ד"ר פלג, אני חולק על טענה מרכזית במאמרך. יש בישראל של החודשים האחרונים שתי עובדות שלכאורה סותרות לחלוטין: גוש הדיקטטורה של ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו ממשיך לקבל בכל סקרי המנדטים בין 53-55 מנדטים. כלומר שוויון מוחלט בין תומכי הדיקטטורה בציבור היהודי לבין שוללי הדיקטטורה בציבור היהודי שלהם בדיוק אותו כח פוליטי – 55 מנדטים. בתווך נמצאים עשרת המנדטים של המפלגות הערביות. לעומת זאת רוב מובהק בציבור כולו תומך כפי שכתבת בהפסקת אש בעזה (שקרסה הלילה בכוונת מכוון מצד שקרניהו) ובשחרור כל החטופים בפעימה אחת, בהתפטרותו של ביבים שקרניהו, ובהקמת ועדת חקירה ממלכתית. הפער נעוץ כנראה בכך שתוצאות סקרי העמדה הללו מסתמכות ובצדק על מדגם של כלל אזרחי ישראל, יהודים וערבים. אין לנו תוצאות של סקרי יהודים בלבד בשלוש שאלות העמדה המרכזיות: תמיכה או התנגדות בשחרור החטופים בפעימה אחת תמורת הפסקת המלחמה בחמאס, תמיכה או התנגדות בהתפטרותו של ביבים שקרניהו, ותמיכה או התנגדות להקמת ועדת חקירת ממלכתית לחקירת שואת ה-7 באוקטובר. הניחוש שלי: יש רוב יהודי מובהק שמתנגד לכל שלוש שאלות העמדה המרכזיות הללו, וזה בדיוק אותם 53-55 מנדטים שתומכים במפלגות קואליצית השואה, הזדון וההפקרה שלו – וגם בכינון דיקטטורת שקרניהו בישראל.
ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע.
עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.
"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.
ה-8 במאי שחל החודש עורר בי מחשבה מטרידה, שנולדה מתוך סימולציה דמיונית שגוללתי בתודעתי. במבט השוואתי בין אתמול להיום, אני תוהה כיצד היו נראים פני הדברים אילו המציאות ששררה אז הייתה מתרחשת בתוך האקלים הפוליטי והבינלאומי של ימינו.
במילים אחרות, מה היה עולה בגורל ההיסטוריה אילו התחביר המדיני הנוכחי היה מתקיים בתקופת מלחמת העולם השנייה, בארה"ב בפרט. להלן המשחק.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנושנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוהגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם






























































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו