תודה ענקית אבירמה. איזה יריעה הסטורית אמנותית את פורשת כאן .. ממש סקירה של מאה שנה של יוון שדרך המלים שלך חודרת ללב ולמחשבה.
תאודורקיס עולה מהכתבה כאיש אציל ויוצר נפלא. בדיוק כפי שאני זוכר אותו מהופעה בביניני האומה בקיץ 1973 – איש שמסמל את הרצון לחופש ואת הקשר לעם ואת המאבק נגד השחיתות והדיכוי
אהבתי את הדברים של הנשיאה קתרינה סקלרופולו – אשה מרשימה ביותר שבחירתה למשרה של נשיאה על ידי מפלגת הימין לא פחות ממדהימה ומעוררת קנאה לעומת הימין הלאומני המושחת של ישראל.
אני יכול להבין מהמאמר מדוע בחר תאודורקיס את הקומוניסטים היוונים כמי שינהל את הטקס שלו. אני לא יכול אבל לסלוח להם ולדומיהם את הדוגמטיות ההרסנית שהפך כה רבים בשמאל העולמי לאפולוגטים של הדיקטטורות של פוטין ואסד ואירן וחמאס..
מאמר נהדר. תודה שוב