בחדשות 12 פורסם ריאיון עם אמהות החיילים החטופים תמיר נמרודי, נמרוד כהן ומתן אנגרסט, בעלי אזרחות ישראלית בלבד, שנשארו בשבי בעוד החייל בעל האזרחות האמריקאית עידן אלכסנדר שוחרר בעקבות מאמציו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. האמהות הזהירו כי "כל אם ששולחת את הבן לקרב יכולה חלילה להיות במצב שלנו".
בנוסף, האמהות סיפרו מה שמעו מאימו של עידן על מצב החיילים בשבי, ומה דעתן על המתקפה כלפי משפחת אלכסנדר, לאחר שלא הודו לנתניהו על השחרור של עידן, ותהו "על מה יש להודות? על זה שהפקירו אותם שם?".
ענת אנגרסט סיפרה: "החלטנו להתחנן מול המקום הכי סמלי – שגרירות ארצות הברית. חשוב שכל אימא ששולחת את הבנים שלה לקרב, בפעם הרביעית והחמישית באותו מקום, יסתכלו עלינו ויראו איפה אנחנו עומדות – מול שגרירות ארצות הברית. אימהות לחיילים כחול לבן במדינת ישראל. אם חס וחלילה הן יהיו במצב שלנו, אף אחד לא ישחרר את הבנים שלהן. אני לא מרגישה מחויבות של הממשלה אל החיילים שהיא שלחה לקרב".
ויקי כהן הוסיפה: "הבן שלי נמרוד כהן הוא חייל בחיל השריון, שהתגייס כדי להגן על המדינה. יש לו 'רק' אזרחות ישראלית, אין לו שום אזרחות זרה. ומתוקף האזרחות הישראלית שלו, הוא הוצב איפה שהוא הוצב ומשם הוא נחטף, והוא כבר כל כך הרבה ימים נמצא בשבי, ואנחנו כאן ליד השגרירות כי יש לנו תקווה ואמונה שהאמריקאים הם אלה שיצליחו להשיב אותו הביתה ואת כל החיילים שנמצאים שם כבר כל כך הרבה זמן".
חירות נמרודי אמרה כי "זאת תחושה שאנחנו כבר לא במשחק, יש מישהו אחר שמנהל פה את העניינים במזרח התיכון". כשנשאלה אם האמריקאים עושים יותר כדי לשחרר חיילים שלנו מאשר ממשלת ישראל, השיבה "כן, זאת התחושה".
לדבריה, "אנחנו כבר שנה ושבע בתוך העניין הזה. המשפט הקבוע שנאמר זה שיש לחץ צבאי וזה מה שעוזר. בינתיים אנחנו רק מקבלים מותר לפרסום נוסף, ואנחנו חרדים, גם לגורל החיילים ששם ומה קורה החטופים".
על חזרתו של עידן אלכסנדר אמרה כי "מצד אחד, שמחה והתרגשות עבור משפחת אלכסנדר, שהפכנו להיות משפחה מאוד קרובה, משפחת החיילים. אבל מצד שני גם תסכול, דאגה, עצבות על הבנים שלנו שעדיין נותרו מאחור ואין להם אזרחות אמריקאית והממשלה באיזשהו מקום ויתרה עליהם, ככה אני מרגישה".
ענת: "איך יכול להיות שחייל צה"ל שוחרר בזכות אזרחות אמריקאית, וחיילי צה"ל שאין להם אזרחות נשארו שם. אני יכולה לספר על מתן שלי, ששלחתי אותו ככה, והיום הוא נראה ככה – מעינויי שבי, מחקירות, מעדויות על מכות חשמל. אז אזרחות קודמת לפציעה קשה, למצב הומניטרי".
עוד אמרה: "בארה"ב היחס מצד השלטון אחר. כשאני נפגשת איתם, קודם כל הפגישה הייתה ספונטנית, בהתכתבות וואטסאפ: 'תבואו לבית הלבן בשעה ככה וככה'. וכשאני נפגשת איתם, עם הבכירים שם, הם מדברים איתנו עם דמעות בעיניים. הם אומרים שאפשר להביא את כולם. שהם לא ינוחו עד שהאחרון חוזר. ושיש אפשרות, זה רק תלוי בממשלת ישראל שתסכים לעסקה כוללת".
"בארה"ב היחס מצד השלטון אחר. כשאני נפגשת עם הבכירים שם, הם עם דמעות בעיניים. הם אומרים שאפשר להביא את כולם. שהם לא ינוחו עד שהאחרון חוזר, ושזה רק תלוי בממשלת ישראל שתסכים לעסקה כוללת"
כשנשאלה על היחס משרי הממשלה בישראל, השיבה: "להראות לך כמה התכתבויות יש לי עם גל הירש? כמה אני מתחננת מאז יצא הסרטון של מתן לטלפון של שלוש דקות. לפגישה. כי בפגישה לפני שלושה חודשים, ראש הממשלה הסתכל עליי ואמר לי שהוא לא ידע שמתן פצוע".
חירות: "אז אני רוצה להגיד שאני דיברתי עם ראש הממשלה. להגיד לך שקיבלתי איזושהי מידע או הבטחה או תקווה? לא".
ויקי: "ואני מאוד מודאגת ואני שואלת את ראש הממשלה מה התוכנית להחזיר אותם הביתה? אני מבקשת תשובות".
ויקי סיפרה על מה ששיתף עידן אלכסנדר על תנאי השבי: "עידן בתור חייל עבר עינויים לא פשוטים. וזה כנראה מה שהבנים שלנו גם חוו. חקירות בעינויים, יחס משפיל, ללא תנאים מינימליים. וכן, אני הקשבתי לדברים בחרדה ובדאגה מאוד גדולה".
כשנשאלו על המתקפה כלפי המשפחה אחרי שלא הודתה לנתניהו, אמרה ויקי: "על מה צריך להודות? שהם עדיין שם הילדים שלנו ושלעידן לקח כל כך הרבה זמן לחזור הביתה? לאף אחד אין שום זכות להעביר עליהם ביקורת ולשפוט אותם. לאף אחד".
ענת: "אם ראש הממשלה היה מעורב בשחרור של עידן, אז למה עידן כן והבנים שלנו לא? הרי זה ברור שזה בזכות האזרחות האמריקאית. אז על מה תודה?".
"העם איתנו. למרות אמירתו של סמוטריץ' שהוא הרוב, עם שניים וחצי מנדטים שלו, לצערי הוא כובל את ידיו של בנימין נתניהו, ולכן הוא מרגיש כמו רוב. אבל זה לא הרוב. ורוב העם רוצה את הילדים שלנו בבית"
חירות הוסיפה: "אני חרדה למצבו של תמיר. אנחנו יודעים שעידן, מרגע שהם הבינו שהוא אמריקאי, היחס אליו היה טוב משל החיילים האחרים. ולכן לראות אותו במצב כזה גורם לנו חרדה יותר גדולה. מה עברו הילדים שלנו שאין להם אזרחות אמריקאית?".
ענת: "הבנים שלנו בלי אזרחות אמריקאית. הבנים שלנו שם מעונים. חיילים כחול-לבן שלנו מופקרים שם מאחור".
חירות הדגישה: "העם איתנו. למרות אמירתו של סמוטריץ' שהוא הרוב, עם שניים וחצי מנדטים שלו, לצערי הוא כובל את ידיו של בנימין נתניהו, ולכן הוא מרגיש כמו רוב. אבל זה לא הרוב. ורוב העם רוצה את הילדים שלנו בבית. והממשלה צריכה להקשיב לרחוב.
לדבריה, "אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים במלחמת שלום הקואליציה, לצערי הרב – לא לסיים את השרידות הפוליטית. זאת התחושה שיש מניעים לא כשרים מאחורי הקלעים, ולכן אנחנו זועקים את הזעקה הזאת ולכן אנחנו פונים לטראמפ ולגורמים אחרים. כי אנחנו מרגישים שמבית אנחנו בסיכויים שלנו לראות את הילדים בבית".
על ניסיון חיסול סנוואר אמרה ענת: "כנראה שיש שם עוד כמה סנווארים לחסל. לחטופים אין מחליפים, למחבלים יש בלי סוף. לילדים שלנו אין תחליף. הממשלה הזו היא זו שהציבה את הבנים שלנו בגבול והיא זו ששמה אותם עכשיו מאחור – אחרונים ברשימה, אפילו לא כלולים בשום רשימה. איפה זה נשמע הנרמול הזה? שחיילים לא כלולים באף עסקה. בשום סטטוס שהם, לא אם הם בין החללים ולא בין הפצועים. הם לא חוזרים בשום עסקה. איך נוצר המצב המעוות הזה? וכל אימא ששולחת את הבן שלה עכשיו לצבא ולקרב – שתדע שהיא יכולה, חס וחלילה, להיות במצב שלנו – להתחנן לארצות הברית".
הבחירה של השרה מירי רגב בנשיא ארגנטינה חאבייר מיליי להדלקת משואה היא מהלך מדיני מבריק ומוצדק, אך הוא נושא תג מחיר סמוי. כשהדגל שלנו הופך לכלי במלחמות פוליטיות פנימיות בבואנוס איירס, יהודי התפוצות הם אלו שמשלמים את המחיר. הגיע הזמן שנבחרי הציבור יזכרו שביטחון ישראל וביטחון העם היהודי הם שני צדדים של אותו המטבע.
* * *
בחירתה של רגב להזמין את מיליי להדליק משואה ביום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל, היא מהלך מדיני ראוי בעיניי. במציאות הבינלאומית המורכבת שבה אנו נמצאים, מיליי הוא הרבה יותר מ"ידיד", הוא בעל ברית אידיאולוגי אמיץ שמתייצב לצדנו במעשים, בהצבעות גורליות ובביקורי הזדהות מרגשים בכותל.
ד"ר רחלי ברץ מרצה וחוקרת באוניברסיטת אריאל ובמרכז האקדמי פרס. לשעבר ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית. עוסקת בנושאים גיאופוליטיים, חוסן קהילתי, משפחתי וחברתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנועבור ישראלים רבים, ציון יום העצמאות נע בין זכר השכול לבין המנגל; זה טבעי. עבורי, זוהי הזדמנות גם לתהות כיצד מתממשות בימינו הזכויות המובטחות על ידי מגילת העצמאות.
כאשר אני מעיין במסמך המכונן הזה, עיניי מתעכבות במיוחד בהבטחות לפיהן ישראל "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". אני גם מתמקד בקביעה כי המדינה "תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".
יהודה יעקב כיהן כדיפלומט מקצועי בין 1989-2025. במהלך הקריירה שירת כראש הנציגות הדיפלומטית בבוסטון, יצר שלוש יחידות חדשות – האחרונה למדיניות אימפקט חברתי – וזכה בפרס למצוינות מטעם משרד החוץ על מעורבותו במאבק נגד האיום האיראני. כמו-כן כיהן כחבר בוועד המנהל של שתי עמותות ישראליות העוסקות בקידום שוויון חברתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנויום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל מוצא אותנו בנקודת זמן סימבולית מאין כמוה. אם נביט לאחור על לוח השנה העברי והקלנדר הישראלי, נגלה שחלף בדיוק "מחזור חיים" מקראי אחד מאז החלה הטלטלה הגדולה של החברה הישראלית.
שבע שנים חלפו מאז נשאבנו לסחרור של מערכות בחירות בלתי נגמרות, מגפה עולמית ששינתה סדרי עולם, קרע חברתי עמוק, ושיא מטלטל וכואב במלחמה הקשה ביותר שידענו מאז קום המדינה – "מלחמת אוקטובר 2023" ונוספות שהגיעו אחריה.
אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.



















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו