הפרזנטורים של מגפת הקורונה

יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על מגפת הקורונה, ב-11 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
פלאש90
יעקב ליצמן, משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו במסיבת עיתונאים על מגפת הקורונה, ב-11 במרץ 2020

משה בר סימן טוב ובנימין נתניהו הם פרזנטורים טובים של עצמם. בעוד כמה שבועות, כאשר עצמת המגפה תרד, הם יציגו את עצמם כגיבורי הדור שבגללם ובעקבות פעולותיהם כולנו ניצלנו. צריך לפוצץ את הבלון הזה כבר עכשיו.

אפשר לדון רבות במחדל העצום של אי-המוכנות של ישראל למגפת הקורונה. אפשר להתווכח על צוותי הרפואה וציוד המגן שחסרים להם, על כמות מכונות ההנשמה שאינן, על המחסור במיטות לטיפול נמרץ, ועוד ועוד.

בפוסט הזה אציין מספר מאפיינים של מחדלי הצמד הזה בתקופה שאחרי פרוץ הוירוס, אחרי שכבר נודע על קיומו (להלן פוסט שלי מה-23 לפברואר, כשמשרד הבריאות עוד ישן על האף) בתקופה בה היה ברור שיש מגפה בעולם.

1

משבר הקורונה צריך להיות מנוהל ע"י משרד ראש הממשלה (בגלל ההשלכות הכלכליות הבלתי נתפשות שלו) או פיקוד העורף, בהנחיה מקצועית של מומחי משרד הבריאות (פרופ' סדצקי ופרופ' גרוטו). במקום זה הוא מנוהל ע"י נתניהו באמצעות המל"ל, השב"כ והמוסד, וע"י בר סימן טוב, שככל הנראה רוצה להיות מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אבל עולות כמה שאלות רציניות: מה ראש הממשלה רוצה להשיג ואיך הוא מתנהל עכשיו? על מי הוא סומך וכמה קלפים הוא משאיר קרוב לחזה? וגרוע מזה, נראה שלא רק שיקולים בריאותיים מנחים אותו אלא גם שיקולים פוליטיים.

2

איש לא בדק את כל הבאים לארץ בשדות התעופה מיד אחרי שהמחלה התגלתה. למשל, התפרצות הקורונה בדרום קוריאה דווחה כבר ב-21 בינואר 2020. ובכל זאת, שבועיים וחצי אחר כך, ב-8 לפברואר, הורשה לנחות פה מטוס עם תיירים ממוקד ההתפרצות בדרום קוריאה, ואלה סיירו בחופשיות במדינה במשך שבוע שלם.

ב-22 לפברואר, מעל חודש אחרי ההתפרצות בדרום קוריאה, ואחרי שכבר נודע על תוצאות הטיול המאורגן מדרום קוריאה בארץ, עדיין נחתה בארץ טיסה מדרום קוריאה – אך נוסעיה לא הורשו לצאת מהמטוס (מלבד הישראלים שבהם) והם הוחזרו לסיאול.

3

פתחו בצעדים נגד התפשטות המגפה רק כחודש וחצי לאחר שהמחלה התגלתה ב-31 לדצמבר 2019 בעיר ווהאן בסין, ודיווח עליה נמסר לארגון הבריאות העולמי. ארבעה שבועות אח"כ.

ב-28 בינואר הבטיח משה בר סימן טוב בתשובה לשאלת וואלה! NEWS כי אנחנו ערוכים למגפה, וכי בנתב"ג תוקם עמדה למדידת חום עבור אנשים שחוששים שחלו בנגיף. עם זאת, הבהיר, אין צורך בבדיקה של כלל החוזרים מסין.

ב-18 בפברואר 2020, כ-7 שבועות לאחר שהמחלה התגלתה, אמר ראש הממשלה נתניהו כי "כניסת נגיף הקורונה לארץ נמנעה, ומדינת ישראל ערוכה אולי יותר טוב מכל מדינה אחרת".

4

לא התחילו את הבדיקות לזיהוי הוירוס מיד עם הדיווחים על פריצת המגפה. גרוע מזה, משרד הבריאות דחה את ההצעות של המעבדות בבתי החולים ובאוניברסיטאות להשתמש ביכולות הבדיקה שלהם.

5

לא שמו דגש על הגנת הצוותים המטפלים בחולים – רופאים ורופאות, אחים ואחיות, סניטרים ועוד, ולא הוכן ציוד מגן עבורם. מחדל זה חשף להדבקה גם אותם וגם את האוכלוסיה הפגיעה ביותר של חולים המטופלת על ידם ועל ידי עמיתיהם. חלקם נאלצים עד היום לממן על חשבונם את הציוד הנדרש להגנתם הבסיסית.

6

לא התמקדו ולא פעלו, וככל הנראה עדיין לא פועלים – במוקדי המחלה ובמוקדים פוטנציאליים של המחלה, כמו בתי אבות, בתי כנסת, מבקשי המקלט ומוקדים אחרים.

7

לא נערכו כראוי להתפרצות הוירוס בחברה החרדית, בחברה הערבית הישראלית, ובמזרח ירושלים. בין היתר, שר הבריאות ליצמן החריג את מוסדות החינוך של החברה החרדית, בה ממוקם בייס המצביעים שלו (כוללים, ישיבות בתנאי פנימיה ותפילות) מהסגר שהוטל על מוסדות החינוך ביתר המדינה. ובהקשר זה, הוירוס לא מכיר בגבולות חברתיים ומדיניים, וכל החברות האלו וגם הרשות הפלסטינית ורצועת עזה הן חלק בלתי נפרד מהאזור האפידמיולוגי שישפיע עלינו.

8

ניהול המשבר אופיין בשליפות, והוא לא נוהל ולא טופל בצורה טובה ונכונה יותר. וכפי שאומר אלוף במיל' גיורא איילנד עם הניסיון העשיר שלו כראש אגף מבצעים במטכ"ל, ראש אגף תכנון במטכ"ל, וראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל): לישראל היו יתרונות מובנים באירוע הקורונה. יש לישראל מערכת מוכנה לניהול מצבי חירום, מצב מל"ח (משק לשעת חירום) עם רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף, שצריך היה להפעיל. רק שהצלחנו להחמיץ את מרבית היתרונות הללו.

9

על פי הפרסומים הערב, מאות אנשים שחוזרים מאזורי סיכון לקורונה נכנסים לארץ ללא בדיקת קורונה ומבלי שהוכנסו לבידוד במלוניות הייעודיות. חרדים, ככל הנראה משכונות המודבקות בקורונה, שנחתו היום בנמל התעופה בן גוריון מניו יורק, נכנסו לארץ ללא הבדיקה והורשו להגיע ישירות לבתיהם.

במקום לבדוק את כל הנכנסים לארץ להימצאות נגיף הקורונה בגופם, לשלוח אותם לבידוד עד קבלת התוצאות ועם קבלת תוצאות הבדיקה לשלוח את הנשאים לבידוד במלוניות ואת השאר לבידוד בית – נתניהו וסימן טוב פותחים את שערי המדינה לרכבת אווירית של נשאים וחולים בקורונה.

זו הוכחה נוספת לניהול מחפיר וכושל של המשבר ע"י נתניהו וסימן טוב. הם יהיו אחראים ישירים למספר המתים כתוצאה מהחלטה זו, להארכת משך המשבר ולגידול במספר העסקים והעצמאיים שיקרסו כתוצאה ממחדליהם.

10

לסיום, אני מקווה שיש גורמי מודיעין ואחרים המנסים להבין ולחזות את האירועים שעלולים להתפתח ביהודה ושומרון, ברצועת עזה, במצרים, בירדן ובסוריה בעקבות התפשטות המגפה. אירועים שעלולים להכות קשות במדינות ובאזורים אלו ולערער את המשטרים בהן, אירועים שעלולים להביא לנסיונות בריחה נואשים ממדינות אלו, אם המגפה אכן תתפשט בהן ללא שליטה.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין תוכנית כזו עדיין והמשבר הזה מנווט ללא קברניט שדופק על השולחן. זו לא מלחמת יום כיפור, אבל גם בה אי־אפשר היה לנצח רק עם המרה השחורה של חורבן בית שלישי של דיין מחד, ועם השאננות של אלי ... המשך קריאה

אין תוכנית כזו עדיין והמשבר הזה מנווט ללא קברניט שדופק על השולחן. זו לא מלחמת יום כיפור, אבל גם בה אי־אפשר היה לנצח רק עם המרה השחורה של חורבן בית שלישי של דיין מחד, ועם השאננות של אלי זעירא מאידך. ראשי המערכת – כולם עם כוונות מצוינות – מדברים כאילו הם במדינה אירופית מוכת אסון או בארצות־הברית ללא שירותי בריאות של קופות חולים. הם לא. ישראל מדינת היי־טק קטנה ויחסית עשירה; יש לה סיכוי מצוין להיות טובה יותר מהעולם, והבחירה בציפיות נמוכות היא עגומה ומאכזבת. נתניהו לא הגדיר ניצחון, או צייר כיצד הוא נראה בדיוק. הפקידים תחתיו לומדים את הלקחים מאסיה (מדידת חום, מסכות, בדיקות, אכיפה) באיחור, בלית ברירה ולעיתים תוך כדי מלחמת חפירות. בעיקר, עושה רושם שהם לא מבינים את המחיר האישי והכלכלי העצום למיליוני ישראלים. לאמהות ואבות שלא יודעים איך ישלמו שכר דירה, לעצמאים שלא ישרדו, לשכירים שהוצאו לחל"ת. במקום לרוץ, לפעול מהר, להסתער, להוציא הרבה כסף מיד ובכך לחסוך מיליארדים, הם מתנהלים במין תנועה משונה, איטית, מרובת מכתבים ונהלים." נדב איל.
https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-5705133,00.html

פינוי יחידות הטיפול הממוקמות באזורי נדלן איכותיים הם התוכנית הגדולה העומדת למימוש בצל הקורונה . בשלב ראשון מרוקנים את המתקנים בשלב השני לא יאפשרו לפתוח אותם מחדש והם יעברו לרשות מדינת י... המשך קריאה

פינוי יחידות הטיפול הממוקמות באזורי נדלן איכותיים הם התוכנית הגדולה העומדת למימוש בצל הקורונה . בשלב ראשון מרוקנים את המתקנים בשלב השני לא יאפשרו לפתוח אותם מחדש והם יעברו לרשות מדינת ישראל כנכס מניב. בשלב השלישי יאשפזו בחזרה את החולים במחלקות אישפוז של בתי החולים שיעלו על גדותיהם ובשלב הרביעי בעתיד הרחוק מאוד יפזרו את החולים בשני שלושה בתי חולים חדשים.

עוד 754 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 7 באוגוסט 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפסקת האש נכנסה לתוקף ב-23:30. צה"ל תקף מטרות של הג'יהאד ברגע האחרון

ההסכם הושג בתיווך מצרים ● משרד הבריאות הפלסטיני: מתחילת הלחימה נמנו 43 הרוגים, בהם 15 ילדים ● לפיד בסיור בדרום: יעדי המבצע מוצו ● לראשונה מתחילת המבצע הופעלה אזעקה בירושלים ● נכון לשעות הערב, לישראל נורו מתחילת המערכה כ-935 רקטות, כ-160 מהן נפלו ברצועה ● לראשונה מאז התמנה לראש האופוזיציה הגיע נתניהו לפגישת עדכון עם ראש הממשלה

עוד 65 עדכונים

על העיוורון ועל המחיר

בזמן הזה, כשהשחר עולה בעזה על מצע רקטות והפצצות אינספור, אני רוצה לכתוב על המחיר שמשלמת ישראל ושאינו קשור ישירות לסבלם של תושבי העוטף ושל הערים הנמצאות באזורי הפגיעה הפוטנציאליים.

כשהשחר עולה בעזה על מצע רקטות והפצצות אינספור, אני רוצה לכתוב על המחיר שמשלמת ישראל ושאינו קשור ישירות לסבלם של תושבי העוטף ושל הערים הנמצאות באזורי הפגיעה הפוטנציאליים

אני מתאפק לא לכתוב ישירות על עזה, הכלא הגדול בעולם, שנמקה תחת אגרוף הפלדה של ישראל. נדמה לי שיש ישראלים רבים שפשוט אינם רואים את סבלם של העזתים. אם הם רואים, הם אומרים לעצמם "אז שייפטרו מהטרוריסטים האלה ויעזרו לעצמם!". יש גם כאלו שיגידו בשקט, "עדיף הילדים שלהם מהילדים שלי". אלה כאלה עיוורים למציאות האיומה בה חיים העזתים ולהשפעתה הישירה של ישראל על המציאות הזו. אני רוצה לכתוב על העיוורון הזה ועל השלכותיו הקשות על ישראל עצמה.

הוא בולט במיוחד במבצע הנוכחי, "עלות השחר". יחודו של המבצע הזה טמון בינתיים בהתהוותו. באופן שבו התגלגל לכדי "מבצע" של ממש. הזיכרון שלנו קצר כאן, ובכל זאת נדמה שמבצע כזה עוד לא ממש היה. בדרך כלל מתעוררת ישראל למבצע חדש אחרי תקופה של מתיחות מורגשת בינה ובין חמאס. המתיחות הזו מלווה במסרים גלויים, בפעולות עוינות משני הצדדים, בנאומים ובפרשנויות המעידים של הגעת "הזמן הזה בשנה". התרגלנו כאן לנצחיות הסבבים אבל נעים לנו לחשוב שלכל "סבב" כזה יש סיבה חשובה ודחופה.

מה הסיבה הזו? היא מוצגת לעתים קרובות כ"הקצנה" מהצד הפלסטיני. ההקצנה הזו באה, באופן טבעי, בניגוד לרצונה של ישראל במה שאנחנו מגדירים "שלום". אפילו בעיניהם של אלו שלא רוצים שלום או עצמאות פלסטינית, ישראל נתפסת כמי שמבקשת לטפח יציבות.

מולה עומד "הטרור". לפעמים הוא פלסטיני-לאומי, כזה שנאבק על הקמת מדינה פלסטינית. לפעמים הטרור הוא אסלאמי או אנטישמי (או גם וגם) וכל מטרתו היא הרג יהודים. איך שלא יהיה, הטרור לא הגיוני כי הוא דוחה את קיומה של ישראל. מדינה פלסטינית תילחם בנו עד חורמה; משמידי היהודים לא ינוחו עד שיזרקו את כולנו לים.

התרגלנו כאן לנצחיות הסבבים אבל נעים לנו לחשוב שלכל "סבב" כזה יש סיבה חשובה ודחופה. היא מוצגת לרוב כ"הקצנה" מהצד הפלסטיני, שבאה, באופן טבעי, בניגוד לרצונה של ישראל ב"שלום"

אם הייתה סיבה כזו הפעם, היא הייתה מעורפלת מאד. ישראל עצרה במחנה הפליטים ג'נין את באסם סעדי, איש הזרוע המדינית של הג'יהאד האסלאמי. הוא הוצג בתקשורת כ"מוח" מאחורי הפיגועים וניסיונות הפיגוע שיוצאים לאחרונה מן המחנה. יכול להיות. בדיקות שערכתי לא מראות סיבה מבצעית למעצר שלו, שלווה גם בהשפלה פומבית.

בעקבות המעצר של סעדי החליטה ישראל שהג'יהאד האסלאמי צפוי להגיב. ממידע ששוחרר לתקשורת, המעריכים בישראל חשבו שמדובר בירי טיל נ"ט לתוך ישראל. עשרות כטב"מים הועלו לשמי עזה כדי "לצוד" את חוליית הנ"ט לפני שתירה. החוליה לא נמצאה.

כאן מגיע חלק עוד יותר מעורפל. אחרי יממה של ניסיונות כושלים למצוא את החולייה, ישראל חיסלה את תייסיר אלג'עברי. אלג'עברי היה איש הג'יהאד הבכיר ברצועה (מנהיג הארגון והאחראי על הביטחון בו נמצאים באיראן). גם הוא היה איש פוליטי ולא מבצעי. חיסולו לא מנע שום פיגוע. אם כבר, חיסולו חיזק את אנשי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, אלה שדוחים את הרעיון של הקלות ברצועה תמורת שקט.

גם אלג'עברי היה איש פוליטי ולא מבצעי. חיסולו לא מנע שום פיגוע. אם כבר, חיסולו חיזק את אנשי הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, אלה שדוחים את הרעיון של הקלות ברצועה תמורת שקט

מדוע חוסל אלג'עברי? אני אהמר בזהירות על אחת משתי סיבות (ואולי על שתיהן גם יחד):

  1. הראשונה היא שהוא צץ בין הכוונות הצה"ליות בעקבות הדי מתקפת הכטב"מים של צה"ל. כאשר בכיר כזה נראה פתאום יש פרוטוקולים מבצעיים שמורים על חיסולו. כך חוסל אחמד ג'עברי, "רמטכ"ל חמאס", בפעולה שהובילה למבצע עמוד ענן.
  2. הסיבה השנייה לחיסולו היא שצה"ל היה זקוק ל"הישג" בעקבות כישלון ציד חוליית הנ"ט ובכלל. המצב בגדה ובג'נין מתדרדר מדי יום. יכול להיות שבצה"ל חשבו שמכה לג'יהאד האסלאמי תחזק גם את מגמות ההתייצבות בחמאס. זה לא כל כך משנה. צה"ל רצה לשים נקודה בסוף משפט. בעיניים צה"ליות, חיסול הוא נקודה מצוינת.

מה אין כאן? שני רכיבים בולטים של המציאות. ראשית, אין כאן כל כך פלסטינים. את כל המבצע הזה ישראל מנהלת עם עצמה. ישראל עצרה, ישראל נערכה, ישראל חיסלה, ישראל מפציצה. הפלסטינים הם ניצבים בהפקה שלנו. כמובן שהג'יהאד האסלאמי עוסק בטרור ובמאבק אלים נגד ישראל. אבל זה המצב מאז ומעולם. דבר לא השתנה באופן מהותי שמניח בסיס למתקפה ישראלית גורפת כל כך, על שלל השלכותיה.

שנית, אין כאן שום עתיד או אפשרות להתפתחות. יש כאן מערכת בטחון שהצלחה בעיניה היא סימון "וי" על עוד שם שנעצר או חוסל, על עוד בית שנהרס, על עוד עמדה שהותקפה.

מה אין כאן? שני רכיבים בולטים של המציאות. ראשית, אין כאן כל כך פלסטינים. את כל המבצע הזה ישראל מנהלת עם עצמה. ישראל עצרה, ישראל נערכה, ישראל חיסלה, ישראל מפציצה. הפלסטינים הם ניצבים בהפקה שלנו

כל הפעולות הללו אינן מובילות לדבר פרט לפעולה הבאה. המערכת לא מחויבת לניצחון או להכרעה וגם לא להגנה או בלימה. המערכת מחויבת לפיצוצים. המשמעות היא שלמערכת יש מעט מאד מושג, אם בכלל, איך המלחמה שנגזרת מפיצוץ כזה מסתיימת, או אפילו מה קורה אחרי הפיצוץ עצמו.

שוב, המבצע הנוכחי הוא דוגמה מצוינת. היה ברור למערכת שבעקבות המעצר תגיע תגובה. התגובה לא התממשה. מה עשתה המערכת? חיסלה את תייסיר אלג'עברי. פתאום, הכנה מתועדת לפעולת תגמול נקודתית הפכה למתקפה רבתי בכל עזה. מדוע כל זה קורה? כי עד שאין פיצוץ/חיסול/מעצר אי אפשר להפסיק.

הבעיה היא שבמצב עניינים כזה אין פרופורציות ואין השלכות. האזרחים יושבים ימים ארוכים בסגר? זה בסדר, כי המערכת צריכה לחסל את ___ (השלימו את החסר). בעקבות החיסול שבא בעקבות המעצר נורות רקטות? זה נזק שאפשר לעמוד בו כדי להשיג את היעד שהוא חיסול עוד n+1 "בכירים". נדמה שאין שום בעיה לזמן עשרות אלפים למילואים, לסגור כבישים, לשלם פיצויים ולשבש חיים של מדינה שלמה ולהסביר את כל הענין ב"עצרנו את X וחיסלנו את Y והנחתנו מכה ניצחת על ארגון Z".

אבל כשלשנייה נחלצים ממחול השדים של הדוברים והפרשנים הצבאיים, משהו טוב קרה בעקבות כל החיסולים הללו? הם משפיעים לחיוב על חייו של מישהו? לא רק שהתשובה לשאלות הללו שלילית, אלא את ההשפעה ההפוכה אפשר לראות גם בעין בלתי מפורשנת.

משהו טוב קרה בעקבות כל החיסולים הללו? הם משפיעים לחיוב על חייו של מישהו? לא רק שהתשובה לשאלות הללו שלילית, אלא את ההשפעה ההפוכה אפשר לראות גם בעין בלתי מפורשנת

כל "סבב" כזה הופך את המצב לחמור וחסר תקווה יותר. כל "סבב" מעמיק את ההבנה שישראל (כרגע לא אכפת לי מהפלסטינים) לא מעוניינת בפתרון אלא בהמשך מחיקת שמות מן הרשימה שיושבת באגף המודיעין של צה"ל ועוברת באופן שוטף לשטח. אין הצלחה וכישלון פרט לרשימה הזו. אין התקדמות ונסיגה פרט לרשימה הזו. לכן גם לא יכולה להיות הכרעה וודאי שאף דעה לא יכולה להשתנות. מה שהיה (הרשימה) הוא שיהיה (הרשימה).

זה מקור העיוורון בו פתחתי את הדיון. זה לא מפתיע שאנחנו לא רואים את הפלסטינים. העיניים שלנו הן עיניו של ה-terminator, מחשבות חישובים ומודדות מרחקים ומשלימות משימות. העיניים שלנו לא רואות עתיד עבורנו, לא רואות הקשר, לא רואות אפשרויות. העיניים שלנו לא רואות יותר מה"סבב" הבא וגם לא יותר מהאיום הנצחי. העיניים שלנו לא מסוגלות לקלוט התפתחות או שינוי. רק המוכר והידוע נקלט ברשתיות שלנו וכל מה שאיננו כזה הוא מטרד שצריך לסלק. ובעצם, גם את המוכר והידוע אנחנו כבר מתקשים לראות.

חזרנו על המנטרות שלנו – "אין ברירה"; "ישראל רוצה שלום"; "אנחנו מסלימים כדי להילחם בהסלמה" – כל כך הרבה פעמים עד שרק הן נראות בבירור. כל מה שחורג מן הקלישאות החבוטות שאנחנו יורים על אוטומט כבר שקוף עבורנו. רק את עצמנו אנחנו רואים, אבל את עצמנו כקלישאה. המבצע הנוכחי הוא, כאמור, דוגמה מובהקת. ישראל עצרה ובתגובה ישראל תקפה ובתגובה ישראל חיסלה. רק אז הפלסטינים נכנסו למשחק.

אם זה המצב, איך נראה את הפלסטינים? המוות וההרס שישראל זורעת בקרב אזרחים, המצור שלא נפסק מעולם על עזה, הכיבוש ועוולותיו, כל אלו שקופים. כל תמונה של אזרחים פלסטיניים הרוגים או בניינים פלסטיניים הרוסים מראה לנו את האזרחים והבניינים שייהרסו בצד שלנו אם לא "נמנע" את זה מראש.

זה לא מפתיע שאנחנו לא רואים את הפלסטינים. העיניים שלנו הן עיני ה-terminator, מחשבות חישובים ומשלימות משימות. העיניים שלנו לא רואות עתיד עבורנו, לא רואות הקשר, לא רואות אפשרויות

גם כשאנחנו רואים את הפלסטינים, סולפסיסטים שאנחנו, הם נראים לנו כמו הצגה שמועלה לכבודנו. העיוורון הזה, שמבצע "עלות השחר" מדגים באופן מוחשי ממש (שגם עיוור יכול "לראות"), לא תומך חיים.

דוקטור אורי גולדברג הוא מומחה לחקר איראן המודרנית ותנועות מהפכניות באסלאם השיעי. הוא כותב וחושב על אמונה, פוליטיקה, בייסבול ועוד לא מעט דברים, ומשוכנע שהכל קשור להכל. הוא מלמד בביה״ס לממשל באוניברסיטת רייכמן בקורסים שקשורים לאסלאם רדיקלי, לזהויות וליחסים בין דת ואלימות. אוהב לקרוא ולצלם תמונות של שמש מציצה ומשתקפת ולבלות עם ילדיו. רוב הזמן הוא בטוויטר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
אתה מפספס שהג'יהאד הוא ארגון שכול מטרתו זה לפגוע במדינת ישראל. אם החמאס הוא ארגון ששולט ברצועה, ששיקולים כלכלים של פרנסת העזתים עומד מול עיניו (ולכן כנראה גם לא הצטרף למבצע), הרי הג'יהא... המשך קריאה

אתה מפספס שהג'יהאד הוא ארגון שכול מטרתו זה לפגוע במדינת ישראל. אם החמאס הוא ארגון ששולט ברצועה, ששיקולים כלכלים של פרנסת העזתים עומד מול עיניו (ולכן כנראה גם לא הצטרף למבצע), הרי הג'יהאד הוא פשוט טקאבל-מייקר, שמטרתו היחידה היא השמדת ישראל.
מעולה שיישאר קטן, מדוכא, עם הרתעה חזקה.
ברור לי שזה לא יחזיק יותר משנה-שנתיים במקרה הטוב. אני מאוד מרוצה שישראל נותנת מכה חזקה ומיד מחפשת לסיים את המבצע. אני מרוצה שישראל פתחה את מספרי העזתים שעובדים בישראל – אם כי לא בטוח שזו פוליסת ביטוח.
אבל להכות בג'יהאד? אין מצווה גדולה יותר.

כתוב בצורה מגמתית מיד, שפוגעת במסר ומעוררת (בי) אנטגוניזם. המטרה של צה"ל היא להגן על תושבי המדינה. כדי לעשות זאת צריך למנוע פיגועים, ולעצור את מי שמוביל את קידומם. אני מאמין שלא סתם הוח... המשך קריאה

כתוב בצורה מגמתית מיד, שפוגעת במסר ומעוררת (בי) אנטגוניזם.
המטרה של צה"ל היא להגן על תושבי המדינה. כדי לעשות זאת צריך למנוע פיגועים, ולעצור את מי שמוביל את קידומם. אני מאמין שלא סתם הוחלט לסגור צירים בדרום, אחרת היו עושים זאת כל הזמן.
המסקנה הגדולה יותר נכונה ומקובלת עלי, חלקית – בהיעדר הובלה מדינית הגישה המובילה היא של הצבא, שפשוט עושה את תפקידו (ואין לי תלונות אליו).
למה המסקנה מקובלת עלי חלקית בלבד? מפני שכל המלינים, והכותב בהם, אינם מציעים חלופה. השלטון ברצועה הוא של ארגון טרור, שמאותגר ע"י ארגון טרור אחר קיצוני ממנו. מה אם כך ניתן לעשות כדי להגן על תושבי עזה, ותושבי הדרום, המסכנים? מה החלופה?

ליבי על תושבי עזה. אבל אזכיר לכותב הנכבד מערכת הסכמים שמוכרת לישראלים כ"הסכמי אוסלו". אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשנים שאחרי ההסכם הייתה פריחה כלכלית גם באיו"ש וגם באזח"ע. ושוב, אם זכרונ... המשך קריאה

ליבי על תושבי עזה.
אבל אזכיר לכותב הנכבד מערכת הסכמים שמוכרת לישראלים כ"הסכמי אוסלו".
אם זכרוני אינו מטעה אותי, בשנים שאחרי ההסכם הייתה פריחה כלכלית גם באיו"ש וגם באזח"ע.
ושוב, אם זכרוני אינו מטעה אותי, מי ששבר את הכלים לא היה הצד שהכותב הנכבד מלין עליו.
מובן מאליו שרבים שהאמינו (לטעמי נעשה איוולת, אבל זו זכותם) בתבליך, שינו דעתם על מי שקוראים לעצמם פלסטינים.
חובת ההוכחה לא עלינו אלא על הצד השני.

עוד 1,288 מילים ו-3 תגובות

כרבע מתושבי אשקלון עדיין בלי מיגון - והתקציב המיועד תקוע בכנסת

בדיקת זמן ישראל תושבי השכונות העניות באשקלון עדיין רצים לחדר המדרגות, או למקלטים ומיגוניות מחוץ לבניין ● תקציב המדינה כולל כ-300 מיליון שקל לממ"דים בבתים באשקלון, אבל העברת הכסף כרוכה באישור ועדת הכספים של הכנסת, וזו טרם אישרה ● יו"ר הוועדה מנסה לכנס את הוועדה לאישור ● יזמים באשקלון סבורים שטכנית אי אפשר לבנות כיום ממ"דים ● במועצת אשכול זועמים שלא קיבלו תקציב דומה

עוד 1,413 מילים

לרדיפה הפוליטית של איילת שקד יש מחיר

מנהל בתי המשפט הודיע בשבוע שעבר על פרישתו מהרשות השופטת ● מרזל, בן 50, נחשב עילוי, בולט ומצטיין ● הוא החליט להשליך את המפתחות ולעזוב את המערכת אחרי שאיילת שקד הטילה וטו על מינויו לבית המשפט העליון בסבב השופטים האחרון ● מרזל כבר מסודר בג'וב מתגמל במגזר הפרטי, אבל נשיאת העליון אסתר חיות צריכה להתעורר ולהבין שהמערכת שלה בבעיה ● פרשנות

עוד 804 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

המציאות הישראלית חזקה יותר מזהות ראש הממשלה

נתניהו השקיע בשבועות האחרונים בקמפיין כלכלי על יוקר המחיה, אבל כל זה נמחה כשצה"ל יצא למבצע "עלות השחר" ביום שישי ● כעת נתניהו יודע איך זה הרגיש לאנשי האופוזיציה שניסו במשך שנות שלטונו לדבר על כלכלה ורווחה ושמעו ממנו רק על ביטחון, טרור ואיראן ● וגם: נתניהו סוף-סוף מתגבר על חוסר החשק שלו להיות מצולם כמי שמקבל תדרוך מראש הממשלה לפיד ● פרשנות

עוד 606 מילים

מדוע ישראל פוחדת מהשלום עם הפלסטינים?

מדוע ישראל חוששת משלום עם סוריה יותר מאשר ממלחמה מול סוריה? כך שאל האלוף במיל' אורי שגיא בספרו "היד שקפאה" אודות כישלון שיחות השלום שניהלה ממשלת ברק עם הסורים בשפרדסטאון בינואר 2000.

נדמה שאין אבסורד גדול יותר בחייה של מדינה מהקביעה, שהיא פוחדת משלום יותר מאשר ממלחמה.

מדוע ישראל חוששת משלום עם סוריה יותר מאשר ממלחמה מול סוריה, שאל האלוף במיל' אורי שגיא בספרו "היד שקפאה". נדמה שאין אבסורד גדול יותר בחיי מדינה מהקביעה, שהיא פוחדת משלום יותר ממלחמה

עמדתו של שגיא גורסת כי המשך קיומה של מדינת ישראל לא תלוי רק בשטחים בהם היא מחזיקה, אלא גם בקביעת גבולות הקבע והכרה בהם ברמה בין-לאומית.

עטיפת ספרו של אורי שגיא, היד שקפאה
עטיפת ספרו של אורי שגיא, היד שקפאה

כוח צבאי איננו מספיק לקיומה של מדינה, ויש להעמיק ולחזק את הרכיב המדיני. שגיא מאמין כי הסכם טוב, המבטיח את האינטרסים של המדינה בהיבט הגבולות, המים והביטחון, הוא הסכם הדורש ויתורים על שטחים. בספר מסביר שגיא כי על מנת להגיע להסדר, כל צד מוכרח להתחשב באתוס של הצד השני.

הדברים האלה יפים גם למציאות כיום. זו המדממת בין ישראל לפלסטינים.

ובכן, מדוע ישראל פוחדת מהשלום עם הפלסטינים, יותר מאשר ממלחמות מולם?

  • נדמה שבמוקד התשובות עומד המצב הפוליטי בישראל – רוב פוליטי המתנגד לנסיגה מהשטחים או הקמת מדינה פלסטינית.
  • עומד גם ציבור גדול של מתנחלים בשטחים שלא יאפשר פינוי יישובים, ויעשה זאת באופן פיזי, בהתנגדות אלימה.
  • ועומדת גם שטיפת מוח אין סופית שהטמיעה בקרב רוב הישראלים את תחושת הפחד מהשמדה. הימין הרי מאשים את המפלגות הערביות שהן "תומכות טרור" ונתניהו עצמו טען שהן "רוצות להשמיד את ישראל". לא פחות.

שטיפת המוח הזו והעמדות הפוליטיות של מרבית הח"כים נועדו, למעשה, רק כדי לשמר שלטון. כי הרי למען שלום צריך להכשיר את הלבבות לפשרות, להכרה באוייב, וקבלת האתוס שלו כחלק מההבנות שיובילו להסכם.

שטיפת המוח והעמדות הפוליטיות של מרבית הח"כים נועדו, למעשה, רק כדי לשמר שלטון. הרי למען שלום צריך להכשיר את הלבבות לפשרות, להכרה באוייב, ולקבלת האתוס שלו כחלק מההבנות שיובילו להסכם

שלטון שמטרתו שלטון ולא פתרון הסכסוך, יתרחק מכל סימן של שלום. מכל מהלך של שלום. זה מפחיד אותו. זה מאיים על הישרדותו. שלום הוא סכנה לאנשי השלטון. מלחמה היא סכנה לציבור, אך היא מחזקת את אחיזת השולטים בשלטון.

ציוץ של עמית סגל
ציוץ של עמית סגל

כל זמן שאין מלחמת מחדל נוראה, אלא סבבי מבצעים בעזה ובשטחי יו"ש,  השלטון מאוים רק מצד האופוזיציה. מוות של אזרחים בפיגועי טרור, חטיפות, רקטות על יישובי הדרום, ישיבה במקלטים, כל אלה לא מאיימים על השלטון.

עובדה שנתניהו היה 12 שנים רה"מ. לא ביקר בעוטף עזה, איפשר ספיגת 13 אלף רקטות ואלפי בלוני תבערה ונשאר בשלטון. נשאר עד שרק תיקיו הפליליים גרמו למפלגות ימין להפנות לו גב ולחבור לשמאל ולערבים כדי להדיחו. לא ענייני שלום גרמו לו לאבדן השלטון.

שלטון שמטרתו שלטון ולא פתרון הסכסוך, יתרחק מכל סימן של שלום. מכל מהלך שלום. זה מפחיד אותו ומאיים על הישרדותו. שלום הוא סכנה לשלטון. מלחמה היא סכנה לציבור, אך מחזקת את אחיזת השולטים בשלטון

לעומת זאת, ראש ממשלה שיכריז על רצונו בקידום מהלך מדיני מול הרשות הפלסטינית, על מנת שזו תקבל אחריות על עזה, תשתלט על חמאס ותכפה ריבונות בשטחי המדינה הפלסטינית, לא ישרוד אפילו יום אחד בשלטון. מפלגות הימין והחרדים יראו לו את הדרך לבחירות, או ישירות לאופוזיציה לשנים ארוכות. ראש ממשלה אמיץ אחד חטף שלושה כדורים בגב ממתנגדי השלום.

ישראל פוחדת מהשלום יותר ממלחמה, כי השלום מכיל עולם שלם בלתי צפוי של קבלת האויב כאדם, כשותף, כבעל זכויות אישיות אנושיות ולאומיות. זהו תהליך ארוך, קשה, מורכב תרבותית, פוליטית וציבורית.

המלחמה, לעומת זאת, מוכרת. מחירה ידוע. המתים נקברים, האבלים בוכים ואחרי שבעה ימים המלחמה נשכחת ומושכחת. אחריה תמיד יהיו מי שידאגו לתחזק איומים אין סופיים מפני מלחמה חדשה.

המלחמה מקלה על הציבור לקבל את המציאות כפשוטה. כאילו אין אלטרנטיבה אחרת וצריך לספוג את מחירה כדי להמשיך בשגרת חיים פשוטה. פשטנית. שמרנית. תוך התעלמות מסכנותיה ומחירה.

בעזה נוצרה עכשיו מציאות כה מורכבת, עד שקשה לראות פתרון שאולי היה אפשרי בעבר. חמאס, שסילק את הפתח באלימות נוראה (2007) ותפס את השלטון במקום הרשות הפלסטינית, מאותגר על ידי ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, שנתמך בידי איראן. כלומר כל ניסיון להגיע להסדר בעזה מחייב כבר הסכמות והבנות לא רק עם אויב אחד מוגדר, אלא גם עם אויבו של האויב ופטרונו בטהרן.

לא רק עם הרש"פ ביהודה ושומרון אלא גם עם אויבו החמאס בעזה ועם אויבו של חמאס עזה, הג'יהאד בעזה.

ישראל פוחדת מהשלום יותר ממלחמה כי השלום מכיל עולם שלם ובלתי צפוי של קבלת האויב כאדם, שותף, בעל זכויות אישיות אנושיות ולאומיות. זהו תהליך ורכב תרבותית, פוליטית וציבורית. המלחמה, לעומתו, מוכרת

אילו ישראל לא פחדה מהשלום ב-67, אילו לא פחדה מהשלום לפני הקמת ההתנחלויות, אילו לא פחדה מהשלום כשכל התכניות והמתווים הועלו על שולחן המו"מ במדריד, ובידי קרטר וקלינטון ובקמפ דיויד הראשון בימי מנחם בגין, ובקמפ דיוויד השני בימי אהוד ברק, ובימי אריאל שרון אחרי ההתנתקות ובימי אהוד ולמרט – אולי היה ניתן למנוע עוד כמה מבצעים ומלחמות. לחסוך חיים והרס וחורבן.

אילו ישראל הייתה פוחדת ממלחמה כמו שהיא פוחדת מהשלום עם הפלסטינים, יתכן שהיינו מגיעים כיום למציאות פחות כאוטית בעזה, מול שותף פלסטיני, שגם לציבור שלו יש כמיהה לחיים נורמליים.

הפחד מהשלום מביא רק לעוד מלחמות. ההיסטוריה מוכיחה שיש מי שרוצה בכך ופועל לשם כך כאשר הוא בשלטון. במעשה, או מחדל, או מתוך פחד לאבד את השלטון.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 803 מילים
עודכן אתמול

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבוע החולף הוכיח כי המדיניות שישראל נקטה בשנה האחרונה הצליחה לייצר שורת הבנות עם חמאס ● החזית הרגעית שנוצרה נגד הג'יהאד תשחק תפקיד גם במנגנון הסיום של סבב הלחימה, אך חמאס ידרוש מישראל ויתורים כלשהם על חלקו הפאסיבי ● ועדיין נותר מטען הצד של הר הבית ביום תשעה באב: במובנים רבים, מה שיקרה היום יקבע את מהלך סיום הלחימה ● פרשנות

עוד 969 מילים

לפחות ארבעה ילדים נהרגו בצפון הרצועה; ישראל: הם נפגעו מרקטה שירו פלסטינים

ראש אג"ם: "כל הצמרת הביטחונית של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה סוכלה" ● מתחילת המערכה נורו למעלה מ-350 רקטות לעבר ישראל, חלקן נפלו בשטח הרצועה ● הקבינט הביטחוני התכנס לראשונה מאז תחילת המבצע ● הוחלט שלא להגביל עליית יהודים להר הבית בתשעה באב ● לראשונה מאז התמנה ליו"ר האופוזיציה, נתניהו ייפגש לפגישת עדכון ביטחוני עם ראש הממשלה

עוד 35 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

וכיתתו חרבותם לעצים

במקביל להרס ולנזקים כתוצאה משנים של לחימה הדדית בדרום, קורה גם משהו טוב: נטיעה מאסיבית של עצים בעוטף עזה כדי להקשות על צלפי הג'יהאד לירות או לשגר טילים בכינון ישיר ● ראש עיריית ירושלים הפך לשחקן המרכזי במאבק על רכס לבן ● מה מתכננת ויגן פרנדלי במסגרת החסות על הפועל תל אביב ● למה המשרד להגנת הסביבה יצא בקמפיין נגד הדברות ● והמסרים הסביבתיים בחופי הים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני? להלן שלוש עובדות שליק... המשך קריאה

על מה מבוססת האמירה לפיה "ויגן פרנדלי" היא "עמותה צנועה"? על מידע הזמין לכל אחד, באתר רשם העמותות, שאני גלשתי אליו בזמני הפרטי הלא-ממומן ממשכורתי כעיתונאי שאינני?
להלן שלוש עובדות שליקטתי: מחזור הכספים השנתי של העמותה הוא מיליוני שקלים. היא משלמת משכורות. שימוש בלוגו של העמותה על ידי מסעדות, יצרני מזון וכולי, עולה כסף. כמה כסף – אינני יודע.
ומכאן לדיעות: עומרי פז הוא איש נחמד כנראה, אבל הוא גם איש עסקים. כשהוא מפרסם את הלוגו של העמותה שהוא עומד בראשה, הוא עושה לביתו במידה מסויימת לפחות.
קחו את זה מכאן והפיקו תחקיר

עוד 2,050 מילים ו-1 תגובות

בספר חדש מראה החוקר רפאל מיידוף איך גופי תקשורת הפחיתו בחשיבות רצח העם עד סוף 1943, כך שממשלת רוזוולט ואפילו מנהיגים יהודים לא חשו לחץ לפעול ● בריאיון לזמן ישראל אומר מיידוף: "במקום להציג שאלות לממשל רוזוולט על רצח העם שמתרחש באירופה, עיתונאים לרוב נמנעו מהנושא באופן גורף"

עוד 1,147 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מָנָאיֶּיכּ 143

מה אנחנו באמת יודעים על השחיתות במשטרה, החתרנות של הפרקליטות, הסיאוב במח"ש והמניפולציות של התקשורת? שיחה בין אחד שמת מפחד לאחד שמנסה להרגיע

עוד 1,293 מילים ו-1 תגובות

בליכוד הפיצו מודעה מזוייפת שנחזתה להיות מטעם כחול-לבן התקווה החדשה - ויו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, בחר לנקוט גישה נחרצת כבר בפתח מערכת הבחירות ● פרשת הסרסור בסוהרות מעלה בסימן שאלה את שיבוצן של חיילות בשב"ס ואף הובילה את גנץ להתערב ללא סמכות ● ומני מזוז הוא הבחירה המפתיעה והנכונה לתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים

עוד 1,438 מילים

לפיד: לא מעוניינים במערכה רחבה - אך לא חוששים ממנה

גנץ: הפעלת הכוח היזומה שלנו היתה הכרחית ● אזעקות בדרום ובמרכז: הג׳יהאד האיסלאמי ירה מטח של עשרות רקטות - לא דווח על נפגעים ● בכיר בצה״ל: הג'יהאד תכנן פיגוע - קטלנו את כל המעורבים ● ילדה בת 5 נהרגה בהפצצת צה״ל ● גנץ אישר גיוס של עד 25 אלף חיילים ● סמוטריץ׳: ראש הממשלה, יש לך גיבוי מלא ● כסיף: מהלך ציני של לפיד וגנץ לעוד מנדטים

עוד 49 עדכונים

כהנא נותר ללא אופציות

מתן כהנא נותר ללא בית פוליטי ● הוא לא רוצה את מי שרוצים אותו, ומי שהוא רוצה - עדיין לא מוכן לקבל אותו ● איילת שקד רוצה אותו שלישי ברוח הציונית, בני גנץ מנהל איתו מו"מ שלא מתקדם - כשהחרדים מאיימים: "אין לגנץ מה לחפש איתנו אם כהנא יהיה שם" ● כהנא עצמו אומר לזמן ישראל: "הלוואי שהייתי דמות כזו משמעותית שתקבע מי יקים את הממשלה הבאה" ● פרשנות

עוד 664 מילים ו-2 תגובות

הקונספציה נכשלה: המכס ירד, המחירים המשיכו לעלות

פוליטיקאים מבטיחים שיורידו מכסים כדי לפתוח את השוק לייבוא ולהוריד מחירים ● אבל המכסים על דגים, אטריות ומאכלים נוספים ירדו ואף בוטלו בעבר - וזה לא מנע מהמחירים שלהם לזנק ● מוצרים אחדים, כמו טונה, התייקרו דווקא אחרי הורדת המכס, כשהמפעל המקומי נסגר והיבואנים קיבלו כוח מונופוליסטי ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,600 מילים

התקדים שנקבע במקרה של המתיחות הנוכחית בעוטף עזה מסוכן מבחינת ישראל ● המידע המודיעיני הצביע באופן חד-משמעי על כוונה של הג'יהאד האסלאמי לפגוע בתושבי העוטף, ואף אחד בישראל לא רצה לסכן חיי אדם ● כך התקבלה ההחלטה על סגירת הכבישים בעוטף - מקרה קלאסי של בחירה בין כמה אפשרויות שכולן גרועות ● אך משמעותן אחת: הג'יהאד האסלאמי לא מורתע ● פרשנות

עוד 638 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה