כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו שלושת החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה.

כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים האשמים העיקריים הם הרבנים של הדור.

בטעם הראשון: כי החמירו יותר מדי בפסקי ההלכות שלהם והתעלמו ממידת הרחמים, שלוקחת בחשבון השפעות מזיקות של הפסק על חיי בני האדם וממתנת את הפסק כך שיסייע בפועל לאנשים לחיות איתו בשלום.

בטעם השני: בעיקר כי הם לא התנגדו באופן נמרץ ועקבי ופומבי לתופעה של שנאת חנם כללית בתוך האוכלוסייה של המדינה. כתוצאה מכך השנאה נצחה את התורה, והשתלטה על החיים. בקיצור הרבנים היו מחרידים ולא חרדים לגורל העם ככלל.

כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו 3 החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה. כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים – האשמים העיקריים הם רבני הדור

אם יהיה צורך, חס וחלילה, לענות על השאלה "למה נחרב הבית השלישי", מה אנחנו נענה? כי דבר אחד ברור, התוצאה היא בידי האוכלוסייה, גם כשהיא אוכלוסייה של פוליטיקאים. אני חרד שהתשובה תהיה כמו זאת על הבית השני.

לכן אני חרד על נשמותיהם של רבנים גדולים וחשובים, רבני הרבנות הראשית. אני חרד על נשמותיהם, כי מה יאמרו לפני בית הדין שבשמים?

איך הם יסבירו לבית הדין שיודע מחשבות לבם ובוחן כליות ולב, שהיה מותר להם ואף חובה בעיניהם, כנראה, להשפיל ולהעליב רבנים אחרים, שמוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות וחיי יהדות ברחבי העולם?

לכן אני חרד על נשמות רבנים גדולים וחשובים מהרבנות הראשית. איך יסבירו לבית הדין שבשמיים – שהרגישו חובה, כנראה, להשפיל רבנים אחרים המוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות ברחבי העולם

איך הם יענו על הטענה שהמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך את דמו, כאשר הם מלבינים פני אוכלוסיות שלמות וגדולות בחברה? איך הם יתרצו את הבוז לחכמי ישראל, את העלבון לתלמידי חכמים גדולים, שעוסקים במחקר ופסיקת הלכה על פי המסורת היהודית של קדמא דנא, אבל לא לפי החמור אלא לפי הכלל "כח דהתירה עדיף"?

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, ואין על חלול ה' כפרה. אז אני חרד על נשמותיהם.

מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ושל עיון איך להכין את עצמנו להופעה לפני בית הדין של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא.

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, שאין עליו כפרה, אז אני חרד על נשמותיכם. מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ועיון: איך להכין את עצמנו להופעה לפני ביה"ד של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא

אנו חייבים תנועה גדולה ורחבה של "שיח פנים דתי" ולא להסתפק רק ב"שיח בין דתי". לשיח ענייני רוחני ודתי, ולא לשיח על כח, שלטון וכסף.

לשיח זה אפשר לקרוא "תנועת שלום על ישראל". ולהבין מהותה של תנועה זאת ראה הפוסט הקודם שלי: "שלום על ישראל: מתי ואיך? שהופיע פה ב26/1112019. נעלה ונצליח.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

מבצע "עם כלביא" היה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל בכל הקשור להשגתה של עליונות אווירית בשמי איראן, שתורגמה לפגיעה חמורה בתשתיות הגרעין; להשמדת חלק ניכר ממערך הטילים הבליסטיים שאיימו על עורף ישראל; לחיסול בכירים במשמרות המהפכה האירניים ומדעני הגרעין; ולניצול ההצלחה להשמדת יכולותיו השיוריות של חיל האוויר האיראני. בנוסף נפגעו תשתיות אזרחיות כמו אוניברסיטאות, מאגרי אנרגיה, בנקים ועוד.

ההישגים הועצמו עם הצטרפותה של ארה"ב למערכה בתקיפה מהאוויר ומהים של מתקני הגרעין בפורדו, אספהאן ונתנז. התקיפה גרמה לנזק משמעותי במתקנים אלו, שללא ספק מעכבים את תכנית הגרעין האיראנית, ומשפרים את עמדת המיקוח האמריקאית במו"מ על הסכם גרעין חדש עם איראן.

פרופסור שאול חורב הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות הטילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2007–2015 כיהן כראש הוועדה לאנרגיה אטומית. כיום עומד בראשות המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית במרכז לכלכלה כחולה וחדשנות בחיפה.

לאחר כמעט שנתיים של לחימה, לאחר שהממשלה הזו סירבה לדון ביום שאחרי,
בשעה שהמערכת המדינית כאן רוצה לצמצם את גבולות הגזרה לפתרון נקודתי בנושא עזה, בניסיון מכוון לבלום כל חתירה להסכם שיכלול את הרשות הפלסטינית – מתכנסת בירושלים השדולה לקידום הסדר ביטחוני אזורי.

לכולם ברור, שלדבר על הסכם שלום או על הסדר מדיני כלשהו, ייתקל בהתנגדות אם לא יוזכר ההיבט הביטחוני. לכן הדגש כאן הוא על הסדר ביטחוני אזורי.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.