נגיף הקורונה, שהתגלה לפני כשבועיים בעיר ווהאן שבסין, גורם להיסטריה עולמית. ווהאן נתונה בהסגר, מפעלים בסין נסגרים, הבורסות צונחות ואנשים בעולם אוגרים זהב. מדינות שכנות סוגרות את גבולן עם סין ומדינות אחרות אוסרות לטוס אליה ומבודדות את מי שמגיע ממנה. גם בישראל החלו לבודד טסים מאזור ווהאן, ואל על הודיעה כי היא עוצרת את הטיסות לבייג'ינג בסין.
עד כה (מוצ"ש) אובחנו במחלת הקורונה כ-12 אלף חולים, בסין וברחבי העולם גם יחד, ומתו ממנה כ-300 איש. זה אולי נשמע הרבה, אבל לפי הערכות מתים ממחלת השפעת ברחבי העולם, בין 250 אלף לחצי מיליון איש בשנה. בשנת 2018 מתו משפעת בסין לבדה כ-71 אלף איש ובארה"ב לבדה כ-61 אלף בני אדם.
בהלת הקורונה מזכירה לא מעט מגיפות שפרצו בעולם ב-30 השנה האחרונות, עוררו פניקה עולמית לא פחות גדולה – אך נעלמו כלעומת שהופיעו אחרי חודשים ספורים או כמה שנים.
1
מגיפת הסארס: (Severe Acute Respiratory Syndrome – תסמונת נשימתית חריפה חמורה), שנגרמת מנגיף שהוא קרוב משפחה של הקורונה, הופיעה בסין ב-2002. הסארס הוא וירוס שפוגע בדרכי הנשימה וגורם לחום, כאבי שרירים, בעיות בקיבה ובמעיים, כאבי גרון, קוצר נשימה, ולעתים למוות.
הסארס התפשט בתחילת 2003 במהירות ברחבי העולם. עד יוני 2003 נדבקו במגיפה 8,096 בני אדם, ש-774 מהם מתו. ארגון הבריאות העולמי הכריז על הסארס כ"מגיפה קטלנית", מדינות אסרו על תושביהן לנסוע לסין, משחקי FIFA עברו מסין לארה"ב, והעסקים ומקומות הבילוי בבייג'ינג נסגרו. אלא שבשיא הבהלה הפסיק הנגיף להדביק חולים חדשים, וב-2004 הוא נעלם ולא הופיע שוב.
2
קדחת הזיקה: מחלה נוספת שגרמה לבהלה עולמית היא קדחת הזיקה. הזיקה נוצרת מווירוס שמועבר בידי יתושים וגורמת לחום גבוה, הקאות, ליקויים נירולוגיים וקשיים נפשיים, שיתוק, חירשות, פרכוסים, תרדמת ולעתים מוות, וכן לפגיעות התפתחויות קשות אצל תינוקות ופעוטות.
הזיקה התגלתה באמצע המאה ה-20 באפריקה ובתחילת המאה ה-21 היא התפשטה לאוסטרליה ולאיי האוקיינוס השקט. עד לעשור הנוכחי התגלו רק 122 חולי זיקה שאיש מהם לא נפטר. ב-2013 הפכה הזיקה למגיפה ונדבקו בה 1,385 חולים. ב-2015 היא הגיעה לאסיה ולאמריקה, ולפי הערכות נדבקו בה מיליון וחצי איש בברזיל ועשרות אלפים במדינות אחרות.
בינואר 2016 ארגון הבריאות העולמי הודיע ש"הזיקה הפכה לסכנה עולמית", ובברזיל הוכרז מצב חירום. מדינות רבות אסרו על אזרחיהן לטוס לברזיל ואסרו על כניסת אזרחים ברזילאים אליהן – מה שיצר בעיה בינלאומית, כיוון שהאולימפיאדה התרחשה באותה שנה בריו-דה-ז'נרו. ואולם, בנובמבר באותה שנה הודיע ארגון הבריאות כי הזיקה כבר אינה מגיפה מסוכנת. ב-2017 היא כמעט נעלמה.
3
שפעת החזירים: מגיפה נוספת שגרמה לבהלה גדולה ונעלמה הייתה "שפעת החזירים", זן של שפעת שנפוץ בקרב חזירים, אף שבני-האדם לא נדבקו מהם. המחלה גורמת לתסמיני שפעת רגילים, עם סיכון לדלקת ריאות והתייבשות, והיא מסוכנת לנשים הרות ולעוברים.
שפעת החזירים האנושית הופיעה במקסיקו ב-2009 והתפשטה בעולם במהירות. מיליונים אובחנו כחולים, כ-15 אלף מהם מתו, והיא הוכרזה כמגיפה. נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, הכריז על "מצב חירום" ואמר כי "יש לנצחה בכל האמצעים".
ממשלות בודדו את החולים, טיפלו בהם וחיסנו את האוכלוסייה. מספר הנדבקים ירד עם הזמן, ובסופו של דבר שפעת החזירים לא גרמה לנזק רב יותר משפעת עונתית רגילה.
4
קדחת הנילוס המערבי: מגיפה אחרת הייתה קדחת הנילוס המערבי, שהתפשטה במזרח התיכון בסוף שנות ה-90 וגרמה לבהלה בישראל ולמריבות מתוקשרות בין הפקידים והשרים בממשלה.
5
הפרה המשוגעת: מחלת ספגת המוח (הפרה המשוגעת) של הבקר הבריטי, גרמה לבהלה בשוק הבקר העולמי והביאה לשחיטה של מאות אלפי מיליוני פרות לאחר שהתברר כי כ-150 בני אדם, שאכלו את בשרן של הפרות הבריטיות, נדבקו בה.
מגיפות עבר פוגעות במדינות במרכז אפריקה
למי שרשימת המחלות הזאת נשמעת מדאיגה וגורמת לו להרגיש שהעולם נמצא תחת מתקפת מגיפות מסוכנות, כדאי לזכור את הנתון הבא:
עד לפני כ-100 שנה פרצו בעולם מדי כמה עשרות שנים מגיפות ענק כמו הדבר, הכולרה והשחפת, שקטלו במהירות מיליוני אנשים.
מרבית המחלות הללו עדיין קיימות, אך נמצאות "על אש קטנה" ופוגעות באנשים מעטים, בעיקר במדינות מרכז אפריקה, שבהן שירותי הרפואה אינם מתפקדים.
מאז 1918 פרצה רק מגיפה אחת בסדרי הגודל של מגיפות העבר – האיידס, שגם היא נחלשת בהדרגה.
תוחלת החיים הממוצעת בעולם עמדה בשנת 1950 על 48 שנה, ומאז היא עלתה משנה לשנה, עד שהגיעה ב-2018 ל-72 שנה. בישראל עלתה תוחלת החיים באותה התקופה מ-67 ל-83 שנה.
חיסונים, אנטיביוטיקה והיגיינה
"האנושות צברה בעידן המודרני ידע מחקרי רב על המחלות, שמאפשר להתמודד איתן באמצעות חיסונים, אנטיביוטיקה ושיפור ההיגיינה", אומר ד"ר יוחאי וולף, מומחה לאימונולוגיה ממכון דיווידסון למחקר. "נגיפים קטלניים מסוימים, כמו האבעבועות השחורות חוסלו לגמרי, ומחלות כמו שחפת, שהפילו בעבר חללים רבים, רוסנו מאוד, אף שהן ממשיכות להיות קטלניות במדינות עניות".
האם ההיסטריה שהתעוררה סביב נגיף הקורונה, והיסטריות דומות שהתעוררו סביב מגיפות חדשות שהתגלו בשנים האחרונות, היא בהלת שווא? הפרופסור מוזס, מנהל המחלקה למיקרוביולוגיה ומחלות זיהומיות באוניברסיטה העברית, נותן לשאלה הזאת תשובה מעניינת: הבהלה, לפי הניתוח של מוזס, חיונית כדי למגר את המגיפות "כשהן קטנות", ולהפוך את עצמה לבהלת-שווא.
"אני מעדיף את הביטוי 'ערנות ומודעות', ולא 'היסטריה'", אומר מוזס לזמן ישראל, "אבל גם אם קוראים לתגובה של האנושות למגיפות האלה 'היסטריה', היא במקומה, והיא משרתת את המאבק במחלות, והיא נחוצה ואף חיונית כדי שאחר כך נוכל להסתכל עליה, בדיעבד, כ'היסטריה' ולא כתחילתו של אסון".
באיזו צורה התגובה הערנית, או ההיסטרית, של התקשורת, הציבור והרשויות למגפות עוזרת להתמודד איתה?
"באותה צורה שבה תגובות מהסוג הזה עזרו לעצור את הסארס ולהפחית את התפשטות הפוליו, האבולה והשחפת. מודעות ציבורית, ואף בהלה, מדרבנים את רשויות הבריאות המקומיות והבינלאומיות לפעול. לכל אחד מהנגיפים הללו יש דרכים משלו לגרום למחלה ולהתפשט ולכן דרכי ההתמודדות איתם שונה, אבל יש כמה כללי יסוד שאם מפעילים אותם זה תמיד מסייע לבלום מגיפות.
"אין לנו הסבר למקרים שבהם מגיפות נעלמו פתאום, כמו הסארס, כמו שאין לנו הסבר מלא לשאלה למה ואיך הן הופיעו, אבל ברור שהצעדים החריפים לבידוד, הסגרה וסניטציה מנעו ממנה להפוך למגיפה הרבה יותר גדולה"
"צריך לבודד את החולים ואת האזורים הנגועים. צריך להסגיר – כלומר, להכניס לבידוד זמני – את מי שעלול להיות חולה, עד תום תקופת הדגירה של המחלה, כדי לוודא שהוא בריא. צריך לטפל באלמנטים סביבתיים כמו הביוב, סניטציה ובריאות הציבור, ולהדריך אנשים על מניעת המחלה, ובאותן מחלות שיש להן חיסון, כמו חצבת, שפעת ופוליו – לחסן ולגלות אפס סובלנות לסרבנות חיסונים.
"בעשרות השנים האחרונות, בכל המקרים שבהם העולם הכיר במועד בעובדה שמדובר במגיפה, והתגייס להתמודד איתה, ההתפשטות שלה ירדה. אין לנו הסבר למקרים שבהם מגיפות נעלמו פתאום, כמו הסארס, כמו שאין לנו הסבר מלא לשאלה למה ואיך הן הופיעו, אבל ברור שהצעדים החריפים לבידוד, הסגרה וסניטציה מנעו ממנה להפוך למגיפה הרבה יותר גדולה".
"קח את הפוליו, למשל. בעבר העריכו שהפוליו תמוגר בשנת 2000. זה לא קרה והיא גם 'הרימה את הראש' בסוף המאה ה-20. אבל בשנים האחרונות, בזכות טיפול נכון בסביבה, סניטציה, חיסונים, בידוד – היא מוגרה ברוב העולם ובכל הודו הענקית. היא ממשיכה להתקיים רק במקומות כמו אפגניסטן וניגריה שאין בהם משמעת ולא מפעילים בהם אמצעים כאלה. כך גם נעצרה התפשטות החצבת".
"אי אפשר לבודד באופן קבוע את המדינות העניות. כדי לחסל מגיפות צריך התגייסות עולמית. הבעיה עם התגייסות כזאת היא לא שאנשים לא מבינים שצריך אותה, אלא שהפוליטיקה מונעת ממנה להתקיים"
"למעשה, אי אפשר לעצור מגיפות לגמרי כי מגיפות מתפשטות בטבע ובני אדם באים במגע עם בעלי חיים. המגיפה הגדולה היחידה שחוסלה לחלוטין, האבעבועות השחורות, היא מגיפה שמאגר ההדבקה היחיד שלה היה בני אדם. ועדיין, לאנושות יש מרחב פעולה עצום שהמשמעות שלו היא המון חיי אדם".
חלק מהדברים שאתה אומר שצריך לעשות – חיסונים וסביבה היגיינית – אמורים להתקיים כל הזמן, והם באמת קיימים במדינות המפותחות. גם בשביל לבודד חולים ולעצור מגיפות צריך שכולם יהיו תחת מעקב רפואי כלשהו, וזה המצב בעולם הראשון והשני, כולל סין. אז בעצם, מגיפות עדיין קיימות בגלל האדישות למצב של אנשים באפריקה וב"עולם הרביעי"? ושרק בגלל זה צריך את בהלת הסארס, בהלת הקורונה ובהלת החצבת כדי להתגבר על מחלות?
"זה נכון באופן חלקי. גם במקומות שבהם הציבור מחוסן ויש היגיינה ובדיקות רפואיות, אם לא תהיה בהלה ולא יבודדו חולים, מגיפות חדשות עלולות להתפשט במהירות. כמובן שזה שיש מדינות בעולם שבהן רמת החיים נמוכה ובריאות הציבור ירודה, מסכן באופן תמידי את התושבים גם במדינות המפותחות".
"אני חושב שהציבור, וגם קובעי המדיניות, מבינים שאי אפשר לבודד באופן קבוע את המדינות העניות, שאנשים ימשיכו לטוס ממקום למקום ושכדי לחסל מגיפות צריך התגייסות עולמית. הבעיה עם התגייסות כזאת היא לא שאנשים לא מבינים שצריך אותה, אלא שהפוליטיקה מונעת ממנה להתקיים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו