בשלב זה מוקדם עדיין לקבוע עד כמה עמוק יוביל אותנו משבר הקורונה. הנעלם הגדול שיכול להכריע את הכלכלה הישראלית לכאן או לכאן, הוא משך המשבר. אתמול (ד') אף כינסו ראשי הכלכלה בישראל מסיבת עיתונאים, שבה הודיעו על שורה של צעדיים כלכליים, כולל קרן ב-10 מיליארד שקל, במטרה למנוע את המפולת. קרן כזו היא אפילו לא טיפה בים הכסף שיזדקק לו המשק אם תרחיש האימה של הכלכלה הישראלית יתממש.

לא מדובר בחדלות הפירעון הצפויה של יצחק תשובה, שהוא אכן אירוע דרמטי, אלא על משהו משמעותי בהרבה – התמוטטות שוק הנדל"ן המנופח בישראל.

"צריך להיזהר מלהיכנס למצב שבו אי אפשר למכור דירות", הזהיר בנק ישראל כבר ב-2008 (צילום: Gili Yaari / Flash90)

"צריך להיזהר מלהיכנס למצב שבו אי אפשר למכור דירות, כי זה יכניס את הקבלנים והבנקים לבעיות. אם תהיה קריסה פיננסית כמו ב-2008, וזו לא הציפייה שלי, המצב יכול להשתנות", בניסוח דיפלומטי זה תיאר לפני כמעט עשור נגיד בנק ישראל דאז, סטנלי פישר, את תרחיש האימים של המשק הישראלי.

התחזית הזו חזרה שוב ושוב בדוחות שהפיק בנק ישראל בשנים האחרונות. כך למשל כתבה חטיבת המחקר של בנק ישראל ב-2016:

"החשיפה של המערכת הפיננסית לשוק הדיור עדיין מהווה סיכון משמעותי. זעזוע שיוביל לעליית הריבית או לפגיעה בהכנסות הלווים עלול לפגוע בבנקים החשופים ללווים אלו. אם תרחיש כזה יוביל גם לירידה חדה של מחירי הדירות, השפעתו על יציבות הבנקים תתעצם, בשל הפגיעה בביטחונות שבידיהם".

התחזית הזו חזרה גם בדוח היציבות הפיננסית, שכתב בנק ישראל בשנה שעברה:

"המערכת הפיננסית המשיכה להגדיל את החשיפה למשכנתאות ולענף הבינוי והנדל"ן במהלך התקופה הנסקרת, בהמשך לגידול החשיפה בשנים האחרונות. חשיפה זו של האשראי לשוק הבינוי והנדל"ן נמצאת ברמה גבוהה בהשוואה בין-לאומית, והיא מהווה את הסיכון המרכזי לשוק האשראי. לכן, ירידה חדה ומהירה במחירי הדירות תוביל להפסדים בכלל המערכת הפיננסית ובמשק עלולה להתפתח מגבלת היצע של אשראי".

למשבר 2008 הגיע עם ישראל עם בלוני חמצן כלכליים, בדמות חסכונות שעזרו לו לשרוד את התקופה. לבנק ישראל היה אז את כלי הריבית שהשתמש בו, כדי להחיות את שוק האשראי שגסס במהלך המשבר. בניגוד למשבר של 2008, הפעם ישראל נכנסת למשבר הקורונה עם נתוני פתיחה בעייתיים.

מאז 2008 רוב הכלכלה הישראלית התבססה על צריכה חסרת מעצורים של הציבור, שתודלקה על ידי הלוואות בריבית אפסית, ומערכת פיננסית שעודדה שימוש בחובות לכל מטרה – אפילו לכיסוי המינוס. הציבור נקבר לאט, אבל בעקביות, עמוק מתחת להררי חובות שהצטברו עליו. בנק ישראל, מצידו, כבר הספיק בינתיים למצות בתקופה זו את כלי הורדות הריבית שלו.

גיבנת החובות האדירה, שנושא על גבו הציבור, חצתה מזמן את רף החצי טריליון שקל, והגיעה בשנה שעברה ל-576 מיליארד שקל. עיקר הגידול נרשם באשראי לדיור, שמשקלו באשראי הכולל למשקי בית עמד על 65%, והיווה מרכיב משמעותי במאזני הבנקים – לא פחות מ-33.4% מיתרת האשראי המאזני. מדובר בהיקף חובות שהוא יותר מכפול מזה שהיה ערב משבר 2008.

סטנלי פישר (צילום: FLASH90)

לפי סקר הלמ"ס, 1.14 מיליון משקי בית היו בשנתיים האחרונות במינוס לפחות חודש אחד, 62% מהם בעלי משכנתאות. במצב משברי עלולים האזרחים למצוא עצמם די מהר מובטלים בלי הכנסות או יכולת להשיב את הריביות שלקחו.

בנוסף, עלולות דירות בתהליכי בנייה להישאר ללא קונים, מה שיעמיד בסימן שאלה גם את יכולת החזר החובות של הקבלנים הממונפים עד צוואר. מכאן התרחיש שפישר תיאר עלול לקרום עור וגידים ולהיות קרוב מתמיד.

1.14 מיליון משקי בית היו בשנתיים האחרונות במינוס לפחות חודש אחד, 62% מהם בעלי משכנתאות. במצב משברי עלולים האזרחים למצוא את עצמם די מהר מובטלים ובלי הכנסות או יכולת להשיב את הריביות שלקחו

גם בקשת עזרה מהממשלה עלולה להידחות על הסף במצב כזה. בניגוד למשבר 2008, אז הממשלה נכנסה אליו עם גירעון אפסי, הפעם הגירעון הגדול יכביד על היכולת להרחיב את הוצאות הממשלה במטרה לצמצם את נזקי המשבר.

המגזר הציבורי, שנופח בצורה חסרת אחריות על ידי שר האוצר משה-"יש לי"-כחלון, כבר יתקשה להתנפח עוד. היכולת של הציבור לספוג הגדלת מיסים נוספת נראית כרגע כמו משימה בלתי אפשרית.

שילוב של משבר אשראי, שבו הבנקים יסגרו את הברז מחשש שהלווים לא יוכלו לעמוד בהחזרים, יחד עם ממשלה שבברז שלה מטפטפות טיפות התקציב האחרונות, ובנק מרכזי שניצל את כלי הריבית – הוא מרשם למשבר שישראל לא ידעה כמותו. בנסיבות כאלה ייאלץ בנק ישראל לנקוט בצעדים שנראו עד לפני כמה חודשים כדמיוניים.

אחד הצעדים האלה הוא הדפסת כספים נוסח תכניות החילוץ או ההקלות הכמותיות, שעד היום שמענו עליהן בעיקר בהקשר למשברים הגדולים שהיו באירופה ובארה"ב. נראה שכל מה שנותר לעשות כרגע, כדי להימנע מתרחיש האימים הזה הוא לקוות להרבה בריאות, ועדיף כמה שיותר מהר.