במאמרי הקודם הגדרתי את זוועות חמאס ביישובי הנגב המערבי כעונים לרוב ההגדרות של רצח עם לפי האמנות הבינלאומיות. אולם, כיצד הגענו למצב בו יכול ארגון טרור קטן יחסית לפלוש לשטח ישראל, להשתלט על חלקים מהמדינה ולבצע בהם זוועות כה קשות?

מה גרם לליקוי המאורות הזה אשר פגם בצורה חמורה בתשתיתו המעשית והמוסרית של המפעל הציוני, שהבטיח "לעולם לא עוד"? נקודת המבט והניתוח אותה אני מציע הפעם היא דרך התפיסה הביטחונית של ישראל והשינויים שחלו בה בעשור וחצי האחרונים.

ד"ר אמיר פלג הוא חבר מועצת "יד ושם", ההיסטוריון הראשי בישראל של ועידת התביעות נגד הגרמנים, ותושב מושב עין הבשור במועצה האזורית אשכול. עבודת הדוקטורט שלו עסקה באופן בו השפיעו לקחי השואה על גישתו המדינית והביטחונית של מנחם בגין. הכתוב על דעתו בלבד.

בשנה שעברה מאז יום המחדל וההפקרה של אזור הנגב המערבי במדינת ישראל נעשו ניסיונות שונים להגדיר את מה שהתרחש בנגב המערבי ביום שבת הארור של ה-7.10.2023.

יש כאלו המגדירים זאת כטיהור אתני, יש המדגישים את הפשעים נגד האנושות וחלק מצביעים על כך שמדובר על אירוע אשר במשפט הבינלאומי מתקרב להגדרה של רצח עם.

ד"ר אמיר פלג הוא חבר מועצת "יד ושם", ההיסטוריון הראשי בישראל של ועידת התביעות נגד הגרמנים, ותושב מושב עין הבשור במועצה האזורית אשכול. עבודת הדוקטורט שלו עסקה באופן בו השפיעו לקחי השואה על גישתו המדינית והביטחונית של מנחם בגין. הכתוב על דעתו בלבד.

סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.

ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.

יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.

בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").

החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.

"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.