כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו שלושת החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה.

כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים האשמים העיקריים הם הרבנים של הדור.

בטעם הראשון: כי החמירו יותר מדי בפסקי ההלכות שלהם והתעלמו ממידת הרחמים, שלוקחת בחשבון השפעות מזיקות של הפסק על חיי בני האדם וממתנת את הפסק כך שיסייע בפועל לאנשים לחיות איתו בשלום.

בטעם השני: בעיקר כי הם לא התנגדו באופן נמרץ ועקבי ופומבי לתופעה של שנאת חנם כללית בתוך האוכלוסייה של המדינה. כתוצאה מכך השנאה נצחה את התורה, והשתלטה על החיים. בקיצור הרבנים היו מחרידים ולא חרדים לגורל העם ככלל.

כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו 3 החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה. כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים – האשמים העיקריים הם רבני הדור

אם יהיה צורך, חס וחלילה, לענות על השאלה "למה נחרב הבית השלישי", מה אנחנו נענה? כי דבר אחד ברור, התוצאה היא בידי האוכלוסייה, גם כשהיא אוכלוסייה של פוליטיקאים. אני חרד שהתשובה תהיה כמו זאת על הבית השני.

לכן אני חרד על נשמותיהם של רבנים גדולים וחשובים, רבני הרבנות הראשית. אני חרד על נשמותיהם, כי מה יאמרו לפני בית הדין שבשמים?

איך הם יסבירו לבית הדין שיודע מחשבות לבם ובוחן כליות ולב, שהיה מותר להם ואף חובה בעיניהם, כנראה, להשפיל ולהעליב רבנים אחרים, שמוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות וחיי יהדות ברחבי העולם?

לכן אני חרד על נשמות רבנים גדולים וחשובים מהרבנות הראשית. איך יסבירו לבית הדין שבשמיים – שהרגישו חובה, כנראה, להשפיל רבנים אחרים המוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות ברחבי העולם

איך הם יענו על הטענה שהמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך את דמו, כאשר הם מלבינים פני אוכלוסיות שלמות וגדולות בחברה? איך הם יתרצו את הבוז לחכמי ישראל, את העלבון לתלמידי חכמים גדולים, שעוסקים במחקר ופסיקת הלכה על פי המסורת היהודית של קדמא דנא, אבל לא לפי החמור אלא לפי הכלל "כח דהתירה עדיף"?

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, ואין על חלול ה' כפרה. אז אני חרד על נשמותיהם.

מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ושל עיון איך להכין את עצמנו להופעה לפני בית הדין של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא.

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, שאין עליו כפרה, אז אני חרד על נשמותיכם. מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ועיון: איך להכין את עצמנו להופעה לפני ביה"ד של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא

אנו חייבים תנועה גדולה ורחבה של "שיח פנים דתי" ולא להסתפק רק ב"שיח בין דתי". לשיח ענייני רוחני ודתי, ולא לשיח על כח, שלטון וכסף.

לשיח זה אפשר לקרוא "תנועת שלום על ישראל". ולהבין מהותה של תנועה זאת ראה הפוסט הקודם שלי: "שלום על ישראל: מתי ואיך? שהופיע פה ב26/1112019. נעלה ונצליח.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

הידעתם שעד היום מצטטים קטעים מדברי ההספד של משה דיין על רועי רוטברג שנהרג עם עוד שלושה צעירים בהתקפת פידאיון על נחל עוז? שאלוף פיקוד הדרום ירון פינקלמן נכנס לתפקידו רק 4 חודשים לפני המלחמה? שהאירוע במסיבת הטבע ברעים היה הטבח הגדול ביותר בתולדות המדינה?
הא'-ב' של מונחי המלחמה בעזה, המשך.

ל'

ליבשטיין אופיר – ראש המועצה האזורית שער הנגב שנרצח בשבת השחורה. התגורר בכפר עזה.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 מזכיר המדינה האמריקאי הנרי קיסינג'ר עזר לסיים את הקרבות בין ישראל לבין מצרים וסוריה. הפסקת האש יצרה את הבסיס להסכם השלום ההיסטורי בין קהיר וירושלים, שהוביל ליצירת יציבות יחסית באזור תחת מטריית ההגמוניה האמריקאית.

הצלחתו של הדיפלומט האמריקאי המיתולוגי שיקפה אסטרטגיה של צעדים הדרגתיים, בניגוד לשאיפה למפץ מדיני שיפתור את כל הבעיות. המטרה המרכזית של ד"ר קיסינג'ר הייתה להסיר את מצרים ממחנה הקונפליקט הערבי עם ישראל, וכמו במקרה של צרפת לאחר המלחמות הנפוליאוניות – לשלב אותה בסדר אזורי חדש, ובו בזמן לבודד את מדינות ערב הרדיקליות שנתמכו על ידי ברית המועצות.

ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.