בסיום יומיים אינטנסיביים בוועידת האקלים בגלזגו, ואחרי מספר רב של פגישות בילטרליות בין ראש הממשלה נפתלי בנט למנהיגי איטליה, צרפת, בריטניה, אוסטרליה, הודו ונאט"ו – גורם מדיני אומר לכתבים ישראלים שהנושא האיראני עלה לרוחב כל השיחות והוגדר כ"נושא קיומי עבור ישראל" וכי ראש הממשלה בנט הסביר בכל הפגישות שמבחינת ישראל חזרה להסכם הגרעין היא טעות. "חזרה למערכת הסכמית עם האיראנים משמעותה הסרת סנקציות, והכסף שמתפנה לאיראנים הולך לאגרסיה אזורית, והם כבר במצב מאוד מתקדם מבחינת העשרה", אמר הגורם המדיני.
עוד ציין הגורם המדיני שסבב השיחות שאמור להיפתח בווינה באמצע החודש – לא ברור שהוא יתרחש. "האיראנים משחקים פוקר, והמעצמות צריכות לטכס עצה איך להתקדם. ישראל העבירה את המסר שהמדינות צריכות להציג מול איראן קו רציני וקשוח במוסדות הבינלאומיים ובאכיפה של הסנקציות וביחסים בילטרליים עם המשטר האיראני החדש". אותו גורם מדיני גם ציין כי אחד מבני השיחה בפגישות הגדיר את המשטר האיראני החדש "כמשטר טהור של משמרות המהפכה".
בפגישה בין בנט לראש ממשלת הודו נרנדרה מודי חזר האחרון על ההזמנה לבנט להגיע לביקור בהודו, וסוכם שראש הממשלה יגיע לשם תוך כמה חודשים, בינואר או פברואר 2022.
באשר למערכת היחסים בין ישראל לבחריין, אחרי הפגישה הראשונה בין בנט לבין יורש העצר הבחרייני, סלמאן בן חמד אאל ח'ליפה, אמר לכתבים גורם מדיני שמערכת היחסים הכלכלית בין המדינות חייבת שיפור משמעותי. הסחר בין ישראל לבחריין אינו מספק בשלב הזה, ושני הצדדים הסכימו שעל המדינות לצקת תוכן להסכם השלום, וללכת יותר לפי המודל האמירתי. בנוסף, ראש הממשלה הזמין את ח'ליפה לביקור בישראל, וח'ליפה השיב שהוא ישמח להגיע.
הגורם המדיני שבדרך כתבים בסיום נסיעת ראש הממשלה, ציין כי באף אחת מן הפגישות הבילטרליות לא עלה הנושא הפלסטיני. לשכת ראש הממשלה בחרה באופן מודע שלא להתייחס לנאום שנשא ראש הממשלה הפלסטיני מוחמד אשתייה, ובו האשים את ישראל שהבנייה הישראלית ביהודה ושומרון הופכת שטחים ירוקים לאזורים מלאי בטון וכי ישראל מייבשת מקורות מים ופוגעת בסביבה. הגורם המדיני אמר: "זה נאום הממשיך את הקו של אבו מאזן ואפשר היה לעשות סיבוב תקשורתי קל על זה. אבל החלטנו שדבריו לא ראויים להתייחסות. החלטנו שלא מתכתשים פומבית על זה, כי ברגע שאתה מתכתש פומבית את מעניק חשיבות לדברים נוראיים".
הפגישה עם ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הוגדרה כחמה במיוחד. הגורם המדיני ציין כי בין השניים יש מערכת יחסים של התכתבות וטלפונים בנוגע לקורונה מזה שבועות ארוכים וג'ונסון שיבח את ישראל על מבצע הבוסטר וציין כי בריטניה נמצאת בפרשת דרכים בדיוק בימים אלה. "ישראל עברה לגישת open source וחולקת עם העולם את המידע לגבי השלכות החיסון השלישי ועל כך בנט קיבל שבחים", אמר הגורם. בפגישה עם ג'ונסון סוכם על התקדמות בהסכם הסחר בין המדינות וכן על כינון ועידת חדשנות משותפת לשתי המדינות.
באשר לציר האקלימי – הנושא עלה בכל השיחות הבילטרליות וגם בפגישות בשולי הוועידה, עם ג'ון קרי, הדוכסית קייט מידלטון, ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו וביל גייטס. הגורם המדיני ציין כי בכל הפגישות הציג ראש הממשלה בנט את העובדה שישראל כעת מבצעת שינוי כיוון – pivot, כדברי הגורם – כדי שנושא טכנולוגיות האקלים יהיו הסייבר הבא, נושא בו ישראל תוכל להביא תועלת למאבק.
עוד במסגרת מאבק האקלים, הגורם המדיני השיב לשאלת זמן ישראל על כך שראשי המדינות לא דנו בהסכמים ההדדיים בנושא הגז. כלכלת ישראל תלויה במידה רבה בהסכמים שנחתמו בשנים האחרונות, בין ישראל למדינות האזור, כולל מצרים, קפריסין, יוון כאשר האיטלקים והלבנונים הם לקוחות פוטנציאליים. כדי להתקדם לשינוי בתחום אנרגיה ירוקה והפחתת התלות באנרגיה על בסיס גז, ראשי המדינות צריכים לדון גם בכך. אך הגורם המדיני השיב שנושא הסכמי הגז, והישענות אזורית על גז כמקור אנרגיה לא עלתה במהלך הפגישות. ישראל לא הצטרפה בשלב הזה ליוזמה החדשה של הנשיא ביידן להפחתת השימוש השימוש בגז המתאן ב-30%.
באשר לפערים הגדולים בין ההצהרות בוועידת לבין המציאות של יזמי האנרגיה והעובדה שמדובר בשוק שאינו בשל בשלב הזה ציין הגורם המדיני כי "עד כה נושא האקלים לא טופל ברצינות. כעת זה הוגדר כיעד של המועצה לביטחון לאומי ויש לכך משמעות רבה. בנוסף, ישראל התחייבה ליעד אפס פליטות גז עד לשנת 2050, וכל השיח סביב ועידת האקלים אמור לשדר למערכת שזה נושא שהוא כיום בעדיפות לאומית גבוהה. יוצאים לדרך עם תכניות שאפתניות, ועד עכשיו היו בעיקר הצהרות יפות, אך המבחן של הממשלה יהיה בתחילת העבודה".


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו