דיווחי הלילה נשמעו כמו תסריט של סרט מתח עוצר נשימה. סמוך לחצות צייץ ח"כ לשעבר יהודה גליק כי שוטרים הגיעו לביתו לערוך חיפוש ולעצור אותו, וכי הם "הופכים את הבית".
מיד לאחר מכן החל רצף של דיווחים, ולפיהם הגיעה פעולת המשטרה על רקע העובדה שגליק "הלך לאט מדי" כאשר נעצר על ידי המשטרה במהלך סיור שערך בהר הבית, מוקדם יותר באותו יום.
https://twitter.com/YehudahGlick/status/1229891970547449858?s=20
עם הפרסום החלו הקריאות לשר לביטחון-פנים, גלעד ארדן, ליטול אחריות על המקרה, תוך התעלמות מהעובדה שלארדן אין כל סמכות להורות למשטרה כיצד לפעול בתיק חקירה כלשהו.
רק בהמשך פורסמה הבהרה כי החיפוש בביתו של גליק בוצע על רקע החשד כי בחקירתו מוקדם יותר אתמול, נטל מסמכים מתוך תיק החקירה של עצמו, בעת שהשוטרים לא הבחינו.
סמוך לשעה שתיים בלילה הודיעה המשטרה:
"בסיום החקירה עלה החשד כי גליק גנב חומרי חקירה טרם יציאתו מחדר החקירות, ובעקבות החשדות פנתה המשטרה לבית המשפט שאישר את בקשתה לצו חיפוש בביתו. בהמשך הערב הגיעו שוטרים והמתינו עד הגעתו בשעות הלילה, ולפני זמן קצר סיימו השוטרים את החיפוש ועיכבו את החשוד".
קריאות פסקניות על מחדלי המשטרה
לפני שבוחנים את התנהלות המשטרה בפרשה, ראוי לשים לב לדינמיקה של השיח הציבורי על אודות המקרה. המשטרה עוד לא סיימה את פעולת החיפוש בביתו של החשוד, וכבר נשמעו קריאות פסקניות לגבי מחדליה ופעולותיה. וחשוב יותר: הקריאות לבחון את התנהלות המשטרה מגיעות תמיד על רקע טיפולה בחשודים שהם נבחרי ציבור או מיוחסים אחרים, לעולם לא ביחס להתעמרות באזרח הקטן.
נבחרי הציבור קרובים אצל עצמם: כך למשל, עלתה בעבר הדרישה להגביל את משכה של חקירת משטרה על רקע טענות כי חקירתו של ח"כ אביגדור ליברמן נמשכה שנים רבות מדי.
צווי חיפוש, כמו צווי האזנת סתר, או צווים לקבלת מידע על איכון סלולרי, הם צווים שהמשטרה מבקשת מבית המשפט במהלך חקירה, לעתים עוד לפני שהחשוד עצמו יודע על קיומה, במטרה למנוע העלמת ראיות
החיפוש בביתו של גליק נערך כמובן מכוחו של צו שיפוטי, ואלה נחתמים בידי שופטים במעמד צד אחד. זהו אכן הליך שיפוטי, אך נקודת המוצא היא שהוא חריג לכלל הדיון האדברסרי, הקובע שהשופט בבית משפט אמור לשמוע שני צדדים נצים, ואז להכריע ביניהם.
למנוע העלמת ראיות
צווי חיפוש, כמו צווי האזנת סתר, או צווים לקבלת מידע על איכון סלולרי, הם צווים שהמשטרה מבקשת מבית המשפט במהלך חקירה, לעתים עוד לפני שהחשוד עצמו יודע על קיומה, במטרה למנוע העלמת ראיות.
במצבים אלה יש לשופט תפקיד חשוב, והוא לשמש גורם בקרה עצמאי על בקשות המשטרה או כל רשות חוקרת אחרת, ולוודא כי לא ייעשה שימוש לרעה בסמכויות הדרקוניות הניתנות לאותם גופים לצורך ניהול חקירות פליליות.
אלא שהמוסכמה המקובלת גורסת, כי רוב מוחלט, קרוב ל-100% מבקשות המשטרה לצווים במעמד צד אחד במהלך חקירה, נחתמות על ידי השופטים. המסמכים האלה כלל לא נראים כמו החלטה שיפוטית מנומקת, אלא כמו טופס משטרתי שהשופט חותם עליו, ברוב המקרים מבלי להוסיף סייג כלשהו. טענות על כך שהשופטים משמשים "חותמת גומי" במצבים הללו, נשמעו פעמים רבות.
סוגיית הצווים השיפוטיים, דוגמת צווי חיפוש והאזנה, עלתה בשנים האחרונות לכותרות בשני מקרים בולטים: האחד, בפרשת השופטת רונית פוזננסקי-כץ, נוכח חשיפת תכתובת הווטסאפ, שלימדה על קשר אישי בלתי הולם בינה לבין עו"ד ערן שחם-שביט, ששימש חוקר מטעם רשות ניירות ערך, בחקירת פרשת "בזק", שהתגלגלה בהמשך להיות "תיק 4000", שבו נאשם ראש הממשלה, בנימין נתניהו בלקיחת שוחד.
פוזננסקי-כץ הועמדה לדין משמעתי והורשעה על-פי הודאתה. במקביל מינתה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ועדה פנימית בראשות שופט העליון יוסף אלרון, לבדיקת ההתנהלות השיפוטית בנוגע לבקשות המשטרה לצווים בטרם הגשת כתב אישום.
לאור המלצות ועדת אלרון, קבעה הנשיאה חיות ביולי 2018 נוהל, שלפיו הקשר בין שופט לבין גורמי החקירה והתביעה, בנוגע לבקשות להוצאת צווים במסגרת חקירה, יתנהל רק באולם בית המשפט ובדיון המתקיים בפני השופט, ולא בכל דרך אחרת, עוקפת או בלתי פורמלית.
עוד נקבע כי בקשות לצווים כאלה יוגשו למזכירות בית המשפט ולא לשופט ספציפי, כדי למנוע מצב שבו המשטרה מאתרת את השופטים הנוחים לה ופונה אליהם ישירות.
המקרה השני אירע בעקבות החלטת המשטרה לערוך חיפוש בטלפונים הסלולריים של כמה מיועצי ומקורבי נתניהו, וביניהם יועץ התקשורת יונתן אוריך, עקב חשד למעורבותם בעבירה של הטרדת עד – שלמה פילבר, עד המדינה בתיק 4000.
במהלך החקירה התברר כי בוצע חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ומקורבי נתניהו ללא צו שיפוטי כדין, ותוך הסתמכות על קבלת מעין "הסכמה" מהנחקרים, מבלי שהובהר להם שבאפשרותם לסרב לבקשה זו של המשטרה.
הפרשה הזו הגיעה עד בית המשפט העליון, שוב – בדרך מקרה – אל השופט אלרון, שקבע הגבלות על יכולת המשטרה להלבין בדיעבד, באמצעות צו שיפוטי, חיפוש שלא כדין שערכה במכשירים הסלולריים של הנחקרים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו