מלחמה פרטית לגמרי – ביקורת על הסרט "מלחמה פרטית"

מלחמה פרטית (צילום: Paul Conroy / Aviron Pictures)
Paul Conroy / Aviron Pictures
מלחמה פרטית

למה אנחנו צריכים לדעת את האמת? למישהו יש תשובה? למישהי יש רעיון? למה אנחנו צריכים לדעת את האמת על מה שקורה בעולם, על המלחמות, על ההרג, על הקושי, על הרוע, על האומללות, על חוסר האונים, על הצער, על הדם.

מה רע לנו בד' אמותינו? למי אכפת שההם שם הורגים אחד את השני? למי זה מפריע? לא פעם אנחנו מאחלים "הצלחה לכל הצדדים". זה לא מרוע, רק אדישות. כשההם שם נלחמים אחד בשני, אין להם כוח להילחם כאן נגדנו. כשההם שם נלחמים אחד בשני, הם מחלישים אחד את השני וזה טוב לנו. כשההם שם נלחמים אחד נגד השני, זו הזדמנות מצויינת למכור נשק לשני הצדדים. נפלא.

אתה יושב בבית במטבח. קפה של בוקר מקפסולה תואמת נספרסו. עוגה שנשארה מאתמול. עיתון. ובעיתון כתבה על המלחמה הנוראית שמתרחשת בסוריה/באפריקה/במזרח הרחוק/במזרח התיכון. סיפורים קורעי לב כתובים שם. 'זה נורא' אתה מסנן לעצמך לאחר סריקת הכותרת ומדפדף הלאה. שתיים וחצי שניות עברו ואתה כבר לא שם.

"אני רואה את זה כדי שאתם לא תצטרכו", אומרת מארי לעורך שלה. לנו. היא חווה את המלחמה עבורנו, כדי שאנחנו נוכל להמשיך לשבת בבית ליד השולחן עם הקפה והעיתון ולדפדף הלאה.

הסרט "מלחמה פרטית" מספר את סיפורה של עיתונאית המלחמות מארי קולווין (Marie Colvin) דמות מרתקת שסיפורה האישי מצדיק סרט עלילתי על חייה. הסרט מתמקד במלחמות ובאיזורים בהם שהתה ומהם דיווחה. מדובר על התקופה שבין מלחמת האזרחים בסרי לנקה ב 2001, שם איבדה את עינה שמאלית בפיצוץ רימון, ועד מלחמת האזרחים בסוריה ב 2012.

Embed from Getty Images

אנחנו לא יודעים דבר על ארבעים שנותיה הראשונות של קולווין. איך הגיעה עיתונאית אמריקאית שגדלה במזרח ארה"ב לעבוד בשביל ה"סאנדיי טיימס" הלונדוני. מה היה מסלול חייה שהניע אותה להגיע שוב ושוב לאיזורי הקרבות.

"אני רוצה שאנשים יכירו את הסיפור שלך" היא אומרת לאחת הנשים באחד מאיזורי המלחמה. וזו תמציתה של העיתונות כפי שקולווין הבינה. לספר את הסיפור של האחרים. לתת קול לאלה שאין להם קול. לתת למסכנים את התקווה שמישהו שם שומע, רואה וקורא את הסיפור שלהם. ואולי יבוא ויציל אותם.

החלום של קולווין היה לשנות את העולם. להפסיק את המלחמות. הגישה הנאיבית שלה התרסקה פעם אחר פעם על קרקע המציאות והאדישות. אפשר לזהות אצלה תמימות אמריקאית של "טובים ורעים" של ערכי מוסר של טוב ורע שעל פיהם היא מצפה שהעולם יפעל. הראיון שלה עם קדאפי, בה היא מתריסה כלפיו שאלפי אזרחים עלולים למות, זוכה לבוז גלוי מצידו. היא מסרבת לקלוט שזה בכלל לא מזיז לו מאות ואלפי הרוגים אזרחים. להיפך, הוא אף יוזם את המוות שלהם.

ההכרה ברוע שמתבטא במלחמות חסרות תוחלת, גובה ממנה מחיר נפשי כבד. ככל שהסרט מתקדם, אנחנו עדים למצבה הנפשי שהולך ומתדרדר. המלחמה עבורה היא כמו סם ממכר. מצד אחד מעוררת אותה לחיים ומוציאה ממנה יצירתיות וויטאליות מצד שני דוחפת אותה עמוק יותר לתוך הדכאון, הקושי וההרס העצמי.

קולווין בזה לשררה. היא מתעבת את מוקדי הכוח ואת הממשלות שאחראיות למלחמות. במהותה היא אנרכיסטית. סולדת מפקודות והוראות. היא לא מוכנה להצטרף לסיורים המסודרים של צבא ארה"ב. את הסיפור היא רוצה להשיג לבד בעזרת אנשי קשר מקומיים. לא פעם תוך סיכון חייהם. היא לא מוכנה והיכנע לתכתיבים ולא משרתת שום אינטרס. הדבר היחיד שמחזיק אותה ושעל פיו היא פועלת הוא עמוד שדרה מוסרי. ברור לה מה נכון ומה לא נכון. היא רואה את העוול והסבל ולא מסוגלת לעמוד בצד ולעצום עיניים. לדפדף. היא חייבת להיות שם, להרגיש ולדווח.

הסרט מעלה שאלות אתיות תקשורתיות חשובות לימינו אנו. את מי התקשורת משרתת? כמה פייק ניוז היא מפיצה ובעבור מי ולמה? קולווין מייצגת עיתונות שאיננה מונעת מאינטרסים של רייטינג, של בעלי מניות, של גופים כלכליים חזקים, של מלחמות אגו, של פוליטיקה. היא עיתונאית שמגלמת בתוכה את האימרה של אורי אבנרי: "ללא מורא וללא משוא פנים".

וכאן המקום לחזור לשאלת הפתיחה "למה אנחנו צריכים לדעת את האמת?". מה שינתה קולווין בדיווחיה מהחזית? מה קרה אחרת? הנהרגו פחות אנשים בזכות המאמרים שלה?

לא יותר פשוט להתמסר לפייק ניוז ולהשתלב בתלם? האם כל המרדף אחר ה"אמת" לא נידון לכישלון? וגם אם משיגים את האמת, את מי היא באמת מעניינת?

אנו חיים בתקופה שכל אחד צורך את החדשות שהוא רוצה לראות. יש המעדיפים את ערוץ 20, יש המעדיפים את חשבון הפייסבוק של ראש הממשלה. יש את המנויים על עיתון "הארץ" ויש את קוראי "זמן ישראל" (באשר הם). הפרסונליזציה של החדשות, שכל אחד מקבל מה שהוא אוהב, לא היה קיים אצל מארי קולווין. מבחינתה החדשות החשובות באמת הן אלה שעוסקות ברוע של בני האדם ובסבל שהם גורמים.

בעידן הנוכחי של פייק ניוז ועיתונות מגוייסת, חשוב לראות שאפשר לעשות גם עיתונות אחרת. ללא מורא וללא משוא פנים.

הציון שלי לסרט: 3.5 מתוך 5.

דודו ישורון, יליד שנות השישים. נשוי ואב לשלוש בנות. עובד בתחום מערכות מידע וגר בחולון. כחלק מהרצון לשפר את ערכי בדיקות הדם, הצטרף לקבוצת ריצה ולהפתעתו מתמיד, כולל ריצת שבת מוקדם בבוקר. ולא, הוא לא מתכנן על מרתון מלא. דמוקרטיה איננה מובנת מאליה בעיניו, ו"תהליכים" מטרידים אותו. גם העתיד. בינתיים כותב גם ביקורות על סרטים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 707 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 24 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־291 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

נחשף תיעוד של החטוף מתן צנגאוקר לאחר החטיפה לעזה

עינב צנגאוקר: דורשת מנתניהו - צא ותכריז "תהיה עסקה" ● נתניהו לקרובי החטופים: "אנחנו בפני החלטה קשה מאוד"; נועה ארגמני: שמעתי אותך בשבי אומר שהמלחמה תהיה ארוכה - זה שבר אותי ● נתניהו ייפגש עם ביידן בבית הלבן ביום חמישי; ביום שישי ייפגש עם טראמפ בפלורידה וישוב לארץ במוצ"ש. לשכת נתניהו: "זו הייתה האפשרות היחידה"

עוד 60 עדכונים

בין בארי לצומת עמיעד

כביש 34 (נתיבות-יד מרדכי) היה ריק יחסית. את הדרך עיטרו שלטים שמגלמים את המחלוקת העמוקה שאנחנו מצויים בה: "אין מצווה גדולה כפידיון שבויים", "לא עוצרים עד הניצחון", תמונות של חטופים ושלטים גדולים בכניסה לישובים: "קיבוץ נחל עוז, 15 הרוגים, 7 חטופים, ועדת חקירה עכשיו".

כל הנסיעה על הכביש היה רעש נורא, שלא הבנתי אם מקורו במטוסים שטסים מעלי, בפנצ'ר בגלגל או באיכות של הכביש. כל ציפור שעברה בשמיים נראתה לי במבט ראשון כמו מטוס.

בן 29 | ממובילי מחאת בחירות עכשיו ודורשינוי | סטודנט למדע המדינה, היסטוריה וחינוך | מחנך ופעיל ציבורי

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 622 מילים ו-1 תגובות
אמיר בן-דוד

איראן מתקרבת לפצצה בזמן שארה"ב עסוקה בבחירות

ישראל הציגה לאמריקאים מודיעין חדש המצביע על סימנים מחשידים לחידוש "קבוצת הנשק" ● סביר שזו תהיה אחת הנקודות העיקריות בשיחה של נתניהו עם ביידן ● ספק אם לטראמפ יהיה קשב לנושא לפני סיום המלחמה בעזה ● התקיפה המרשימה של חיל האוויר בתימן אומנם הייתה בבחינת ניסוי כלים עדכני, אבל אף אחד לא משלה את עצמו שהיא תשנה את תוכנית הגרעין האיראנית ● פרשנות

עוד 830 מילים

כן, אפשר לשלב חרדים במרקם הישראלי

משברי הקורונה והגיוס היו לקו פרשת המים של החיבור בין הממסד החרדי למדינה. אותו קו גבול החוצה את חברתנו ומפריד בין יהודים חרדים לאחרים.

זהו שסע החוצץ בין המחויבים למדינה לבין הפטורים מכל חוב לה, בין המקבלים אותה לבין הדוחים אותה, בין התורמים לה לבין הנתמכים על ידה, בין המצייתים לחוקיה לבין המצייתים לחוקי ההשגחה העליונה ובין הממלאים את אסמיה לבין המרוקנים אותם.

מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
מסכים שגם המגזר הערבי והבדואי צריך להוות יעד למהפך.. מסכים שיש בו פונציאל רב למדינה. אבל אין, לדעתי, באפשרותינו ללכת על כל החזיתות בבת אחת ויש להתחיל בחזית היהודית, כצעד שאוליי יוביל, ב... המשך קריאה

מסכים שגם המגזר הערבי והבדואי צריך להוות יעד למהפך.. מסכים שיש בו פונציאל רב למדינה. אבל אין, לדעתי, באפשרותינו ללכת על כל החזיתות בבת אחת ויש להתחיל בחזית היהודית, כצעד שאוליי יוביל, בקצה הדרך, להפרדת הדת מהמדינה. מירון

עוד 1,060 מילים ו-2 תגובות

למקרה שפיספסת

חלק מהקהילות שפונו במלחמה כבר לא קיימות

מחקר של מרכז אדוה מצא כי חלק מהקהילות שפונו, פוזרו לכל עבר – ולמעשה כבר לא קיימות: "למדינה נוצר מרקם מרחבי וחברתי שונה עם השלכות מרחיקות לכת" ● חוקרות המכון מתריעות כי למדינה אין מידע מסודר על נדודי העקורים ותוכנית ריאלית לשיקומם ● "המדינה מגלגלת את האחריות על הרשויות המקומיות. היא צריכה להיכנס לתמונה ולסייע להן"

עוד 1,828 מילים

רכישות מטוסי חמקן F-35 נוספים ושדרוגם בישראל

הניסיון שנאסף על ידי חיל האוויר הישראלי בשימוש במטוס הקרב חמקן F-35 כדי ליירט מל"טים חמושים ששוגרו על ידי איראן ושלוחיה, יביא לשינויים נוספים במטוס זה המשמש את חיל האוויר.

חוזים לרכש של 50 מטוסי F-35, שתי טייסות, נחתמו על ידי ישראל. עד היום סופקו 39 מתוכם. הצפי הוא שכל ה-50 יגיעו עד סוף 2025.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 422 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

המל"ל נמצא במרוץ נגד הזמן בניסיון להכין את משק האנרגיה למלחמה רב־זירתית ● הכיוון: חבילת אנרגיה מתחדשת שתאפשר עצמאות אנרגטית למפעלים חיוניים ומרכזי קליטה בערים ● הבעיה: חסמים בירוקרטיים ו"משרדי ממשלה הדבקים בתפיסות של גנרטורים ועוד גנרטורים" ● בלבנון חיברו 150 מרכזים רפואיים לאנרגיה סולארית בתוך 13 שבועות – אז למה בישראל הכול כל כך איטי?

עוד 1,041 מילים

נתניהו מגיע לארה"ב כשכל הקשב מופנה למרוץ לנשיאות

נתניהו אמור להיפגש עם ביידן ביום חמישי, למוחרת נאומו בקונגרס ● אפילו סגנו המיועד של טראמפ לא יגיע אליו בגלל עונת הקמפיינים ● גם הפגישות עם האריס וטראמפ עדיין מוטלות בספק ואף עשויות לדחות את חזרתו לארץ ● בוושינגטון אין לאף אחד ראש לתמרונים הפוליטיים של נתניהו, לרטוריקה ולפאתוס, כמו גם למהלכים שלו להחזיק את הממשלה שלו בחיים ● פרשנות

עוד 1,023 מילים ו-1 תגובות

מערכת אכיפת החוק, הייעוץ המשפטי מאז 67' וביהמ"ש העליון כשלו מלהציב בפני ממשלות ישראל מראה אמיתית וכנה בעניין עוצמת ההפרה של כללי המשפט הבינלאומי הנוגעת לכיבוש וההתנחלויות ● התגובה המהירה של פרופ' איינהורן, המקורבת לממשלת נתניהו, היא דוגמה מאלפת לגרסה הישראלית הייחודית של כללי המשפט הבינלאומי, שאינה מתכתבת עם שום גישה מקובלת ● פרשנות

עוד 858 מילים ו-1 תגובות

דילמת האסיר של נתניהו

נתניהו לא יכול להביא כל החטופים בפעימה אחת כפי שדורשים שותפיו בימין ● השבוע, כששלחו לו שמונה ח"כים ממפלגתו מכתב איום אם יעביר עסקה בפעימות, ראש הממשלה פלט: "מה הם רוצים ממני? אין בכלל הצעה כזו שעומדת על הפרק" ● שלל האיומים מסבכים את נתניהו דווקא כשהוא בדרכו לפגוש את ביידן, שיהפוך את עסקת החטופים למשימתו האחרונה בבית הלבן ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 865 מילים ו-2 תגובות

ההפגנה נגד בלווטניק הייתה קטנה, אבל פגעה בו איפה שהכי כואב לו

בעלי ערוץ 13 עשה דרך ארוכה כדי למחוק את זהותו כאוליגרך רוסי ולבנות לעצמו תדמית של פטרון האומנות הגדול של בריטניה ● אתמול, מול מוזאון הטייט מודרן שבניין הכניסה הוא על שמו של בלווטניק, קומץ מפגינים ישראלים ואנגלים - כולל כלב שניצל משכם - הזכירו לבריטים שבערוץ הטלוויזיה של בלווטניק בישראל, מתחוללת כרגע השתלטות פוליטית מלאה ● זה אפילו הגיע ל"גארדיאן"

עוד 752 מילים

פרישת ביידן היא שעת המבחן של הדמוקרטים

הנשיא האחרון שפרש לפני הבחירות היה לינדון ג'ונסון ב־1968 ● רוברט קנדי עמד לנצח אז בפריימריז, אך נרצח כמה שבועות לפני הוועידה הדמוקרטית בשיקגו ● ההיסטוריה מתעקשת לצחוק לכולם בפנים כי גם השנה הוועידה הדמוקרטית תתקיים בשיקגו ● ביידן ינסה לאחד את הדמוקרטים מאחורי האריס, שעומדת בפני מטרה כמעט בלתי אפשרית ● פרשנות

עוד 1,073 מילים
היום ה־290 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

אלמנתו של יגב בוכשטב: "לא ככה זה היה אמור להיגמר"

צה"ל אישר כי יגב בוכשטב ואלכס דנציג, שנחטפו ב־7 באוקטובר, נהרגו בהיותם בשבי חמאס; בנו של אלכס דנציג: "זו לא הפקרות - זו בגידה" ● קצין צה"ל נהרג מפיצוץ רימון שלא במהלך פעילות מבצעית בעזה ● מסתמן כי פגישת נתניהו-ביידן לא תתקיים מחר; דיווח: נתניהו ביקש להיפגש עם טראמפ במהלך ביקורו בארה"ב ● הנשיא הרצוג: "אעניק לכל עסקת חטופים גיבוי מלא"

עוד 49 עדכונים

הפליטים הסורים בלבנון תקועים בלימבו

הפליטים הסורים בלבנון הפכו לשעיר לעזאזל, כזה שנוח לתלות בו את האשם במשברי המדינה – ונתקלים בעוינות גוברת מצד הממשלה והאזרחים ● עתה, כשהלחץ לגרש אותם למולדתם גובר, הם עשויים למצוא את עצמם שוב באזור עוין, להיעצר ולעבור עינויים קשים

עוד 1,452 מילים

הקיבוצניקים הצעירים שקנו 13 דירות בנהריה

ערב המלחמה חברי קיבוץ עירוני בני 30 וקצת נכנסו לדירות שכורות בנהריה – ולמרות המלחמה החליטו לרכוש דירות בעיר ● כל אחד הביא סכום שונה וביחד צברו כסף לעסקה של 23 מיליון שקל ● בראיון לזמן ישראל הם מספרים על שגרה בצל הטילים ("התעקשות על נורמליות"), החיים בשיתוף ("נעזרים בייעוץ כלכלי"), ההחלטה לעבור משכירות לדירות בבעלות ("זה מייצר השתקעות") – והתקווה לעתיד ("זה כבר לא אולי. אנחנו פה כדי לבנות")

עוד 2,455 מילים ו-1 תגובות

נתניהו בונה על המגזר שהרס כדי לחלץ את הכלכלה

יזמי Wiz לקחו חברה מאפס והפכו אותה לאימפריה בארבע שנים ● לעומתם ממשלת נתניהו קיבלה אימפריה – והצליחה לדרדר אותה למינוס בתוך פחות משנתיים, כולל פגיעה קשה בענף ההייטק ● עכשיו נתניהו שוקל להשתמש באותו מגזר שהרס כדי להציל את ממשלתו מהניהול החובבני שלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעו... המשך קריאה

אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון
העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה
כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעות מכך

שמחון הוא תלוש וטמבל. אין לו מושג

עוד 709 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה