הקורונה עשויה לגרום לחרדים לסמוך פחות על הרבנים שלהם ולהתחיל לחשוב יותר עצמאית בנוגע לדברים שלא קשורים בדת, כך מעריך מומחה לענייני חרדים.
גלעד מלאך, ראש התכנית לחרדים בישראל במכון הישראלי לדמוקרטיה, לא צופה מהפכה מבחינת ההערצה כלפי הרבנים. אבל הוא כן מעריך שהמשבר הנוכחי, שבו אלפי חרדים נדבקו בנגיף (בין היתר, בשל קבלת ההחלטות הפגומה של מנהיגיהם הדתיים) עשוי להאיץ מגמה קיימת של נטייה ליותר אינדיווידואליזם.
בחודש שעבר, הרב חיים קנייבסקי – ככל הנראה המנהיג הרבני הנערץ ביותר בעולם החרדי כיום – נשאל אם מאות אלפי מאמיניו מהזרם הליטאי של הקהילה צריכים לציית להנחיות משרד הבריאות לסגור את מוסדות החינוך בעקבות מגפת הקורונה, או להתעלם מהן. הוא השיב בקצרה שעליהם להישאר פתוחים, כמובן.
בעקבות החלטתו, מספר רב של גנים, בתי ספר וישיבות בבני ברק המשיכו לפעול, דבר שלדברי מומחים הביא באופן בלתי נמנע להידבקותם של אלפי אנשים בנגיף.
אבל קנייבסקי והדוברים מטעמו אינם האשמים היחידים במשבר. הממשלה, ובפרט שר הבריאות יעקב ליצמן, כשלו גם הם בהסברה לקהילה החרדית, שרבים מחבריה אינם חשופים לערוצי התקשורת המרכזיים, אומר מלאך.
חילונים רבים חשים כעס כלפי החברה החרדית בשל התעלמותה הראשונית מתקנות הקורונה, דבר שעלול להוביל לאפליה נגד מבקשי עבודה חרדים ולהגביר את הניכור בין המגזרים, לדבריו. דבר זה עלול להכניס את החרדים לעמדת מגננה ולגרום להם להתכנס יותר בתוך עצמם במקום לפנות החוצה. אבל בסופו של דבר, הוא מעריך, שני המגזרים יבינו ששיתוף פעולה ביניהם ישרת את טובת כולם.
גלעד מלאך, בוא נתחיל במבט כללי על בני ברק. מי גר שם?
"בני ברק היא העיר הצפופה ביותר בישראל. חיים בה יותר מ-20,000 איש לקילומטר רבוע. בסך הכול חיים שם כ-200,000 אנשים, כמעט כולם חרדים. יש שם גם כמה דתיים ומסורתיים, אבל להערכתי 90% משתייכים לקהילה החרדית".
יש כה זרמים: חסידים וליטאים, אשכנזים וספרדים ועוד. מי נותן את הטון?
"כן, בסך הכול זו עיר מגוונת, שכל הזרמים שהזכרת חיים בה זה לצד זה. שני הזרמים האשכנזים הגדולים ביותר – החסידים והליטאים – תמיד רצים יחד בבחירות לרשויות המקומיות. אז קשה לדעת כמה גדול הכוח של כל אחד מהזרמים האלה. כשליש מהתושבים הם ספרדים, אז אני מניח שאפשר לומר שהחלוקה הכללית של החברה החרדית בישראל – שליש חסידים, שליש ליטאים ושליש ספרדים – מתקיימת גם בבני ברק".
האם הרב קנייבסקי, שהורה למאמיניו להמשיך לפתוח את מוסדות החינוך בזמן ששאר החברה סגרה אותם, נחשב למקור סמכות בעיני כולם?
"הוא מנהיג הליטאים, אבל יש לו דומיננטיות, מכיוון שלפסיקות שלו יש השפעה מסוימת על כולם. גם בני הזרמים האחרים מקשיבים למה שיש לו לומר. לליטאים יש למעשה שני מנהיגים, הוא והרב גרשון אדלשטיין, ראש ישיבת פוניבז'.
"אבל זה כבר עניין של חצרות, ולחצר של הרב קנייבסקי יש מעמד מרכזי וחשוב יותר מאז ש'מנהיג הדור', הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן, נפטר (ב-2017)".
בוא נדבר על מה שגרם לרב קנייבסקי לקבוע שמוסדות החינוך צריכים להמשיך לפעול, בשעה שהם הושבתו בשאר המדינה. מישהו לחש באוזנו שהמדינה רוצה לסגור את גני הילדים, והוא אמר, בעיקרו של דבר, "בשום אופן".
"האיש הזה הוא הנכד שלו, ינקי. הוא זה שמנהל את העניינים. הוא מחליט הכול. הוא הציג את העניין בפני סבו בצורה תמציתית ומגמתית, מבלי לספק לו את כל המידע. מה שהוביל אותו להחלטה השערורייתית שלא לסגור את מוסדות החינוך, למרות שהממשלה כבר החליטה שצריך לסגור אותם. יש לזה תוצאות קשות".
"הנכד של קנייבסקי, ינקי, הוא זה שמנהל את העניינים. הוא הציג את העניין בפני סבו בצורה תמציתית ומגמתית, מבלי לספק לו את כל המידע. מה שהוביל אותו להחלטה השערורייתית שלא לסגור את מוסדות החינוך"
האם יהיה מוצדק לומר שהינקי הזה אחראי למצב הנוכחי?
"יש שלושה גורמים עיקריים למצב הנוכחי. ראשית כל, ההנהגה – הנכד של הרב קנייבסקי, אבל גם הוא עצמו. העובדה שהוא לא ביקש עוד מידע היא גם כשל. הוא מבין שיש מגפה, אז למה הוא לא בודק את זה יותר לעומק? לומר רק שהתורה תעזור זה לא רציני. לא כל רב היה מתנהג כך".
עם כל הכבוד לרב קנייבסקי, יש כאלה שטוענים שבגיל 92 הוא כבר סנילי ואומר כן ואמן לכל דבר שהאנשים סביבו מציעים – שהוא לא באמת מבין את המצב.
"אני לא יודע אם הוא סנילי או לא. אבל מנהיג אמור לדעת אם הוא מבין משהו או לא. אם הוא מבין שהוא לא בעמדה לשפוט בעניינים כאלה, הוא צריך לומר את זה. חלק מהאחריות שייך להנהגה – זה כולל את הרבנים ואת החצרות שלהם, שלא מילאו את הוראות הממשלה. הנכד שלו הוא חלק מזה.
"הגורם השני הוא הממשלה. נכון שלא קל לתקשר דברים לציבור החרדי, אבל יש שר בריאות חרדי שמקושר היטב לקהילה הזאת. אם הוא רק היה הולך למנהיגים הרבניים ולמנהיגי הקהילה ולרשויות המקומיות, שיש להן השפעה אדירה…
"60% מהחרדים חיים בערים חרדיות או בירושלים. לראשי הרשויות יש הרבה כוח. ליצמן נהנה מאמון רב – ולא ניצל אותו. גם משרדו היה צריך לעשות יותר.
"נכון שלא קל לתקשר דברים לציבור החרדי, אבל יש שר בריאות חרדי שמקושר היטב לקהילה הזאת. אם הוא רק היה הולך למנהיגים הרבניים ולמנהיגי הקהילה ולרשויות המקומיות, שיש להן השפעה אדירה…"
"הגורם השלישי הוא אובייקטיבי, אם אפשר לומר – הצפיפות הגדולה בערים החרדיות והעובדה שהם לא מחוברים לטכנולוגיה מודרנית. הם לא ראו את התמונות שכולנו ראינו, האסון באיטליה, תחושת הדחיפות במסיבות העיתונאים הדרמטיות שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו כמעט מדי לילה, ודברים כאלה".
כמה חרדים עדיין מתעלמים מהנחיות הממשלה? או שכולם כבר מצייתים להן?
"באופן כללי, הרוב הגדול נשמע עכשיו להנחיות, לא יוצא מהבית בלי סיבה ואפילו לא הולך לבית הכנסת. האתגר הגדול עכשיו, ולא רק עבור החרדים, הוא פסח, מכיוון שבחג הזה אנשים רגילים לבקר את המשפחה, וקשה להם לוותר על זה.
"היה קשה לחרדים לא ללכת לבית הכנסת, עד שהם הבינו שאין ברירה. עכשיו גם קשה להם לא ללכת לבקר את ההורים שלהם. זה קשה, אבל זה נכון לכל הישראלים, לא רק להם. אז אולי באמת צריך להטיל עוצר על כולם בערב פסח.
"אבל אני חושב שיש חשש גדול מפני הקורונה, גם בתוך הקהילה החרדית. השילוב של איסור ממשלתי ברור לצאת החוצה עם העובדה שהרבנים הצטרפו עכשיו לקריאה הזאת, יחד עם אכיפה משטרתית – כל זה יעזור".
הרב קנייבסקי אמר בהתחלה שמוסדות החינוך צריכים להמשיך לפעול, דבר שלטענת מומחים הביא באופן בלתי נמנע להידבקותם של אלפי אנשים. האם להחלטה הגרועה הזו תהיה השפעה על החברה החרדית לטווח הארוך? האם ייתכן כי חברי הקהילה יקראו תיגר על סמכותם של חכמי התורה הקשישים?
"באופן כללי, כשמנהיג נכשל הוא מרגיש מהר מאוד את תגובת הנגד. אני זוכר את מלחמת לבנון השנייה, לפני כמעט 15 שנה. כשאהוד אולמרט פתח במלחמה הוא זכה לפופולריות רחבה מאוד; שיעור התמיכה בו היה 80%-90%. אבל עם התקדמות המלחמה, הציבור קיבל את הרושם שהיא מנוהלת בצורה איומה, שיעור התמיכה בו צנח והוא לא התאושש מזה לעולם.
"שלא כמו בעבר, הרבה חרדים נחשפו לסרטון (שבו נראה הרב קנייבסקי אומר לנכדו שמוסדות החינוך צריכים להמשיך לפעול). הם ראו שהוא לא באמת מבין את העניין. אבל ההסתמכות שלהם על מנהיגי הדת היא עוגן בשבילם. הצורך לציית למנהיג מוטמע היטב בחברה החרדית. לכן קשה מאוד לעשות סוויץ' ולומר, אולי הוא פחות רלוונטי בתחומים מסוימים. אז אני לא צופה מהפכה במובן הזה.
"אבל אני כן חושב שהרבה אנשים יתחילו לקבל החלטות בשביל עצמם. המגמה הזו, שאנו כבר רואים אותה כמה זמן, עשויה בהחלט להתחזק. בשנים האחרונות ראינו יותר מ-10,000 חרדים הולכים למוסדות אקדמיים, למרות התנגדות הרבנים. אחוזים גדולים מהקהילה מתחברים לאינטרנט, למרות איסור הרבנים.
"הרבה חרדים נחשפו לסרטון שבו נראה הרב קנייבסקי אומר לנכדו שמוסדות החינוך צריכים להמשיך לפעול. הם ראו שהוא לא באמת מבין את העניין. אבל ההסתמכות שלהם על מנהיגי הדת היא עוגן בשבילם"
"אז אנשים אומרים, אני מכבד את המנהיגים הרבניים, אני מעריך אותם, אני אפילו אצביע למפלגה שהם תומכים בה. אבל כשזה נוגע לבחירות האישיות שלי, אני לא בהכרח אציית. מגפת הקורונה בהחלט עשויה להעמיק את התהליכים האלה – תקרא לזה אינדיווידואליזם – ביחס לקבלת החלטות".
תמיד התקיימה מתיחות בין החברה החילונית לחברה החרדית בישראל. באיזו מידה אירועי הימים האחרונים מחריפים אותה? מה יקרה אם, חס וחלילה, נראה את מערכת הבריאות קורסת בעוד שבועיים בגלל אלפי חולים מבני ברק?
"רמת העוינות היא באמת גבוהה מאוד. יש כעס כלפי החרדים, בגלל האופן שבו הגיבו להנחיות הממשלה. לפעמים זה מקבל ביטוי בתגובות חריפות מאוד במדיה החברתית ובתקשורת. זה קיים, אבל אני לא חושב שזה יכול להתפתח לאלימות.
"אבל אני כן חושב שזה יכול להשפיע על מקומות עבודה. אנו בעיצומו של משבר כלכלי, עם שיעור אבטלה גבוה מאוד. אז יכולה להיות לזה השפעה על מעסיקים, שאולי יגידו, אני לא רוצה להתקרב לחרדים, או אני לא רוצה לתת להעסיק אותם.
מצד שני, כשהחברה החרדית נחשפת לדברים כאלה, היא מיד נכנסת למגננה, כמו עדר שמותקף ומתקבץ יחד. המשבר עשוי להאיץ את השתלבות החרדים בשוק העבודה ולהגדיל את הפתיחות ללימודים אקדמיים ולטכנולוגיה. אבל אם התחושה היא ש'בכל דור ודור קמים עלינו לכלותנו', ומי שקמים עליהם לכלותם הם החילונים, זה יאט את התהליך, מכיוון שזה מחזק את תחושת השייכות".
אז איך אתה חושב שיחסי החילונים והחרדים ייראו בסוף השנה?
"באופן כללי, אני אופטימי. אני חושב שהביקורת החריפה על החרדים לא תמשיך לתפוס את מרכז תשומת הלב, אלא החיים עצמם. אחרי הכול, רוב האנשים שאינם חרדים מעוניינים בהשתלבותם. והנכונות להשתלב תימשך גם בצד החרדי – אין ברירה אחרת, בהתחשב במצב הכלכלי. הדברים האלה יהיה חזקים יותר, בסופו של דבר, מהרגשות הקשים שקיימים היום".
"באופן כללי, אני אופטימי. הביקורת על החרדים לא תמשיך לתפוס את מרכז תשומת הלב, אלא החיים עצמם. רוב האנשים שאינם חרדים מעוניינים בהשתלבותם, והנכונות להשתלב תימשך גם בצד החרדי"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהמגזר החסידי החבדי מיד נכנס לביצוע ההוראות ואף לחמיר .הרב פירר דיבר והזהיר וז לא השפיע עד שירד לציבור החרדי האסימון .והוא גם מזהיר עכשיו לאור ההפקרות שאנשים מסתובבים בלי מסכות .אנחנו זוג קשישים כמעט 60 יום לא יצאנו מפתח הבית. חרדים חסידי חבד שרה .