אזרחים יקרים, אתם לא צריכים אותי כדי להיווכח בהתנהלות המוזרה והפגומה של מערכות הבחירות האחרונות שכפה עלינו הנאשם נתניהו. כל מי ששכל ישר והיגיון בריא בקודקודו רואה את השיח הרדוד, את הפופוליזם הזול ואת ערֵמות הרפש, הזוהמה, חדשות הכזב, ההסתה וההסטה מן העיקר שעורם שלטון נתניהו.

השיח נמוך, רדוד, ילדותי, צפוי ולמען האמת מאוס למדי. מרוב שמאוס כבר לא חשים אווירת בחירות באוויר. כן, קוראים נכבדים, בעוד כשבועיים ישראל תצא להצביע בפעם השלישית בתוך כשנה, ואדישות הציבור מורגשת. יותר מזה, אדישות מסעות הבחירות של המפלגות מורגשת, רוב המפלגות עייפות ורדומות, חוזרות על אותם מסרים שחוקים וידועים, וכבר לא מחדשים דבר.

השיח נמוך, רדוד, ילדותי, צפוי ולמען האמת מאוס למדי. מרוב שמאוס כבר לא חשים אווירת בחירות באוויר. כן, קוראים נכבדים, בעוד כשבועיים ישראל תצא להצביע בפעם השלישית בתוך כשנה, ואדישות הציבור מורגשת

אדם אחד שולט בסדר היום. אדם אחד שלא מכבד את הדמוקרטיה. אדם אחד שעושה הכול כולל הכול להמשיך להיות בשלטון, גם אם זה אומר להישאר ראש ממשלה זמני של ממשלת מעבר זמנית ולצאת לבחירות חוזרות ונשנות. והרי ראש ממשלה נבחר הוא כבר לא יהיה, זה ברור למדי, כל שנשאר לו להיצמד לכיסא כמה שיותר זמן בתור ראש ממשלת מעבר.

אלא שהנאשם נתניהו שוכח דבר אחד חשוב: אתה יכול לרמות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אתה יכול אפילו לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אתה ממש לא יכול לרמות את כולם כל הזמן. מתישהו מתעשתים, מתישהו מבינים עם מי יש לנו עסק, מתישהו מתעוררים.

ואנחנו התעוררנו. מזמן. אנחנו כבר הבנו ומכירים את כל הטריקים, השטיקים, הסחרירים (הספינים) מבית היוצר של נתניהו וסוגדיו, אנחנו יכולים לצטט אותם על פה. עלינו הוא כבר לא יעבוד יותר. אנחנו נחושים להחליף את ממשלת הזדון והרשע הזאת ויהי מה.

אדם אחד שעושה הכול להמשיך להיות בשלטון, גם אם זה אומר להישאר רה"מ זמני של ממשלת מעבר זמנית ולצאת לבחירות חוזרות ונשנות. והרי רה"מ נבחר הוא כבר לא יהיה, זה ברור. כל שנשאר לו להיצמד לכיסא כמה שיותר זמן בתור רה"מ מעבר

לכן לא משנה מה הנאשם נתניהו ותלמידיו־סוגדיו יעשו, אנחנו נצביע רק למפלגות שיבטיחו את קץ שלטונו הרע של נתניהו. לא משנה מה יפיץ, יספר, יגלה, יבטיח, יורה או ינחה  – אנחנו כבר יודעים מצוין מה טיבו של האדם העומד מולנו ועם מי יש לנו עסק, ולכן לא נאפשר לו להמשיך לרמות אותנו ולא להוליך אותנו שולל.

אנחנו כבר יודעים שמדובר בנוכל־על, לכאורה, שאינו בוחל בשום אמצעי להישאר בשלטון כמה שיותר זמן. והרי אצל נתניהו זו המטרה, ואצלו המטרה תמיד מקדשת את כל האמצעים, גם את האמצעים הלא כשרים, המסריחים, שלא לומר הלא חוקיים.

ונתניהו אכן עבר לכאורה על החוק. יותר מפעם אחת. לכאורה עבר כמה פעמים על חוק הבחירות בבחירות הקודמות, באלה שלפניהן – ועוד היד נטויה. רק בימים האחרונים התוודענו לעבֵרה גסה על החוק שהליכוד ביצע לכאורה: יישומון שהליכוד משתמש בו דלף החוצה פעמיים, והותיר את פרטי כל אזרחי ישראל גלויים לכל העולם – פעמיים – ואיש לא נתן ולא נותן את הדין על כך. התקשורת שותקת, התקשורת נכנעה.

רק בימים אלו התוודענו לעבֵרה גסה על החוק שהליכוד ביצע לכאורה: יישומון שהליכוד משתמש בו דלף החוצה פעמיים, והותיר את פרטי אזרחי ישראל גלויים לעולם – פעמיים – ואיש לא נתן ולא נותן את הדין על כך

מה צריך לקרות כדי שנבין, אזרחי ישראל בכלל ושומרי הסף (איה הם?) בפרט, שנתניהו מזלזל בחוקי המדינה ובדמוקרטיה ופוגע בהם? היכן שומר הסף האמיץ שיעשה סוף לכל הקרקס המפחיד והמסוכן הזה? היכן שומר הסף האמיץ שיעצור את הנאשם נתניהו ויגיד לו: "עד כאן, חביבי, יש גבול!"?

אין זה סוד שנתניהו מחזיק, ככל הנראה, בנתונים – שקריים או אמיתיים – על מתנגדיו, והוא משתמש בהם נגדם בבוא היום. במקרים רבים הנתונים אינם רלוונטיים אף שהוא מציג אותם ככאלה. בעבר השתמש בכוח הזה נגד מני נפתלי, רוני אלשיך, אהוד ברק, בני גנץ ועוד. עכשיו הגיע תורו של היועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדלבליט שנתניהו עצמו היה אחראי למינויו.

נתניהו אוהב אותם חלשים, פגיעים, כנועים, צייתנים, נאמנים נאמנות כפויה ומוחלטת אך ורק לו. ברגע שהם מרימים את ראשם או עושים את תפקידם, רחמנא ליצלן, הוא מייד נפטר מהם בדרך זו או אחרת. אולי לכן הוא מקפיד הקפדה יתרה להקיף את עצמו באנשים מפוקפקים, בעבריינים או בעבריינים־לכאורה דוגמת נתן אשל, אריה דרעי ורבים אחרים. אנשים כאלה נמצאים בעמדה חלשה ויתמסרו לו בקלות.

אין זה סוד שנתניהו מחזיק, ככל הנראה, בנתונים – שקריים או אמיתיים – על מתנגדיו, והוא משתמש בהם נגדם בבוא היום. במקרים רבים הנתונים אינם רלוונטיים אף שהוא מציג אותם ככאלה

והשיח ממשיך להיות רדוד, שיח קוצני נמוך. כבר שנים שלא מתנהל כאן כל דיון רציני, מהותי, עמוק ואמיתי על מצב המדינה ומצב אזרחיה. גם כשמראיינים נבחרי ציבור מתמקדים בעניינים השוליים, הסתמיים, הקטנים, הלא חשובים ובעיקר – הצהובים.

"מה דעתך על ההתקפות של נתניהו עליך ועל ימינה?" שאלו את שר הביטחון בנט; "מה אתה אומר על דברי נתניהו על הגמגום שלך?" שאלו את יושב ראש כחול לבן בני גנץ. למותר לציין שגם כשהמרואיינים מנסים לענות ברצינות רוב המראיינים קוטעים אותם ולא מאפשרים להם להשלים משפט, ועוברים לשאלה הצהובה הבאה.

יש כל כך הרבה שאלות רציניות לשאול את בני גנץ ונפתלי בנט, ולא רק אותם. יש כל כך הרבה בעיות – פנימיות וחיצוניות – שמעסיקות ומטרידות את ישראל, למה עליהן לא שואלים?

"מה דעתך על התקפות נתניהו עליך ועל ימינה?" שאלו את שר הביטחון בנט; "מה אתה אומר על דברי נתניהו על הגמגום שלך?" שאלו את יו"ר כחול לבן בני גנץ. למותר לציין שגם כשהמרואיינים מנסים לענות ברצינות רוב המראיינים קוטעים אותם

האמת היא שזו שאלה רטורית. התקשורת מאוימת, מבועתת, מוחלשת וכנועה – וזו התוצאה.

אומרים שבני גנץ מגמגם. עזבו את זה שזו שטות גמורה ומי שמאמין בה אינו חכם במיוחד, אבל בואו נפתח את זה רגע, ונניח שגנץ אכן היה מגמגם. אז מה? מה הקשר בין גמגום למנהיגות?

ובכלל, ראש ממשלה שלועג על מגבלה או על נכות של אזרחים אינו ראוי להיות ראש ממשלה אף לא יום אחד נוסף. איזו מין דוגמה רעה הוא משמש? איך צריך להרגיש ילד מגמגם במצב הזה? איך צריכים להרגיש חבריו? אם ראש הממשלה מרשה לעצמו ללעוג על גמגום או על נכות, למה שחבריו של המגמגם והנכה לא ילעגו לו גם הם?

ובכלל, ראש ממשלה שלועג על מגבלה או על נכות של אזרחים אינו ראוי להיות ראש ממשלה אף לא יום אחד נוסף. איזו מין דוגמה רעה הוא משמש? איך צריך להרגיש ילד מגמגם במצב הזה? איך צריכים להרגיש חבריו?

וכי אדם מגמגם לא יכול להיות מנהיג? מי שחושב שגמגמן לא יכול להיות מנהיג, שיבוא בטענות למקרא, לאלוהים ולמשה רבנו, כבד הפה וכבד הלשון.

בתור מגמגם קשה לשעבר ומוגבל פיזית מלידה אני מודיע שבני גנץ לא מגמגם, אפילו לא גמגום קל, והוא גם לא מוגבל, לא פיזית ולא נפשית. נכון, הוא לא פוליטיקאי מנוסה, משופשף ומבריק כמו נתניהו, אבל לא צריך להיות פוליטיקאי מבריק כדי להיות מנהיג – ונתניהו הוא ההוכחה הניצחת לכך.

נתניהו פוליטיקאי גאון, הוא יודע לכוון את סדר היום כך שיתאים לו ולמעשי הנוכלות המתמשכים והסדרתיים שלו, אבל האם הוא מנהיג? התשובה לכך שלילית באופן חד־משמעי, נתניהו פוליטיקאי, לא מנהיג.

בתור מגמגם קשה לשעבר ומוגבל פיזית מלידה אני מודיע שבני גנץ לא מגמגם, אפילו לא גמגום קל, וגם לא מוגבל, פיזית או נפשית. נכון, הוא לא פוליטיקאי מנוסה, משופשף ומבריק כמו נתניהו, אבל לא צריך להיות פוליטיקאי מבריק כדי להיות מנהיג

ומה עושה את בני גנץ למנהיג, להבדיל מנתניהו? קודם כול, האופי והאישיות. מנהיג אמיתי דואג לעמו ולאזרחים, לא לעצמו כמו נתניהו. לנתניהו אין אישיות מתאימה, הוא אגוצנטרי מדי ואוהב את עצמו מדי עד כדי חולניות, ואדם המאוהב בעצמו קשות לא משאיר מקום לאהוב את הזולת, ובוודאי לא לדאוג לאזרחי מדינה. ובכלל, נתניהו מתנהל כרובוט, הוא שכח שהוא בסך הכול בן אנוש, בן תמותה. גנץ אנושי, ההפך מנתניהו. ואנחנו לא רוצים מנהיג שאיבד את אנושיותו.

דבר שני, נשיאה באחריות. גנץ נושא באחריות לעצמו ולישראל, הוא מדבר בגובה העיניים, מציג תוכניות מפורטות למדי על עתיד ישראל כפי שהוא רואה אותו (ומי שטוען ההפך פשוט לא הקשיב לגנץ ולא קרא את המצע של כחול לבן, אלא נכנע לשטויות הילדותיות שפורסמו), הוא ממלכתי, רציני ולא נגרר לשטויות הילדותיות והמסיתות שהנאשם נתניהו עוסק בהן יום ולילה.

נתניהו הוא האיש החזק במדינה. ידו בכול ויד כול בו. הוא השתלט על כל מוקדי הכוח ושולט בהם באיומים ובהפחדות. לכן הוא מתנהל כפי שהוא מתנהל, מזלזל בדמוקרטיה, בשלטון החוק, בשומרי הסף, בתקשורת. גישת "אני ואפסי עוד", אני מעל החוק, החוק לא מכוּון אליי, "תקפצו לי".

מה עושה את גנץ למנהיג, להבדיל מנתניהו? קודם כול, האופי והאישיות. מנהיג אמיתי דואג לעמו ולאזרחים, לא לעצמו כמו נתניהו. לנתניהו אין אישיות מתאימה, הוא אגוצנטרי מדי ואוהב את עצמו מדי עד כדי חולניות

הזלזול המופגן הזה מתחיל בקטן, כמו לשבת ברכב השרד שלו לא חגור, ונגמר בהפצת שקרים בוטים וגסים על כל מי שמתנגד לו. ומכיוון שהוא האיש החזק במדינה הוא דואג שיהיה לשקרים האלה הדהוד חזק בכל אמצעי התקשורת, והוא גם שולט בהם, כמובן. אם נתניהו מעל החוק, כולנו מעל החוק. כי מה שמותר לנתניהו מותר לכולנו.

אז חברים, צחוק בצד, הגענו לרגע האמת, יש לנו מדינה להציל. הדמוקרטיה חשובה הרבה יותר מאדם אחד ששמו הנאשם נתניהו, לכן עלינו לעשות כל שביכולתנו החוקית להוריד אותו מהשלטון. איך? בהפגנות, במחאות, בשביתות ובעיקר בהצבעה נכונה בקלפי.

אני למשל מצביע לכחול לבן בראשות בני גנץ (פתק פה בקלפי) וקורא גם לאחרים לנהוג כך, כי רק בני גנץ מתגלה כמבוגר האחראי שיוכל לעשות סדר בתוהו והבלגן הנוראים שמשאיר כאן הנאשם נתניהו.

הזלזול המופגן הזה מתחיל בקטן, כמו לשבת ברכב השרד שלו לא חגור, ונגמר בהפצת שקרים בוטים וגסים על כל מי שמתנגד לו. ומכיוון שהוא האיש החזק במדינה הוא דואג שיהיה לשקרים האלה הדהוד חזק בכל אמצעי התקשורת

מובן שאפשר גם להצביע לרשימה המאוחדת העבודה־גשר־מרצ, לישראל ביתנו וכמובן, לרשימה המשותפת. הצבעה גורפת לארבע מפלגות אלו תבטיח את קץ שלטונו האכזר של הנאשם נתניהו, ותחזיר את ישראל הדמוקרטית והשפויה. הצבעה לכל מפלגה אחרת או אי־הצבעה כלל (דבר חמור שבעתיים) היא הצבעה להמשך המצב הקיים ואף להחרפתו עד אובדן הדמוקרטיה באופן סופי ומוחלט.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.