חסינות בררנית אולפן שישי יוצא להגנת חיים כץ

פרשני חדשות 12 ערכו באולפן שישי דיון נרחב על בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ והעריכו פה אחד כי היא תאושר בכנסת ● מבחינת כל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, כץ בכלל מואשם בסעיפים זניחים שקשורים בעבודתו כחבר כנסת ● רק דבר אחד חשוב שכחו לספר לצופים: על המעשים החמורים המיוחסים לכץ בכתב האישום ● כך נראה כלי תקשורת בבעלות בעלי הון, המתגייס במלוא עוצמתו כדי להגן על קשרי הון-שלטון ● פרשנות

דפנה ליאל בדיון באולפן שישי בחסינות של חיים כץ (צילום: צילום מסך/חדשות 12)
צילום מסך/חדשות 12
דפנה ליאל בדיון באולפן שישי בחסינות של חיים כץ

פאנל הפרשנים המכובד של "אולפן שישי" בערוץ 12 התגייס בסוף השבוע לשכנע את הצופים, שבזמן שבקשת החסינות של ראש הממשלה נתניהו שערורייתית, מסוכנת וממילא אין לה סיכויים רבים להתקבל – בקשת החסינות של השר חיים כץ דווקא סבירה, מידתית, ראויה ונהנית מסיכוי לא רע לזכות בתמיכת הכנסת.

זו לא הייתה סתם הערה זניחה לסדר היום, אלא דיון נרחב שפינו לו זמן רב במהדורה. הוא התנהל תחת הכותרת "בניגוד לנתניהו: כץ עשוי לקבל חסינות".

שווה לעקוב אחרי הדיון הזה ולשים לב למה שנאמר בו ("עבודה פרלמנטרית", "שיקולים ענייניים", "תיק קלוש מאוד", "עניין מאוד מטריד") ובעיקר לשים לב למה שלא נאמר בו: בכל הדיון הארוך הזה לא נאמרה מילה אחת על הפרשה החמורה והמקוממת שמתוארת בכתב האישום נגד חיים כץ.

זה, כמובן, לא מפתיע. כי אם היו עיתונאי אולפן שישי טורחים לספר לצופים שלהם במה בעצם מואשם חיים כץ, כל טיעוני החסינות שלהם היו קורסים כמו מגדל קלפים, שלא לומר בית הקלפים.

לפניכם, אם כן, קריאה מודרכת בפאנל טלוויזיוני. חדשות ומשמעותן.

הדיון באולפן שישי בחסינות של חיים כץ (צילום: צילום מסך/חדשות 12)
הדיון באולפן שישי בחסינות של חיים כץ (צילום: צילום מסך/חדשות 12)

אלייך, דנה

את הדיון הובילה דנה ויס. "הסיפור של השבוע יהיה הסיפור של החסינות. אנחנו מדברים על נתניהו אבל יש שם עוד שם – וזה חיים כץ".

ראשית חוכמה: המסגור. הסיפור החשוב הוא כמו תמיד נתניהו (ודעת הפאנל עליו ידועה לצופים מזמן) אבל יש שם "עוד שם". טרמפיסט אחד. מישהו באמת שולי וזניח, שכמעט שכחנו להתייחס אליו והנה אנחנו מתקנים את זה.

את המושכות לוקחת דפנה ליאל: "בזמן שהוויכוח מתלהט סביב החסינות של נתניהו, חיים כץ בשקט-בשקט חורש את השטח, נפגש עם חברי כנסת, מנסה לשכנע אותם לתמוך בבקשת החסינות שלו. וממה שאני מבינה הוא נוחל הצלחה במאמצים האלה.

"בכנסת מעריכים שבעוד שלנתניהו אין שום סיכוי לקבל את בקשת החסינות שלו, כי אנחנו גם מכירים את הטיעונים הציבוריים, וחברי הכנסת – בואו נאמר בלשון המעטה – לא השתכנעו; בסוגיה של חיים כץ, הם ינצלו את ההזדמנות להיראות ענייניים – הנה, אנחנו לא נגד הליכוד. זה לא אוטומטי. אנחנו שוקלים לגופו של עניין. והסיכויים של חיים כץ לקבל חסינות גבוהים מאוד".

אלה כבר דברים מדהימים למדי, כשמתעכבים עליהם רגע. חברי הכנסת, מספרת לנו הכתבת החרוצה, יתמכו בחסינות לחיים כץ כדי "לנצל הזדמנות להיראות ענייניים". מה שבאמת חשוב כאן זו מראית העין. ההצגה. לא הנושא עצמו.

כשברקע כמובן בקשת החסינות של נתניהו (שלו "אין שום סיכוי"). בינתיים – עוד לא טורחים להזכיר לצופים במה כץ בכלל נאשם, שהוא נזקק עכשיו לחסינות.

אולי הכתב המשפטי יזכיר לנו?

דנה ויס אכן פונה אליו, אבל השאלה שלה היא לא השאלה המתבקשת "גיא פלג, תזכיר בבקשה למי שלא זוכר במה חיים כץ מואשם". במקום היא שואלת אותו "גיא פלג, זה מביא אותנו לשאלה מה ההבדל בין בנימין נתניהו לחיים כץ?".

דנה ויס אכן פונה לפלג, אבל השאלה שלה היא לא השאלה המתבקשת "גיא, תזכיר בבקשה למי שלא זוכר במה חיים כץ מואשם". במקום היא שואלת אותו "זה מביא אותנו לשאלה מה ההבדל בין בנימין נתניהו לחיים כץ?"

וגיא פלג משיב: "לגבי חיים כץ, הסיכויים שלו גבוהים והיו גבוהים מלכתחילה משום שהאישום שמיוחס לחיים כץ מתייחס לעבודה פרלמנטרית שלו. על זה לא היה חולק מלכתחילה. על כך שכשהוא היה בוועדת הכלכלה של הכנסת הוא הביא מומחה ולא הצהיר ולא גילה ליתר חברי הוועדה שאותו מומחה הוא גם יועץ ההשקעות הפרטי שלו.

"במובן הזה נשאלת השאלה, שחיים כץ שואל, האם הוא היה צריך להודיע שאותו מומחה יש לו איתו קשרים אישיים? אבל אין חולק שמדובר בעבודה פרלמנטרית, שעסקה בעבודה פרלמנטרית וגם התוצרים שלה היו צריכים להיות תוצרים פרלמנטריים".

חיים כץ (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)
חיים כץ (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

מבולבלים? גם אנחנו

מה למדתם מהמונולוג המגושם הזה על האישומים נגד חיים כץ? לא הרבה. שהם קשורים לעבודתו הפרלמנטרית שעוסקת בעבודה פרלמנטרית ויש לה תוצרים פרלמנטריים. ושעל זה "אין חולק". רק שעל הדרך היה כנראה איזה פקשוש טכני, ואפילו כץ עצמו מתלבט אם הוא לא עשה במקרה טעות. נו, מזה לעשות עניין?

את הדיון סיכם, בנחרצות כדרכו, אמנון אברמוביץ', שאמר: "נדמה לי שחיים כץ יקבל חסינות. נדמה לי שבמשרד המשפטים יש כאלה שהיו רוצים שהוא יקבל חסינות, כי התיק נגדו ונגד חברו מוטי בן ארי הוא תיק קלוש מאוד".

"כתוצאה מתיאום זה נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים שונים, ובמגוון ניירות ערך, בין חשבונות הבנק הפרטיים של חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד, ובכלל זה חשבונותיהם של ילדיו"

"זה חמור מאוד מה שאתה אומר", חתמה דנה ויס את הדיון הארוך, "אם התיק קלוש מאוד לא היה צריך להגיש אותו".

וכך, בלי לומר בעצם מילה על מהות האישומים החמורים בתיק כץ, סיכם פאנל הפרשנים את הנושא כקלוש, זניח, מיותר, בשולי עבודה פרלמנטרית, וכזה שראוי לחסינות. בניגוד לתיקי נתניהו כמובן – שאותם חברי הפאנל גוללו בהרחבה במשך חודשים, בלי להחמיץ אף פקק שמפניה ורודה או בדל סיגר קוהיבה.

אבל הסיפור של חיים כץ רחוק מלהיות תקלה קטנה בשולי עבודה פרלמנטרית מבורכת ונקייה משיקולים זרים. הסיפור של חיים כץ, על פי כתב האישום החמור שהוגש נגדו, הוא סיפור מרתיח דם של הון-שלטון.

התמיכה הבלתי מסויגת והחד משמעית של פאנל הפרשנים הבכיר של אולפן שישי, נראית בדיוק כמו צירוף ה"עיתון" לשילוש הבלתי קדוש.

הנה התקשורת מתגייסת במלוא עוצמתה כדי להגן על איש הציבור המושחת שעשה עסקים מפוקפקים עם נציגו של בעל הון.

חיים כץ ודוד ביטן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חיים כץ ודוד ביטן (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בחזרה לכתב האישום

על פי כתב האישום, כשחיים כץ כבר היה חבר כנסת, הוא חבר למוטי בן ארי, מנהל הכספים של תאגיד "אקוויטל", ויחד איתו ביצע במועדים רבים השקעות פרטיות בשוק ההון שהניבו לו רווחים.

אקוויטל היא חברת אחזקות ענקית שהבעלות עליה מיוחסת לטייקון המסתורי קובי מימון. זה קונגלומרט עם נכסים השווים מיליארדים, ששולט גם ב"ישראמקו", חברה השותפה במאגר הגז תמר יחד עם יצחק תשובה, שהוא – איך דברים מתחברים לפעמים – מבעלי המניות בקשת, החברה שמפיקה את "אולפן שישי".

על פי המתואר בכתב האישום, ח"כ כץ התחיל להגיע כמה פעמים בחודש, ולפעמים כמה פעמים בשבוע, למשרדו של בן-ארי בקבוצת אקוויטל, כדי לצפות מקרוב במי שהוא כינה "מסי של שוק ההון", קונה ומוכר ניירות ערך.

בן ארי הזמין את כץ לא רק להתפעל אלא ממש להעתיק את פעולותיו – כלומר לקנות ולמכור ניירות ערך בדיוק כמוהו.

וכך – בעשרות מפגשים שונים – ישב חבר כנסת מכהן במשרדו של אשף פיננסי, המנהל את תיק ההשקעות של אחד הטייקונים הגדולים במשק, והשניים קונים ומוכרים יחד ניירות ערך, כש"לאורך מפגשים אלה ובהזדמנויות נוספות, נהג בן ארי להשיא לכץ עצות, להסביר לו את מהלכי מסחר, להשיב לשאלותיו, לתת לו המלצות ולהעניק לו טיפים בנוגע למסחר בניירות ערך".

וכך ישב ח"כ במשרדו של אשף פיננסי, המנהל את תיק ההשקעות של אחד הטייקונים הגדולים, והשניים קונים ומוכרים יחד ניירות ערך, כש"לאורך מפגשים אלה ובהזדמנויות נוספות, נהג בן ארי להשיא לכץ עצות"

על פי כתב האישום "בתקופה הרלוונטית לאישום תיאמו ביניהם כץ ובן ארי את הזרמתן של עשרות הוראות מסחר בניירות ערך, במסגרת המסחר בשיטת הרצף בבורסה לניירות ערך בתל אביב. השניים עשו כן במטרה להבטיח שהוראות הקנייה או המכירה המוזרמות על ידי כץ, ייפגשו עם הוראות הקניה או המכירה המוזרמות על ידי בן ארי.

"כתוצאה מתיאום זה נקשרו עשרות עסקאות, בהיקפים של מיליוני שקלים, לאורך ימים שונים, ובמגוון ניירות ערך, בין חשבונותיו הפרטיים של כץ, ובכלל זה חשבונותיהם של ילדיו – שכץ הוא שפעל בהם… בניגוד לחובה המוטלת עליהם על פי כללי הבורסה לניירות ערך, נמנעו כץ ובן ארי מלסמן את העסקאות כמתואמות, וכך יצרו בפני יתר המשקיעים מצג שווא כאילו מדובר בעסקה מקרית ואקראית בין קונה ומוכר אנונימיים שאינם יודעים איש על זהות רעהו".

חיים כץ ואריה דרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
חיים כץ ואריה דרעי (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

סליחה, זו לא תקלה!

וכאן אנחנו מגיעים לאותה "תקלה" זניחה ושולית בעבודה הפרלמנטרית, שגיא פלג התייחס אליה בביטול מוחלט ב"אולפן שישי".

היא לא קרתה בוועדת הכלכלה של הכנסת, כמו שאמר פלג, אלא דווקא בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת – ועדה שכץ עמד בראשה ואחראית – בין השאר – על סעד, ביטוח לאומי, שיקום נכים, גמלאות ותגמולים. ועדה שהצרות הכי גדולות של החברה מתנקזות אליה כעניין שבשגרה.

למוטי בן ארי היתה מחלוקת משפטית עם חברה פרטית שהשקעותיו בה הסתבכו. הוא ביקש מחיים כץ שיקדם למענו בזריזות תיקון לחוק ניירות ערך, שישפר את מעמדו בסכסוך המשפטי.

ב-11 באוקטובר 2010 הניח כץ את תיקון 44 לחוק ניירות ערך ("דחיית פירעון התחייבות של חברה ציבורית כלפי בעל שליטה") כהצעת חוק פרטית מטעמו, ותוך כדי שהוא מקדם במרץ את הליך החקיקה, שנועד לפתור לבן ארי בעיה ששווה מיליונים, המשיך לעשות איתו עסקים שהכניסו לכץ עצמו מיליונים.

כך למשל, ב-22 בנובמבר 2010, תוך פחות משבע דקות בשעות אחר הצהריים, הזרים כץ לבורסה חמש הוראות בארבע ניירות ערך שונים, וכמה דקות אחר כך הזרים בן ארי ארבע הוראות באותם ניירות ערך, וממש במקרה, כשההוראות האלה הועברו לבורסה, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ואיש הכספים הראשי של תאגיד אקוויטל, היו יחד, במשרדו של בן ארי.

אחרי שהצעת החוק שלו אושרה בקריאה טרומית, דאג כץ שהיא תועבר לדיון בוועדת הרווחה בראשותו, למרות שלחוק הזה אין שום קשר לעניינים שבדרך כלל מעסיקים את הוועדה.

כדי לזרז את הליכי החקיקה הוא יזם כמה ישיבות בנושא, שלאחת מהן הזמין את ידידו הטוב בן ארי כמומחה אובייקטיבי לשוק ההון. בן ארי היה כל כך כריזמטי ומשכנע בישיבה הזו, שהוחלט שהוא ייטול חלק בניסוח ההצעה.

וכך: אדם פרטי, המנהל כספים של תאגיד אשר נשלט בידי טייקון מסתורי שמקפיד להתכחש לכך (אבל מקיים יחסים הדוקים עם שרים שונים), הוזמן על ידי הועדה שאחראית בפרלמנט על טיפול במצוקה ובעוני לתרום לניסוח חוק שהוא עצמו יזם ושיכניס לו ולחברה שלו מיליונים, בזמן שהוא עושה עסקים עם הפוליטיקאי, שעומד בראשות אותה וועדה.

זה מה שעולה מכתב האישום שהוגש נגד חיים כץ. יכול להיות שלכץ ולעורכי דינו יהיו תשובות טובות לשאלות הרבות שעולות מהתיאור הזה. בדיוק בשביל זה יש בישראל בתי משפט.

האם סביר להכניס מקרה כזה תחת החסינות הפרלמנטרית, שנועדה להגן על חברי כנסת מפני פגיעה בהם בגלל עבודתם הפרלמנטרית? לפרשני אולפן שישי ברור שכן. למה? "כי זו הזדמנות להיראות ענייניים" ביחס לנתניהו

האם סביר להכניס מקרה כזה תחת החסינות הפרלמנטרית, שנועדה להגן על חברי כנסת מפני פגיעה בהם בגלל עבודתם הפרלמנטרית? לפרשני אולפן שישי ברור שכן. למה? "כי זו הזדמנות להיראות ענייניים" ביחס לפרשות נתניהו.

כשכתבנו על הגשת כתב האישום נגד כץ לפני חמישה חודשים סיכמנו את הכתבה במלים "יותר הון-שלטון מזה? אם יש לכם תסריט טוב יותר ל"בית הקלפים" פינת "הסופרנוס" – אתם מוזמנים להציע".

ביום שישי האחרון, פאנל הפרשנים של "אולפן שישי" הוכיח שכשהתקשורת מתגייסת בכל הכוח – אפשר לשפר את תסריט בית הקלפים הזה.

רון ירון, עורך אולפן שישי, נראה לך סביר מבחינה עיתונאית שכל פאנל הפרשנים שלך יקבע כאיש אחד שחיים כץ זכאי לחסינות, בלי לספר לצופים במה הוא מואשם?
ירון: "דבר עם הדובר או עם חברי הפאנל. הם עסקו בזה".

עוד 1,609 מילים ו-2 תגובות
סגירה