אגב בדף הפייסבוק שלי העליתי שאלה לקוראי המעטים ושאלתי את מי היו בוחרים לשר הבריאות את יעקוב ליצמן או את אחמד טיבי ? כל המגיבים חוץ משניים שהזכירו שמות אחרים כולם בחרו בחרו לכתוב שבאחמד ... המשך קריאה

אגב בדף הפייסבוק שלי העליתי שאלה לקוראי המעטים ושאלתי את מי היו בוחרים לשר הבריאות את יעקוב ליצמן או את אחמד טיבי ? כל המגיבים חוץ משניים שהזכירו שמות אחרים כולם בחרו בחרו לכתוב שבאחמד טיבי …אז מזמינה אותך להכנס לדף שלי ולהגיב וחצמיזה שבת שלום

כל הזמן // יום חמישי, 19 בספטמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

״נציג הליכוד מילא מאות פתקים במעטפות״

חשיפה בלעדי לזמן ישראל: אלמוני הגיע לקלפי בפרדיס, הציג את עצמו כ"נציג ועדת הבחירות" והרחיק מהקלפי את מרבית המשקיפים - בזמן שנציג הליכוד שנשאר בתוך הקלפי ניסה לזייף את ההצבעה

נסיון לזייף קולות באחת הקלפיות בישוב פרדיס נמנע ברגע האחרון – כך נודע לזמן ישראל.

"בתחילת הערב הגיע אדם שהציג את עצמו כ'נציג ועדת הבחירות המרכזית'", מספר נציג של אחת המפלגות בקלפי. "זה נראה מוזר, כי בקלפי היה כבר נציג של ועדת הבחירות (׳נציג טוהר בחירות׳) שלא הכיר אותו ולא ידע שהוא אמור להגיע לשם. בקלפי היו נציגים של חמש מפלגות – הליכוד, הרשימה המשותפת, כחול-לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי.

״בשלב מסויים, בסביבות שמונה בערב, האלמוני ביקש מכל נציגי המפלגות לצאת מהקלפי 'לצורך תדריך'. הנציגים של שתיים מהמפלגות יצאו מהקלפי, וכך גם מזכיר הקלפי ונציג ועדת הבחירות האמיתי. ואולם, לתדהמתי, נציג הליכוד נשאר בתוך הקלפי, באישורו של אותו 'נציג ועדת הבחירות' האלמוני״.

״כשאני ונציגה של מפלגה נוספת ראינו שנציג הליכוד נשאר שם והקלפי נשארת בלא השגחה נוספת, דרשנו להיכנס פנימה אבל הוא דחף אותנו החוצה בכוח וניסה לנעול את הדלת", מספר הנציג.

"למרות נסיונות להיכנס, נותרנו בחוץ ובמשך הרבה זמן – כשבכל הזמן הזה הוא היה בפנים עם נציג הליכוד. בסופו של דבר, אני ונציגת המפלגה נוספת הצלחנו להיכנס פנימה.

"ושם, בפנים, ראינו דבר מוזר: נציג הליכוד עמד מאחורי הפרגוד, וכשראה שנכנסנו ושאנחנו מסתכלים עליו ומתקדמים אליו, הוא יצא וסידר את מכנסיו וחגורתו, ויצא משם במהירות ובבהלה. נכנסנו לתא, וראינו שהוא השאיר אחריו ערמה של יותר מ-100 מעטפות חתומות, חלקן פתוחות וחלקן סגורות, ובתוך המעטפות הסגורות היו פתקים של מחל".

נציג הליכוד לא חזר אחר כך לקלפי, וגם אותו "נציג ועדת הבחירות" המזוייף נעלם מיד אחרי המקרה. נציגי המפלגות הגישו תלונה במשטרה והנציג (האמיתי) של ועדת הבחירות המרכזית דיווחו על המקרה לוועדה.

מוועדת הבחירות המרכזית אישרו את הפרטים לזמן ישראל ומסרו כי האירוע נמצא בטיפול.

תגיות
עוד 258 מילים ו-1 תגובות

"רגע האמת" של טראמפ

הראיות לכך שמתקפת טילי השיוט ההרסנית נגד תשתיות הנפט האסטרטגיות של סעודיה, יצאה משטח איראן – הולכות ונצברות. נראה כי קרב הרגע בו ארה"ב וסעודיה ידרשו להצהיר על כך באופן רשמי.

זהו ללא ספק המבחן הגדול ביותר בפניו ניצב ממשל טראמפ, בתחום מדיניות החוץ. האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת, ובזירה הגלובאלית בכלל, מוטלים על הכף.

 מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))
מפת התקיפה בסעודיה, הפגיעות באתר עיבוד הנפט באבקיק (צילום: U.S. government/Digital Globe via AP))

למה? כי אינטרס הליבה של ארה"ב במזה"ת מאז מלחמת העולם השנייה – ההגנה על הפקת הנפט והזרמתו לשווקים הבינ"ל – ובת בריתה הגדולה במפרץ, ספגו מהלומה מהדהדת, עם השלכות על שוק הנפט הגלובאלי.

מתקפת טילי השיוט על סעודיה מעמידה במבחן את האמינות, ההרתעה והדימוי המעצמתי של ארה"ב במזה"ת ובזירה הגלובאלית בכלל

עכשיו, כל מדינות האזור והיריבות של אמריקה בעולם (סין, צפון קוריאה, רוסיה) מסתכלות על ארה"ב, בוחנות את מהלכיה וממתינות לראות מה תעשה.

מה הן ראו עד עכשיו? שההרתעה של ארה"ב מול איראן ודימוי נחישותה להישאר במזרח התיכון בכלל, כבר חבוטים ושחוקים. זאת, על רקע שורה של התפתחויות בשנה החולפת: החל מהחלטת טראמפ לצמצם את נוכחות הכוחות האמריקאים בסוריה ובאפגניסטן; עבור דרך היעדר תגובה לפעולות החבלה האיראניות במכליות ובתשתיות נפט במהלך מאי; וכלה בביטול התקיפה בעקבות הפלת המל"ט האמריקאי ביוני.

איומי בולטון כי ארה"ב תגיב באמצעות unrelenting force"" על פרובוקציות איראניות, הסתיימו בהטלת סנקציות, שיעילותן מוטלת בספק, על ח'אמנהאי. ואם לא די בכך, בולטון עצמו נזרק לבסוף מתפקידו על רקע גישתו הלוחמנית והחשש שיגרור את ארה"ב למהלכי כוח ומלחמה מהם טראמפ סולד.

תעוזתה של איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום.

תעוזת איראן על ציר הזמן עלתה ביחס ישיר והפוך לנרפות התגובות האמריקאיות, בתהליך שהביא לאקט המלחמתי הישיר נגד סעודיה משטח איראן עצמה – תקדים החורג מ"המלחמה הקרה" שניהלו השתיים עד היום

תגובת הממשל וטראמפ ל"אצבע בעין" שהכניסה טהראן לוושינגטון, בזמן שמקרון מנסה לתווך וטראמפ מתחנן לפגישה עם רוחאני באו"מ – מסתמנת, פעם נוספת כחלשה.

ארה"ב מצטיירת כמי שמורחת זמן סביב בדיקת האחראים לירי הטילים, הפנטגון מדליף כי הוא מתנגד לתגובה לא זהירה שעלולה להוביל למלחמה, וטראמפ מצהיר כי הנחה להטיל סנקציות נוספות על איראן. שוב, נראה כי ארה"ב מבססת את מנופי הלחץ שלה על סנקציות בלבד ללא איום צבאי אמין.

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על החשש של טראמפ מהסלמה רחבה. באופן מתריס, איראן פרסמה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי היא "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה, ותגובתה לא תוגבל ל"מקור האיום".

האיראנים, מזהים את ההיסוס האמריקאי ו"מנגנים" על חשש טראמפ מהסלמה רחבה. איראן פרסמה בהתרסה כי העבירה לארה"ב מסר, דרך שוויץ, כי "תגיב מיידית" נגד כל פעולה נגדה

בשורה התחתונה, תגובה אמריקאית, בדמות גיבוש קואליציה, סנקציות ואפילו תגובה קינטית רופסת או תקיפת סייבר נסבלת, ינחיתו מכה קשה אולי אנושה לדימוי העוצמה האמריקאי, באופן דומה לקו האדום של אובאמה בסוריה, רק על סטרואידים.

תגובה חלשה תחזק את תחושת בנות בריתה של ארה"ב כי הן נותרו לבדן מול מדיניות איראנית אגרסיבית יותר ויותר, בתימן, ישירות מול סעודיה,  בלבנון, בסוריה ובעיראק מול ישראל. מדינות המפרץ עלולות לבחור במהלכי נסיגה מהשותפות עם ארה"ב ובניסיונות לפייס איראן. האמירויות כבר עשו את זה עוד לפני התקיפה האחרונה, על רקע ירידה באמון במשענת האמריקאית.

בתנאים אלה, לא נותר אלא להזדהות עם מה שכותב סטיבן קוק היום ב'פוריין אפיירס': "אם טראמפ לא יגיב צבאית נגד איראן, ארה"ב צריכה לארוז את הפקלאות וללכת הביתה".

 

אלוף משנה במילואים אודי אבנטל. עמית מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הרצליה. מתעניין במזרח התיכון, בזירה הבינלאומית ובזיקות ביניהם, באתגרים ואיומים צבאיים, בטחוניים ומדיניים ובהתמודדות מולם, במודיעין, במדיניות ובאסטרטגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 525 מילים

כחול לבן עולה ל-33 מנדטים, הליכוד עם 32. תיקו בין הגושים

פרץ חוזר על הבטחתו: "לא נשב עם נתניהו. חבל על הטלפונים" ● ראשי סיעות הימין התחייבו על בלוק ימין אחד בהובלת נתניהו ● 91% מהקולות: כחול לבן מובילה, המשותפת התחזקה ● ליברמן: "נשב רק עם הליכוד וכחול לבן, אם זו לא כוונת גנץ ונתניהו – שלא יתאמצו להתקשר"

עוד 47 עדכונים

מרכיבים קואליציה כל התרחישים האפשריים

תוצאות הבחירות המסתמנות הותירו את המערכת הפוליטית והציבור הישראלי מבולבלים מאי-פעם ● נכון לעכשיו, נדמה שהכל פתוח - החל מזהותו של ראש הממשלה הבא ועד להרכב הקואליציה ● אבל למעט ראש הממשלה נתניהו, נראה כי לאף אחד אין אינטרס לגרור את המדינה למערכת בחירות שלישית בשנה

עוד 953 מילים

החיים על פי ביטן "הבחירות לא זויפו ולא נגנבו, עזוב אותך"

תני גולדשטיין בילה אתמול בחמ"ל של ועדת הבחירות המרכזית, יחד ח"כ דוד ביטן מהליכוד ● בניגוד לטענות הליכוד לכל אורך הקמפיין, ביטן אמר כי אין לו כל חשש לזיופים: "תרדו ממני עם זה. בוא, חלאס, שב, שתה קפה" ● הנשיא ריבלין התמוגג מאחוזי ההצבעה ● ומדוע הוועדה בחרה להסתיר מהציבור את נתוני ההצבעה בזמן אמת בקלפיות השונות

עוד 1,113 מילים
גיא זהר גיא זהר

ביי ביי ביבי? לאור התוצאות, יש מצב

יש דרך אלגנטית לפתור את הפלונטר שיצרו בחירות 2019: ממשלת אחדות בהנהגת בני גנץ עם בנימין נתניהו כשר חוץ – תפקיד שהוא מתאים לו למדי ושבו הוא יוכל לתרום רבות ליחסים עם ידידו דונלד טראמפ.

אם יוגשו כתבי אישום, כפי שנראה שיקרה תוך מספר חודשים, אז נתניהו יאלץ להפרד מהממשלה (בשונה מההסדר הליברלי יותר עבור ראשי ממשלה, שם אפשר להתנחל שנים עד "פסק דין חלוט" של בית המשפט העליון).

כך יקיץ הקץ בלי שאף "בכיר ליכוד" יידרש לגלות מוסר או אומץ. נתניהו יוכל להישאר ראש הליכוד, אם כך ירצו במפלגה. תוך שנתיים, אם יצא נקי, אולי יחזור ברוטציה; זה עניין למו"מ.

דרך אלגנטית לפתור את הפלונטר: אחדות בהנהגת גנץ, עם נתניהו כשר חוץ. אם יוגשו כתבי אישום – השר נתניהו יאלץ להפרד מהכסא. בניגוד לראשות ממשלה שמאפשרת להתנחל עד "פסק דין חלוט" של העליון

מטרות ממשלה שכזו תהיינה לשפר את המצב בגדה המערבית ובעזה בתאום עם ממשל טראמפ והרשות הפלסטינית – ובעיקר לטפל בשסע הפנימי בענייני דת ומדינה.

היעדים חייבים לכלול תחבורה ומסחר באזורים חילוניים בשבת, אפשרות לנישואין אזרחיים (בוודאי למי שהרבנות מסרבת לחתן), לימודי ליבה והסדר בעניין הגיוס או השרות הלאומי.

כדאי לשקול שינוי שיטת הבחירות לאחת שתבטיח תוצאה, כך שההתנסויות העגומות של השנים האחרונות לא יחזרו על עצמן. דבר כזה הופך להכרחי כשמדינה היא כל כך חלוקה ושבטית, עד שהבחירות הופכות למפקד יותר מאשר תחרות בין רעיונות.

היעדים חייבים לכלול תחבורה ומסחר באזורים חילוניים בשבת, אפשרות לנישואין אזרחיים (בוודאי למי שהרבנות מסרבת לחתן), לימודי ליבה והסדר בעניין הגיוס או השרות הלאומי

האפשרויות רבות. אחת היא חזרה לבחירה ישירה של ראש הממשלה; שיטה זו חיזקה מפלגות קטנות משנת 1996 עד 2001 כשנוסתה, אך כעת יש אחוז חסימה גבוה שימנע את זה. או שראשות הממשלה פשוט תלך לראש המפלגה הגדולה ביותר, דבר שיגרום לאיחודים ויעניש קשות פיצולים.

אם הליכוד יסרב להצטרף בתנאים אלה, החרדים עשויים להתרכך בתמורה להתחשבות מסויימת בחוק הגיוס (זאת לא היתה באמת הבעיה) והמשך המימון הסחטני לגדודי ה"תלמידים" בישובות-לכל-החיים שלהם. זו פשרה מצד כולם. כולנו מתפשרים כל הזמן (מלבד פלסטינים במו"מ לשלום).

אף כי ליברמן פוסל זאת היום, אפשרות עשויה להיווצר לממשלת גנץ-ליברמן המגובה מבחוץ על ידי חלק מהרשימה המשותפת, המנצחת הגדולה השנייה בבחירות יום שלישי.

המיעוט הערבי כל כך משווע לקצת כבוד והתחשבות אחרי סיוט ההסתה של נתניהו שיש דרכים קלות וצודקות לפייס את חלק מנציגיו ששום אדם שפוי לא יתנגד להן. הבעיה תהיה חוק הלאום; הם רוצים לבטל אותו אבל בינתיים אולי יסתפקו בתיקונים המחזירים את מעמדה של הערבית ומבטיחים את עקרון השוויון.

אף כי ליברמן פוסל זאת היום, אפשרות עשויה להיווצר לממשלת גנץ-ליברמן המגובה מבחוץ על ידי חלק מהרשימה המשותפת, המנצחת הגדולה השנייה בבחירות יום שלישי

מדוע גנץ צריך לכהן ראשון כראש ממשלה? זה מאד תלוי באביגדור ליברמן, כי אם הוא באמת לא נמצא בשום גוש אז הוא מחזיק בלשון המאזניים. נראה שלא יוכל בקלות לאכול את הכובע ןלחבור שוב לימין עם "מדינת ההלכה" וה"משיחיים." אבל נתניהו יפתה אותו כנראה ברוטציה ומכל הבא ליד. אין לפסול ששוב יהפוך עורו; לא מדובר באדם שמתייסר בסוגיות מצפון ומוסר.

אבל ליברמן אמר שהוא ילך עם מי שמציע ראשון ממשלת אחדות חילונית וליברלית, וזה גנץ. הוא רמז שהמפלגה הגדולה ביותר זה מרכיב בשיקוליו, וייתכן שגם זה גנץ.

על פי התוצאות המוקדמות שפורסמו היום יש לכחול לבן 32 מנדטים לעומת 31 לליכוד. נראה גם שהוא פיתח תיעוב לנתניהו משום מה. לא כדאי לעצבן את ליברמן, כפי שרבים למדו על בשרם.

כך או כך, נתניהו הוא המפסיד בבחירות הללו, גם אם שיטת הבחירות לא מבליטה את העובדה הזו. נתניהו ביקש רוב למפלגות ימניות ודתיות שהסכימו לעזור לו להנדס חסינות; השאלה הייתה אם המפלגות הללו יקבלו 61 מנדטים וברור שזה כשל לחלוטין. בתוהו בבוהו של הפולוטיקה הישראלית זה הפסד.

אבל עדיין קשה להאמין, כי ליברמן היה ונשאר חידה ומתגנב חשד ללב שהוא אוהב להתל בכולם. שדווקא הוא יהיה האיש שיציל את הדמוקרטיה הישראלית זה רעיון סוריאליסטי, גובל ממש באבסורד. עם זאת, יש הגיון במעשיו. ולפעמים, רק לפעמים, דברים מתנהלים לפי ההגיון.

אבל עדיין קשה להאמין, כי ליברמן היה ונשאר חידה, ומתגנב חשד ללב שהוא אוהב להתל בכולם. שדווקא הוא יהיה האיש שיציל את הדמוקרטיה הישראלית זה רעיון סוריאליסטי, גובל ממש באבסורד

הוא מייצג קהילה חילונית להפליא, ורבים מחבריה אינם נחשבים יהודים מספיק על ידי הרבנות כדי להתחתן כדת משה וישראל. מה הם עושים בקואליציות עם קנאים שמנסים להפוך את ישראל לגרסה יהודית של איראן?

הוא גם מייצג זלזול וחוסר אמון בערבים; הימין, באמצעות פרויקט הכיבוש וההתנחלות, הופך את ישראל למדינה שמחצית אוכלוסייתה ערבית. חלק גדול ממצביעי הימין לא מבין את זה, אבל נראה שהעולים מרוסיה מסוגלים למחשבה יותר מורכבת מהמקובל במעוזי הליכוד.

זה היה אמור להיגמר בפיצוץ, ונראה שהוא הגיע. כפרס, ליברמן כמעט הכפיל את כוחו בכנסת ואף משך אליו מצביעים מקהלים חדשים.

כל הבטחות הקמפיין ביחד לא מאפשרות שום ממשלה עם רוב של 61, לאף אחד. אבל אם ליברמן נחוש בדעתו להביא לסוף עידן נתניהו, אזי יש פתרונים, וזה בדיוק מה שיהיה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 760 מילים
עודכן אתמול

למקרה שפיספסת

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

דעה עם הראש בקיר

במדינת האין-חוקה, אין-אכיפה, אין-אלוהים - הרבה יותר קל לדבר על "העידן שאחרי-ביבי" ולהבטיח ש"אפשר אחרת", בלי להגיד כיצד

בסבב תכניות הבוקר, שכתשו את הכלום שהיה בלילה, התראיין גם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. התחזית (המבעיתה) שלו הייתה: הולכים לסיבוב בחירות שלישי, אחרי שנתניהו יפנים שזמנו עבר וייבחר מנהיג חדש לליכוד.

אולמרט תיאר את המערכת הפוליטית ואת הדחת נתניהו באופן שהזכיר לי איך סיינפלד תיאר פעם כיצד מפילים מכונה למכירת ממתקים: מנדנדים אותה אחורה-קדימה שוב ושוב, בכל פעם עוד קצת, עד שבסוף היא נופלת. בדחיפה הראשונה זה לא ילך והמכונה תישאר נטועה במקומה.

הגישה האולמרטית, שבאופן מבהיל אוחזת בעוד ועוד אנשים, מתייחסת לדמוקרטיה כניסוי מדעי רב-שלבי, במקום כאל שיטת בחירות שנסמכת על רוב בסיבוב הראשון, פעם בארבע שנים.

הגישה הזאת מחזירה אותי לרגע אל אחת ה"טראומות" המביכות מימיי בצבא. במהלך הטירונות נדרשנו לעבור מסלול מכשולים, אבל בכל פעם שהגעתי אל "הקיר" – התחנה שבה מאיצים לעבר קיר כדי להיאחז בו גבוה מספיק ולטפס לצדו השני – נתקעתי בו כמו מסמר, ולא הצלחתי לקפוץ מעלה.

כולם כבר השלימו את המסלול, ורק אני המשכתי לרוץ בכל פעם מחדש. בניסיון לעזור לי עודדו אותי החיילים והמפקדים לנסות שוב ושוב. לכל סיבוב הגעתי עייף ומרוט יותר, ובכל פעם נתקעתי בקיר חזק ונמוך יותר, ובכל זאת לא עברתי. היה לי כוח רצון, והייתה לי מהירות, אבל הטכניקה הייתה מחורבנת.

ישראל תקועה כבר שנים בקיר אימתני, ובמקום להחליף את הטכניקה, היא לוקחת בכל פעם כמה צעדים לאחור, ורצה בכל הכוח כדי לנסות ולעבור את הקיר.

המחשבה האווילית ש"הפעם" נתגבר על הקיר ונצא מהצד השני עם ניצחון מובהק – אם רק נצא כולנו להצביע, אם רק נאמין באמת באמת בכוחנו, אם רק נגייס את כל התקוות המפעימות – פשוט לא מוכיחה את עצמה.

ולמרות הייאוש שמתקבל בהאנג-אובר של היום שאחרי, לאף אחד אין אומץ להתייצב מול הקיר ולהוריד אותו באבחת גרזן.

אף אחד מהמועמדים שחדרו לחיינו בשנים האחרונות לא מדבר על שינוי שיטת הממשל, על העבודה הרצינית שיש לעשות כדי להשיב את האמון במערכת הפוליטית, או על מתווה בחירות אחר, שבו יש מנצח ומנוצח

הציבור דווקא משתף פעולה עם הפטליות של הקיר. הוא מבין ששיטת הבחירות היא בלתי-נסבלת ומכיל אותה בהבנה בכל פעם מחדש: נותן כוח לקבוצות סקטוריאליות, מחלק את המנדטים בתוך הגוש, ויוצר שוויון אסטרטגי שלא מאפשר להחליף את ראש הממשלה, אבל גם לא ממש מעניק לו את האמון הנדרש.

אפשר להפיל את האשמה על נתניהו, האיש שממקסם חוליים ומנצל את פחדי-הציבור עד זרא. אולי משום כך אולמרט מייחל להכרעה ברורה בסיבוב השלישי, אי-שם אחרי ינואר, בלי ביבי השד הנורא. אבל האמת היא שאין כל סיבה שהדד-לוק לא יישאר גם אחרי שנתניהו יפרוש לטפל בענייניו המשפטיים.

בשיטה הפרלמנטרית הקיימת, כמעט אף פעם לא יודעים בוודאות מי ניצח ומי הפסיד אחרי שהקלפיות נסגרות. בדיוק כפי שכאשר מטפסים על קיר תמיד קיים הסיכוי שעם עוד קצת מאמץ באצבעות, נמתח את הידיים עד הקצה ונצליח לעבור, רגע לפני שנחליק בחזרה למטה.

מעניין שאף אחד מהמועמדים הגיבורים שחדרו לחיינו בשנים האחרונות לא מדבר באופן אקטיבי על שינוי שיטת הממשל, על העבודה הרצינית שיש לעשות כדי להשיב את האמון במערכת הפוליטית, או על מתווה בחירות אחר, שבו יש מנצח ומנוצח, גם אם הפערים קטנים מאוד.

מדי פעם מישהו משליך אמירה אגבית ובלתי-מחייבת בנושא, אבל ברור שאף אחד לא באמת מתכוון ללוות אותה במעשים. בטח שלא בתכנון לטווח ארוך.

במדינת האין-חוקה, אין-אכיפה, אין-אלוהים – הרבה יותר קל לדבר על "העידן שאחרי-ביבי" ולהבטיח ש"אפשר אחרת", בלי להגיד כיצד.

טוב, אולי זה יקרה אחרי הסיבוב השלישי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות

תחבורה אווירת משבר ברכבת הקלה: שכרה את יועץ התקשורת של גנץ

נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, נקלעה לסחרור עם עזיבת המנכ"ל לפני ארבעה חודשים ● מאז הודיעו בכירים נוספים על עזיבתם ● רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את יו"ר הדירקטוריון, שהחליט לשכור את יועץ התקשורת רונן צור

דירקטוריון נת"ע, שבונה את הרכבת הקלה בגוש דן, שכר את שירותי יועץ התקשורת רונן צור. מדובר בצעד שנוי במחלוקת מפני שלנת"ע כבר יש מערך הסברה ודוברת, ולא ברור מדוע צריך לשלם מכספי ציבור גם ליועץ חיצוני.

צור, שייעץ בבחירות לבני גנץ (ועוד קודם לכן שימש כקמפיינר של כחול-לבן בבחירות שנערכו באפריל), נחשב לאחד מיועצי התקשורת היקרים בשוק, אם כי גורם המעורה בפרטים אומר שהוא "עשה מחיר" לנת"ע, ומספק את שירותיו בתעריף ש"לא משתווה לסכומי העתק שרצים במערכת הפוליטית", כהגדרתו.

הפנייה לצור מבטאת את אווירת המשבר שאליו נקלעה נת"ע, וכנראה גם את רצונו של יו"ר הדירקטוריון, רם בלינקוב, לשפר עמדות בחזית התקשורתית.

רם בלניקוב (צילום: Flash90)
רם בלניקוב (צילום: Flash90)

החברה נכנסה לסחרור כשהמנכ"ל המוערך, יהודה בר-און, עזב לפני כ-4 חודשים בעקבות מאבקי אגו וסמכויות עם בלניקוב.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה

אלא שזו הייתה רק תחילתו של אירוע מתגלגל: לאחר התפטרותו של בר-און שלחו 10 סמנכ"לים בנת"ע מכתב לשרי האוצר והתחבורה והפצירו בהם להחזיר אותו לתפקיד (צעד שמשמעותו בפועל היא הדחתו של בלינקוב).

בלינקוב, בלשון המעטה, לא אהב את הפנייה הזו, ומכאן זה רק הלך והסלים.  בשבועות האחרונים שורה של בכירים בחברה הודיעו על עזיבתם: היועצת המשפטית ומזכירת החברה עו"ד טל דגן, סמנכ"ל המשאבים שרון וולפר, המשנה למנכ"ל שי יפתח, וסמנכ"ל התכנון ניר קוגל.

העזיבות הללו תופסות את החברה במצב רגיש, תוך כדי עבודה על מכרזים וחוזים מורכבים, וכשהמועד המוצהר לנסיעת הבכורה של הקו האדום של הרכבת – אוקטובר 2021 – כבר נראה מעבר לפינה.

לפי דיווח ב"גלובס", בישיבת דירקטוריון שנערכה בשבוע שעבר התבטא מנהל רשות החברות הממשלתיות, ינקי קוינט, בחריפות כלפי המנהלים הנוטשים, ואף שיגר לעברם איום מפורש.

לפי "גלובס", אמר קוינט "אם מישהו כאן מתכוון לעזוב כדי להשאיר מאחוריו אדמה חרוכה, שלא יחשוב שזה לא יובא בחשבון אם הוא ינסה לקבל עבודה בחברה ממשלתית אחרת".

רצף האירועים הזה כנראה הלחיץ את בלינקוב וחברי הדירקטוריון, ודחף להחלטה לשכור את שירותיו של צור. כך נוצר מצב מוזר שבו הדירקטוריון למעשה מתנהל בנפרד מהחברה עצמה מבחינה תקשורתית, וכל זה בעת שוועדת איתור מטעם הדירקטוריון ממיינת מועמדים לתפקיד המנכ"ל.

רונן צור, אגב, הרבה להתראיין בימים האחרונים בענייני הבחירות.

בקשה להתייחסות לדברים הועברה לדוברות נת"ע, אך לא התקבלה תגובה.

הדברים הבאים נמסרו ממשרדו של רונן צור: "נת"ע עוברת בתקופה האחרונה אתגרים משמעותיים, במספר מישורים, המחייבים היערכות ראויה. צירפנו יועץ אסטרטגי מוביל בהתאם לכללי רשות החברות הממשלתיות, כפי שנעשה בעשרות חברות. שכר הטרחה עומד על 18,000 שקל בחודש".

עוד 392 מילים

בחירות 2019 ברשימה המשותפת מודים לנתניהו

חברי הרשימה המשותפת חגגו אתמול את הניצחון בקלפי, ובעיקר את הניצחון על ראש הממשלה ● "בעוד שנתניהו חשב שהאמירות שלו ישכנעו מספר גדול יותר מהתומכים שלו ללכת להצביע לו, הן למעשה עזרו לנו" ● כעת יש השואפים שם להשתלב בהנהגת המדינה, ומקווים שבני גנץ לא יפסול אותם על הסף

עוד 676 מילים

בנימין נתניהו, איילת שקד, נפתלי בנט, בצלאל סמוטריץ' - ואפילו עמית סגל אשמים: במפלגת הימין הקיצונית עוצמה יהודית מתקשים לקבל את הכישלון בבחירות, ויורים לכל הכיוונים ● ג'ייקוב מגיד בילה את הלילה במטה המפלגה שניסתה להיכנס לכנסת עם מצע גזעני במיוחד - ונשארה ככל הנראה בחוץ

עוד 607 מילים

רבנים בניו יורק נאבקים על ארון קודש נדיר בשווי 2 מיליון דולר

ארון קודש ייחודי שנבנה במחנה עקורים מעסיק כעת את בית המשפט בניו יורק ● הרב שהחזיק בו העמיד אותו למכירה פומבית ● בנו של הרב שהביא את הארון מגרמניה לא ממש אהב את זה ● "נרמז כי התביעה הזו היא סביב כסף, וזה שגוי לחלוטין! העניין הוא להבטיח גורל ראוי לארון"

עוד 943 מילים

ישראל נקלעה למשבר הפוליטי המסובך ביותר בתולדותיה

על פי תוצאות המדגמים, אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו ● ליברמן התחזק אבל אינו נחוץ להקמת ממשלת אחדות ● החרדים התחזקו אבל אינם מספיקים לנתניהו לשימור ממשלתו ● המשותפת התחזקה אבל אף אחד לא רואה בה שותפה לגיטימית ● במציאות שנוצרה, קשה לראות כרגע פתרון ● פרשנות

בשעה 3:15 לפנות בוקר עלה בנימין נתניהו על הבמה בגני התערוכה, באולם ריק למחצה, וסימן גבולות גזרה.

נתניהו הבין שנוצח בבחירות הללו, או לפחות לא עמד במשימת ה-61 על פי תוצאות המדגמים. הוא הבין שאין לו ממשלה בלי כחול-לבן, בדיוק כפי שאין לכחול-לבן ממשלה בלי הליכוד. ואם זה לא היה ברור לבני גנץ, נתניהו הודיע לו שאין לו שום אופציה בלעדיו כי אי אפשר להישען על ממשלה עם "המפלגות הערביות שמהללות מחבלים".

במלים אחרות: מעל הבמה החל ראש הממשלה במשא ומתן עם תנאים מוקדמים. "אני הוא השותף שלך, לא יעזור לך כלום", הוא שידר לגנץ. וגם: המפלגות החרדיות הן השותפות הטבעיות שלי ולא יעזור ללפיד כלום. אני רוצה שכל המפלגות הציוניות יהיו בפנים. ליוסי ביילין זה כבר הזכיר את ממשלת האחדות של 1984, שמנתה 97 חברי כנסת, "וזה לא מתאים לדמוקרטיה".

התרוממות רוח לא הייתה אתמול בגני התערוכה, אבל גם לא אצל גנץ. ככה בדיוק נראה תיקו מקסיקני: כל אחד מחזיק בידיו אקדח, אבל אף אחד לא יכול לירות בלי להיפגע.

גנץ וחבריו למדו את הלקח מהפארסה אחרי הבחירות באפריל, ועכשיו גילו אחריות ובגרות רבה יותר ולא עשו מסיבות ניצחון לפני תוצאות האמת. בניגוד לנתניהו, הדילמה שלהם עצומה ברגע זה. נתניהו הפנים שהוא צריך אותם. הם צריכים להבין שהם לא יכולים לקבל את הליכוד בלעדיו.

אביגדור ליברמן הציע אתמול לנשיא ראובן ריבלין להזמין את נתניהו וגנץ לארוחת צהריים בבית הנשיא ביום שישי הקרוב, כדי לכפות על השניים ממשלת אחדות. לשם כך צריכה כחול-לבן להתנער מכל הנרטיב שדבקה בו בבחירות, ולפיד ויעלון יצטרכו לשבת בממשלה עם מי שמרחף מעליו כתב אישום בשלושה תיקים. אם זה יקרה, לכחול-לבן לא יהיה שום ערך.

יאיר לפיד ביקש אתמול מכולם סבלנות. הוא רוצה שתהליכים יבשילו. במלים אחרות, הוא רוצה שהליכוד יגרש את נתניהו כדי שתוכל לקום ממשלת אחדות בלעדיו. גם זה לא יכול לקרות, כי בליכוד לא עושים דברים כאלה, גם אם רוצים.

נתניהו אמר אתמול בנאומו כי ידענו "לעמוד יחד מלוכדים". המסר מכוון בעיקר לעתיד הקרוב. בליכוד יודעים היטב כי מי שישבור את השורה וירים את נס המרד יפגע בעצמו. אפשר לקטר ולקלל את נתניהו, אבל רק בדלתיים סגורות. באוויר הפתוח זה מסוכן.

אלה בחירות שבהן אף אחד אינו יכול לממש את ההישג שלו. ליברמן קיבל לפי הסקרים שמונה מנדטים וזה יפה, אבל הוא לא לשון מאזניים. אין לו אופציה להקים ממשלה עם השמאל, ואם תקום ממשלת אחדות בין כחול-לבן והליכוד, הם יכולים להשאיר אותו בחוץ.

החרדים הגבירו את כוחם, אבל גם הם אינם לשון מאזניים, כמו שהיו פעם. הימין והשמאל התרסקו. ימינה ציפתה לדו-ספרתי וקיבלה מפלגה קטנה שמתפצלת לשתי סיעות לפחות.

המחנה הדמוקרטי והעבודה-גשר מגדרות בסקרים עשרה מנדטים. הערבים רשמו הישג מצוין, אבל הם מחוץ למשחק. כמו החרדים, הם תמיד יוכלו להתגאות בעלייה מנדטים למרות ההסתה, ואולי דווקא בגללה.

זה אולי המשבר הפוליטי המסובך בתולדות המדינה. אני לא רואה לו פתרון. כל אפשרות כמעט ואינה מתקבלת על הדעת. לפי המדגמים, אין אפשרות לממשלה רחבה, ואין היתכנות לממשלה צרה, מימין או משמאל. הנשיא ריבלין יכול להבטיח שיעשה הכול שלא יהיה סיבוב בחירות שלישי, אבל גם כוחו מוגבל. רק ראש יצירתי יעזור כאן, כדי לרבע את מעגל הקסמים. במהלך הלילה לא שמעתי איזה רעיון פורץ דרך.

עוד 490 מילים

גם נתניהו וגם גנץ מכריזים כי יפעלו להקמת ממשלת אחדות

מדגמי הערוצים מנבאים 13-15 מנדטים לרשימה המשותפת ● איימן עודה: ההסתה של נתניהו הוציאה את הערבים לקלפיות ● אחוז ההצבעה הסופי: 69.4% - עליה מהבחירות הקודמות ● מקורבי שקד לזמן ישראל: היא תפרוש אם ימינה תקבל פחות מ-8 מנדטים ● נשיא המדינה: "הצורך כרגע הוא לכונן ממשלה מהר ככל הניתן״ ● תוצאות אמת לא צפויות לפני רביעי בצהריים

עוד 70 עדכונים

נתונים חדשים, שמצביעים על עלייה בשימוש במכוניות פרטיות בישראל, מעידים על כך שהתחבורה שלנו הגיעה לדרך ללא מוצא ● כחלק מהפתרון, הממשלה הבאה תהיה חייבת לספק לאזרחי ישראל תחבורה ציבורית בשבת ● פרשנות

עוד 624 מילים

"מבחינת הצעירים, המפלגות הרוסיות לא הביאו לשינוי אמיתי"

הייאוש והעייפות מענייני הפוליטיקה אמנם מאפיינים את הצעירים בכל החברה, אבל בקרב הדור הצעיר הרוסי אפשר לזהות גם חוסר אמון במערכת הפוליטית ● "השאלה המרכזית היא האם השיח על הקול הרוסי ימשיך גם אחרי הבחירות, או שזו הייתה התעניינות זמנית"

עוד 778 מילים

מערכת בחירות תמיד שואבת אנרגיות, מציפה חרדות חבויות, מחדדת דעות קדומות - ולפעמים, ממש לא תמיד, גם מצליחה לעורר תקוות כמוסות ● לכן בחירות הן חומר גלם מעולה לשירים ● אמיר בן-דוד בוחר את עשרת שירי הבחירות הגדולים בכל הזמנים ● ותשכחו מ"יום הבוחר"

עוד 957 מילים ו-2 תגובות
סגירה