כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו שלושת החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה.

כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים האשמים העיקריים הם הרבנים של הדור.

בטעם הראשון: כי החמירו יותר מדי בפסקי ההלכות שלהם והתעלמו ממידת הרחמים, שלוקחת בחשבון השפעות מזיקות של הפסק על חיי בני האדם וממתנת את הפסק כך שיסייע בפועל לאנשים לחיות איתו בשלום.

בטעם השני: בעיקר כי הם לא התנגדו באופן נמרץ ועקבי ופומבי לתופעה של שנאת חנם כללית בתוך האוכלוסייה של המדינה. כתוצאה מכך השנאה נצחה את התורה, והשתלטה על החיים. בקיצור הרבנים היו מחרידים ולא חרדים לגורל העם ככלל.

כששאלו "למה נחרב הבית הראשון?", ענו כי בחברה בישראל רווחו 3 החטאים החמורים ביותר: רצח, גילוי עריות ועבודה זרה. כששאלו "למה נחרב הבית השני?", ענו "כי דנו בה דין תורה" וגם "מפני שנאת חנם". בשני הטעמים – האשמים העיקריים הם רבני הדור

אם יהיה צורך, חס וחלילה, לענות על השאלה "למה נחרב הבית השלישי", מה אנחנו נענה? כי דבר אחד ברור, התוצאה היא בידי האוכלוסייה, גם כשהיא אוכלוסייה של פוליטיקאים. אני חרד שהתשובה תהיה כמו זאת על הבית השני.

לכן אני חרד על נשמותיהם של רבנים גדולים וחשובים, רבני הרבנות הראשית. אני חרד על נשמותיהם, כי מה יאמרו לפני בית הדין שבשמים?

איך הם יסבירו לבית הדין שיודע מחשבות לבם ובוחן כליות ולב, שהיה מותר להם ואף חובה בעיניהם, כנראה, להשפיל ולהעליב רבנים אחרים, שמוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות וחיי יהדות ברחבי העולם?

לכן אני חרד על נשמות רבנים גדולים וחשובים מהרבנות הראשית. איך יסבירו לבית הדין שבשמיים – שהרגישו חובה, כנראה, להשפיל רבנים אחרים המוסרים את נפשם לחנך יהודים ולקיים קהילות יהודיות ברחבי העולם

איך הם יענו על הטענה שהמלבין פני חברו ברבים כאילו שופך את דמו, כאשר הם מלבינים פני אוכלוסיות שלמות וגדולות בחברה? איך הם יתרצו את הבוז לחכמי ישראל, את העלבון לתלמידי חכמים גדולים, שעוסקים במחקר ופסיקת הלכה על פי המסורת היהודית של קדמא דנא, אבל לא לפי החמור אלא לפי הכלל "כח דהתירה עדיף"?

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, ואין על חלול ה' כפרה. אז אני חרד על נשמותיהם.

מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ושל עיון איך להכין את עצמנו להופעה לפני בית הדין של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא.

להעליב תלמידי חכמים נחשב כחילול ה' גדול, שאין עליו כפרה, אז אני חרד על נשמותיכם. מזמין אני אתכם, הרבנים הגדולים והחשובים באמת, לשיחה של חברות ועיון: איך להכין את עצמנו להופעה לפני ביה"ד של השמים, כך שנשנה את גורלנו עכשיו ולעתיד לבוא

אנו חייבים תנועה גדולה ורחבה של "שיח פנים דתי" ולא להסתפק רק ב"שיח בין דתי". לשיח ענייני רוחני ודתי, ולא לשיח על כח, שלטון וכסף.

לשיח זה אפשר לקרוא "תנועת שלום על ישראל". ולהבין מהותה של תנועה זאת ראה הפוסט הקודם שלי: "שלום על ישראל: מתי ואיך? שהופיע פה ב26/1112019. נעלה ונצליח.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.

לפני שנים צפיתי בסרט הטלוויזיה של דורון צברי 'מלך הרייטינג' שעסק בדודו טופז וצולם בשיא תהילתו, אמן אהוב עם תכנית מצליחה בפריים טיים, רייטינג מטורף ואגו שנגע בשמיים ולא ידע שובע. נפילת הכוכב כבר נרמזה שם.

זכורה לי סצנה שצולמה בהילולה במירון. היה ברור מה חלף בראשו, הקהל היה שלו ועטף אותו בהערצה מוגזמת משל היה קדוש בעצמו. בתכניותיו חילק כסף לנזקקים נבחרים ומצולמים בעוניים והפתיע צופים בביתם. טופז הרגיש רובין-הוד וזרח מאושר. ה'עם' אהב אותו. מי יכול עליו?

אני זוכרת משפט תמוה שאמר ביום בו נהרגו ארבעה חיילים בלבנון. בערב שודרה תכניתו 'הראשון בבידור' בה עשה ככל העולה על רוחו, גם לחלק כסף לנזקקים או לחכות לנחיתת חייזרים. טופז התלבט אם לשדר את תכניתו ואמר בלי למצמץ: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם". חשבתי אז בבוז כמה מגלומן אדם צריך להיות כדי לומר משפט מנותק כזה.

ביום בו נהרגו 4 חיילים בלבנון, שודרה תכניתו 'הראשון בבידור'. טופז התלבט בקול אם לשדר את תכניתו ואמר: "חשבתי לעצמי שכל אחד מהנופלים האלה בטח הכיר אותי ושמע עלי ואני לא הכרתי אותם"

שנים אחר כך יאמר נתניהו למפוני עמונה שהוא מבין את כאבם כי גם הוא ומשפחתו נאלצו לפנות את הבית בבלפור ולעבור למלון פלאז'ה אחרי ההפסד לברק, ונזכרתי במשפט המנותק ההוא של תאומו הרוחני דודו טופז.

נתניהו הוא דודו טופז של הבחירות.
אותו טירוף מסוכן, אותה התקרבנות, אותו חרון אין אונים והכוח להשחית.
אלא שטופז שלח בריונים ליריביו כשאיבד את כתרו המדומה אחרי שהשחית את ערוץ 2 וצופיו, והתאבד כשנחשפה חרפתו. נתניהו מגייס לקרב הפרטי שלו את אותו ערוץ עצמו לחיסול יריביו בפוליטיקה ובכל שדרות השלטון. הוא מוליך מדינה לבחירות אחר בחירות מסיבות אישיות וקובע סדר יום תקשורתי כאילו ערך את החדשות במו שליחיו במדיה.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי. הוא, שאמנים שיחרו לפתחו ראה צל הרים כהרים ותכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ונמנע מטיפוח יורש שמא 'יבגוד' ויברח עם המדינה. כטופז לפניו הוא מסרב לפנות את הבמה. את הקמפיין הוא מנהל כאחוז דיבוק.

העבריין אבנר הררי שישב עם דודו טופז במעצר מתאר אליל מנופץ שלא יודע את נפשו. זה תיאור שמתאים לנתניהו כמו כפפה ליד:
"אני מנותק מהגוף שלי,.. אני חי בחרדות, אני הולך ומתמוטט.. הייתי כוכב ונשארתי לבד.. תראה בעולם הטלביזיה בני 70 מגישים תכניות טלביזיה חשובות."
או מנהיגים מדינות לא קלות. ולא מרפים.

פעולותיו המטורפות של טופז נבעו מעומק עלבונו. הוא לא הבין איך הודח בבושת פנים מהסלון הישראלי, ותיכנן נקמה. כמותו גם נתניהו רואה בכל מתחרה בוגד ומסרב לפנות את הבמה

נתניהו, כמו טופז, היה הראשון בשלטון שנים ארוכות מדי. העם אכל מכף ידם והם עשו בו כרצונם, שוב ושוב ניצחו רייטינג\בחירות גם כשלא עשו דבר חוץ מלמחזר שטיקים ולנוע הלאה מכוח האינרציה.

בעיני רוחם היו עדיין מלכי הרייטינג\המדינה גם כשהקהל נטש ועברו לנפילה חופשית ללא מצנח, בשיכרון חושים ששיבש את שיקול דעתם. חקירות משטרה לא סדקו את שריונם:
'אין כלום כי לא היה כלום', אמר נתניהו.
טופז אמר 'שיוכיחו'.
נגד שניהם הוגשו כתבי אישום.

את שניהם האדירה התקשורת שניפחה את החללית גם אחרי שהתרחקה מבסיס האם. ככל שנטרפו גבר חרונם והתקשורת העצימה הכל. שניהם חשו לא מנוצחים. ה'עם' היה לצדם. אותו עם שהקפידו להתנשא עליו, טופז עם ה'צ'חצ'חים' ונתניהו עם 'את משעממת אותי' ומצעד המשרתות שהרעיה רודפת הכבוד התעמרה בהן.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה על אפו ועל חמתו של חצי עם לפחות, וחרף כתבי אישום חמורים שתקשורת חסרת עמוד שדרה מתייחסת אליהם כאל הערת שוליים.

גם טופז גם נתניהו היו ההצגה הכי טובה בעיר. אבל טופז היה לבד בטירופו, לנתניהו יש סייענים וכלבי שמירה שמוליכים אותו בנאמנות מקדנציה לקדנציה, חרף כתבי אישום חמורים שהתקשורת מתייחסת אליהם כהערת שוליים

התקשורת מקורנפת עד העצם. כוחה עצום להשחית.
במקום למלא את תפקידה היא נוברת ברפש ואוכלת נבלות. הערוצים עברו למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות המוחרשת, למשל, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מתבלבל זה לא קטע גם כשהוא דורש לקרוא אליו את שר הבריאות (הוא שר הבריאות). תקשורת נושכת. מחדשות – N12 (ה-N זה נתניהו) עד חדשות 13 אין צדיק בסדום.

גם שומרי הסף חוששים. אחרי שנתניהו ישוב למולדתו אמריקה, לדירת השרד של המדינה הרשומה על שמו, גם הדירה, אגב, הם יספרו לאומה בזעזוע מה ראו עיניהם. כרגע הם עמוק בתרדמת. אחרי מות שלטון נתניהו יתראיינו ל'שומרי הסף 2' על התועבות שראו ולא האמינו אבל החרישו. שומרי הסף גיבורים רק כשהם יוצאים מאזור האסון של ראש הממשלה המסוכן הזה.

לנתניהו יש קרובי משפחה שלפי כתב אישום חמור גוזרים עבורו קופונים שמנים, וקואליציית דחלילים תאבי ממון וכוח, נפתלי בנט שר הרסיס בתחת ושמשון ויובב של הפוליטיקה, אוחנה ומיקי זהר, איילת שקד שמסניפה בושם פאשיזם, שרון השכל אנטואנט 'אם אין לחם- ישטפו כלים', ומקהלה יוונית אילמת מפחד. כולם עמוק בחלחולת של הנוכל שעושה מה שאשתו והילד דורשים. והם דורשים קיסרות.

התקשורת נוברת ברפש ועוברת למתכונת 'פנאי פלוס'. במקום לעסוק בחומר נפץ כמו פרשת הצוללות, היא נטפלת לגמגום של גנץ. ביבי מבולבל זה לא סיפור. גם כשהוא דורש לזמן את שר הבריאות (הוא שר הבריאות)

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו.

כל מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. יש להם קואליציה יראת שמיים וחסרת אחריות שאוכלת מכף ידה של משפחת בתחת, לפעמים נתניהו מחליף שרים כמו גרביים ומעניק לנבלים ברשות התורה אתנן מהכיס שלנו. הוא יודע, לחצי עם לא אכפת ואם אכפת, זריקה קטנה באנגלית וזה עובר.

נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה, אלה הם חיינו. ישראל תחת שלטון הנוכל הציני והחמדן היא מדינת שנאת חינם כוחנית וגזענית. אין לו בעיה לשסות איש באחיו ולהטיל דופי באנשים שהוא עצמו מינה לתפקידם. הרשימה השחורה מתארכת. מי שלא אתו הוא שמאל. השמאל בוגד.
בארץ ישראל יסד נתניהו את טראמפיאדה של המזרח התיכון.

המשפט שמחכה בחודש הבא למלך הישראבלוף לא מפחיד אותו. יש עוד הרבה מה לרסק והוא יוליך אותנו לבחירות אחר בחירות עד שניכנע, הבחירות הן כן ביבי – לא ביבי כי אין מדינה, יש אני ואפסי עוד. בוחריו מרוצים, המושחת יכול לגנוב אותם כאחרון הדיקטטורים במדינת עולם שלישי שפעם לעגנו להם על בחירה חוזרת במושחתים.

עכשיו הבדיחה היא עלינו. זה מה יש כנראה. נתראה בבחירות הבאות ובאלה שאחריהן. עגל הזהב של עם העגלים מאמין באמת ובתמים שאין לו תחליף. גם משה רבנו, הנביא המגמגם שהנהיג עם, היה מובס תחת מפלצת התהילה הנכלולית בטעם מקדונלד'ס שלא עוצרת באדום.

טופז נזקק לבריונים שירביצו למי שצריך, נתניהו לא חייב להרביץ, רק למצמץ כדי להשיג את מבוקשו. כל החוטים בידיו. מי שסר חינו אצל שרה נשלח ללחך עשב באחו. נתניהו מסוכן יותר מהקורונה. הוא מחריב מדינה, זו לא תכנית טלוויזיה

העגלה נוסעת, אין עצור, אבל לא נתייאש. בצוק העתים סבתא שלי דיליסיה היתה אומרת: "אפילו משה רבנו מת בסוף."

ובינתיים נתניהו יכנס עוד מסיבת עיתונאים דרמטית, הראשון בשידור ישיר בכל הערוצים בשמונה בערב בדיוק, ואז יכריז לא חשוב מה, זה יעשה כותרות. אפילו 'גנץ שיקר בעניין הגובה שלו. הוא לא מטר תשעים.'
ואחד, אם לדייק.

הנאשם בפלילים דודו טופז התאבד אחרי שנתפס. הנאשם בפלילים נתניהו לא צריך לטרוח. המדינה כבר תתאבד בשבילו. בשבוע הבא היא תקשור לצווארה חבל בפעם השלישית תוך שנה.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת