כותרת המאמר מציגה את השאלה מה יש לתקן בחינוך, אבל הטקסט של המאמר פותח דווקא בשאלה אחרת: "כיצד זה שציבור גדול המשיך להצביע לבנימין נתניהו ולליכוד? כיצד זה קורה ומתאפשר?" התשובה לשאלה השנ... המשך קריאה

כותרת המאמר מציגה את השאלה מה יש לתקן בחינוך, אבל הטקסט של המאמר פותח דווקא בשאלה אחרת: "כיצד זה שציבור גדול המשיך להצביע לבנימין נתניהו ולליכוד? כיצד זה קורה ומתאפשר?" התשובה לשאלה השנייה פשוטה מאד: כשם שיש מלך החמוצים, מלך הפלאפל ומלך השווארמה, יש גם מלך הדמגוגיה. נתניהו הוא מלך הדמגוגיה. הוא פשוט רב-אמן בדמגוגיה. המלך שקדם לו היה מנחם בגין, אלא שבגין קרס עם הפיאסקו של מלחמת לבנון הראשונה. נתניהו הוביל לפיסקו של "עם כלביא", ואחרי לפיסקו של "שאגת הארי", אבל לא קרס. הוא יקרוס רק כתוצאה מן הפיאסקו של העימות הצבאי השלישי מול איראן.

תנועת ז'בוטינסקי תמיד הסתמכה על דמוגוגיה. זה הטבע שלה.