כשחקירות השחיתות הנוגעות לראש הממשלה בנימין נתניהו צברו תאוצה במהלך 2018, נשמע בממשלה קול מרכזי שהבהיר כי נתניהו לא יוכל להישאר בתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום.

אף שהחוק לא דורש באופן מוחלט מראש ממשלה מכהן לעזוב את תפקידו אם הוא עומד למשפט, שר האוצר משה כחלון היה נחוש בדעתו, כפי שניסח זאת בריאיון טלוויזיוני ב-15 במרץ 2018, ש"אם ייפתח משפט נגד נתניהו, הוא לא יוכל לכהן כראש ממשלה". או שנתניהו עצמו יקום וילך, אמר כחלון, "או המפלגות האחרות".

שבעה חודשים לאחר מכן, מעט לפני שהמשטרה המליצה על העמדת נתניהו למשפט בתיק 4000, התיק המשמעותי ביותר שהוגש נגדו, כחלון הרחיק לכת. לצד החזרה על כך שראש הממשלה לא יכול להישאר בתפקיד כשהוא עומד למשפט, הבטיח שר האוצר בהופעה טלוויזיונית ב-9 באוקטובר כי הוא יפיל את הממשלה אם נתניהו יועמד לדין ולא יפרוש מתפקידו.

במעבר מהיר לימינו, כחלון מנהל כעת מגעים כדי לחבור שוב לנתניהו עם מפלגת "כולנו", בקואליציה שתורכב לאחר הבחירות שהתקיימו ב-9 באפריל.

הפיל בחדר המגעים הקואליציוניים הוא ההודעה של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מ-28 בפברואר, כי הוא אכן מתכוון להגיש כתב אישום נגד נתניהו – בעוון הונאה והפרת אמונים בכל שלושת התיקים הפליליים נגדו ובעוון שוחד בתיק 4000.

שאול אלוביץ' (צילום: (פלאש 90))

בתיק זה נטען כי נתניהו היטיב את התנאים העסקיים, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, עבור בעלי בזק שאול אלוביץ', ובתמורה איפשר אלוביץ' לנתניהו לשמש כעורך ראשי של אתר וואלה, אתר החדשות השני בגודלו בישראל, ולעצב את הכיסוי התקשורתי שלו לפי רצונו.

דוגמה אחת קטנה מטיוטת כתב האישום: ביום הבחירות ב-2015, כאשר נתניהו פעל להגדלת מספר הקולות לליכוד באמצעות קטע וידאו שפרסם בפייסבוק ובו טען שהמצביעים הערבים נעים בהמוניהם לקלפיות, הסרטון של ראש הממשלה הוצג "במיקום בולט ולמשך שעות רבות" בעמוד הבית של וואלה.

נתניהו, שלא במפתיע, נחוש בטענתו שהוא חף מפשע ולא ביצע כל מעשה שאינו ראוי. כאשר החקירות הובילו להמלצות ולבסוף להודעה של מנדלבליט על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, נתניהו ניסה להסביר כיצד הוא, איש חף מפשע, עומד בכל זאת בפני כתב אישום, באמצעות הרחבה הדרגתית של מעגל הגורמים שאותם הוא מאשים בציד מכשפות פוליטי שנועד להפילו – החל מהאופוזיציה ומהתקשורת, עבור במשטרה, וכלה במנדלבליט עצמו ובבעלי תפקידים בפרקליטות המדינה.

עד לאחרונה, נתניהו לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד

עד לאחרונה, ראש הממשלה לפחות הכיר בכך שהשופטים בישראל הוגנים וראויים לתמיכה. עכשיו, היות שהוא קרוב מאי פעם לעמוד מול אותם שופטים, הוא מציב גם אותם כיעד.

החוק בישראל כבר מספק לראש הממשלה, ולכל חבר כנסת, חסינות מובטחת מתביעה באמצעות הצבעת רוב בוועדת הכנסת ובמליאת הכנסת. בין העילות שנתניהו עשוי להציג לטובת קבלת חסינות שכזו: כתב האישום הוגש "שלא בתום לב" או שהתביעה תוביל "לנזק אמיתי…לייצוג קהל הבוחרים".

בנימין נתניהו ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

כמה חברי כנסת התומכים בנתניהו, בליכוד ובאיחוד מפלגות הימין, מנסים לקדם חקיקה שתקל את תהליך מתן החסינות בכנסת – אך הם נתקלו בהתנגדות, לרבות מצד שלושה חברי כנסת מהליכוד, בהובלת יריבו הוותיק של נתניהו, גדעון סער.

נתניהו עשוי להצליח בהבטחת החסינות בכנסת מול ההאשמות נגדו – אם במסגרת החוק הנוכחי ואם בגרסה מתוקנת שלו. אך צעד זה לא יסמן את סוף הקשיים המשפטיים שלו.

על מנת להישאר מחוץ לטווח הסכנה, הוא יצטרך להעביר גם חקיקה השוללת מבית המשפט העליון את הסמכות הנוכחית שלו, המוענקת לו במסגרת חוקי היסוד של ישראל, לבטל את החלטת הכנסת על חסינות.

מאחר שאינו יכול לקדם או לתמוך ממש בחקיקה שנועדה אך ורק, ובאופן ברור, להוריד את בית המשפט העליון מהגב שלו, נתניהו ככל הנראה מכין רפורמה חקיקתית רחבה יותר בנוגע לסמכויות של בית המשפט העליון.

במקום להציג רפורמה זו כניסיון ברור למניעת העמדתו לדין, היא מקודמת על ידי תומכיה כמהלך חיוני שנידון זמן רב, אשר מטרתו "לגבור" על הנטייה האקטיביסטית-מדי של בית המשפט העליון. לדברי נתניהו, כפי שניסח זאת בפוסט שהעלה לפייסבוק בשבוע שעבר, הוא תמיד תמך ב"בית משפט חזק ועצמאי – אך אין זה אומר בית משפט שהוא כל יכול".

מיקי זוהר (צילום: (יונתן זינדל/פלאש 90))

עריצות הרוב

ביום שני, חבר הכנסת מטעם הליכוד ונאמנו של נתניהו מיקי זוהר, אשר עומד בראש ועדת הכנסת, הגיש הצעת חוק שנועדה להחליק את הדרך של ראש הממשלה לחסינות. ביושבו בראש דיוני הוועדה, זוהר גיחך למשמע התנגדויות מצד חברת הכנסת היריבה ממרצ, מיכל רוזין, שטענה כי הוא מוביל תהליך להריסת הדמוקרטיה הישראלית, והרהר בשמחה בחזון שלו להפיכת בית המשפט העליון ל"חסר רלוונטיות".

"דמייני, פסקת ההתגברות עוברת – בג"ץ לא כתובת. חוק החסינות עובר – ביבי תקוע איתכם לעוד עשר שנים", זוהר לעג לרוזין. "מה תעשו?"

"זהו סיום הדמוקרטיה", היא השיבה.

"בעיני זו יכולה להיות אחת הקדנציות הקשות ביותר שלכם: בג"ץ לא רלוונטי, ביבי פה לעוד עשר שנים, או מיי גאד", זוהר צחקק בעליזות.

"אז בקיצור, ארדואן יש לנו פה", היא העזה להגיד. זוהר התנגד: "דמוקרטית הוא פה. בוחרים בו".

מכיוון שהמגעים בנוגע לקואליציה הבאה נערכים מאחורי דלתיים סגורות, אף אחד לא יודע בוודאות מה נידון בפגישות בין צוות הליכוד של נתניהו, מפלגת "כולנו" של כחלון ושאר השותפות הפוטנציאליות לקואליציה. בדומה לכך, נכון לעכשיו, אף אחד לא יודע בוודאות את פרטי הרפורמה בבתי המשפט שנתניהו מתכנן. על פי הדיווחים, בימים האחרונים הוא מתייעץ עם מומחים משפטיים בנושאים אלו.

עם זאת, החשש הוא שבמסגרת המאמצים שלו לחמוק ממשפט, נתניהו יקדם חקיקה שתשנה באופן בסיסי את האיזון העדין שבין הרשויות השופטת והמחוקקת. הרפורמה השנויה במחלוקת, שיש גורמים המחשיבים אותה לשינוי המשמעותי ביותר בחוקי היסוד של ישראל, עשויה למנוע מבית המשפט לשמש משקל נגד חיוני אל מול הסכנה ש"עריצות הרוב" תפגע בזכויות של אלו שאינם מיוצגים באופן ראוי על ידי המערכת הפוליטית.

דוגמה קטנה אחת מהתקופה האחרונה שעשויה להיות רלוונטית: לקראת הבחירות ב-9 באפריל, ועדת הבחירות המרכזית – המורכבת מנציגים של מפלגות הכנסת (באופן יחסי לגודלן), בראשות שופט בית המשפט העליון – הצביעה נגד התמודדותה לכנסת של רע"ם-בל"ד. הצבעות חברי הוועדה תאמו את הקווים המנחים הפרלמנטריים של הנציגים. השופט, חנן מלצר, בחר שלא להצביע. האינטרס של הרוב אמר את דברו, ואם לוועדה הייתה המילה האחרונה בנושא, רע"ם-בל"ד לא הייתה יכולה להתמודד.

יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

עם זאת, הצבעת הוועדה בוטלה על ידי בית המשפט העליון, ורע"ם-בל"ד הצליחה לצבור ארבעה מנדטים בבחירות. רפורמה שהייתה מונעת מבית המשפט את ההתערבות בהחלטה מסוג זה, למשל, הייתה עלולה להוביל לכנסת שבה רוב מוחלט של חברי הכנסת, הנמצאים מימין למרכז, מונעים את התמודדותם של חברי כנסת ערבים… ללא כל אפשרות להתגונן משפטית. "עריצות הרוב", אכן כך.

הקול הדומם של "הימין השפוי"

כל זה מביא אותנו בחזרה למשה כחלון. עם ארבעה מנדטים בלבד בכנסת החדשה, לעומת 10 בפעם הקודמת, "כולנו" של כחלון מחזיקה בכוח הרבה יותר מצומצם. אך ללא ארבעת המושבים של כחלון, נתניהו יכול לכל היותר להרכיב קואליציה של 61 בשבוע האחרון שנותר לו להרכבת ממשלה. שלטון עם רוב כה דחוק יהיה אתגר מורכב מאוד, לכל הפחות.

בשנה שעברה – לפני שמנדלבליט (יועץ משפטי אמין, אשר מונה לתפקיד על ידי נתניהו עצמו, ובאופן ברור לא פועל "בחוסר תום לב" נגד ראש הממשלה) החליט להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע נגד נתניהו – כחלון הצהיר כי הוא לא ייקח חלק בכל ניסיון של נתניהו להישאר בתפקיד אם יוגש נגדו כתב אישום. כיום, נתניהו מנסה למנוע את המצב הזה.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד.

ראש ממשלה, במדינה ללא הגבלת כהונה, מנסה ליצור בועה משפטית שבה יהיה חסין לתביעות כל עוד הוא בתפקיד, בעוון פעילות פלילית לכאורה שבוצעה בזמן שהיה בתפקיד

הוא לא נאבק כדי להישאר בתפקיד לאחר הגשת כתב אישום – התרחיש שכחלון הבטיח למנוע בשנה שעברה. הוא נאבק כדי להתחמק מכתב האישום עצמו, באמצעים חקיקתיים שיחריגו אותו מהעיקרון הדמוקרטי המרכזי שלפיו כולם שווים בפני החוק, ושעשויים לנפץ את האיזון העדין שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת.

למרות כל זאת, כחלון אינו משמיע את קולו בנושא.

גדעון סער, מיכל שיר ושרן השכל, שלושה חברי כנסת מהליכוד, כבר דיברו בפומבי נגד תפירת חקיקה "אישית" שתאפשר לנתניהו לשמור על חסינות. חבר הכנסת לשעבר של הליכוד, בני בגין, בנו של ראש ממשלת הליכוד האגדי מנחם בגין ואדם בעל יושרה אישית שאין דומה לה, הצהיר בתחילת השבוע כי "הימלטות מהדין על ידי הסתתרות של ראש הממשלה מאחורי מגן החסינות כחבר כנסת, עם או בלי שינוי חוק, הוא מעשה מושחת".

בנימין נתניהו ובני בגין (צילום: (חיים זק/לע"מ/פלאש 90))

בגין הוסיף כי "במעשה הזה ראש הממשלה מתכונן להשתמש לרעה לצרכיו האישיים בכוח השלטוני שהופקד לידיו והוא גורר איתו לשם גם אחרים, ולכן ברור שחברי הכנסת שיתמכו בניסיון של ראש הממשלה להימלט מן הדין ימעלו בתפקידם בנותנם יד למעשה מובהק של שחיתות".

האם כחלון הקשיב?

איחוד מפלגות הימין, שתומך בהתנחלויות ורחוק מלהתנגד להתחמקות של נתניהו מכתב אישום, נמצא בחזית החקיקה שתעזור לו לחמוק ממנו – במה שנראה כמו "יד רוחצת יד" שבמסגרתו נתניהו מדבר כעת על סיפוח ההתנחלויות בגדה המערבית.

מנהיגי שתי המפלגות החרדיות המהוות שותפות מהימנות של נתניהו, אריה דרעי מש"ס ויעקב ליצמן מיהדות התורה, נמצאים בעצמם בתסבוכות משפטיות – דרעי כבר ישב בכלא. אף אחד מהם לא יקום להגן על הרשות השופטת.

השותף הקואליציוני הצפוי הנוסף של נתניהו, אביגדור ליברמן, ראש "ישראל ביתנו", הוא פופוליסט בלתי צפוי שפרש ממשרד הביטחון במחאה על מדיניותו של נתניהו ברצועת עזה, וכעת צפוי לשוב למשרד הביטחון עם אותה מדיניות המיושמת כעת. הוא עשוי להתנגד לתוכניות של נתניהו להישאר מחוץ לכותלי בית המשפט, או שלא יעשה זאת – תלוי בחישובים הפוליטיים שלו.

כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן

אך כחלון מציג את עצמו כ"מר ניקיון" הפוליטי, מנהיג "הימין השפוי", כפי שהכריז בתעמולת הבחירות שלו, שפועל למען האינטרס של הישראלי הקטן. לכן מוטל עליו, בשבוע האחרון להרכבת הקואליציה של נתניהו, להצהיר בפומבי שלא ייתן את תמיכתו לחקיקה – לא משנה איך תוצג – אשר מטרתה לחסוך מנתניהו את החובה הדמוקרטית לעמוד מול ההאשמות בפלילים העומדות נגדו.

על כחלון מוטל להתחייב כי יסרב להצטרף, וכי יעשה כל שביכולתו להפלת קואליציה חדשה שתיכנע לכל ניסיון שכזה מצד נתניהו.

משה כחלון. מימינו, מגילת העצמאות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

על כחלון מוטל להביט במה שסילביו ברלוסקוני מאיטליה ניסה לעשות, ובמה שרג'פ טאיפ ארדואן מטורקיה עשה, כדי לחמוק מכתבי אישום ולהיצמד לעמדת הכוח באמצעות נטרול בתי המשפט – ולהחליט למנוע התרחשות דומה בישראל.

על כחלון גם מוטל, יחד עם סער ודומיו, להקשיב לדברי התוכחה של בני בגין, ולהפנים כי לא מדובר בעניין מפלגתי בכלל, שבו השמאל מתנגד לראש הממשלה והימין דבק בו באופן אינסטינקטיבי, אלא בציווי לאומי בסיסי.

על כחלון מוטל, בימים הגורליים הקרובים, לאסוף חברי כנסת בעלי עקרונות מכל הקשת הפוליטית, ולהבהיר לנתניהו, ולציבור, שבכוונתם להוביל את ההגנה על הדמוקרטיה של ישראל.