המושג קץ הדמוקרטיה נולד ברגע מאוד ספציפי: הוא נולד ברגע בו השמאל הבין כי הוא לא יוכל להיות בשלטון בשנים הקרובות על ידי בחירות דמוקרטיות, אלא רק על ידי הפלת ראש הממשלה והשלטון. ובמעשיו מראה כי הוא אינו מכבד את חוקי הדמוקרטיה ואינו מקבל את תוצאות הבחירות.

אלא שבמעשיו בא השמאל לקלל ויצא מברך, ואם מקשיבים טוב טוב לזעקות על קץ הדמוקרטיה אפשר לשמוע את הדמוקרטיה עצמה מדברת מתוכן.

ונתחיל מהסוף: הפגנת השמאל שהתקיימה הערב בתל אביב, אשר העומדים בראשה הם מפלגות השמאל. הפגנה, אשר לדבריהם, מתקיימת כנגד 'קץ הדמוקרטיה' הבאה עלינו, מבטאת בדיוק את ההיפך. הפגנה אשר מופנית כנגד השלטון והמנהיג העומד בראשה, מה היא אם לא התגלמות הדמוקרטיה במלוא הדרה? הפגנה בה נואם אזרח ערבי אשר משמש כחבר כנסת בכנסת ישראל, מה היא אם לא הדמוקרטיה?

השמאל הבין כי להתמודד מול ראש הממשלה נתניהו לבדו לא יספיק ולכן התחיל לתקוף את משפחתו ולחפש בה פגמים, אלא שהפעם בחר בנו של ראש הממשלה, יאיר נתניהו, שלא לשתוק ולהעמיד אותם על מקומם, ומשם קצרה הדרך מלהציג אותו כדמות מגוחכת וטיפשה. (שימוש בדמוקרטיה, כבר אמרנו?)

הדוגמאות עוד רבות, אך לא צריך אותן כדי לראות הרעיון העומד מאחוריהן. השמאל הבין כי לא יעלה לשלטון בדרכים המקובלות, ולכן החל לתקוף את השלטון הימני הדמוקרטי על ידי ניצול ציני של הזכויות הדמוקרטיות הקיימות במדינה עם שלטון אשר אינו דמוקרטי לטענתם, הבנתם את העניין….

לסיכום, הציבור אינו טיפש, ציבור הבוחרים ידע לפני הבחירות הדמוקרטיות מי הוא נתניהו, וידע על תיקי האלפים והחשדות נגדו, ובכל רצה אותו.

בבחירות האחרונות הציבור הראה כי רובו ימני, וכי הוא מעוניין בשלטון ימין לשנים הקרובות, וזו הסיבה האמיתית לזעקות השמאל.

והערה לסוף: אלו שצריכים לפחד באמת הם מנהיגי הימין אשר רוצים להיות ראשי ממשלה ימניים ביום מן הימים, כי רדיפת השמאל לא תסתכם בנתניהו; היא תעבור גם לראש הממשלה הימני הבא אחריו.

עיתונאי ויועץ תקשורת. ערוץ השטיבל בטלגרם, פרסומאי ברשתות החברתיות.

עכשיו, לאחר סיום המלחמה מול איראן ולפני הסבב הבא אם חלילה יבוא, זה הזמן לבחינת תפקוד המערכות העירוניות כדי שלפעם הבאה נגיע מוכנים יותר. לא אקים כאן זעקה גדולה בשאלה איפה היינו כל השנים האלה, מה נעשה מאז סוף מלחמת לבנון הראשונה, השנייה, ועשרות המבצעים שצה"ל ביצע והיה בהם פוטנציאל להסלמה ולפגיעה בעורף.

איך קרה שאחרי כל זאת הגענו למלחמה הזו עם עורף חשוף ולא ערוך מספיק?

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.

12 ימים הספיקו למתקפת הפתע של ישראל ועמה מתקפת המחץ של ארה"ב על איראן ומתקני הגרעין של משטר הטרור האיראני. ההישגים עד הפסקת האש, שנכפתה על איראן, מרהיבים ומעוררים השתאות רבתי.

הגאווה הלאומית ותחושת הגאולה העומדת במפתן הדלת עדיין מורגשת בחזקה. תחושות דומות לאלו ששררו בארץ מיד לאחר מלחמת ששת הימים – של אופוריה לאומית אדירה לאחר ניצחון חסר תקדים של ישראל על מדינות ערב המקיפות אותה.

הרב ד"ר יצחק בן דוד הוא ראש בית המדרש "שערי ציון" ביד הרב נסים בירושלים, מרצה באוניברסיטת רייכמן, ורב קהילה בצור הדסה.

אין אדם שחגג יום הולדת ולא שמע לפחות פעם אחת את הברכה: "עד מאה ועשרים שנה". ומי מאתנו לא שר בילדותו או שמע את השיר "שתזכה לשנה הבאה, עד מאה ועשרים שנה"?

מפתיע לגלות, אך הברכה הפופולרית הזו אינה המצאה מודרנית, אלא מיוחסת למנהל הקריאטיבי הגדול מכולם: אלוהים. בספר בראשית (פרק ו פסוק ג) נכתב:

דפנה צרויה היא אזרחית ותיקה, תל אביבית. פעילה ויזמית חברתית. נציגת תל אביב במועצת האזרחים הוותיקים הארצית, שהוקמה על ידי הגוינט וקרן דליה ואלי הורביץ. בעלת הפודקאסט "בטל בשישים", שבו יחד עם שני שותפים מדברים על הגיל השלישי מזווית ייחודית ועם הומור.