ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ פרסמו הבוקר הודעה משותפת ובה בישרו כי הורו לצה"ל לתקוף יעדים ברובע הדאחייה בביירות. בלבנון מדווחים בשעות האחרונות על בריחה המונית של תושבים מהמקום.

על פי ההודעה המשותפת של נתניהו וכ"ץ, ההנחיה ניתנה "בעקבות ההפרות החוזרות ונשנות של הפסקת האש בלבנון על ידי ארגון הטרור חזבאללה, והמתקפות נגד ערינו ואנשינו".

הזירה שבה טיל ששוגר מלבנון לעבר ישראל במהלך הלילה גרם נזק בקריית שמונה, 30 במאי 2026 (צילום: אייל מרגולין/פלאש90)

המתקפות נגד ערינו ואנשינו התעצמו אתמול מאוד, לאורך כל גבול הצפון ולאורך כל שעות היום. באחת ההתקפות בלילה נהרג סמ"ר אדם צרפתי, לוחם סיירת מגלן בן 20 מראש העין. שלושה חיילים נוספים נפגעו לצידו, אחד מהם באורח קשה.

עם נפילתו של סמ"ר צרפתי, עלה ל-26 מספר החיילים שנהרגו בסבב הלחימה הנוכחי בלבנון. בנוסף נהרגו ארבעה אזרחים.

מאז 7 באוקטובר 2023 – עוד מעט שלוש שנים – אזור הצפון כולו שרוי במשבר עמוק ורב-ממדי: ביטחוני, חברתי, כלכלי, סוציולוגי. הכלכלה האזורית קרסה. דור חדש של ילדים מתבגר בצל האימה הבלתי נגמרת של אזעקות, פיצוצים, הרס, מוות והלוויות.

והממשלה ממשיכה להתעלם. ראש הממשלה מנחה את הצבא לכבוש את הבופור ולהפציץ את ביירות. אבל אם מתעלמים מהצהרות הרהב המלחמתיות וההבטחות על הניצחון המוחלט שתמיד נמצא בהישג יד ומתמקדים בעובדות מגלים את הסיפור האמיתי:

הממשלה הבטיחה מיגון ולא קיימה. הממשלה הבטיחה פיצויים של מיליארדים שלא הגיעו ליעדם. קריית שמונה הפכה לעיר רפאים. כחצי מתושבי העיר עזבו ורוב אלה שנשארו עושים זאת כי אין להם ברירה אחרת. גם מטולה ננטשה כמעט לחלוטין. רבים מתושבי הצפון מסתובבים בתחושה שהם הופקרו ושהממשלה אדישה לגורלם.

אתמול, לדוגמה, התברר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' שוקל לקדם הטבות מס להתנחלויות ומסרב לבקשת ראשי הרשויות בצפון להרחיב את הטבות המס ליישובים שנמצאים עד תשעה קילומטר מהגבול.

לכן הדיון בתוכנית שיקום הצפון – בסך 5 מיליארד שקל – שהיה אמור להיערך אתמול, נדחה למחר. מערכי השיקום קורסים, בבתים צמודי גבול אין מיגון, האוכלוסייה החזקה נוטשת. והממשלה – שהאיש העומד בראשה אמר פעם לתושבת קריית שמונה "את משעממת אותנו" – ממשיכה לעסוק בעיקר בעצמה ובעתידה הפוליטי.

אם הדיון המיוחל על שיקום הצפון אכן יתקיים מחר, סביר להניח שתצא ממנו עוד הצהרה מפוצצת על תוכנית שיקום היסטורית שלא הייתה כמוה, שתהפוך את קריית שמונה לפריז ואת שלומי לברלין של הגליל.

אל תעצרו את נשימתכם בציפייה: אם יש משהו שהממשלה הנוכחית מצטיינת בו, זה בריחה מאחריות ופיזור הבטחות חסרות כיסוי. היא לא טובה בפתרון בעיות ובטיפול במצוקות. זה משעמם אותה.

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נואמת בכנס לשכת עורכי הדין. 1 ביוני 2026 (צילום: לשכת עורכי הדין)

מה מעסיק כעת את חברי ממשלת ישראל כשחיילי צה"ל נהרגים ותושבי הצפון נתונים במלחמה יומיומית? היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, כמובן.

אתמול הודיעה היועמ"שית כי "בהתאם למצב החוקי ובהמשך להחלטות בג"ץ בנושא אכיפה כלכלית של חובת הגיוס, נקבע כי תישלל מעמותות שבהן לומדים משתמטים משירות צבאי הטבות מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה".

על כך פרסם הלילה יו"ר ש"ס אריה דרעי את ההודעה הבאה:

השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר הזדרז לברך על הדברים (מרד מיסים!) וקרא שוב לפטר את בהרב-מיארה לאלתר, כי "בלי זה אין משמעות לשלטון הימין". גם שר המשפטים יריב לוין הצטרף לקריאה למרוד ברשויות המס ושלטונות החוק וקרא "לקבל שורת החלטות אופרטיביות אשר יחזירו את השליטה במדינה לממשלה".

לוין לא התכוון להחלטות אופרטיביות דחופות למיגון ילדי הצפון ולשיקום היישובים ההרוסים, אלא למאבק של הממשלה ב"אנרכיה השיפוטית". זו שקובעת כי לא סביר וגם לא חוקי להעניק הטבות מס למשתמטים מצה"ל.

"המתקפה הרבתי הזו על היועמ"שית, בג"ץ והמשטרה אינה מקרית", כותב הבוקר שלום ירושלמי, הפרשן הפוליטי של זמן ישראל, "זהו קמפיין שלילי שילך ויתגבר עד הבחירות… זוהי בעצם אנרכיה מסוג חדש: הממשלה הנבחרת ונציגיה במשרדי הממשלה ובכנסת מסיתים את הציבור הענק שלהם נגד מוסדות המדינה".

נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית בכנס לשכת עורכי הדין. 1 ביוני 2026 (צילום: לשכת עורכי הדין)

לא רק היועמ"שית נמצאת על הכוונת של הממשלה; גם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, ששרי הממשלה מתעקשים לא להכיר במעמדו ובסמכויותיו.

הבוקר התריע עמית מפני ניסיונות לערער את אמון הציבור בתקינות הליכי הבחירות ובאמינות של תוצאותיהן.

עמית דיבר בכנס לשכת עורכי הדין באילת ואמר, בין היתר, כי הוא מוטרד מתופעת הפייק שגורמת לכך שהאזרחים כבר לא יודעים יותר למה ולמי להאמין, והרחבת אי האמון הזו מסכנת את עצם קיומה של המערכת הדמוקרטית.

עמית התריע כנגד ההשתלחויות הבוטות של נבחרי ציבור בשופטים מכהנים ובשופטים בדימוס ש"מסתכנים בקריאות מבזות או בחסימת רכבם… ויש מי שפועלים לשבש דיונים משפטיים ומפנים קריאות פוגעניות כלפי מתדיינים ובאי כוחם".

ומה קרה רגעים אחרי שעמית סיים לדבר? שר המשפטים יריב לוין הזדרז לתקוף אותו והאשים אותו שהוא "רוחש בוז עמוק לציבורים עצומים. בהתנשאות הוא רומס את הכרעת העם ואת מעמד הממשלה והכנסת… הוא יודע שיש דבר אחד שאי אפשר לכפות על הציבור בשום צו – אמון. והציבור אינו מאמין לו ואינו מכיר בו".

זו דוגמה מובהקת לאותו פייק ניוז שנשיא העליון התריע מפניו. מערכת המשפט בישראל ממשיכה לזכות באמון גבוה הרבה יותר ממוסדות ממשל אחרים. בסקר אמון הציבור האחרון שפורסם החודש, אמון הציבור בבית המשפט העליון עומד על 40%. אמון הציבור ביועמ"שית על 39%. לעומת זאת, אמון הציבור בממשלה עומד על 25% בלבד.

אין בנמצא בדיקה עדכנית של אמון הציבור ביריב לוין. אבל ברור שהוא אחד השרים היותר שנויים במחלוקת בממשלה הנוכחית. האמון בו, לפיכך, נמוך בהרבה מהאמון בנשיא העליון וביועמ"שית.

ראש המועצה לביטחון לאומי שמואל בן-עזרא (צילום: אלישע גרוסברג)

צחי הנגבי, יש לך יורש!

חצי שנה אחרי שהנגבי הודח מראשות המטה לביטחון לאומי (המל"ל) – אחרי שהתנגד לתקיפה בקטאר ואחרי שפרסם מכתב שבו כתב את המובן מאליו "יש לחקור באופן יסודי את הכישלון בשבעה באוקטובר" –  הודיע אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו על מינויו של שמואל בן-עזרא לתפקיד.

קורות החיים של בן-עזרא מרשימים בעליל: הוא עמד בראש פיתוח טיל היירוט "חץ 3" שזכה בפרס ביטחון ישראל. הוא גם מחזיק בשלל תארים מתקדמים בהצטיינות יתרה בפיזיקה יישומית ובמנהל עסקים, והוא בוגר בהצטיינות של המכללה לביטחון לאומי.

על פי ההודעה מטעם ראש הממשלה שבישרה על המינוי, בן-עזרא נקרא לדגל על מנת "לסייע לראש הממשלה לבצר את חוסנה הביטחוני, המדיני והכלכלי של ישראל".

נקווה שראש המל"ל החדש יעשה אך ורק שימוש אזרחי הוגן והגון ביכולות הרבות שרכש, כשעמד בתפקידו האחרון בראש אגף הטכנולוגיה והסייבר בשב"כ.

יו"ר ועדת הכנסת אופיר כץ מנהל הצבעה בדיון על חוק פיזור הכנסת. 1 ביוני 206 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

הצעת החוק של הקואליציה לפיזור הכנסת עברה הבוקר בוועדת הכנסת ותעלה בהמשך היום לקריאה ראשונה במליאה.

בשל מחלוקות פנימיות בקואליציה, ההצעה תעלה בלי לציין כרגע תאריך מוסכם לבחירות. בלי תאריך כזה אי אפשר יהיה לאשר את החוק בקריאה שנייה ושלישית ולהפוך אותו למחייב.

כרגע ברור רק שהבחירות ייערכו בין 8 בספטמבר ל-27 באוקטובר.

פרשנים מעריכים שהמפלגות החרדיות מעדיפות בחירות בתחילת ספטמבר, לקראת חגי תשרי. ראש הממשלה, לעומת, מנסה לדחות את הבחירות לסוף אוקטובר וטוען בשיחות סגורות כי אם הבחירות יוקדמו לספטמבר זה מסכן את סיכויי גוש הימין לנצח.

בנימין נתניהו, מאי 2008