בימים האחרונים אני שומע עוד ועוד אנשים שאומרים כי משנה לשנה כאב רצח רבין מכה בהם בעוצמה רבה יותר. כביכול, אמורה להיות איזושהי נחמה פורתא בכך שהפרויקט אשר יותר מחצי עם לקח על עצמו הצליח – הדחתו של נתניהו מהשלטון, אבל תומכי נתניהו אמרו לי שלדעתם יש לבטל את הטקסים לרצח רבין ז"ל, שהפכו, לדבריהם, לכלי ניגוח בנתניהו.

לאורך השנים הם קראו לימים האלו פסטיבל רבין. כן, לאבל על רצח ראש ממשלה הם קוראים פסטיבל. וכשמדברים על ההסתה שהובילה לרצח, והמשיכה מאז להרים את ראשה המכוער – לעתים אותם אנשים ממש מתייחסים במילה "הסתה" לדברי הביקורת שנשמעו כלפי נתניהו ומנסים לייצר סימטריה במקומות שאיננה קיימת.

לאורך השנים יש שקראו לימי האבל על רצח רבין – פסטיבל רבין. כשמדברים על ההסתה שהובילה לרצח ונמשכת מאז, לעתים אותם אנשים מתייחסים במילה "הסתה" לדברי הביקורת שנשמעו כלפי נתניהו

אני לא מאמין שיש מי שמאשים את נתניהו ברצח רבין או בשותפות לרצח, אולם עובדתית נתניהו היה חלק משמעותי מההסתה נגד רבין, וכראש אופוזיציה דאז היה אחראי על המתרחש במחנה שלו. היה בכוחו למנוע את דברי ההסתה מתחת לאפו במרפסת בכיכר ציון ובעת התהלוכה בצומת רעננה, כשצעד סמוך לארון. ואלו רק המקרים הזכורים לנו מאז, שמהדהדים בזיכרוננו לנצח. השאלה אם נתניהו מגיע לאזכרה השנתית ליצחק רבין או לא מגיע, לא תעלים את חלקו באחריות לרצח.

כבר 26 שנים, שנה אחרי שנה, יש מי שמשתמש ברצח רבין כדי לתקוף את הימין בישראל שאני גאה לייצג. הגיע הזמן שתפסיקו להטיף לנו מוסר! pic.twitter.com/63u74XPkkY

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 18, 2021

נתניהו לא מכה על חטא על דברים פחות משמעותיים שעשה ואני מוכן להמר שמה שידוע לנו על הפרשות שבהן היה מעורב הוא רק תמונה חלקית. אני מאמין שבעתיד האמת תתבהר ואלומות אור נוספות יאירו את השלטון האפל הזה, שלווה בהתנהלות אנוכית ובלתי מוסרית.

לגבי חלקו בהסתה, זה זועק לשמיים שהוא חייב בחשבון נפש, אך הוא מתעסק בחשבונות ובההטבות שמגיעות לו כראש ממשלה לשעבר.

משרד האוצר מבקש לאשר 3 מיליון שקלים ללשכה עבור נתניהו כראש ממשלה לשעבר- מיליון ש״ח לשנה הנוכחית, וקרוב לשני מיליון לשנה הבאה.
נתניהו זכאי ללשכה כראש ממשלה לשעבר אבל יש לו עוד אחת מתוקף תפקידו כראש אופוזיציה. ועדת הכספים בראשות אלכס קושניר תצטרך להחליט אם לאשר את הבקשה.

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) October 14, 2021

למרות הניצחון של ממשלת השינוי, השינוי טרם מורגש דיו, בין היתר כי  לא מעט אנשים אינם מבינים את גודל ההשחתה וההסתה של התרבות הפוליטית והשיח הציבורי. נתניהו לא רק שמנע מההסתה להסלים, עצם עין לנוכח תמונות של רבין בכאפיה וסגר אוזניים לקריאות הבוגד שממשיכות להישמע עד היום – אלא שהוא גם ממשיך להסית נגד ציבורים שלמים במדינה ובהם השמאל, המרכז והימין שאינו תומך בו.

גם נגד הציבור הערבי הוא ממשיך להסית. אחרי שהזהיר מפני האוטובוסים שהערבים נעים בהם בהמוניהם, הוא נסע עד לאוהל ברהט כדי לשתות קפה של שלום עם מנסור עבאס, אותו עבאס שכעת הוא מזהיר מפניו וטוען הוא ראש הממשלה האמיתי של ממשלת השינוי, ולכן מדובר בממשלה מסוכנת.

מדי שנה עולה השאלה האם למדנו משהו מהרצח. אם נתניהו ממשיך ואין מאסה קריטית מספקת שמורידה אותו מהבמה הפוליטית, אז אין צורך להמתין לתשובה, התשובה ברורה ושלילית. אם מכנים מפגינים מפיצי מחלות ונוקטים באלימות כלפיהם – לא למדנו כלום. אם בהפגנות הימין המפגינים מחזקים שלטי "שמאלנים בוגדים" אז ממש לא למדנו. אם ההסתה ממשיכה ביתר שאת – לא למדנו, ואולי אף בכמה היבטים המצב התדרדר.

פרופ' גבי וימן, חוקר תקשורת באוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת רייכמן אמר לערוץ 12: "בגילי המופלג אני יכול לעשות את ההשוואה – ההסתה בימי רבין נעשתה בעיקר בחדרי חדרים והייתה בקרב קבוצות קטנות, בעיקר הקבוצות הקיצוניות. והיום, כשמוסיפים את הטכנולוגיה, היא מאפשרת להגיע לקהלים גדולים ולהסתה חמורה יותר".

ככל שהשילוב בין ימניות ודתיות מתהדק והופך לפונדמנטליזם מסוכן, שמתבטא במקרי אלימות מצד יהודים כלפי ערבים (הלינץ' בבת ים לדוגמה) ומצד מתנחלים כלפי ערבים ופעילי שמאל (בימים אלו ממש), אז לא למדנו.

ככל שהשילוב בין ימניות ודתיות מתהדק והופך לפונדמנטליזם מסוכן, שמתבטא במקרי אלימות מצד יהודים כלפי ערבים ומצד מתנחלים כלפי ערבים ופעילי שמאל (בימים אלו ממש), אז לא למדנו

במקום לשאול את עצמנו אם למדנו, צריך ליישם במהרה את הלקחים:

• למנוע הסתה נגד אנשי ציבור ונגד ציבורים שלמים.
• לדאוג לחינוך לשיח פלורליסטי מכבד ומקבל את השונה.
• ועל הנשיא לדאוג שיגאל עמיר יישאר בתאו עד סוף ימים, ללא שום חנינה או מחילה.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

לפני כשבוע וחצי נחשף באתר "הקול היהודי" כי עו"ד ליניר אבו הזאז, העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ רם בן ברק, המכהן כיו"ר ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, השתתפה בקורס שבו הרצו שייחים שהתבטאו בעד טרור ואף הסיתו לפגיעה באזרחים ישראלים.

בן ברק הודיע על השעיית העוזרת הפרלמנטרית עד לבירור העניין ובמוצאי השבת האחרונה, בראיון לרינה מצליח ב"פגוש את העיתונות", אמר שהחליט להחזיר אותה לעבודה כי לא מצא פגם במעשיה.

יו״ר ועדת החוץ והביטחון רם בן ברק בתגובה ראשונה על פרשת היועצת: ״אחרי בירור – החלטתי להחזיר אותה לעבודה״. הריאיון המלא – מחר, מתחילים ב-18:00@RMatsliah @N12News pic.twitter.com/82orus4F5j

— פגוש את העיתונות (@pgosh_MTP) October 22, 2021

מיד לאחר החשיפה, כאשר הודיע בן ברק על השעייתה של אבו הזאז, אנשי תקשורת רבים מתחו ביקורת על החלטתו וטענו שמדובר בפרשה שנופחה רק מכיוון שמדובר באשה ערבייה. חלקם ציינו בצדק כי "הקול היהודי" הוא אתר ימין קיצוני וכי החלטתו של בן ברק התקבלה בעקבות מכתב של ח"כ איתמר בן גביר.

האומנם יש פה גזענות ושנאת ערבים ושוב אנו עדים לדרך שבה אנשי שמאל-מרכז נכנעים לימין הקיצוני, או שאולי, למרות הבמה שבה פורסמו הדברים, יש ממש בטענות נגד אבו הזאז?

האומנם יש פה גזענות ושנאת ערבים ושוב אנו עדים לכניעת אנשי שמאל-מרכז לימין הקיצוני, או שאולי, למרות הבמה שבה פורסמו הדברים, יש ממש בטענות נגד אבו הזאז?

עם מי היא הצטלמה

אני תומך בחופש הביטוי בצורה רדיקלית. לדעתי, עבירת ההסתה צריכה להתבטל. ברוב המקרים, כאשר אנשים "מסיתים", אין באמת סיכוי ממשי שזה יגרום לאחרים לבצע מעשי אלימות ולכן אין הצדקה לגזור עליהם מאסר. אלא שיש מקרים חריגים שבהם מדובר באנשים בעלי השפעה – אנשי דת או אנשי ציבור, שאכן יש מי שמושפעים מהם כך, שלהתבטאויות שלהם יש השלכות בשטח.

בצד הימני של המפה הפוליטית אחד האנשים המרכזיים שאפשר להצביע עליו ככזה הוא בעיני בנצי גופשטיין. יש נוער מסוים שמושפע ממנו ואמנם הוא נזהר לא להסית פלילית, אבל המסר שלו עובר. ההסתה שלו אינה דיבורים בעלמא אלא גורמת לאנשים לצאת ולבצע מעשים.

למרות זאת, אני סבור כי העמדתו לדין פלילי בשל התבטאויותיו היא טעות ותגרום נזק רב יותר. מעבר לכך, אמנם תקיפת פלסטינים חפים מפשע או הצתת בית הספר הדו לשוני אלו מעשים חמורים, אבל ההשוואה לאנשים כמו עכרמה סברי, אחד מאלה שעמם הצטלמה אבו הזאז, היא מופרכת.

עו"ד אבו הזאז עם שייח עכרמה סברי (צילום מסך מפייסבוק)

סברי היה המופתי של ירושלים ופלסטין. הוא מונה לתפקיד זמן קצר לאחר האינתיפאדה הראשונה וכיהן לאורך האינתיפאדה השנייה. למי שהספיק אולי לשכוח, האינתיפאדה השנייה כללה כ-1,000 נרצחים ישראלים, כמחציתם בפיגועי התאבדות.

סברי, שכאמור כיהן באותה העת כמופתי של ירושלים ופלסטין, הביע תמיכה בפיגועי התאבדות ועודד אותם. ת'אאר אבו ראס, עמית במכון "גילדנהורן" לחקר ישראל באוניברסיטת מרילנד, הגיב לפרסום של הכתבת טל שניידר על החשיפה בנוגע לאבו הזאז, שצריך להבין שסברי הוא דמות דתית כמו רב ראשי לשעבר.

עיכרמה סברי הוא המופתי של ירושלים ומי שנותן את הדרשה בימי שישי באלאקצא, זה קצת כמו לכעוס על מישהו שנפגש עם הרב הראשי. אנשים באמת צריכים להכיר את החברה הערבית לעומק.

— Thair Abu Rass (@ThairAbu) October 14, 2021

איני בקיא גדול בחיי הדת של פלסטינים מוסלמים, אבל להבנתי זה רק מחמיר את המצב. הבעיה כאן היא שמי שכיהן בפלסטין בתפקיד המקביל לרב הראשי (בפועל זה אף משמעותי יותר, הוא צריך, למשל, לאשר עונשי מוות שניתנים ברשות הפלסטינית) – תמך ועודד ביצוע של פיגועי התאבדות.

סברי היה המופתי של ירושלים ופלסטין, שכיהן לאורך האינתיפאדה ה-2, שכללה, למי שהספיק לשכוח, כ-1,000 נרצחים ישראלים, כמחציתם בפיגועי התאבדות. כמופתי, הביע תמיכה בפיגועים ועודד אותם

בשונה מהדרך שבה אנשים מסוימים ניסו להציג זאת, לא מדובר באיזו התבטאות אפורה, אלא בתמיכה של ממש בפיגועי התאבדות. בתגובה לפסקי הלכה מוסלמיים במצרים וסעודיה נגד פיגועי התאבדות בעת ביקור באבו דאבי ב-2001 אמר סברי:

"פסקי ההלכה האלה באו כתוצאה מלחצים בינלאומיים… אלה שאין להם האומץ לומר את האמת, עליהם לשתוק ולא לדבר דברים שיוצרים בלבול… ההתנגדות היא לגיטימית, ומי שמוסר את נשמתו אינו מבקש אישור לכך מאיש… עלינו להתרכז בלגיטימיות של ההתנגדות, ואסור לעמוד בפני האינתיפאדה והג'יהאד. שכן יש לעמוד לצדם ולעודד אותם".

עו"ד אבו הזאז עם שייח ראיד פתחי (צילום מסך מפייסבוק)

כל זה בזמן שבפועל אכן היו פיגועי התאבדות, 144 אם נדייק, שהביאו לרצח של 516 אנשים (בנוסף ל-161 מחבלים שביצעו את הפיגועים). זה גם לא אירוע שקרה בעבר ומאז לא נשמעו דברים כאלה מפיו של סברי, כמו שניתן היה להבין לדוגמה מהציוץ של כתבת "הארץ" נעה לנדאו: רק בתחילת השבוע שבו נחשפו הדברים ב"קול היהודי" הוא זומן לחקירה על הסתה.

אבו הזאז לא הצטלמה (או לפחות לא העלתה זאת לפייסבוק) עם מרצים אחרים שהגיעו לשם כארכיאולוגים והיסטוריונים. היא הצטלמה עם אנשי דת מסיתים כמו נג'אח בכריאת המזוהה עם חמאס וראיד פתחי מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. אני מתקשה להאמין שהעובדה שהיא העלתה תמונות דווקא איתם ולא עם מרצים אחרים אינה קשורה להערכה שהיא רוחשת לאנשי דת אלה.

עו"ד אבו הזאז עם נג'אח בכיראת (צילום: צילום מסך מפייסבוק)

הקורס שבו היא השתתפה

לטענתה של אבו הזאז שבסופו של דבר התקבלה על ידי ח"כ בן ברק, מדובר בקורס שעסק בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של אל-אקצא, ורק חלק קטן ממנו נסב על המשמעות הדתית של המקום. אבל לטענת מארגני הקורס הוא עומד על ארבע רגליים ולא שלוש. התחום הרביעי, שאותו השמיטה העוזרת הפרלמנטרית, הוא פוליטיקה.

נג'אח בכיראת על מטרות הקורס בכתבה באל ג'זירה תרגום: "אגודת אל-אקצא משתפת פעולה בפרויקט "איון אל-בוראק" עם ראש האקדמיה לאקדשה להקדש ומורשת, נג'יה בקירת, שאמר כי הוא נטע את הזרע הראשון של הפרויקט לפני עשר שנים, כאשר תכנן תכנית לימודים לצעירים שבאמצעותה הוא מאמן אותם על הידע של אל אקצה באמצעות ארבעה צירים: היסטורי, פוליטי, מדעי וחברתי." (צילום מסך)

אני לא חושב שיש פסול בקורס על הר הבית. אני עצמי השתתפתי במחזור השני של קורס מטעם "כפות המנעול" של הקרן למורשת הר הבית, וודאי שלגיטימי שיהיו קורסים מנקודת מבט מוסלמית. אבל כשמי שבנה את תכנית הקורס הוא שייח נג'אח בכיראת, המזוהה עם חמאס, ומרצה אחר (סברי) מסית באופן קבוע לפגיעה ביהודים ואף עודד פיגועי התאבדות, זה קצת אחרת.

בשונה מהדרך שבה אנשים מסוימים ניסו להציג זאת, לא מדובר באיזו התבטאות אפורה, אלא בתמיכה של ממש בפיגועי התאבדות. כל זה בזמן שבפועל אכן היו פיגועי התאבדות, 144 אם נדייק, שהביאו לרצח של 516 אנשים

אל-אקצא משמשת כמוטיב לשלהוב המונים לביצוע מעשי טרור עוד מימי פרעות תרפ"ט, שהחלו בעקבות שמועות שווא שהיהודים מתכננים להשתלט על אל-אקצא. האינתיפאדה השנייה פרצה לאחר עליית שרון לאתר וטענות שקריות שהופצו, לפיהן שוב מתכננים לפגוע באל-אקצא. ב-2014, בעקבות ההחלטה להציב מגנומטרים בכניסה למתחם, פרץ שוב גל טרור.

מטרת הקורס כפי שהיא מופיעה באתר עמותת אלאקצא. תרגום: "השייח 'ספואט פרייג', נשיא התאחדות אל-אקצא וסגן נשיא התנועה האסלאמית, הדגיש את חשיבותו של קורס זה בהצגת, העלאת המודעות וחינוך הדורות הצעירים על מדעי מסגד אל-אקצא ובית אל-מקדיס המבורכים בפני לשמר את ההיסטוריה של הציוויליזציה האסלאמית והמורשת הפלסטינית לאור כל תוכניות היהדות והעקירה." (צילום: צילום מסך)

מאחר שמדובר בקורס שבו מרצה אדם שנאם פעמים רבות באל-אקצא בעד טרור נגד ישראלים, בחלק מהמקרים בעודו מחזיק בתפקיד בכיר ובעל השפעה, וכאשר העומד בראש הארגון שמפעיל את התוכנית הוא מנהיג דתי המזוהה עם חמאס ומודה שאחת ממטרות הקורס היא פוליטית – לא נראה לי שאפשר לפטור את המעשה של אבו הזאז באמירה ש"היא מוסלמית שמתפללת באל-אקצא" כפי שניסה להיתמם ח"כ בן ברק בראיון עם רינה מצליח במוצ"ש.

בראיון הדגיש בן ברק שאבו הזאז, כמו שאר חברי לשכתו, לא מעורבים בפעילותה של ועדת חוץ וביטחון. אם זה נכון, אז אכן לא נראה שיש פה חשש ביטחוני. אך ודאי שיש כאן חשיפה חשובה שטוב שהובאה לידיעת הציבור. אני לא חושב שאבו הזאז צריכה לעמוד לדין וזכותו של בן ברק להחליט להמשיך להעסיקה, אבל הציבור צריך לדעת את הדברים לאשורם, ובהתאם להחליט מה עמדתו בנושא והאם הוא רוצה את בן ברק בכנסת אם הלה אינו רואה בכך בעיה – ולהצביע בבחירות הבאות בהתאם.

בראיון הדגיש בן ברק שאבו הזאז, כמו שאר חברי לשכתו, לא מעורבים בפעילותה של ועדת חוץ וביטחון. אם זה נכון, אז אכן לא נראה שיש פה חשש ביטחוני. אך ודאי שיש כאן חשיפה חשובה שטוב שהובאה לידיעת הציבור

מכל מקום, התקיפה רבתי משמאל נגד הפרסום עצמו והניסיון להפחית מחומרת האירוע הם תמונת מראה ליחס שבו נתקלים ארגוני שמאל או כלי תקשורת המזוהים עם השמאל כאשר הם חושפים חומרים, וסופגים זלזול אוטומטי מימין. הגיע הזמן להתייחס לתוכן ולא רק לבמה או למי שחשף אירוע זה או אחר.

דוב מורל עובד כפרילנס במחלקת הדאטה של שומרים – המרכז לתקשורת ודמוקרטיה. סטודנט למשפטים, נער גבעות לשעבר וכיום פעיל בקבוצת 'הליברלים במרצ'.