השר במשרד הביטחון וחבר הקבינט שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשאל בריאיון בגל"צ אם הוא יכול להתחייב שאלימות המתנחלים בקוסרה תיעצר, והשיב "אני לא אחראי, מה אתה רוצה ממני? אני מגנה אלימות, אבל שחרר אותי, אני לא אחראי לזה".
"מה אתה מצפה מחולדאי לעצור אלימות בתל אביב? אתה יכול להבטיח שלא תהיה אלימות בתל אביב או ברעננה?".
כשהמראיין ציין שסמוטריץ' חבר קבינט ושר במשרד הביטחון, השר השיב: "ולכן מה? לכן מה? שחרר אותי אני לא אחראי לזה".
"אני לא אחראי, מה אתה רוצה ממני?" • השר במשרד הביטחון וחבר הקבינט סמוטריץ' נשאל אם הוא יכול להתחייב שהאלימות בקוסרה תיעצר >> #יומןהערב | @yaronvilensky pic.twitter.com/AH2N61Wm5M
— גלצ (@GLZRadio) September 2, 2026
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הציע בחשבון ה-Truth Social שלו לשנות את שמו של מצר הורמוז ל"מצר טראמפ", שכעת נמצא לטענתו תחת שליטה אמריקאית.
"כעת, משהמקום נמצא תחת שליטת ארצות הברית, האם עלינו לשנות את שמו של מצר הורמוז ל"מצר טראמפ"? בדומה לאמריקה עצמה, הוא יהיה "לוהט" יותר מאי פעם".
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר לרשת פוקס ניוז כי חברות תעופה, התעשייה הימית ונכסים דיגיטליים עשויים להיות יעדים אפשריים לסנקציות.
הדברים נאמרים בעוד שממשל טראמפ ממשיך במאמציו המתוכננים להפעיל לחץ על כלכלת איראן.
ישראל הרסה הבוקר את כל הבתים בכפר פלסטיני קטן בדרום הר חברון, הממוקם בתוך שטח אש 918. בכפר, חירבת א-תבאן, מתגוררות 12 משפחות המונות כ-70 נפשות.
בשנת 2022 פסק בג"ץ בעתירה שהייתה תלויה ועומדת במשך כ-20 שנה, וקבע כי התושבים הפלסטינים המתגוררים בשטח האש לא ישבו בו באופן קבוע בטרם הוכרז כשטח אש, ועל כן אין להם זכות להתגורר במקום.
כעת, כשלוש שנים לאחר מכן, החל המנהל האזרחי להרוס חלק מבתי הפלסטינים באזור.
מדינת ישראל לקחה היום כפר שלם בדרום הר חברון ומחקה אותו. הכפר נקרא תבאן. לא ברור לנו עדיין למה החליטו להרוס אותו, אבל המדינה יכולה לעשות את זה בין היתר פשוט כי היא החליטה להקים "שטח אש" על האזור שבו הכפר נמצא. יום אחד יש לך בית, למחרת המדינה דופקת בדלת ומודיעה שהיא החליטה לקחת… pic.twitter.com/UXgQCNxUr4
— שוברים שתיקה (@ShovrimShtika) September 2, 2026
בג"ץ קבע כי מליאת ועדת הבחירות המרכזית היא שתכריע אם לאפשר לעובדי הקלפיות ולמשקיפים מטעם המפלגות להעביר למטות הקמפיין מידע בזמן אמת על אזרחים שכבר הצביעו, לקראת הבחירות הקרובות.
בחודש שעבר החליט יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, לאסור על כך. מדובר בפרקטיקה שהייתה נהוגה בכמה ממערכות הבחירות האחרונות. הליכוד עתר נגד ההחלטה בטענה שלסולברג אין סמכות לקבל אותה לבדו, וכי האיסור פוגע קשות בהיערכות המפלגה לקמפיין ביום הבחירות.
בסיום דיון ארוך פנתה השופטת יעל וילנר לצדדים ואמרה כי שאלת הסמכות היא "קשה", ו"לא פשוטה", וכי במהלך הדיון היום לא הוצגו לכך תשובות מספקות.
עם זאת, היא ציינה כי עמדת בית המשפט באשר לטענה המהותית היא שהעברת נתוני המצביעים למטות אכן פוגעת בזכות לפרטיות, כפי שטען סולברג בהחלטתו לאסור על הפרקטיקה.
וילנר קבעה כי ועדת הבחירות המרכזית – שחבריה הם חברי כנסת המייצגים את הסיעות באופן יחסי לגודלן, כלומר היא נשלטת בידי הקואליציה והליכוד – חייבת לקבל החלטה בנושא בהקדם האפשרי.
לאור העובדה שהליכוד והמפלגות החרדיות עושות שימוש נרחב במידע על מצביעים במהלך יום הבחירות, נראה כי ועדת הבחירות צפויה לאשר את הפרקטיקה ולהפוך את החלטתו של סולברג.
ואולם, ייתכן שגם על החלטה זו תוגש עתירה לבג"ץ.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו