בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה הביתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחת למגרש הרוסים התגלו בחפירות ארכאולוגיות לא מעט ממצאים חשובים ומרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל. אז די שפוטין ידע מה באמת קורה שם, בואו נתחיל.
בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחתיו התגלו בחפירות ארכאולוגיות לא מעט ממצאים מרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
מגרש הרוסים הוא שטח של בערך 70 דונם ששוכן מצפון מערב לעיר העתיקה בירושלים. השטח נקנה על ידי משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, והוא היה מעורב מאוד, והשקיע הרבה כסף בפיתוח ובניית המתחם. בשנת 1864 הסתיימו העבודות במתחם, עבודות שכללו בין היתר בניית חומה שהקיפה את שטח המתחם ומבנים שונים שעיקר מטרתם היתה לשרת את הצליינים הרוסיים הרבים שהגיעו לעיר.
עם סיום מלחמת קרים בין רוסיה לאימפריה העותמאנית כמות הצליינים הזו הלכה וגדלה, ומכאן עלה בצורך במתחם שיספק להם מקומות לינה ומזון. בתחילת הדרך קראו למתחם "ירושלים החדשה" ורק לאחר היציאה מהחומות הוחלף בשנת 1890 השם ל"מגרש הרוסים".
האיזור של מגרש הרוסים היה נקודה אסטרטגית למשך רוב ההיסטוריה של ירושלים. חפירת הצלה ארכאולוגית שנערכה במקום בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות, לקראת בניית מבנה חדש לבית ספר בצלאל לעיצוב ואומנות, חשפה עד כמה מקום זה היה חשוב בימי בית שני.
מגרש הרוסים הוא שטח של כ-70 דונם, רכש משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, שהיה מעורב מאוד והשקיע כסף רב בפיתוח ובניית המתחם: מבנים שונים וחומה מקיפה לשירות הצליינים הרוסים הרבים שהגיעו לעיר
אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול. הקרב זה, שמתואר גם בספרו של יוסף בן מתיתיהו, נסוב סביב הנסיון של הרומאים לבקע את החומה השלישית ולפרוץ לתוך ירושלים.
אבל מהי אותה חומה שלישית? החומה הזו היא החומה המאוחרת ביותר שנבנתה סביב ירושלים בימי בית שני. הבנייה שלה התחילה בימי המלך אגריפס הראשון, אבל היא בעצם הושלמה רק 20 שנה אחר כך עם פרוץ המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנת 67 לספירה. ההשלמה של בניית החומה נעשה בחופזה בשלב זה בגלל הידיעה שהמצור הרומאי קרוב.
בחפירה משנת 2016 התגלו שרידים של ממש מהחומה השלישית וגם עדויות לקרב עצמו סביב החומה. ממצאי החפירה העלו רק את יסודות החומה, אבל לרוב בחפירות ארכאולוגיות מה שנמצא הם יסודות המבנים.
אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול
פרט מעניין הוא, שעל סמך מחקר שנעשה, האבנים שכן שרדו את אותו קרב בין יהודי ירושלים לרומאים נלקחו ככל הנראה במאה ה-19 ושימשו בשימוש משני לבניית מבנים בירושלים, חלקם במגרש הרוסים עצמו.
בחפירה נמצאו גם כ–82 אבני בליסטרה, ראש חנית רומי ושברי כלי חרס מתקופת בית שני. אבני הבליסטרא וראש החנית הם עדות ישירה לקרב על החומה השלישית, בעוד כלי החרס מחזקים את הקשר בין הסיפור שמובא אצל יוספוס, לממצא הארכאולוגי בשטח, זאת על ידי תיארוך הממצא למאה ה–1 לספירה.
בחפירה נוספת במגרש הרוסים שנערכה בשנת 2018 נחשף ממצא, שאפשר לומר שהוא קצת מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים ועצמות. העצמות שנתגלו היו של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, ולפי העדויות לסימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת, הסיקו החופרים זוהי עדות לטבח. סך הכל נמצאו לפחות 125 מתים בבור והחוקרים מייחסים אירוע זה, גם על סמך התיארוך של ממצא כלי החרס, לתקופת אלכסנדר ינאי, שהיה ידוע על פי המקורות ההיסטוריים בתור מלך אכזר.
בחפירה מ-2018 במגרש הרוסים נחשף ממצא מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים, ועצמות של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, עם סימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת – עדות לטבח. סה"כ נמצאו 125 מתים בבור
חפירות אלו הם כמובן רק שני חלונות קטנים מאוד לחלק מהעבר של ירושלים, זה שמסתתר מתחת למרגש הרוסים.
קיומם של ממצאים אלו לא מפתיעים אף אחד, להיפך, עולם הארכאולוגיה היה יותר מופתע אם היתה נערכת במגרש הרוסים חפירה ולא היו נמצאים ממצאים. זוהי ירושלים ומרכזיותה בהיסטוריה של המזרח הקדום והעולם בכלל הפכה אותה למקום שרווי בעתיקות עד בלי די.
מה שכן מפתיע הוא אופי הממצא, שלפחות מהחפירה הראשונה משנת 2016, השלים בצורה מוחשית ומדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד מהרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול.
מה שמפתיע הוא אופי הממצא, שהשלים בצורה מדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד הרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים ע"י הרומאים במהלך המרד הגדול
ויותר מהכל, ההשלמה הזו של עוד חתיכה בפאזל שהוא ההיסטוריה של ארץ ישראל, זה מה שחשוב.
גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.
גדלתי על הספרים של אייזק אסימוב. כנער הייתי חוזר שוב ושוב לסיפורי הרובוטים שלו ומנסה להבין איך שלושה משפטים קצרים יכולים להחזיק עולם שלם של דילמות מוסריות.
שלושת חוקי הרובוטיקה ריתקו אותי. הם נראו כמו פתרון מתמטי כמעט מושלם לבעיה פילוסופית עתיקה: איך מונעים מהמכונה לפגוע ביוצר שלה.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
"אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות
…את הרע צריך לראות כדי להילחם בו"("סיום", נתן אלתרמן)
ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומחפש אפשרות לתרומה חד פעמית
כן, ברור שהייתם מעדיפים הוראת קבע (תחסכי לי את ההסבר)
אבל לא לכולנו זה מתאים (חוסך לך את ההסבר)
בנוסף הייתי רוצה לדעת את המעמד בהקשר לסעיף 46 (תרומה מוכרת)
עמותות מוכרות *תמיד* מאפשרות תרומה חד פעמית
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהנשמה מלאכותית בבג"ץ
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם


















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו