינה – קהילת המדבירים המוסמכים בעלי הרישיונות – מחוץ למערכה"

"משקיעים משאבים יקרים בבדיקות מעבדה, במקום יציאה למבצעי הדברה מאסיביים עם הארסנל הכימי וקוטלי הנמלים הקיימים. על המדינה להפעיל באופן מיידי את המדבירים המוסמכים בעלי הרישיונות, המצוידים בכלים ובידע לקטול את המין בטרם ישתלט על הארץ כולה.

"זה ניתוק מוחלט מהמציאות המבצעית, וזה מעניק לנמלה את יתרון הזמן הקריטי שהיא זקוקה לו כדי לבסס מושבות־על עמידות".

ד"ר שי רייכר, ראש אגף מזיקים והדברה במשרד להגנת הסביבה, מסרב להתרגש מהביקורת. "זה הגיוני שארגון המדבירים רוצה להדביר את כל המדינה כדי להרוויח כסף", הוא אומר.

לגופו של עניין, רייכר טוען שהבדיקות שהמשרד ערך נועדו לוודא שאכן מדובר בנמלה הפולשת ולא בקרובת משפחה תמימה: "יש בישראל כמה מינים של אסמיות שמאוד קשה להבדיל ביניהן והם טובים וחשובים לנו מבחינה אקולוגית. קיבלנו דיווח מאנשים עם מודעות סביבתית בחיפה שהבחינו בריבוי של נמלים מיוחדות שהם לא ראו כמותן, עם ראש מאוד גדול.

"היינו חייבים להבין אם באמת מדובר באסמית האפריקאית. מורפולוגיה (זיהוי פיזי על פי בחינה של הצורה, א"ל) לא מספיקה פה בגלל הדמיון למינים אחרים. היינו צריכים להגיע לאימות גנטי. רתמנו את בכירי המומחים של מוזאון הטבע ברמת אביב, ארגנו בתוך כמה שעות תקציב לבדיקות גנטיות במעבדה ולמוחרת כבר היו לנו תוצאות ודאיות".

"לנמלה הזו יש עמידות מסוימת לחלק מחומרי ההדברה. התחלנו לעשות פיילוט עם חומרי הדברה שאנחנו מכירים, ובאמת מצאנו שיש שני תכשירים אפקטיביים, אחד לטווח ארוך ואחד לקטילה מיידית"

אבל לפי הטענה גם אחרי שהיה זיהוי ודאי לא מיהרתם להדביר.
"לנמלה הזו יש עמידות מסוימת לחלק מחומרי ההדברה. התחלנו לעשות פיילוט עם חומרי הדברה שאנחנו מכירים, ובאמת מצאנו שיש שני תכשירים אפקטיביים, אחד לטווח ארוך שפועל בתוך הקן ומגיע לכולן ואחד לקטילה מיידית של נמלים שמסתובבות בחוץ. בשתי הנקודות שבהן התגלו הנמלים ביצענו הדברה ואנחנו במעקב שוטף אחרי מה שקורה שם".

לטענת רייכר, מלבד שתי הנקודות בחיפה, האסמית גדולת הראש לא נצפתה לפי שעה בשום מקום בישראל, כך שפשוט אין את מי ואת מה לרסס. "אני מבין שהמדבירים קצת נעלבו כי הם מחוץ לאירוע, אבל כרגע האויב נמצא בשני מוקדים מתוחמים בפיקוח הדוק שלנו, כך שאין את מה להדביר.

נמלה על זוטה לבנה, 24 באוגוסט 2024 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)
נמלה על זוטה לבנה, 24 באוגוסט 2024 (צילום: נתי שוחט/פלאש90)

"יש הרבה נמלים דומות, ואנחנו לא רוצים שאלפיים מדבירים יסתובבו בשטח וירססו בגינות ציבוריות נמלים תמימות ומועילות. אנחנו לא רוצים Overshoot שיפגע בטבע שלא לצורך".

אבל איך אתם יודעים שהפולשת לא משתלטת ברגעים אלה ממש על טריטוריות אחרות אי שם בארץ?
"אנחנו לא יכולים לדעת בוודאות. הכוח שלנו כמשרד ממשלתי מוגבל, אנחנו לא יכולים לכסות את כל המדינה בכל רגע נתון.

"לכן רתמנו את רשות הטבע והגנים שמבצעת ניטורים בשמורות, את משרד החקלאות שסורק את השטחים החקלאיים הנושקים לחיפה ואת התושבים כדי לקבל כמה שיותר מידע על מה שקורה בשטח. הדרכנו את התושבים איך לשים חטיפי בוטנים בתור פיתיון ולהביא לנו את הצנצנת כשמגיעות נמלים כדי שנוכל לזהות באיזו נמלה מדובר".

"יש הרבה נמלים דומות, ואנחנו לא רוצים שאלפיים מדבירים יסתובבו בשטח וירססו בגינות ציבוריות נמלים תמימות ומועילות. אנחנו לא רוצים Overshoot שיפגע בטבע"

הפניות מהתושבים הניבו מידע משמעותי?
"קיבלנו מאות פניות, כל מי שראה נמלת קציר אמר לעצמו שאולי יש בה משהו מוזר. אבל זה בסדר, אנחנו מכילים את זה, ואנחנו כמובן לא מסתמכים רק על הציבור. נכנסנו לגנים הבהאים, לטכניון, לאוניברסיטת חיפה, לכל השכונות בעיר, לנשר, יש מפת GIS מסודרת שמסנכרנת את הפעילות של כל הגופים. בינתיים לא מצאנו עוד מוקדים, מה שאומר שיש היתכנות טובה למגר את האירוע הזה".

"הלוואי שהוא צודק", אומר ויינברג, "אבל לאור הניסיון עם נמלת האש שהתפשטה בכל הארץ אני סקפטי. למה לא לגייס יותר מ־2,000 מדבירים מורשים שמסתובבים בכל הארץ, עובדים ברשויות המקומיות ובגופים ממשלתיים ומקבלים כל היום קריאות על מזיקים ונמלים?

נמלת האש הקטנה (צילום: Lyle Buss, University of Florida)
נמלת האש הקטנה (צילום: Lyle Buss, University of Florida)

"הרי המדבירים מהשטח יכולים לתת את המידע הכי טוב. במקום לפנות לאנשי מקצוע, הוא פונה לקהל הרחב שאין לו מושג. אף אחד לא פנה אלינו, לא דיווח לנו, לא הסביר לנו מה לחפש".

למשרד להגנת הסביבה אין מערך של הודעות ווטסאפ לכל המדבירים המורשים בארץ?
"לא. פעם היו שולחים לנו סמסים קולקטיביים, גם זה נפסק מזמן. לא הודעות ווטסאפ ולא שום סוג אחר של תקשורת".

האסמית גדולת הראש היא בריונית רצינית. מוצאה באפריקה אבל היא כבר הגיעה להרבה פינות בעולם בזכות כושר התרבות והתפשטות מפותח במיוחד. בכל מושבה יש כמה מלכות ומבחר המזון שלה כמעט אינסופי – כולל גוזלים קטנים של ציפורים.

היא משמידה בלי למצמץ את כל החרקים ובעיקר הנמלים האחרות בסביבה, ובכך מחבלת ומשבשת את המערכת האקולוגית, למשל באמצעות הפסקת הפצת זרעי צמחים על ידי נמלים

היא משמידה בלי למצמץ את כל החרקים ובעיקר הנמלים האחרות בסביבה, ובכך מחבלת ומשבשת את המערכת האקולוגית, למשל באמצעות הפסקת הפצת זרעי צמחים על ידי נמלים. הבשורה הטובה היחידה: היא לא מסוכנת לבני אדם. על אף לסתותיה האימתניות במונחים של נמלה, הנשיכה שלה לא מכילה ארס ולא כואבת.

בשלב זה, לאיש אין מושג איך הנמלה האפריקאית הגיעה דווקא לגינה ציבורית בנווה שאנן. רייכר: "אנחנו לא יודעים מאיפה היא הגיעה. יש אינדיקציות לנוכחות שלה בלבנון, אז אולי מישהו שהיה בלבנון וחזר עם תיק הביא אותה. אין אינדיקציה שהיא הגיעה דרך הים כמו הרבה מינים פולשים, נווה שאנן רחוקה מהנמל ובנמל בדקנו ולא מצאנו כלום".

מיינה מצויה (צילום: Premanand Khilare/istockphoto)
מיינה מצויה (צילום: Premanand Khilare/istockphoto)

כשמבקר המדינה בדק ב־2022 את ההתמודדות של המדינה עם איום המינים הפולשים, קשה לומר שהוא היה שבע רצון. "המשרד להגנת הסביבה לא ביצע תהליך של הערכת סיכונים לפלישת מינים מסוכנים הגורמים לנזקים", כתב המבקר, "לא יצר תוכנית למוכנות מוקדמת להגעתם ולא קבע מערך פעולות חירום שיכלו למנוע את התבססותם ואת התפשטותם המהירה.

"קיים קושי בתיאום ממשקי הפעולה בין הגופים הרבים, דבר שמעכב את הטיפול בבעיה; הקושי ניכר בעיקר במקרים שבהם נדרשת תגובה מהירה".

ייתכן כמובן שבארבע השנים שחלפו מאז המשרד להגנת הסביבה התעשת. לא אם שואלים את יו"ר ארגון המדבירים, שמוטרד במיוחד מנקודת התורפה הגדולה – המשתלות.

"אנחנו נכנסים לתקופת החורף שבה כל פרוקי הרגליים מורידים פעילות. יכול להיות שגם אם עכשיו הנמלה תיעלם, באביב היא תשוב"

ויינברג: "הביטוי המובהק ביותר לאוזלת היד הממשלתית מצוי בנתיב ההפצה העיקרי של הנמלים – משתלות המסחר, יצרני השתילים ומרכזי הגינון הם האוטוסטרדה הראשית שדרכה מתפשטות נמלים פולשות מהמוקד הראשוני לכל יישוב בארץ. נמלה שקבעה את מושבה בעציץ נגוע בחיפה משונעת תוך שעות ברכב הובלה למשתלה במרכז, ומשם לחצר פרטית בדרום".

"בניגוד לנטען", משיב ד"ר רייכר, "מייד הלכנו לבדוק מה קורה במשתלות באזור. כמובן שהוצאנו הנחייה שלא להפיץ שתילים או אדמה מתוך האזורים הנגועים".

הטרמיט הפורמוסי (צילום: אלון בר, המשרד להגנת הסביבה)
הטרמיט הפורמוסי (צילום: אלון בר, המשרד להגנת הסביבה)

הרזומה של המדינה עם מינים פולשים לא מעודד. בעולם החרקים מדובר ביתוש הטיגריס האסייתי, בנמלת האש הקטנה ובטרמיט הפורמוסי. את כולם לא הצלחנו לעצור.
"דווקא הטרמיט תחום לשטח מסוים מאוד באזור פתח תקווה, והאוכלוסייה שלו קטנה".

כמה זמן צריך לחלוף בלי שיתגלו עוד מוקדים של הפולשת החדשה עד שתכריזו על הניצחון המוחלט?
"לא כל כך מהר. אנחנו נכנסים לתקופת החורף שבה כל פרוקי הרגליים מורידים פעילות. יכול להיות שגם אם עכשיו הנמלה תיעלם, באביב היא תשוב".

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
עוד 1,338 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 18 בנובמבר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.