שחיזבאללה ישלם .
שחיזבאללה ישלם .
יש לי צורך אנוש בבועה המוזרה שאני חיה בה. אינני יודעת איך לחיות בעולם שרובכם חיים בו, זה עולם גדול מדי ומסוכן בשבילי. מלא גירויים מסנוורים, צעקניים, מלא חדשות רעות.
אני שומעת חדשות רעות כל הזמן וזה לא עובר לידי. פעם זה היה גורם לי לרצות לכתוב פוסטים, היום החדשות הרעות הן כבר מזמן רעות יותר מכל המילים הרעות שאני יכולה להפיק. תמיד הייתי טובה במילים רעות, היום פחות. הכל מספיק רע.
שולמית ארנון היא תל אביבית שנולדה וגדלה בהתנחלות והרבה שנים רצתה לחשוב שהיא כבר לא שם. אך ככל שהמציאות מקצינה והדעות הפוליטיות שלה מקצינות לכיוון ההפוך, היא מגלה בעצמה מקומות שהם עדיין לגמרי שם. היא קראה איפשהו שאדם יכול להיות או תבנית נוף מולדתו או בדיוק ההפך הגמור ממנה, אבל זה תמיד יהיה ביחס למקום שהוא בא ממנו. מסתבר שאי אפשר באמת להיות בנאדם חדש בעולם, אבל היא עדיין מנסה.
מדי שנה בארבעה ביולי, ביום העצמאות של ארצות-הברית, אני מברך בפייסבוק את המדינה הנחשבת למעצמה החזקה בעולם, בברכת יום ההולדת הקבועה שלי אליה:
"רוצה לברך את אמריקה לרגל יום הולדתה – שתיחנקי".
בן עמר, שאותו אני מכיר מכיתה ד', היה מראשוני המומרים לתרבות האמריקאית על כל גוניה; מדובר במי שניגן דילן, האזין להנדריקס, התייפח באיזי ריידר והתמוטט בוודסטוק. הוא היה מבכירי הנוהים לאמריקה אבל חייו התגלגלו אחרת. למיטב זכרוני הוא אפילו ביקר אותנו במיין ולא התלונן וראה אתי את האחים אולמן בניו יורק. הבוקר. או מאחל לאמריקה להיחנק. ניחא
אתם, אלה 'הבונים' על גלנט שיחליף או ידרו להחלפתו של נתניהו, אל תשכחו אותו עומד בבית המשפט מאחורי נתניהו והפודיום עם סמל המדינה בזמן שנתניהו מתחיל את ההסתערות על כל מוסדות המדינה בדרך להפיכה המשטרית, ו'נותן לו גב' ביחד עם שאר החלאות. לא נשכח ולא נסלח.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם