במשרד הבריאות הכינו עוד ב-2007 תוכנית מגרה להתפרצות מגפה כמו הקורונה, "תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית משרד הבריאות 2007".

ככל הנראה לא הוקצו כספים למימוש התוכנית, לעדכון התוכנית, לרכישת הציוד הנדרש וכו' והיא נשארה נייר במגרה. בדוח ביקורת של מבקר המדינה שפורסם ב-22 למרץ 2020 נאמר:

"בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות".

בנימין נתניהו היה ראש הממשלה מה-31 למרץ 2009 ועד היום. הוא היה שר הבריאות ממאי 2015 עד ספטמבר 2015, ומסוף נובמבר 2017 עד סוף דצמבר 2019, ולא עשה דבר למימוש תוכנית המוכנות לשפעת פנדמית. עכשיו הוא מציג עצמו כמציל האומה מהמחדלים שלו עצמו, מופיע בפריים-טיים בטלוויזיה בכל ערב, ומודיע על גזירות נוספות והגבלות נוספות על פעילות המשק, עם תערובת של פאניקה, שקרים והנחתות לכיסוי על מחדלים.

נתניהו היה רה"מ מה-31 למרץ 2009 ועד היום, ושר הבריאות במהלך 2015 ומסוף 2017 עד סוף 2019, ולא עשה דבר למימוש תוכנית המוכנות לשפעת פנדמית. עכשיו הוא מציג עצמו כמציל האומה ממחדליו שלו

אבל דוח מבקר המדינה שפורסם ב-22 למרץ מורה על מצב חמור בתחום הבריאות במוכנות למגפת הקורונה.

תמונת המצב העולה מדו"ח הביקורת של מבקר המדינה:

• משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים באופן מלא למקרה של התפרצות שפעת פנדמית, שבגינה עלולים לחלות כ-2,250,000 תושבים בישראל (כ-25% מהאוכלוסייה).
• אין הערכות מספקת בכל הנוגע למלאי התרופות שכיום נותן מענה ל-16% מהאוכלוסייה (למול 25% אשר קבעה תכנית ההיערכות לחיסונים).
• אין הערכות גם בעניין מתן פתרונות אשפוז לכ-150,000 מאושפזים נוספים.
• לפי התרחיש בתוכנית של משרד הבריאות – כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, וכ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה.

מגפה היא התפשטות מהירה של מחלה בקרב האוכלוסייה. לרוב זו התפרצות פתאומית של מחלה זיהומית באמצעות חיידק או נגיף. כדי לצמצם את השפעת ההתפרצויות של מחלות זיהומיות יש לנקוט פעולות מנע. האחריות לכך היא בראש ובראשונה של משרד הבריאות, המופקד על תחום זה.

מיגור מהיר של מחלות ומניעת התפרצות והתחדשות מגפות, הם מטרה חברתית נעלה, אשר יש לה משמעויות בחיי אדם וגם משמעות כלכלית כבירה, והעולם כולו עוסק בה.

כדי לצמצם את השפעת ההתפרצויות של מחלות זיהומיות יש לנקוט פעולות מנע. האחריות לכך היא בראש ובראשונה של משרד הבריאות, המופקד על תחום זה

אחד האמצעים המרכזיים במניעת מחלות הוא התחסנות האוכלוסייה וניטור מצב בריאותה. בביקורת נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגפות, ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן.

להלן חלק מההמלצות בדוח הביקורת של מבקר המדינה:

• על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תוכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון, ולקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.
• מוצע שמשרד הבריאות ימפה את המחלות שנדרש להיערך אליהן באופן ייחודי. הוא יקבע אם יש להכין עבורן הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות, שיאפשרו הכנה מוקדמת מיטבית (תורת הפעלה). על המשרד לשקול להכין הוראות להיערכות ולפעולות הנדרשות בעת התפרצות של מחלת החצבת.
• ראוי שהמשרד ישקול למחשב תהליכים, כגון דיווח על מחלות מחייבות הודעה ועל חקירות אפידמיולוגיות. עליו גם לשקול לפתח ממשקי דיווח בין-משרדיים תוך הקפדה על שמירת הפרטיות.

דו"ח הביקורת של מבקר המדינה מציין לקראת סיום הביקורת, כי:

"הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגפות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 פרצה מגפת קורונה בעיר ווהאן שבסין. הנדבקים במחלה נבדלים זה מזה מבחינת חומרת המחלה – יש הסובלים מהצטננות קלה בלבד, ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי-ספיקת מערכות כללית ולמוות. בסוף חודש ינואר 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בשל התפשטותו המהירה של הנגיף לא רק בסין אלא גם מחוצה לה.
על מנת למנוע את התפשטות הנגיף בארץ הוציא משרד הבריאות כמה הנחיות לציבור ובהן הנחיות לחוזרים מסין וממדינות נוספות במזרח אסיה וכן הנחיות בנוגע למי שנדרש להימצא בבידוד. כמו כן המליץ המשרד לבני אדם המתעדתים לטוס למדינות האמורות לשקול אם טיסתם אכן נחוצה".

עד כאן מדוח מבקר המדינה.

להלן הערכות למספר החולים ולמספר המיטות בחדרי טיפול נמרץ:

1. לפי ד"ר אסף ניני, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ כללי במרכז הרפואי תל אביב, מומחה בטיפול נמרץ רפואת ריאות ורפואה פנימית, פחות מ-10% מהחולים בקורונה יזדקקו לאשפוז ויועברו לבית החולים אחרי שיחושו קוצר נשימה. ההידרדרות במצבם עלולה להיות מהירה, אולם תתרחש רק ב-15% מהחולים שמתאשפזים. כלומר, כ- 15,000 מהחולים בקורונה יזדקקו לאשפוז ו-2,250 מהם ידרדרו למצב קשה וידרשו לטיפול נמרץ במשך 5 עד 6 ימים.
2. לפי התרחיש בתוכנית המוכנות של משרד הבריאות, המצב קטסטרופלי, כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, וכ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה.

לפי התרחיש בתוכנית המוכנות של משרד הבריאות, המצב קטסטרופלי. כ-25,000 חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ, וכ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה

אלא שאין מספיק מיטות בחדרי טיפול נמרץ. לפי ד"ר ירון בר-לביא, יו"ר האיגוד הישראלי לטיפול רפואי נמרץ, יש בארץ כ-300 מיטות טיפול נמרץ בכל בתי החולים בארץ, (כחצי ממספר מיטות טיפול נמרץ שצריך בימים כתיקונם, עוד לפני שמדברים על התמודדות עם התפרצות הקורונה). אם נוסיף לזה את מספר המיטות לטיפול נמרץ שנוספו לאחרונה במבצעי בזק מרשימים נקבל שכיום יש בארץ כ-400 עד 500 מיטות טיפול נמרץ, הרבה פחות המספר המיטות הנדרש לטיפול בחולי קורונה במצב קשה .

לפי נתוני משרד הבריאות, נכון לינואר 2019, יש בישראל 394 מיטות לטיפול נמרץ, ועוד 278 מיטות נמרץ ילדים. הרבה פחות המספר המיטות הנדרש לטיפול בחולי קורונה במצב קשה.

קשה להגזים בחשיבות מיטות טיפול נמרץ לחולי קורונה, אם צריך לטפל בחולי קורונה הנמצאים במצב קשה בטיפול נמרץ, ואי אפשר לספק זאת, רוב האנשים האלו פשוט ימותו.

וחשוב להזכיר את חלקו של מבקר המדינה אנגלמן באי-מוכנות למשבר, בכך שדחה את פרסום הדוח, למרות שהיה מוכן כבר באוקטובר 2019.

קשה להגזים בחשיבות מיטות טיפול נמרץ לחולי קורונה הקשים. אם לא ניתן לטפל בהם, רוב האנשים האלו ימותו. וחשוב להזכיר את חלקו של מבקר המדינה אנגלמן באי-המוכנות למשבר, כשדחה את פרסום הדוח

את הדוח זה היה צריך לפרסם מיד, להסביר לציבור מה קורה, לדרבן את משרד הבריאות ואת הממשלה לגשת מיד לפעולות רכש של ערכות בדיקה, מכונות הנשמה, מיטות טיפול נמרץ ועוד. אבל כל זה לא נעשה, פרסום הדוח נדחה, והתוצאה הקשה של הדחייה בפרסום הדוח נראית כיום לעיננו.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.