הנשיא הרצוג מסיים ביקור בן 24 שעות במפרציות בחריין ואיחוד האמירויות. בבחריין זהו הביקור הראשון של נשיא מדינה ובאמירויות – שלישי.

הביקור, כך מדגישים כל הצדדים, חשוב כאבן דרך במלאות שנתיים להסכמי אברהם ומתוך הצורך ליצוק יותר תוכן לתוך היחסים בין המדינות, בעיקר בחריין.

הרצוג עם שר החוץ של ממלכת בחריין, עבד א-לטיף א-זיאני, אתמול (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ)

בתדרוך לכתבים בסיום המפגשים אמר הרצוג: "שתי המדינות רוצות לשדרג את ההסכמים ובונות על צירופן של עוד מדינות. לכן הביקור הזה היה מאוד חשוב, גם לישראל. השיחה של שר החוץ של בחריין אתמול עם הכתבים הישראלים הייתה מאוד חשובה בעיקר לו כדי להעביר מסרים לציבור הישראלי".

עוד ציין הרצוג כי הבחריינים באים בגישה של שלום והיעדר קונפליקטים. "הבחריינים מאוד מאמינים בקשרים עם הקהילה היהודית. יצאו ספרים על הקשרים של המלכים ההיסטוריים עם היהודים. המלך נאסר הביא את הקהילה לגור בארמון כדי להגן עליה. מדברים על היהודים בהערצה. זה מראה על השינוי העצום בפרדיגמה בדיאלוג בין מדינות ועמים".

בחריין רוצה יותר
בעוד בין ישראל לאיחוד האמירויות נחתם לאחרונה הסכם סחר חופשי והתיירות בין המדינות עצומה, במנאמה קיים חשש שמדינתם תישאר מאחור והבחריינים מחפשים כיום להביא לאזור שלהם פרויקטים גדולים בתחום התשתיות והסחר, מים ואנרגיה והם רוצים את מדינת ישראל משולבת אצלם.

הרצוג מתקבל באבו דאבי על ידי שר החוץ ושיתוף הפעולה הבינלאומי של איחוד האמירויות, השייח' עבדאללה בן זאיד אאל נהיאן, היום (צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ)

השאיפה שלהן היא שחברות ישראליות יבצעו השקעות חוץ בבחריין, ולא יסתפקו אך ורק בשיתופי פעולה. הם מדגישים בשיחות את המיסוי הנמוך במדינה (0% מס הכנסה, 10% מס הון ואישורים להחזקה של 100% בעלות זרה בחברות שעובדות בבחריין).

באשר להפגנות שהתקיימו בבחריין, גורמים בפמליית הנשיא אמרו לכתבים הישראלים שבבחריין הגיבו על כך במשיכת כתף. לדברי הגורמים, "בבחריין היו בחירות לא מזמן, והם הקימו מהר ממשלה. הם מסתכלים סביב ורואים שכל מה שאיראן נוגעת בו הפך למדבר ושממה, החל בתימן וכלה בסוריה ולבנון. מדינות שפעם היו בשת"פ והיום כלום. השבר הגדול זה עיראק שהולכת ודועכת. הנהרות בעיראק בחוסר מים מטורף, והם רואים את מצבה של עיראק בדאגה גדולה".

במהלך הביקור ניתן היה לראות שכל הגורמים הממשלתיים באזור מקבלים את תוצאות הבחירות בישראל וממתינים להקמת הממשלה. ההנחה היא שלא תהיה פסילה של הממשלה החדשה בגלל דמויות קיצוניות כמו סמוטריץ', בן גביר או מעוז. יחד עם זאת, בנושא הר הבית והרשות הפלסטינית קיימת רגישות רבה, אך מנהיגי בחריין והאיחוד מעוניינים להמתין למעשים והחלטות ממשלה ולא לשפוט מראש את מה שעולה מתוך הדיווחים בישראל על תוכן ההסכמים הקואליציוניים והשינויים הצפויים בשטחי סי.

בבית הנשיא מזהים שלקראת הרכבת הממשלה עשוי להיווצר מתח בין הרצון של הפוליטיקאים בישראל להשיג תמיכה בבייס הימני-לאומי לבין הצרכים של יחסי החוץ של ישראל, להמשיך לטפח את הסכמי אברהם ולמנוע סיפוח, או במונחים מכובסים אחרים: אישורי מאחזים, שינוי סטטוס קוו בהר הבית.

המתח המובנה יחייב את הצמרת הישראלית החדשה להבין שיש במדינות המפרץ אתגר בהקשר הזה.

השינוי ההיסטורי שנוצר עם הסכמי אברהם יחייב את ישראל לנהוג באיפוק מסוים, אחרת ההנהגה הישראלית תיתקל בקיר המציאות.

בנוגע לסטטוס קוו בהר הבית, מדינות ערב רוצות לוודא שהשלום יימשך. אם ישראל תסכים להושיט יד, בדיאלוג עם ארצות הברית, ולומר לשני המנהיגים הימניים להיות אחראיים אז תוכל להיות התקדמות בהסכמי אברהם, אך האופציה האחרת היא "התנגשות בקיר המציאות", מונח שחזר על עצמו מספר פעמים ביממה האחרונה.

גורמים בפמליית הנשיא מספרים גם על שתי פגישות שקיימה אשת הנשיא מיכל הרצוג בארמון הנשיאות בבחריין. אחת עם אמו של יורש העצר, אשתו של המלך, אשר הקימה לפני 20 שנה מועצת נשים, פורום חריג יחסית במדינות ערביות.

בנוסף פגשה אשת הנשיא קבוצה של 15 צעירים, עורכי דין ועובדי ממשל שחזרו מביקור בישראל לאחרונה והתרגשה לשמוע על חוויותיהם בארץ.