אינטגרציה בבורגר ראנץ׳

ערסים, צ'חצ'חים ועוד מילים שהיום לא יפה להגיד הן חלק מהזכרונות שלי כפריבילג אשכנזי בקרית ביאליק.

באחד מהביקורים האחרונים שלי בארץ,  כמה אירועים שזה לא המקום לפרטם, טלטלו אותי טלטלה עזה עד כדי אוורור וניעור פינות חשוכות ששכחתי מקיומן. במסגרת הפירוק וההרכבה מחדש של חוויות ותובנות צפה בזכרוני חוויה עתיקה שלא בהכרח קשורה לטלטול האמור, אבל אולי דוקא כן.

החוויה הנ"ל קשורה קשר הדוק באזור בו העברתי את רוב שנות ילדותי המאוחרות, איזור הידוע לשמצה בשם "הקריות", ולא סתם הקריות אלא קריה אחת ושמה קרית ביאליק, מעוזם של עולים מגרמניה הלא הם היקים המפורסמים שנשלטה ביד רמה במשך מי יודע כמה שנים על ידי ראש העיר האגדי קרלינר.

קרית ביאליק של ילדותי לא היתה עיר אלף הכיכרות שהיא היום, הגנן של העיריה בתקופתו של קרלינר לא פרק את תסכוליו האומנותיים בשתילת פרחים צבעוניים בכל כיכר ותחת כל דקל רענן. את הצמחים לגינות הציבוריות הוא היה קונה במשתלה של הורי במושב כפר ביאליק הסמוך, והם היו צבעוניים פחות, צנועים יותר ומקומיים יותר.

בקרית ביאליק של ילדותי היתה אינטגרציה. גילינו לראשונה שיש אנשים שלא באו מגרמניה ואפילו לא מרוסיה או מפולניה אלא ממקומות אחרים ומוזרים. אנשים שלא דיברו כמונו, לא התלבשו כמונו, לא חשבו כמונו ובגלל שהם היו כל כך שונים ואלימים ומפחידים שיכנו אותם בשכונה מרוחקת – צור שלום, ליד בית הקברות, במרחק עצום עבורינו שהתרוצצנו ממקום למקום באופניים. לצור שלום אי אפשר היה להגיע באופניים, או ככה זה נראה לנו אז.

האנשים האלה מצור שלום היו מתרכזים בהמוניהם בצומת הבורגר ראנץ'. אם אתם לא יודעים מה זה צומת הבורגר ראנץ' אז אתם לא מהקריות, שזה לא נורא, או שאתם צעירים מדי, שזה גם לא ממש נורא, כי המזללה הנ"ל כבר מזמן לא שוכנת בפינת דרך עכו ושדרות ההסתדרות ובעצם גם ההסתדרות כבר לא שם, ולשדרה בכלל קוראים גושן שזה כמו קרלינר אבל של קרית מוצקין.

היום הצומת נקראת צומת מוצארט, ויש בשינוי השם הזה משהו סימבולי, אני בטוח בזה אבל טרם פיענחתי אותו.

האירוע מן העבר שנזכרתי בו בביקורי האחרון והוא הסיבה לפוסט הנוסטלגי – מלנכולי הזה התרחש כולו בצומת הבורגר ראנץ' והוא כולו מופת לאינטגרציה או שמא לחוסר האינטגרציה בקרית ביאליק 1982.

כבר לא היינו ממש ילדים, חלקנו כבר היה בצבא. יאיר למשל בדיוק חזר ממסע בטירונות של סיירת גולני והיינו צריכים לסחוב אותו על הידיים ממקום למקום כי הוא לא יכל לדרוך על הרגליים, שחר היה בחופשה בלתי נגמרת אחרי שנפצע בטירונות של הנדסה קרבית ואני הצוציק עוד חיכיתי לגיוס. רק חזרתי אז מטיול באירופה והרגשתי כמו כולנו שהעולם הזה קטן עלי. יום שישי בערב בדרך לבית של איל, עוצרים לקנות בירות בבורגר ראנץ'. אני בלנצ'יה בטא ספורט, המכונית הכי כיפית שיכולתם להעלות על הדעת באותה תקופה, שחר לצידי במושב הקדמי ויאיר נאנק מכאבי מסע האלונקות תחוב במושב האחורי.

בקבוקי  הגולדסטאר (או שמא מכבי? זכרוני מתעתע בי…) בידינו, שחר ואני חוזרים בהליכה לכיוון האוטו כשאנחנו נתקלים בטיפוס צור שלומי טיפוסי, מה שהיום מכנים ערס ואז בקושי עיכלנו את עובדת קיומו לצידנו. "אחי תביא איזה בירה בחיית אמא'שך" אני לא בטוח שזה בדיוק מה שהוא אמר, בטח המשפט הזה התערבל לי בזכרון עם סלנגים וביטויים מאוחרים שלא היו מקובלים בשנות השמונים, אבל זו היתה רוח הדברים ללא ספק.

את משפט התגובה של שחר אני זוכר לעומת זאת כאילו זה קרה אתמול אחר הצהריים – " בא תתקרב ואני אדחוף לך אותה בתחת" היתה התשובה האלגנטית. לא היינו מודעים אז לרגישות המיוחדת של ערסים לעניין "הכבוד" והערס הנ"ל לא חשב לצאת פריאר ולשתוק על עלבון מהסוג הזה.

עד שהגענו לאוטו, נכנסנו פנימה והתרווחנו במושבים הספורטיביים של הלנצ'יה, הערס התפצל לארבעה ערסים שהקיפו אותנו מכל הכיוונים, מטלטלים את האוטו לא ממש בעדינות ומשדרים לכיוונינו באופן חד משמעי את חוסר שביעות הרצון שלהם מהתנהגותנו ומקיומנו באופן כללי ובודאי מקיומנו הספציפי והזחוח בתוך מכונית הספורט האלגנטית.

זאת בכלל קורבט, ממש לא לנצ'יה
זאת בכלל קורבט, ממש לא לנצ'יה

בשלב הזה התוכנית היתה להתקדם בנסיעה איטית ולהתרחק מהמקום ביללת צמיגים בליווי תזמורת של גידופים ואולי איזה בקבוק או שניים מתעופפים, לא שום דבר לכתוב עליו.

אבל התוכניות סוכלו ברגע שאחד מארבעת המוסקטרים, שהפכו באופן מסתורי לשישים בערך, הניף לכיווננו צינור השקיה מאלומיניום תוך כוונות ברורות לבדוק את עמידות היפהפיה האיטלקית לחבטות אלימות. מאיפה צינור השקיה מאלומיניום  בצומת הבורגר ראנץ' בודאי תשאלו,  ובכן, זוהי אחת מאותן תעלומות שמטילות צל על תיאור השתלשלות המאורעות בכל אירוע היסטורי, אך לא ניתן להן לעורר ספק בדבר נכונותו של האירוע או אמינותו של הזכרון.

בשלב זה התרחש נס. טוב, לא נס ממש, ניסון כזה קטן, בלתי מוסבר מבחינה מדעית.  כטיבם של ניסים גם הנס הספציפי הזה לא ממש שיפר את מצבנו אלא דווקא סיבך אותו לא מעט. יאיר מיודענו שעד לאותו הרגע היה שותף פסיבי לארוע, נאנק מכאבים ממרבצו במושב האחורי, החלים באורח פלא מכל מכאוביו ובתרגיל שלא היה מבייש את הודיני הגדול הצליח לפתוח את דלת הלנצ'יה ולהשחיל את גופו הדואב בין משענת המושב של שחר לבין הדלת הקדמית (רק דלתות קדמיות יש לאוטו הזה, ספורט אמרתי כבר, לא?) ולפני שהספקנו להגיד "ערס", מה גם שאז בימי טרום דודו טופז המילה המקובלת היתה צ'חצ'ח שהיא ארוכה יותר, הוא היה עסוק בחילופי מהלומות, לא מילוליות, עם הטיפוס נושא צינור ההשקיה.

בחוסר חשק בולט נאלצנו לצאת מהאוטו ולחוש לעזרתו שכן שישים הערסים לא הפסיקו להתפצל כהרגלם, והפכו להיות משהו כמו מאתיים בשלב הזה. אם החלטתם שהתאורים שלי אמינים כמו תיאורי הפגנת ארבע מאות האלף שהתרחשה פחות או יותר באותה תקופה הרי אתם צודקים מן הסתם, אבל תאמינו לי, היו שם הרבה ערסים. הרבה יותר מדי.

מהומה כזו לא זכיתי לראות כל כך מקרוב לא קודם ולא לאחר מכן. המוני אדם בפרצופים מעוותים משנאה הקיפו אותנו והחליפו איתנו מהלומות מהסוג המילולי והפיזי לסירוגין. סכינים נשלפו, לשמחתי ככל הנראה לצורכי סגירת חשבונות פנימיים. אף אחד מאתנו לא נחתך, אבל מתנדב מגן דוד אדום שיצא כדי לנסות ולהרגיע חזר למשרדו כשהתלבושת הלבנה שלו מעוטרת בכתמים אדומים, ככל הנראה כתוצאה ממפגש עם אחד מן הסכינים הנ"ל.

באחת מן ההפוגות הופיע מורדי. בחור עב בשר שהכרנו מבית הספר. למרות שהוא לא היה "משלנו" אחדים מאתנו החליפו איתו מילות ברכה מפעם לפעם, וחלק מאתנו הוא אפילו הכיר בשם. מורדי, למרות חזותו המאימת ביותר היה ככל הנראה בעליה של נפש טהורה ומשכין שלום בפוטנציה. הוא החל מיד במבצע הרגעת רוחות שכלל צעקות, איומים ותלישת אוזניים לאחדים מחבריו הערסים ובמקביל הוא טרח להודיע לנו שנוכחותנו במתחם הבורגר ראנץ' לא רצויה ושעדיף היה שנתפזר לעינינינו, הכל לטובתנו כמובן.

תוך כדי "מבצע מורדי" וכשתשומת ליבנו היתה נתונה למרות שהוא ניסה להטיל על חבריו, התגנב יצור שפל מאחורי, והוריד על ראשי השאנן את קורת העץ הכבדה שנשא בידיו, ללא כל התגרות ממשית מצידי. הרעש של החבטה התפשט בסביבה, והעולם הקיף אותי שש או שבע פעמים ונעצר.
בשלב כלשהו חשבתי שאיבדתי את חוש השמיעה שלי כי לא שמעתי כלום פרט לשקט סמיך, אבל מסתבר שהחבטה גרמה לרושם עז כל כך, שכולם פשוט השתתקו באחת ושלחו מבטים מודאגים לכל עבר.

לכולם היה ניסיון בהסתבכות בקטטות מסוגים כאלה ואחרים אבל ככל הנראה מדובר היה בערסים צעצוע שקורבן נפש לא היה בתוכניות שלהם. 
כמה מאלה שעד לאותו רגע הפגינו באופן ברור חוסר אהדה מוחלט לקיומי הפיזי, התקרבו אלי לראות האם שלום לי וחשש קל היה במבטם. לא ברור לי אם בדאגה כנה מדובר היה או שהמח האנליטי שלהם כבר חישב את משמעות המעורבות בקטטה קטלנית לגבי התיק הפלילי שלהם והחליט שלטובת כל הצדדים המעורבים עדיף שאשאר בחיים.

עד הים אינני יודע אם פספסנו כאן הזדמנות לידידות נפלאה בינינו לבין הערסים, בזכות ההתקרבות הרגעית שחווינו בעקבות החבטה בראשי. לא היתה לנו הזדמנות לבדוק את זה מכיוון שמתנדב מד"א השטינקר צלצל למשטרה וזו שלחה את מיטב בניה הידועים בשם "הבולשת"  על מנת לפזר את ההתקהלות. שלוש מכוניות "סמויות" ועוד שתי ניידות הגיעו ביללת סירנות וחריקת צמיגים, וכדי להוכיח לנו שהמילה אינטגרציה היתה יותר בגדר משאת נפש מאשר מצב עינינים עובדתי, התעלמו משלושתינו באופן מוחלט והחלו לדחוס לתוך הניידות ככל הבא ליד ערסים שנקרו על דרכם.

אחד הראשונים להדחף לתוך ניידת היה כמובן מורדי מיודענו, שככל הנראה היתה לו היכרות מוקדמת עם שוטרינו האמיצים. עד כדי כך היה ברור לכולנו באותה תקופה מי הם הרעים, מי הם הטובים, למי מותר לדבר עם השוטרים ומי יעשה טוב אם ישתוק במהלך הלילה בבית המעצר, שהעזנו לפנות לשוטרים ולדרוש מהם לשחרר את מורדי מייד כי "הוא רק ניסה לעזור". השוטרים נענו לבקשתנו ואנחנו זכינו בהגנה של מורדי לתמיד. לפחות בתיאוריה, כי בפרקטיקה לא ראינו אותו יותר מעולם. גם בבורגר ראנץ' לא ביקרנו במשך כמה שנים לאחר מכן, היינו עסוקים בשלב הבא של האינטגרציה בשרות הצבאי.

גיא נבו הוא יליד 1964, עורך דין לשעבר, יזם סדרתי בהווה. גרוש מאד, אב לשתי בנות, חי בארגנטינה מאז רצח רבין אותו לקח באופן אישי. לכלב שלו קוראים רון.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,319 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 18 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־286 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בכיר בכוח רדואן של חזבאללה חוסל בדרום לבנון

רס״ל אפרים בן עמרם, בן 25, נפטר לאחר שנפצע קשה מפגיעת כטב"ם בגולן ● מחבל שניסה לחצות את הגדר לשטח העוטף בדרום רצועת עזה חוסל בידי צה״ל ● ביום ראשון הקרוב: 1,000 צווי גיוס יישלחו לבני המגזר החרדי; הצווים הראשונים ישלחו לצעירים רווקים, שעובדים ומחזיקים ברישיונות נהיגה ● דיווח: ביידן צפוי לפרוש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב, ייתכן שכבר בסוף השבוע ● מח"ש סגרה את תיק החקירה נגד סנ"צ יאיר חנונה בגין אלימות נגד מפגינים

עוד 57 עדכונים
אמיר בן-דוד

על אדונים ומשרתים

נתניהו שוקל למזג את הדיון בתיקון לחוק שיאריך את שירות החובה עם התיקון לחוק שיפטור משירות חובה את רוב החרדים, בעוד תרגיל "מבריק" של ראש הממשלה שנועד לאלץ את גלנט ורבים באופוזיציה לתמוך בחוק המשולב ● וגם: ועידת חרטום הישראלית ● Bring Them Home ● האג לא שמח ● עדכוני מלחמה ● בשורה חיובית לביידן: קורונה ● ועוד...

ראש הממשלה בנימין נתניהו במליאת הכנסת, 17 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90

תמונת הניצחון האסטרטגי

השיח אודות "תמונת הניצחון", שולט בחודשים האחרונים בדיון הישראלי העוסק במלחמה. אלא שבדומה לסוגיות אחרות בביטחון הלאומי הישראלי, תצורתו הפופולרית מטעה, ומסיטה את הדיון למחוזות עקרים ואף מסוכנים לביטחונה של ישראל.

עם התמשכות המלחמה, טבעי שהציבור יבקש לראות בעיניים את תוצר המאמץ שלו, המשולב וההירואי. סנוואר יוצא מהמחילות כשידיו מורמות, חזרתם בשלום של כל החטופים, או מראה גופות בכירי חזבאללה – יאותתו לעם היושב בציון כי הנה המלחמה הנוראית הגיעה סופסוף לסיומה. הבסנו את אויבינו, ותשקוט הארץ 40 שנה.

ד"ר זיו אורנשטיין, בעל תואר שלישי במזה''ת, כותב על הקשר שבין ביטחון לאומי ומגמות חברתיות וטכנולוגיות במערב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
באמת מאוד רצויים הרעיונות שלך. רק לא מוסבר איך מגיעים אליהם: איך ישראל הופכת ל"בת המועדפת" של המערב, איך נבנה ציר ים מדינות ערב? אם הכוונה ל"יוזמה הישראלית" - זה לא נאמר בפירוש. לסיכום... המשך קריאה

באמת מאוד רצויים הרעיונות שלך. רק לא מוסבר איך מגיעים אליהם: איך ישראל הופכת ל"בת המועדפת" של המערב, איך נבנה ציר ים מדינות ערב? אם הכוונה ל"יוזמה הישראלית" – זה לא נאמר בפירוש.
לסיכום: "תוכנית ביידן", הציר המתון עם ישראל כנגד הציר הג'יהאדיסטי: קצר יותר ומוכר יותר לרוב הצבור המתעניין.

עוד 1,064 מילים ו-1 תגובות

כל הסימנים מראים: חמאס במצוקה קשה

העובדה שדף עלה מעל הקרקע מוסברת בין השאר בשחיקה הגדולה של הכוחות והמפקדים אחרי השהייה הארוכה במנהרות ● בצה"ל מדברים על כך שהצליחו לפצח חלק ניכר מהלוגיקה המבצעית וההנדסית של חמאס ● צה"ל ממשיך לעבוד גם בציר פילדלפי, שם התגלו עשרות מנהרות ● מי שיכולה לפתור את המשבר בציר היא מצרים, עם הסכמה על בניית מכשול בשטחה ● פרשנות

עוד 913 מילים

חיי החטופים הם הדבר היחיד שאינו ספין או פייק

בין אם מוחמד דף חוסל ובין אם לא, ואני מאמין שכן, החשיבות באירוע לא חורגת בהרבה מהחיסול עצמו. החשיבות העיקרית היא בכך שישראל לא קיבלה את המידע על מיקומו מריגול אלקטרוני, אלא מרשת של מלשינים עזתים. אותם פליטים שהקיפו את דף ברפיח, ודיווחו עליו מייד לישראל.

פירוש הדבר עבור יחיא סנוואר שהוא איננו דג במים, כפי שגיבורי תנועות שחרור לאומי קלסיות חותרים למצוא עצמם בתוך עמם – אלא בין כרישים. הוא חייב להסתיר עצמו לא רק מעיניה של ישראל, אלא מעיניהם הכועסות של העזתים שהחריב עליהם את עולמם.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 781 מילים

למקרה שפיספסת

הלילות הרבה יותר חמים – ובערים גרוע יותר

מעבודה שנעשתה בשירות המטאורולוגי עולה שהערים בישראל חמות בשלוש–ארבע מעלות מהאזורים הכפריים ● השירות הציג השבוע דוח מקיף על מגמות ההתחממות והקצנת האקלים הצפויות בישראל בעשורים הקרובים, אבל העבר לא פחות מעניין: ב־30 השנה האחרונות ישראל התחממה בכמעט שתי מעלות – פי שלושה מהקצב העולמי

עוד 814 מילים

גיוס חרדים - צו השעה, גיוס בעלי פטור משירות - צו הדקה

לאחר מעל תשעה חודשי לחימה, ברור כמעט לכל בר בי רב (למעט לחרדים), כי אי השוויון בנטל שרות החובה לא יכול להמשיך יותר. המצב הפוליטי העכשווי איננו מאפשר תזוזה לכוון של גיוס חרדים. להפך, הממשלה משתמשת בכל תרגיל ומניפולציה כדי לבלום את גיוסם הממשי.

לעניות דעתי, גם אם נחווה בקרוב שינוי פוליטי חריף והחלפת הממשלה וראשה, וגם אם תקום כאן ממשלה חדשה עלינו לטובה, שתקבע בחוק ובתקנות כי בשנים הקרובות יגויסו בכל מחזור 25-50 אחוז מבחורי הישיבה החרדים – עדיין מדובר בפתרון לטווח בינוני. פתרון היכול לארוך 3-5 שנים, שלא נותן מזור מיידי לבעיית כוח האדם האקוטית של צבא מילואים קטן מדי ומותש מדי.

מרדכי איש שלום הוא בוגר מלחמת יום כיפור והמכללה לביטחון לאומי, לשעבר סמנכ"ל לכלכלה ותכנון במשרד הכלכלה וכלכלן ראשי. כיהן כציר\נספח כלכלי בכחצי תריסר מדינות בצפון אמריקה ואירופה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 770 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

בית הדין לצדק בהאג יחל את הליך ההוכחות נגד ישראל ביוני 2025

לזמן ישראל נודע כי בית הדין הבינלאומי לצדק החליט להקדיש חודשיים לשמיעת עדויות בתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל לפי האמנה למניעת רצח עם ● התביעה תשמיע את עדויותיה בכל חודש יוני 2025, ואילו ההגנה תקבל את כל חודש אוקטובר 2025 לשמיעת עדויות ● המועדים הללו מוקדמים ממה שציפו בישראל ● בנוסף, דרום אפריקה צפויה לפנות בזמן הקרוב לבית הדין בטענה שישראל הפרה את צווי בית המשפט עד כה

עוד 485 מילים

הסיעות החרדיות כופות על ציבור המשרתים ארבעה חודשים ביציאה

הקואליציה העבירה הלילה בקלות את חוק הארכת השירות הסדיר בקריאה ראשונה ● נתניהו אפילו לא היה צריך להתאמץ ולהתייצב להצבעה ● במקביל הוא הגה תרגיל נוסף: לאחד בדיוני ועדת חוץ וביטחון את חוק ההשתמטות עם חוק הארכת השירות הסדיר כדי שגם הסיעות החרדיות יצביעו בעדו, בזמן שהם פוטרים את הציבור שלהם ● פרשנות

עוד 868 מילים ו-2 תגובות
מירוץ 2020
המרוץ לבית הלבן

האלים לצידו של טראמפ

השבוע החולף שצף באירועים חדשותיים קיצוניים במערכת הבחירות בארה"ב - ומכולם יוצא טראמפ כשידו (שלא לומר אגרופו) על העליונה ● אבל כשבוחנים כל אירוע בנפרד, ספק אם יהיה להם משמעות בטווח הארוך של הקמפיין - כל עוד ביידן הוא המתמודד של המפלגה הדמוקרטית ● פרשנות

עוד 1,664 מילים

שיטת הסנקציות כואבת אבל אולי מחטיאה את המטרה

משיחות עם פעילי ימין קיצוני וגורמים פיננסיים עולה כי הסנקציות מקשות את החיים לחלקם, לאלה המנהלים אורח חיים נורמטיבי ● אבל הן לא עוצרות את הבנייה במאחזים או את ההתנכלויות לפלסטינים ● גורם במערכת הפיננסית: "הסנקציות הן כסת"ח אחד גדול"

עוד 2,335 מילים

מפלגת המפץ הגדול של הימין תישאר בינתיים על המדף

ראש המוסד לשעבר יוסי כהן החליט לאפסן את התוכניות הפוליטיות שלו לעת עתה, ובמקביל ליברמן ובנט לא מגיעים להכרעה מי יוביל מפלגת ימין משותפת ● מסתמן כי השניים ירוצו בנפרד אם וכאשר יתקיימו בחירות ומפלגת הימין הפוטנציאלית החדשה תישאר בהקפאה, ללא מנהיגות ותוכן ● פרשנות

עוד 590 מילים
היום ה־285 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

מפקד חיל האוויר: לא הייתה בחיל בעיה של כשירות מבצעית ב־7 באוקטובר

בג"ץ הותיר על כנו את הצו המונע ממבקר המדינה לערוך ביקורת לגבי תפקוד גופי הביטחון במלחמה ● דיווח: לפי התחקיר שנערך באגף המודיעין בעקבות המלחמה, חמאס נערך למתקפה נגד ישראל במשך 7–8 שנים ● משרד החינוך יפרסם את ציוני הבגרות, חרף החשש שמורים – שבשל העיצומים לא הזינו את ציוני המגן – ישנו את הניקוד הפנימי של תלמידיהם בהשפעת ציוני הבגרויות

עוד 52 עדכונים

מתניהו אנגלמן מתעקש לקיים בדיקה מקיפה מטעמו בנוגע למלחמת 7 באוקטובר, אולם היועמ"שית טוענת כי ביקורת בנושאי מדיניות הביטחון של המדינה "אינה עולה בקנה אחד עם תפקידו המשטרי" ● ההתקוטטות בין שני שומרי הסף מגיעה הבוקר לדיון בבג"ץ, כשהמטרה היא לא לסכל הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ● פרשנות

עוד 897 מילים

שנים מדברים על זה שישראל טובעת בפסולת ● עכשיו המטאפורה הופכת למציאות: רשויות מקומיות ברחבי הצפון קיבלו השבוע הודעה שנגמר המקום באתרי ההטמנה ועליהן לצמצם בחדות את מספר משאיות האשפה שהן שולחות ● בניסיון למצוא פתרון עלה הרעיון להעמיס את האשפה של יישובי הצפון על רכבות ולשגר לנגב ● "זה מחדל מטורף. חלם זה כאן"

עוד 1,230 מילים

"משתמשים בילדינו כדי לייצר הון עתידי למועצה"

העימות בין נציגי הנהגות ההורים והמליאה לבין הנהלת מועצה אזורית אשכול ומשרד החינוך על מיקום הלימודים ביישובי העוטף בשנת הלימודים הבאה הגיע השבוע לשיא ומהווה חרך הצצה להתארגנות הקלוקלת של המדינה לשיקום העוטף וליצירת אמון מחודש במוסדות ● "הנוער שלנו מפורק. יש אלכוהול, סמים, נשירה – והמועצה מתעקשת להחזיר אותנו אל קו האש"

עוד 2,292 מילים ו-2 תגובות

הסיעות החרדיות, שפועלות בחסות רבניהן להשתמטות, עלולות להצביע בעד חוק הכבדת הנטל בקריאה ראשונה ● במחנה הממלכתי הציבו תנאים חדשים לתמיכה בחוק אך עשויים להיעדר מההצבעה ולהקל על הקואליציה ● במקביל, ועדת חוץ וביטחון הולכת על ביצים בניסיון לא לפגוע ברגשות הציבור החרדי המסרב להתגייס ● פרשנות

עוד 832 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה